שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
צילום: עודד קרני

משרד הכלכלה יקציב כ-60 מיליון שקל לסיוע ליצואנים בשנת 2019

המשרד הודיע הבוקר על קול קורא להגשת בקשות תמיכה במסגרת תכניות "כסף חכם" ושל"ב - הפרטים המלאים לפניכם
ערן סוקול |

משרד הכלכלה והתעשייה הודיע הבוקר (א') על קול קורא להגשת בקשות תמיכה במסגרת תכניות "כסף חכם" ושל"ב – שער לשיווק בינלאומי. התקציב השנתי לשתי התכניות יחד עומד על כ-60 מיליון שקל. במהלך שנת 2019 מתוכננים שני מקצים להגשת בקשות. המקצה הנוכחי, אשר יוצא עתה לדרך, יהיה פתוח לחודש ימים עד לסוף חודש מאי.

תכנית "כסף חכם" תומכת במאמצי שיווק בינלאומי של חברות ישראליות בבואן לחדור לשווקים חדשים. חברות אשר בקשתן אושרה יכולות לקבל סיוע של עד 500 אלף שקל עבור פעילויות שיווק בחו"ל על פני שנתיים ובשווקי היעד: הודו, סין ויפן, ניתן לקבל עד מיליון שקל על פני שלוש שנים. ​התכנית פועלת כחמש שנים ותמכה לאורך השנים במאות חברות. בשנת 2018 הוגשו למעלה מ-220 בקשות מתוכן 166 זכו לתמיכה.

תכנית של"ב מיועדת ליצואנים בתחילת דרכם. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד ל 200 אלף שקל המהווים 50% מהתכנית השיווקית. התוכנית החלה לפעול בשנת 2017 ומאז צברה ביקוש רב בתעשייה. בשנת 2018 הוגשו כ-150 בקשות במסגרת התכנית מתוכן 90 אושרו.

על מנת לוודא כי כלי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה נותנים מענה הולם לצרכי החברות היצואניות, מקיים המשרד דיאלוג רציף עם התעשייה בכלל והחברות הנתמכות בפרט. כתוצאה משיח זה עדכן המשרד את תכנית "כסף חכם" ותכנית של"ב כדי לאפשר התאמה שלה לאתגרים מולן ניצבות חברות יצואניות. בין היתר תאפשר התכנית עבודה עם יועצים מקומיים עבור שוק היעד והרחבת קהל היעד של תכנית של"ב לחברות בעלות מחזור מכירות של עד 100 מליון שקל (במקום 50 מליון שקל).

עד היום זכו מעל 900 חברות בתמיכות במסגרת כלי הסיוע של סחר חוץ בערך כולל של למעלה מ-350 מיליון שקל.  

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "שנת 2018 הסתכמה בשיא ביצוא הישראלי: עלייה של 7% בהשוואה לשנה קודמת עם שיא חדש של 110.6 מיליארד דולר ושיא במספר החברות שזכו לסיוע - 250. היצוא הנו מקור מרכזי להכנסות המדינה, לתעסוקה יציבה ולשגשוג כלכלי חברתי" 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.