משרד הכלכלה יקציב כ-60 מיליון שקל לסיוע ליצואנים בשנת 2019
משרד הכלכלה והתעשייה הודיע הבוקר (א') על קול קורא להגשת בקשות תמיכה במסגרת תכניות "כסף חכם" ושל"ב – שער לשיווק בינלאומי. התקציב השנתי לשתי התכניות יחד עומד על כ-60 מיליון שקל. במהלך שנת 2019 מתוכננים שני מקצים להגשת בקשות. המקצה הנוכחי, אשר יוצא עתה לדרך, יהיה פתוח לחודש ימים עד לסוף חודש מאי.
תכנית "כסף חכם" תומכת במאמצי שיווק בינלאומי של חברות ישראליות בבואן לחדור לשווקים חדשים. חברות אשר בקשתן אושרה יכולות לקבל סיוע של עד 500 אלף שקל עבור פעילויות שיווק בחו"ל על פני שנתיים ובשווקי היעד: הודו, סין ויפן, ניתן לקבל עד מיליון שקל על פני שלוש שנים. התכנית פועלת כחמש שנים ותמכה לאורך השנים במאות חברות. בשנת 2018 הוגשו למעלה מ-220 בקשות מתוכן 166 זכו לתמיכה.
תכנית של"ב מיועדת ליצואנים בתחילת דרכם. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד ל 200 אלף שקל המהווים 50% מהתכנית השיווקית. התוכנית החלה לפעול בשנת 2017 ומאז צברה ביקוש רב בתעשייה. בשנת 2018 הוגשו כ-150 בקשות במסגרת התכנית מתוכן 90 אושרו.
על מנת לוודא כי כלי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה נותנים מענה הולם לצרכי החברות היצואניות, מקיים המשרד דיאלוג רציף עם התעשייה בכלל והחברות הנתמכות בפרט. כתוצאה משיח זה עדכן המשרד את תכנית "כסף חכם" ותכנית של"ב כדי לאפשר התאמה שלה לאתגרים מולן ניצבות חברות יצואניות. בין היתר תאפשר התכנית עבודה עם יועצים מקומיים עבור שוק היעד והרחבת קהל היעד של תכנית של"ב לחברות בעלות מחזור מכירות של עד 100 מליון שקל (במקום 50 מליון שקל).
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד היום זכו מעל 900 חברות בתמיכות במסגרת כלי הסיוע של סחר חוץ בערך כולל של למעלה מ-350 מיליון שקל.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "שנת 2018 הסתכמה בשיא ביצוא הישראלי: עלייה של 7% בהשוואה לשנה קודמת עם שיא חדש של 110.6 מיליארד דולר ושיא במספר החברות שזכו לסיוע - 250. היצוא הנו מקור מרכזי להכנסות המדינה, לתעסוקה יציבה ולשגשוג כלכלי חברתי"
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
