כספים שהופקדו בחשבון בנק לטובת צד ג' אינם מהווים הכנסה בידי בעל החשבון
מאת עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ע"מ 11684/12פולק יהודה נחום נ' פקיד שומה גוש דן
חשבים ע"מ 11684/12
פולק יהודה נחום נ' פקיד שומה גוש דן
בית המשפט המחוזי תל אביב פסק כי הפקדות שנעשו בחשבון הבנק של המערער בסכומים של 4.5-2.5 מיליון ש"ח לשנה, אינן הכנסותיו של המערער. בית המשפט קיבל את הטענה כי הוא נידב את חשבונו לצורך ניהול חשבון צדקה. נפסק כי הכספים שהופקדו בחשבונו של המערער לא הגיעו באמת לידיו והוא לא היה בעליהם אלא חשבונו שימש מעין פלטפורמה להעברות הכספים שנעשו על ידי אחרים. לא די בכך כדי לחייב את המערער בתשלום מס על אותם כספים, הן משום שלא ניתן לייחס אותם למערער והן משום שלא ניתן להגדירם כ"הכנסה" החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
בחשבון הבנק של המערער, שכיר שמשכורתו השנתית בשנים הנדונות בערעור זה, 2010-2007, נעה בין 30-000 ש"ח ל-58,000 ש"ח, נמצאו הפקדות כספיות בסכומים מצטברים שבין 2.5 מיליון ש"ח ל-4.5 מיליון ש"ח לשנה. המשיב טען כי ההפקדות הללו הן הכנסות מעסק החייבות במס לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), והוציא למערער שומה בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, שבמסגרתה הוספו סכומי ההפקדות להכנסתו החייבת של המערער. המערער טען כי ההפקדות הללו לא נעשו על ידו והוא לא נהנה מהן. לדבריו, הוא "נידב" את חשבונו לאדם אחר לצורך ניהול חשבון צדקה, באופן שלמעט הכנסתו ממשכורתו שהופקדה באותו חשבון ולמעט הוצאות פרטיות ומשפחתיות מצומצמות שנמשכו על ידו מהחשבון, כל ההפקדות בחשבון הן תרומות שהושגו על ידי אותו אדם ואנשיו וכל המשיכות ממנו נעשו על ידי אותו אדם ועל ידי אנשיו לצורך העברת הכספים לנזקקים. השגתו והסבריו של המערער נדחו על ידי המשיב, ומכאן הערעור דנן.
דיון
שתי שאלות מרכזיות מתעוררות בענייננו: הראשונה – מיהו מקור ההכנסה, המערער או אחר; והשנייה – מהו מקור ההכנסה והאם זהו מקור החייב במס לפי הפקודה?
בענייננו לא הוכח שמקור ההפקדות הוא המערער וכן לא הוכח שניתן להגדיר אותן כ"עסק או משלח יד" לפי סעיף 2(1) או לפי מקור אחר בסעיף 2 לפקודה. על פי הראיות שהוצגו, אין זה סביר לקבוע שהמערער הוא מקורן של ההפקדות. המערער נשוי ואב לשמונה ילדים, כולם בוגרים. שישה מילדיו עדיין מתגוררים עמו, שניים מהם נכים. אשתו עקרת בית. העסק של המערער כעצמאי (מכולת) נסגר עוד בשנת 2003. מלבד השתכרותו של המערער כשכיר, ומלבד החשד שהועלה כלפיו בנוגע להפקדות בחשבונו, לא נמצא שהוא עסק בעיסוק אחר. אם אכן היה למערער "עסק" כלשהו ולא חפץ לגלותו ואת הכספים המופקים ממנו למשיב, הרי היה דואג להסוות אותם כספים בדרך זו או אחרת. הפקדת הכספים בחשבון הבנק שלו, הגלוי והחשוף לעיניו של המשיב, בוודאי שאינה מתיישבת עם הכוונה להסתירם ממנו. גם השימוש שנעשה באותם כספים אינו מתיישב עם הגרסה שלפיה המערער הוא בעליהם. הצהרות ההון שנתן המערער נבדקו על ידי המשיב "ולא נמצאו רכישות של נכסים על שמו או על שם בת זוגו". כל המשיכות הפרטיות של המערער מהחשבון מסתכמות בכ-9,000 ש"ח לחודש בלבד. הדעת נותנת, שאם הכספים שהופקדו בחשבונו של המערער (בסכומים של 4.5-2.5 מיליון ש"ח לשנה כאמור) שייכים לו באמת, בוודאי היה משתמש בהם או בחלקם הגדול לצרכיו, ורוכש באמצעותם רכוש, ולא היה מסתפק במשיכות של 60-50 אלף ש"ח לשנה בלבד (בהתחשב בכך שהוא משך גם את משכורתו השנתית).
משום כך ניתן לקבוע, במידה רבה של סבירות, שהכספים שהופקדו בחשבונו של המערער לא הגיעו באמת לידיו והוא לא היה בעליהם, אלא חשבונו שימש מעין פלטפורמה להעברות הכספים שנעשו על ידי אחרים. לא די בכך כדי לחייב את המערער בתשלום מס על אותם כספים, הן משום שלא ניתן לייחס אותם למערער והן משום שלא ניתן להגדירם כ"הכנסה" החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודה, כסיווגו של המשיב, שהרי לא הוכח "עסק או משלח יד" כלשהו של המערער שממנו הופקה אותה הכנסה, וכן לא הוכח שניתן להגדירם כהכנסה החייבת במס לפי מקור אחד מהמקורות המנויים בסעיפים 2 ו-3 לפקודה.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענייננו לא הוכח שהכספים שהופקדו בחשבון המערער ניתנו כתמורה עבור סחורה, שירות או זכות כלשהי של המערער, וכן לא הוכח שמקורם הוא בשימוש באמצעי ייצור כלשהו של המערער.
עם זאת, בהתחשב בכך שהכנסתו ממשכורת הסתכמה בכ-58-30 אלף לשנה, הרי ההפרש בין הסכומים השנתיים שנמשכו ובין סכומי המשכורת השנתיים נמשך למעשה מאותן הפקדות, והפרש זה הוא התמורה שקיבל המערער עבור העמדת חשבונו לשירותם של אחרים לצורך ניהול חשבון צדקה. כיוון שהדבר נעשה מדי חודש בחודשו ובמשך שנים מספר, הרי הכנסה זו חייבת במס לפי סעיף 2(1). לפיכך להכנסתו המוצהרת של המערער ממשכורת תתווסף הכנסה החייבת במס בשיעור ההפרש שבין 108,000 ש"ח לכל שנה לבין סך הכנסתו ממשכורת באותה שנה.
תוצאה
הערעור התקבל ברובו. לא נעשה צו להוצאות.
בבית המשפט: המחוזי תל אביב
לפני: כב' השופט י' אטדגי
ניתן ביום: 17.9.2015
<center>
>
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
