כמה מהצעירים באמת גרים עם ההורים?
סקר חברתי של הלמ"ס מראה כי אחד מכל שלושה צעירים בגילאי 25 עד 34 עדיין גר עם ההורים, מעל גיל 35 הרוב המוחלט אינו אצל ההורים. וגם, רוב הזוגות הנשואים לא גרים יחד לפני החתונה
סקר חברתי שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס מראה כי אחד מכל שלושה צעירים בני 25-34 עדיין גר עם ההורים, מרביתם רווקים שהינם עובדים. נתון זה מתייחס לאנשים המתגוררים עם הורה אחד, עם שני ההורים או עם הורי בן/ בת הזוג.
מדובר בסקר שנתי שוטף שערכה הלשכה במהלך 2018 המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בהיבטים של מגורים, משפחה, עבודה ועוד. במסגרת הסקר, רואיינו כ-7,450 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש.
לפי הנתונים, מרבית בני 25-34 אינם גרים עם הוריהם, שיעור של 68%. מבין אלו הגרים עם ההורים, 27% אינם נשואים ו-5% נשואים. מבין הלא נשואים, 79% הינם מועסקים ו-28% הם סטודנטים.
עוד צוין כי בשכבת גיל זו שיעור הצעירים שאינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים. בהתייחס למצבם, 27% מהצעירים דיווחו כי הם חשים מדוכאים לעיתים קרובות או מדי פעם כאשר 41% מתמודדים עם דאגות המפריעות להם לישון לעיתים קרובות או מדי פעם.
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- מה קרה למחירי הדירות בת"א? ועוד 9 שאלות על המחירים באזורים שונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בני 34-25 שאינם נשואים וגרים עם ההורים:
מקור: הלמ"ס
בקרב בני 24-20 נמצא כי 79% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם. בקרב בני 35 ומעלה נמצאי כי 95% אינם גרים עם הוריהם, 3% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 2% נשואים ומתגוררים עם ההורים.
רוב הזוגות הנשואים לא גרים יחד לפני החתונה. 72% נישאו מבלי שגרו עם בן או בת הזוג קודם לכן, 23% מהנשואים (כולל אלו החיים בנפרד) גרו יחד עם בן או בת הזוג לפני שנישאו: 9% גרו יחד במשך שנה, 7% גרו יחד שנתיים ו-7% נוספים גרו יחד 3 שנים ומעלה לפני הנישואין.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כהרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
עוד נמצא כי 30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים. 48% מהיהודים החילונים גרו עם בן או בת הזוג לפני הנישואין.
בהתייחס לגיל הנישואין, 26% נישאו לראשונה עד גיל 21, 35% נישאו בגיל 25-22, 23% בגיל 29-26, ו-14% נישאו לראשונה בגיל 30 ומעלה.
עד כמה משפיעים הנישואין על התעסוקה? 14% מבני 44-20 הנשואים שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות נישואיהם: 12% מהגברים ו-17% מהנשים. 4% מהנשים התחילו לעבוד עקב נישואיהן, שיעור דומה (4%) מהנשים הפסיקו לעבוד עקב הנישואין, 3% מהנשים הפחיתו את שעות העבודה שלהן, ו-2% מהנשים עברו למקום עבודה אחר.
שינוי בתעסוקה עקב הנישואין, בולט בעיקר בקרב נשים ערביות - כשליש (34%) מהנשים הערביות בנות 44-20 שהיו מועסקות, שינו את מצב התעסוקה שלהן עקב נישואיהן, מהן רובן (82%) הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן.
- 5.טל 29/06/2019 20:08הגב לתגובה זועד שימותו ואז יקחו מהם את הדירה
- 4.איגור 21/06/2019 22:09הגב לתגובה זוזה דיי בזיוני לזרוק נתונים בלי השוואה לכלום ושום דבר
- 3.אא 20/06/2019 09:44הגב לתגובה זוהילדים מתקשים גם ללמוד ולכלכל את עצמם, וגם לשכור דירות. יותר נוח שיש מי שכין אוכל ויכבס בגדים.
