סטודנט לימודים אוניברסיטה מבחן
צילום: Istock

מועצת רואי החשבון צפויה לבטל את שנת ההשלמה מתכנית הלימודים

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים - חסכון של כ-22-25 אלף שקל; השינוי צפוי בשנה הלימודים הבאה
נועם בראל |

מועצת רואי החשבון צפויה לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה עם תכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, במסגרתה תבוטל שנת ההשלמה והטמעת חלקה בתואר בחשבונאות, או להחלפתה בסמסטר אקדמי נוסף.

בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לבין מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מתניהו אנגלמן, ונציגי מל"ג נוספים, הוצגו תוצאות מחקר מעמיק שביצעה מועצת רו"ח ונדונו היבטים שונים של תכנית הלימודים בחשבונאות, תוך התמקדות בשינויים שעבר מקצוע ראיית החשבון בשנים האחרונות.

בין היתר, הובהר בפגישה כי מקצוע ראיית החשבון הוא המקצוע המוסדר היחיד שלימודי התואר בו אינם מתקיימים במתכונת חד-חוגית, וכי מודל "שנת ההשלמה" הוא מודל חריג ביחס למקצועות אקדמיים אחרים.

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים במקרה של ביטול שנת ההשלמה, היא חסכון של כ-22-25 אלף שקל, פי 2.5 לעומת שכר הלימוד לשנה בתואר ראשון באוניברסיטה שעומד על כ-10,066 שקל. לכך מצטרף ההפסד הכספי הכרוך בהימשכות הלימודים, העומד על כ-60,000 שקל לפחות, בנוסף להשלכות הנובעות מכניסה מאוחרת לשוק העבודה כמו קיטון בהכנסות עתידיות, תשלומי פנסיה וכדומה.

ההערכה היא שבסוף תהליך החשיבה המשותף צפויה מועצת רואי החשבון לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה לתוכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, כאשר שנת ההשלמה תבוטל, והחומר הנלמד כיום במסגרתה יוטמע בתואר בחשבונאות, כך שהלימודים יארכו 3.5 שנים בשכר לימוד זהה. 

במועצה מבהירים שככל שיהיו שינויים כלשהם, לרבות ביטול או קיצור שנת ההשלמה, הם לא יחולו על מי שלומדים כעת תואר בחשבונאות, או על מי שצפויים להתחיל את הלימודים בשנת הלימודים הקרובה.

נציין כי נושא שנת ההשלמה מעסיק מזה תקופה את מועצת רואי חשבון, בהמשך לתהליך טיוב רגולציה ממשלתי שהתבצע במועצה, והציף את הנטל הרגולטורי והכלכלי הכבד הנובע מקיומה של שנת ההשלמה בחשבונאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאחרונה התייחסה לכך יו"ר המועצה, אמי פלמור ואמרה: "מדיניות הפטורים של מועצת רו"ח מייצרת היום תמריץ ל-95% מהסטודנטים להירשם לשנת השלמה, ובכך פוגעת במי שלא יכולים לעמוד בעלויות הכבדות עבור שנה זו מועצת רו"ח חייבת לבחון מחדש את מדיניות הפטור, במטרה לבטל את התמריץ הקיים כיום, שכמעט מחייב את הסטודנטים להשתתף בשנת ההשלמה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.