השכר הממוצע במשק - עלייה של 2.8% בספטמבר
שכרם של עובדי ההייטק ממשיך לרדת כאשר השכר הממוצע הנמוך ביותר נרשם אצל משקי הבית. ירידה נרשמה גם במספר המשרות
בחודש ספטמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,395 שקלים, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 65.3% (2.311 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק
מאז יולי האחרון מדובר בירידה של כ-370 שקלים בשכר הממוצע לשכירים, אם כי נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 2.8% בחישוב שנתי (לעומת ספטמבר אשתקד) בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בין החודשים יולי-ספטמבר 2018, זאת בהמשך לעלייה של 3.9% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018.
ירידה במספר משרות השכיר
במספר משרות השכיר נרשמה ירידה כאשר בין החודשים יולי-ספטמבר 2018 ירד מספר משרות השכיר ב-0.9% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.2% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018.
בענף שירותי אירוח ואוכל ירד מספר משרות השכיר ב-5.3% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2018, בהמשך לירידה של 0.2% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עלה מספר משרות השכיר ב-1.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2018, בהמשך לעלייה של 2.6% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018.
- סיכום חצי שנתי בקרנות השתלמות: אלטשולר שחם הוביל; מיטב דש בתחתית
- היפוך מגמה בהשתלמות: הקרנות הגדולות עוברות לתשואה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר הממוצע הנמוך ביותר בקרב משקי הבית
בהתפלגות לפי מגזרים עולה כי בחודש ספטמבר 2018 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.309 מיליון משרות שכיר (65.2% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,005 שקל.
במגזר הממשלתי היו 642.6 אלף משרות שכיר (18.1% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,832 שקל. עובדי ממשלה מרכזית, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים הרוויחו בחודש ספטמבר שכר ממוצע של 13,673 שקל, ירידה של כ-230 שקלים לעומת חודש אוגוסט 2018. שכרם של עובדי הרשויות המקומיות בספטמבר עמד על 8,929 שקלים - עלייה של כ-200 שקלים לעומת חודש אוגוסט.
במגזר משקי הבית היו 233 אלף משרות שכיר (6.6% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,756 שקלים, הנמוך ביותר.
ירידה בשכר עובדי ההייטק
בחודש ספטמבר 2018 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 21,959 שקל, לעומת 22,246 שקל ו-23,955 בחודשים אוגוסט ויולי 2018 בהתאמה - ירידה של כ-2,000 שקל לעומת יולי. מספר משרות השכיר בתחום ההייטק בחודש זה עמד על 308.5 אלף (לעומת 313.1 אלף בחודש אוגוסט 2018) - 8.7% מכלל משרות השכיר במשק.
- 1.חחחחח 07/12/2018 19:34הגב לתגובה זו90 אחוז מהמדינה מרוויחים 7 אלף ברוטו ...על מה לעזעל אתם מדברים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