- 2.בושה למדינה ששליש מצעיריה גרים עם ההורים (ל"ת)אחת 20/06/2019 00:50הגב לתגובה זו
- 1.רוני 18/06/2019 17:21הגב לתגובה זומאיפה הכסף???

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
גל ההונאות הפיננסיות הולך ומחריף - בנק ישראל מתכוון לחייב את הבנקים להקים מוקד אנושי זמין סביב השעון כדי לעצור עסקאות בזמן אמת
בשנים האחרונות הפכה התופעה של הונאות פיננסיות ברשת למכת מדינה של ממש. פושעי סייבר וגורמים עברייניים מנצלים את התלות הגוברת של הציבור בשירותים דיגיטליים, ובמיוחד את חולשותיהם של אנשים במצבי לחץ או חוסר ידע טכנולוגי. יש כמה סוגים של הונאות כשחשוב להדגיש שהן "תוקפות" את כולם. הן מופנות יותר לאוכלוסיות שפחות מסתדרות עם הדיגיטל לרבות אוכלוסייה של מבוגרים, עולים חדשים, אבל הן מגיעות לכולם והקצב רק הולך ועולה.
יש מספר דרכים לנסות להתמודד עם זה, מוזמנים להרחיב כאן: ההונאות הפיננסיות מתחכמות וזה רק יחמיר; איך להגן על עצמכם מהונאות?, אבל מהם סוגי ההונאות ומה מנסה בנק ישראל להורות לבנקים כדי לצמצם את הנזק מההונאות הפיננסיות ברשת?
הונאות שהולכות ומתרבות
אחת ההונאות המוכרות ו"הפופולארית" ביותר היא הונאות פישינג. מדובר בעיקר במיילים מזויפים שנראים כאילו נשלחו ישירות מהבנק שלכם (או גופים פיננסים אחרים), עם לוגו מושלם וכתובת דומה להפליא. ההודעה מודיעה על "פעילות חשודה בחשבון" ומבקשת ללחוץ על קישור כדי "לאמת את הזהות". ברגע שתלחצו, תגיעו לאתר מזויף שנראה בדיוק כמו אתר הבנק, שם תתבקשו להזין סיסמה ופרטים אישיים. זה לא רק בנקים וזה לא רק מיילים - הודעות לנייד ובכל דרך שאפשר לתקשר איתכם, יש אפילו שיחות שהם עושים, ולאחרונה גם שיחות AI. הכל כדי שתקישו על הלינק ותתפסו ברשת. איך זה עובד? נוכלים מתקשרים בטלפון, מציגים עצמם כנציגי הבנק או אפילו כחוקרי משטרה, ומשכנעים את הקורבן ש"זוהתה פריצה לחשבון". הם יוצרים תחושת דחיפות ופאניקה, ומנחים את הקורבן להעביר כספים ל"חשבון מאובטח" או למסור קודים שנשלחים ב-SMS. במקרים מתוחכמים במיוחד, הנוכלים אף משתמשים בטכנולוגיית זיוף מספר טלפון (Spoofing) כך שנראה שהשיחה אכן מגיעה מהבנק.
בנוסף יש גם תרמיות השקעות מזויפות שפורחות מאוד ברשתות החברתיות - פרסומות לכאורה של אנשי עסקים מוכרים או ידוענים שמבטיחות רווחים אסטרונומיים. הקורבנות מועברים לאתרי השקעות מזויפים, רואים "רווחים" וירטואליים במערכת, ומשקיעים עוד ועוד כסף - עד שמגלים שאין דרך למשוך את הכספים חזרה.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף הנזק מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר הנזק הממוצע להונאה בודדת יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקרים רבים, לקוחות גילו רק בדיעבד שכספם נמשך מחשבון הבנק שלהם, ולא היה להם מענה מהיר לעצור את האירוע. הדפוס חוזר על עצמו: מתקפה שמתרחשת בשעות הלילה המאוחרות, בסופי שבוע או בחגים, כשהמוקדים הבנקאיים סגורים והלקוח מוצא את עצמו חסר אונים לחלוטין.