יו"ר הכנסת לכחלון: "לא ניתן יהיה להניח את הצעת חוק ההסדרים המסתמנת"

אדלשטיין שיגר מכתב דרמטי בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת

ענת דניאלי | (10)

יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, פנה הבוקר (ג') במכתב לשר האוצר, משה כחלון ובו הוא מתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך. ככל הנראה ידרשו שינויים משמעותיים וצמצום הליכי חקיקה מעוררי מחלוקת במסגרת חוק ההסדרים, אך עדיין לא ברור באילו סעיפים מדובר. 

אדלשטיין פנה לכחלון בעקבות מכתב שהניח היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון על שולחנו של ובו הוא מתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך.

עו"ד ינון כתב לאדלשטיין כי מסתמן שהצעת החוק הנה הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות תיקוני חקיקה, במגוון תחומים, רבים מהם נעדרי זיקה לתקציב המדינה (גם לגישת הממשלה), ואף מספר רפורמות מורכבות ושנויות במחלוקת. "היקפה של ההצעה המסתמנת עומד בניגוד למדיניות שהותוותה על ידך ועל ידי יושבי ראש כנסת קודמים", כתב ינון והוסיף כי היא עומדת גם בניגוד לעקרונות שנמסרו בעבר מספר פעמים לנציגי הממשלה באשר להכללת נושאים בחוק ההסדרים, עקרונות שנועדו מחד לאפשר לממשלה להוביל בזמן קצר יחסית מהלכי חקיקה תומכי תקציב וצמיחה, ומאידך לאפשר לכנסת ולחבריה למלא באופן סביר את תפקידם.

באשר ללוח הזמנים העיר ינון במכתבו כי: "הואיל ולוח הזמנים הרלוונטי אינו מותיר בידי ועדות הכנסת אלא מספר שבועות מצומצם לצורך דיון וליבון הנושאים השונים, אני סבור כי אין אפשרות לקיים הליך חקיקה תקין בכל הנושאים הנכללים בהצעת החוק לפי החלטת הממשלה".

"בנסיבות אלה", סיכם ינון את מכתבו ליו"ר, "אני מבקש להתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך, ואני ממליץ בפניך שלא להניחה על שולחן הכנסת אלא אם תצומצם באופן משמעותי".

בפגישה שהתקיימה השבוע עם גורמים בכנסת, אמר יו"ר הכנסת אדלשטיין: "עלינו להקפיד שחוק ההסדרים לא ישמש כמסלול עוקף כנסת בנושאים שאין להם זיקה לתקציב המדינה ומוטלת עלינו האחריות לאזן בין האינטרס הציבורי בקידום רפורמות להורדת יוקר המחיה ועידוד הצמיחה לבין קיומם של הליכי חקיקה תקינים המאפשרים דיון וליבון של הנושאים השונים, שחלקם מורכבים ושנויים במחלוקת".

המכתב ששיגר יו"ר הכנסת לשר האוצר כחלון:

מכתב היועץ המשפטי של הכנסת:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כחלון נהדר השמרנים המושחתים נלחצים (ל"ת)
    צדק 05/09/2016 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יינון 01/09/2016 23:05
    הגב לתגובה זו
    די עלה להם הכל מעבר לראש ומתחיל לבצבץ מיץ כחלילי משתמשים ברוב כדי להחריב דמוקרטיה נגד התקשורת נגד בעלי דירות יותר מיסים יותר ביזבוז לטובת ההתנחלויות ההזויות לא ברור מה הם עושים בעד המעמד הבונה של המדינה מעמד הביניים ובעד מדינה
  • 7.
    כחלון מנסה לעקוף את הכנסת. תתפטר,נכשלת חזק!! (ל"ת)
    סיגל 31/08/2016 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה גבע 30/08/2016 14:37
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שם לב כבר היה פעם בגצ על עודף סעיפים שיטה לא חוקית לעקוף את הכנסת
  • 5.
    לתייש 30/08/2016 14:35
    הגב לתגובה זו
    15
  • בינתיים מי שמשלם את הקנס את השוכרים. (ל"ת)
    בן אהרון 30/08/2016 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מונקה 30/08/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
    המופע של רב האשף נתניהו ולהקתו בקרקס הכנסת, המשך לתעלולים הנכלוליים.
  • 3.
    סדקים ראשונים 30/08/2016 12:16
    הגב לתגובה זו
    של קח לו
  • 2.
    דין 30/08/2016 12:11
    הגב לתגובה זו
    אדלשטיין - גאון - יש לו עברית של יהודי אמיתי - והוא מנסח כתב התקפה נגד חוק ההסדרים של כחלון - ממש סוף עולם היהדות - סדום ועמורה - ישראל ביתנו - ליברמן - אוכל לא כשר - פרשיות לא פתורות - גבוי מגבוה להשתיק - יד רוחצת יד - שיקוצים - פיגולים
  • 1.
    שושו 30/08/2016 11:57
    הגב לתגובה זו
    לא פלא במציאות הנוכחית כאשר המוטיב המרכזי הוא : " השרדות " אז מסירים הכפפות וכל אחד עושה מה בראש שלו , החל ברוה"מ המשך בכחלון עבור דרך כץ גפני ליברמן וכן הלאה ותראה העדר ממשל תקין. אז היו"ר כתב , כחלון ימצא את הדרך להכשיר את הממזר הרי כל חברי הממשלה שותפים לחוק ההסדרים. הסיכוי שהכנסת לא תאשר קלוש שהרי גם האופוזיציה מפוצלת וניתן לעשות עיסקאות , כמו שנאמר "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" מכן נובע ביבי לא מלך !
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

ביט, צילום: אתר החברהביט, צילום: אתר החברה

ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה

לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!

מנדי הניג |

אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.

הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.

אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון

המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.

בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 2.74%   הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.