סטודנט לימודים אוניברסיטה מבחן
צילום: Istock

מועצת רואי החשבון צפויה לבטל את שנת ההשלמה מתכנית הלימודים

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים - חסכון של כ-22-25 אלף שקל; השינוי צפוי בשנה הלימודים הבאה
נועם בראל |

מועצת רואי החשבון צפויה לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה עם תכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, במסגרתה תבוטל שנת ההשלמה והטמעת חלקה בתואר בחשבונאות, או להחלפתה בסמסטר אקדמי נוסף.

בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לבין מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מתניהו אנגלמן, ונציגי מל"ג נוספים, הוצגו תוצאות מחקר מעמיק שביצעה מועצת רו"ח ונדונו היבטים שונים של תכנית הלימודים בחשבונאות, תוך התמקדות בשינויים שעבר מקצוע ראיית החשבון בשנים האחרונות.

בין היתר, הובהר בפגישה כי מקצוע ראיית החשבון הוא המקצוע המוסדר היחיד שלימודי התואר בו אינם מתקיימים במתכונת חד-חוגית, וכי מודל "שנת ההשלמה" הוא מודל חריג ביחס למקצועות אקדמיים אחרים.

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים במקרה של ביטול שנת ההשלמה, היא חסכון של כ-22-25 אלף שקל, פי 2.5 לעומת שכר הלימוד לשנה בתואר ראשון באוניברסיטה שעומד על כ-10,066 שקל. לכך מצטרף ההפסד הכספי הכרוך בהימשכות הלימודים, העומד על כ-60,000 שקל לפחות, בנוסף להשלכות הנובעות מכניסה מאוחרת לשוק העבודה כמו קיטון בהכנסות עתידיות, תשלומי פנסיה וכדומה.

ההערכה היא שבסוף תהליך החשיבה המשותף צפויה מועצת רואי החשבון לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה לתוכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, כאשר שנת ההשלמה תבוטל, והחומר הנלמד כיום במסגרתה יוטמע בתואר בחשבונאות, כך שהלימודים יארכו 3.5 שנים בשכר לימוד זהה. 

במועצה מבהירים שככל שיהיו שינויים כלשהם, לרבות ביטול או קיצור שנת ההשלמה, הם לא יחולו על מי שלומדים כעת תואר בחשבונאות, או על מי שצפויים להתחיל את הלימודים בשנת הלימודים הקרובה.

נציין כי נושא שנת ההשלמה מעסיק מזה תקופה את מועצת רואי חשבון, בהמשך לתהליך טיוב רגולציה ממשלתי שהתבצע במועצה, והציף את הנטל הרגולטורי והכלכלי הכבד הנובע מקיומה של שנת ההשלמה בחשבונאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאחרונה התייחסה לכך יו"ר המועצה, אמי פלמור ואמרה: "מדיניות הפטורים של מועצת רו"ח מייצרת היום תמריץ ל-95% מהסטודנטים להירשם לשנת השלמה, ובכך פוגעת במי שלא יכולים לעמוד בעלויות הכבדות עבור שנה זו מועצת רו"ח חייבת לבחון מחדש את מדיניות הפטור, במטרה לבטל את התמריץ הקיים כיום, שכמעט מחייב את הסטודנטים להשתתף בשנת ההשלמה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':