לא לעבוד בימי ראשון? זה המספר שחושף את הנזק למשק
התאחדות התעשיינים היוזמה להקטנת מספר ימי העבודה בשבוע קורמת עור וגידים, כשלאחר שנים בהן 'שיחקה' המדינה עם הרעיון להוספת יום שבתון נוסף בשבוע - הפעם נראה כי הדבר בעל סבירות גדולה לצאת אל הפועל. על רקע זה, ובאופן חריג, כלל ארגוני המעסיקים קוראים לדחייה מוחלטת של היוזמה, בטענה כי הדבר יביא לפגיעה חמורה במשק הישראלי:
נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, להב, איגוד התעשייה הקיבוצית, התאחדות האיכרים והחקלאים, התאחדות המלאכה והתעשייה ועוד- פנו הבוקר (ה') לועדת שרים לחקיקה בכנסת וקראו לשרים חברי הועדה לדחות באופן מוחלט את היוזמות לקיצור שבוע העבודה בישראל שאמורות לעלות לדיון בוועדה ביום א' הקרוב, כולל הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), להוסיף 6 ימי שבתון בשנה.
מבדיקה כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים, עולה כי במידה והצעת החוק תיושם במלואה (6 ימי שבתון), היא תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 8 מיליארד שקלים נטו בשנה (זאת, בניכוי התועלת הכלכלית כתוצאה מיישום החוק- שעומדת על 2.5 מיליארד שקלים).
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, כתב במכתבו לחברי ועדת שרים לחקיקה כי "יש לדחות כליל את הצעת החוק. המעסיקים והתעשיינים ביניהם הגיעו לקצה היכולת להכיל עליות העסקה נוספות ולכן הצעת חוק זו מנותקת לחלוטין מהמצב של המשק הישראלי. תמיכה בהצעה זו תוביל לפגיעה אנושה ביכולת של המגזר העסקי לייצר מקומות תעסוקה, פגיעה בשכר במשק, פיטורי עובדים וכן לעליית מחירי המוצרים המיוצרים בישראל. זאת בייחוד על רקע ההאטה הכלכלית המשמעותית בה מצוי המשק הישראלי ומיקומו הנמוך של המשק הישראלי במדד עשיית העסקים העולמי".
- בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
- "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסקר שערכה המחלקה הכלכלית של התאחדות המלאכה והתעשיה בקרב כמאה בעלי מפעלים קטנים ובינוניים עולה כי כ-90% מבעלי העסקים מתנגדים נחרצות לחקיקה שתקבע יום ראשון שבתון אחת לחודש וכ-86% מכלל הנשאלים טוענים כי המהלך יביא לירידה בתפוקת המפעל שלהם. רק 4% העריכו כי למהלך לא תהיה השפעה על התפוקה
.
עוד נמצא כי כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים סבורים כי תוספת שעות העבודה בשאר ימי השבוע לא תכסה על ביטולו המלא של יום ראשון אחד בחודש, ולמעלה 70% השיבו כי העסק שלהם לא יפיק תועלת מהתאמת ימי השבתון לעולם המערבי.
לדברי עורך הסקר, הכלכלן הראשי של ההתאחדות ברוך שניר, עבור המפעלים הקטנים (עד 50 עובדים) המהווים כ-90% מהתעשיה בישראל מדובר באובדן שנתי של 2.27 מליון שעות עבודה, המשקף קיטון של 1.18% במספר שעות העבודה השנתיות ובנזק של מאות מליוני שקלים בשנה מבחינת הפדיון. שניר מוסיף כי תוספת שעות עבודה באמצע השבוע לא יהיה יעיל בשל התפוקה הנמוכה יותר בסופו של יום העבודה, וכי גם עבודה בימי שישי אינה יעילה מאחר ומדובר ביום קצר בו התפוקה שקולה ל-25% בלבד מהתפוקה ביום רגיל. "רובם המכריע של המפעלים הקטנים אינם עובדים כיום כלל בימי שישי והפעלת המכונות וכיולן ליום עבודה קצר הינו בזבוז שיביא לשחיקה של בין 1%-2% ברווחיות של העסקים היצרניים הקטנים, שגם כך סובלים ממתח רווחים נמוך יחסית לתעשיות הגדולות", אומר שניר.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
מנכ"ל התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, ניר קליגר, הוסיף כי "מניתוח כלכלי עולה שהנזק למגזר העסקים הקטנים כתוצאה מקביעת יום ראשון כיום חופשי, במונחי אובדן פדיון נאמד ב- 609.1 מליון שקל. כמו כן המעבר לקביעת יום ראשון כיום חופשי במקום יום שישי יגרום בהכרח לעלייה בעלויות הייצור עקב הקטנת זמן העבודה והפגיעה בפריון העבודה , והעלייה בהוצאות השכר ליחידת ייצור. כתוצאה מכך צפויה להיגרם שחיקה ברווחיות העסקים היצרניים הקטנים בשיעור של 1.1% -1.8%".
- 2.רוטם 26/05/2016 23:42הגב לתגובה זוכמובן התעשיינים ובעלי עסקים מתנגדים כי הם רוצים עבדים כל השבוע גם אם העובד לא עושה כלום העיקר שהוא נמצא וככה הם נהנים .אז שיחליטו על יום ראשון חופשי או לרדת ל- 7שעות עבודה ביום ומעבר לזה ייחשב שעות נוספות
- 1.קלאם פאאדי. ההפך . זה יתרום לעובד וזה יחזור חזרה למשק! (ל"ת)פועל 26/05/2016 16:54הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
