מטבעות כסף משכורת חיסכון
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק - עלייה של 2.8% בספטמבר

שכרם של עובדי ההייטק ממשיך לרדת כאשר השכר הממוצע הנמוך ביותר נרשם אצל משקי הבית. ירידה נרשמה גם במספר המשרות

מורן ישעיהו | (1)

​בחודש ספטמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,395 שקלים, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 65.3% (2.311 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק 

מאז יולי האחרון מדובר בירידה של כ-370 שקלים בשכר הממוצע לשכירים, אם כי נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 2.8% בחישוב שנתי (לעומת ספטמבר אשתקד) בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בין החודשים יולי-ספטמבר 2018, זאת בהמשך לעלייה של 3.9% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018. 

ירידה במספר משרות השכיר

במספר משרות השכיר נרשמה ירידה כאשר בין החודשים יולי-ספטמבר 2018 ירד מספר משרות השכיר ב-0.9% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.2% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018.

בענף שירותי אירוח ואוכל ירד מספר משרות השכיר ב-5.3% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2018, בהמשך לירידה של 0.2% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד עלה מספר משרות השכיר ב-1.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2018, בהמשך לעלייה של 2.6% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2018.

השכר הממוצע הנמוך ביותר בקרב משקי הבית

בהתפלגות לפי מגזרים עולה כי בחודש ספטמבר 2018 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.309 מיליון משרות שכיר (65.2% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,005 שקל.

במגזר הממשלתי היו 642.6 אלף משרות שכיר (18.1% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,832 שקל. עובדי ממשלה מרכזית, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים הרוויחו בחודש ספטמבר שכר ממוצע של 13,673 שקל, ירידה של כ-230 שקלים לעומת חודש אוגוסט 2018. שכרם של עובדי הרשויות המקומיות בספטמבר עמד על 8,929 שקלים - עלייה של כ-200 שקלים לעומת חודש אוגוסט.

במגזר משקי הבית היו 233 אלף משרות שכיר (6.6% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,756 שקלים, הנמוך ביותר.

ירידה בשכר עובדי ההייטק

בחודש ספטמבר 2018 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 21,959 שקל, לעומת 22,246 שקל ו-23,955 בחודשים אוגוסט ויולי 2018 בהתאמה - ירידה של כ-2,000 שקל לעומת יולי. מספר משרות השכיר בתחום ההייטק בחודש זה עמד על 308.5 אלף (לעומת 313.1 אלף בחודש אוגוסט 2018) - 8.7% מכלל משרות השכיר במשק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחחח 07/12/2018 19:34
    הגב לתגובה זו
    90 אחוז מהמדינה מרוויחים 7 אלף ברוטו ...על מה לעזעל אתם מדברים
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

משה גפני
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"

ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה

רן קידר |

קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי  - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול. 

ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן. 

והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך. 

עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.  


ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".