כנסת יקרה: שכר השרים יעלה ב-5,000 שקל

שכר ראש הממשלה יעמוד על כ-50,000 שקל וסגני השרים יקבלו העלאה של 3,156 שקל; גפני: "לא יתכן ששרים ישתכרו פחות מחברי כנסת"

מורן ישעיהו | (12)

שכר השרים יעלה ל-44,223 שקל כבר במשכורת ינואר הנוכחי, כך אישרה היום ועדת הכספים. מדובר בהעלאה של כ-5,000 שתשווה את שכרם של של השרים לשכר היסוד של יו"ר האופוזיציה. 

החל מינואר 2019, שכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים יוצמד למדד השכר הממוצע במשק. במסגרת השינויים, שכרם של סגני השרים יושווה לשכר היסוד של חברי הכנסת ויעמוד על 39,149 שקל, העלאה של 3,156 שקל. 

במקביל, שכרו של ראש הממשלה יושווה לשכרו של יו"ר הכנסת ויעמוד על 49,554 שקל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הסביר כי "מקור ההחלטה בדיונים שהתקיימו כבר לפני כמה שנים עם הממונה על השכר באוצר, אז דובר על יצירת מבנה היררכי ברור ומסודר כולל מנגנון הצמדה אחיד של השכר, של כל נושאי המשרה הבכירים במדינה, החל מהנשיא, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים וכד'. דובר על מנגנון הצמדה גם למדד המחירים לצרכן, קרי ליוקר המחייה, וגם לשכר הממוצע במשק".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוטי 18/01/2018 07:31
    הגב לתגובה זו
    בתכל'ס שכר של 50000 לטנשים מכובדים כמוהם בניכוי מיסים זה לא הרבה .הבעיה היא שהשכר זה הדמי כיס, את הכסף הגדול הם עושים בשוחד, וקומבינות מתחת השולחן .אני בעד שכר גבוה אפילו יותר, אבל מי שייתפס בקבלת שוחד וכדומה אז שיתלו אותו בכיכר העיר !
  • 11.
    יהודה איש קריות 17/01/2018 08:16
    הגב לתגובה זו
    מה קרה? נהיה קצת קשה לחברי הכנסת ולשרים כי המחירים רק עולים והמשכורות לא? יש פתרון מצוין - אולי השרים יעלו לעצמם את השכר? הרי זה פשוט.חבל שאנחנו פשוטי העם לא יכולים לכנס ישיבה ולהעלות לעצמנו את השכר. בושה וחרפה!
  • 10.
    אלה נבחריי ציבור ?חזיריי ציבור (ל"ת)
    Rr 16/01/2018 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אמיר 16/01/2018 04:55
    הגב לתגובה זו
    בגובה שכר המינימום!!! כמה מנותקים מהעם הם יכולים להיות???
  • 8.
    למה 16/01/2018 01:51
    הגב לתגובה זו
    למה מגיע לכם
  • 7.
    דניאל 15/01/2018 18:03
    הגב לתגובה זו
    מקווה שכל מי שאישר ובעד שלא יזכה להינות מהכסף ורק לתרופות מצילי חיים...ממשלה מושחתת.בזיון.יש נכים וניצולי שואה.וחולים והם בחזירותם.חבורת טינופות.
  • 6.
    אנונימי 15/01/2018 17:57
    הגב לתגובה זו
    חסרי בושה ל"נבחרי העם יש" ולמי לא נשאר: אין כסף: לנכים, לבתי הספק. לזקנים. לחולים בבתי החולים. ובעצם לכולנו לא נשאר. אז מה הפלא שהטובים מחפשים את עושרם בניכר?
  • 5.
    חיים 15/01/2018 17:36
    הגב לתגובה זו
    הבדיחה ה"טובה" של היום והם מגדירים את עצמם "משרתי העם" באופן מעשי הם משרתים את עצמם
  • 4.
    מרקוס 15/01/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    הורדת מס? הם מתפרנסים מהמסים אותם עשקו מבני האדם. אין לצפות מהם איזו תמיכה בהורדת מס
  • 3.
    שומר הסף 15/01/2018 16:47
    הגב לתגובה זו
    כמו לפני שנים אבל הגזלנים מעלים לעצמם את המשכורות בלי להניד עפעף. מושחתים כל חברי הכנסת. דואגים רק לעצמם
  • 2.
    זיניה 15/01/2018 16:41
    הגב לתגובה זו
    לנכים אין כסף לזקנים לתרופות אין לבתי אבות אין להקמת בתי חולים אין.כסף לבן של שיגיע עם מהבטחים להוריד מעמ אי אפשר.השרים והחכים אוכלים את הציבור.ריצתם את ביבי ואשתו הבלונדה מחומצנת עם פנים חמוצים של ביבי יש יותר מ400 שח.
  • 1.
    תנחום 15/01/2018 16:09
    הגב לתגובה זו
    נא לתת לנכים בדיוק .
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".