סטודנט לימודים אוניברסיטה מבחן
צילום: Istock

מועצת רואי החשבון צפויה לבטל את שנת ההשלמה מתכנית הלימודים

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים - חסכון של כ-22-25 אלף שקל; השינוי צפוי בשנה הלימודים הבאה
נועם בראל |

מועצת רואי החשבון צפויה לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה עם תכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, במסגרתה תבוטל שנת ההשלמה והטמעת חלקה בתואר בחשבונאות, או להחלפתה בסמסטר אקדמי נוסף.

בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לבין מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מתניהו אנגלמן, ונציגי מל"ג נוספים, הוצגו תוצאות מחקר מעמיק שביצעה מועצת רו"ח ונדונו היבטים שונים של תכנית הלימודים בחשבונאות, תוך התמקדות בשינויים שעבר מקצוע ראיית החשבון בשנים האחרונות.

בין היתר, הובהר בפגישה כי מקצוע ראיית החשבון הוא המקצוע המוסדר היחיד שלימודי התואר בו אינם מתקיימים במתכונת חד-חוגית, וכי מודל "שנת ההשלמה" הוא מודל חריג ביחס למקצועות אקדמיים אחרים.

המשמעות הכלכלית עבור הסטודנטים במקרה של ביטול שנת ההשלמה, היא חסכון של כ-22-25 אלף שקל, פי 2.5 לעומת שכר הלימוד לשנה בתואר ראשון באוניברסיטה שעומד על כ-10,066 שקל. לכך מצטרף ההפסד הכספי הכרוך בהימשכות הלימודים, העומד על כ-60,000 שקל לפחות, בנוסף להשלכות הנובעות מכניסה מאוחרת לשוק העבודה כמו קיטון בהכנסות עתידיות, תשלומי פנסיה וכדומה.

ההערכה היא שבסוף תהליך החשיבה המשותף צפויה מועצת רואי החשבון לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה לתוכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, כאשר שנת ההשלמה תבוטל, והחומר הנלמד כיום במסגרתה יוטמע בתואר בחשבונאות, כך שהלימודים יארכו 3.5 שנים בשכר לימוד זהה. 

במועצה מבהירים שככל שיהיו שינויים כלשהם, לרבות ביטול או קיצור שנת ההשלמה, הם לא יחולו על מי שלומדים כעת תואר בחשבונאות, או על מי שצפויים להתחיל את הלימודים בשנת הלימודים הקרובה.

נציין כי נושא שנת ההשלמה מעסיק מזה תקופה את מועצת רואי חשבון, בהמשך לתהליך טיוב רגולציה ממשלתי שהתבצע במועצה, והציף את הנטל הרגולטורי והכלכלי הכבד הנובע מקיומה של שנת ההשלמה בחשבונאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאחרונה התייחסה לכך יו"ר המועצה, אמי פלמור ואמרה: "מדיניות הפטורים של מועצת רו"ח מייצרת היום תמריץ ל-95% מהסטודנטים להירשם לשנת השלמה, ובכך פוגעת במי שלא יכולים לעמוד בעלויות הכבדות עבור שנה זו מועצת רו"ח חייבת לבחון מחדש את מדיניות הפטור, במטרה לבטל את התמריץ הקיים כיום, שכמעט מחייב את הסטודנטים להשתתף בשנת ההשלמה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.