משרד הכלכלה יקציב כ-60 מיליון שקל לסיוע ליצואנים בשנת 2019

המשרד הודיע הבוקר על קול קורא להגשת בקשות תמיכה במסגרת תכניות "כסף חכם" ושל"ב - הפרטים המלאים לפניכם
ערן סוקול |

משרד הכלכלה והתעשייה הודיע הבוקר (א') על קול קורא להגשת בקשות תמיכה במסגרת תכניות "כסף חכם" ושל"ב – שער לשיווק בינלאומי. התקציב השנתי לשתי התכניות יחד עומד על כ-60 מיליון שקל. במהלך שנת 2019 מתוכננים שני מקצים להגשת בקשות. המקצה הנוכחי, אשר יוצא עתה לדרך, יהיה פתוח לחודש ימים עד לסוף חודש מאי.

תכנית "כסף חכם" תומכת במאמצי שיווק בינלאומי של חברות ישראליות בבואן לחדור לשווקים חדשים. חברות אשר בקשתן אושרה יכולות לקבל סיוע של עד 500 אלף שקל עבור פעילויות שיווק בחו"ל על פני שנתיים ובשווקי היעד: הודו, סין ויפן, ניתן לקבל עד מיליון שקל על פני שלוש שנים. ​התכנית פועלת כחמש שנים ותמכה לאורך השנים במאות חברות. בשנת 2018 הוגשו למעלה מ-220 בקשות מתוכן 166 זכו לתמיכה.

תכנית של"ב מיועדת ליצואנים בתחילת דרכם. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד ל 200 אלף שקל המהווים 50% מהתכנית השיווקית. התוכנית החלה לפעול בשנת 2017 ומאז צברה ביקוש רב בתעשייה. בשנת 2018 הוגשו כ-150 בקשות במסגרת התכנית מתוכן 90 אושרו.

על מנת לוודא כי כלי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה נותנים מענה הולם לצרכי החברות היצואניות, מקיים המשרד דיאלוג רציף עם התעשייה בכלל והחברות הנתמכות בפרט. כתוצאה משיח זה עדכן המשרד את תכנית "כסף חכם" ותכנית של"ב כדי לאפשר התאמה שלה לאתגרים מולן ניצבות חברות יצואניות. בין היתר תאפשר התכנית עבודה עם יועצים מקומיים עבור שוק היעד והרחבת קהל היעד של תכנית של"ב לחברות בעלות מחזור מכירות של עד 100 מליון שקל (במקום 50 מליון שקל).

עד היום זכו מעל 900 חברות בתמיכות במסגרת כלי הסיוע של סחר חוץ בערך כולל של למעלה מ-350 מיליון שקל.  

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "שנת 2018 הסתכמה בשיא ביצוא הישראלי: עלייה של 7% בהשוואה לשנה קודמת עם שיא חדש של 110.6 מיליארד דולר ושיא במספר החברות שזכו לסיוע - 250. היצוא הנו מקור מרכזי להכנסות המדינה, לתעסוקה יציבה ולשגשוג כלכלי חברתי" 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.