רוצים לשמוע את הסיפורים המטורפים של שימי ריגר?
שימי ריגר "לפני שלוש עשרה שנה אני יושב באולם בהרצליה ופתאום מקבל טלפון ממישהי שמדברת אלי באנגלית. היא אומרת לי, שימי, מייקל ג'ורדן על הקו. הוא רוצה לדבר איתך. אמרתי לעצמי זה לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות" – שימי ריגר קוראים לי יוסי כהן, אני חי ונושם ספורט מגיל 6 וכותב עליו מגיל 12. תחילה במקומונים בראשון לציון ולאחר מכן גם שותף להקמת אתר הספורט של וואלה, בתקופה שעוד לא היו פה בכלל אתרים שחושבים לעשות משהו שקשור לספורט. עד היום אני כותב מדי פעם לוואלה ספורט, בעיקר על פוטבול (זו פשוט הדרך היחידה לקבל כניסה למשחקים ביציע העיתונאים, מודה). אני חולה על ספורט אמריקני ומעריץ של שימי ריגר מילדות. את שימי לא ממש צריך להציג, וכל מי שמחובר לספורט צריך לדעת מי הוא. אם לא, פשוט תעברו הלאה.
אני מכיר את שימי מאז שאני ילד, אבל אפשר לומר שבעשר השנים האחרונות נעשינו חברים טובים. במשך זמן היכרותנו הוא סיפר לי אינספור סיפורים מעניינים ומרתקים מההיסטוריה הפרטית שלו שמתחילה במנהטן בשנות השישים. מכיוון שאני מת על כדורסל אמריקני, הוא גם סיפר לי המון דברים שקשורים לכוכבי ענק כמו מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, קובי בראיינט, מג'יק ג'ונסון וועל מאמנים כמו יובי בראון וג'ון קליפרי.
כשמדברים על כדורסל ישראלי אמיתי, שעבורי תקופת הזוהר שלו הסתיימה במעבר בין שנות ה-70' ל-80' (עם מיקי-מוטי, אביגדור מוסקוביץ', פיני חוזז, חיים זלוטיקמן, בועז ינאי והדרבים ההיסטוריים באוסישקין ויד אליהו), הוא בכלל מפליא בסיפורים שאף אחד לא שמע עליהם עד היום. וכן דון שמעון מזרחי, יש לנו המון סיפורים עליך ויש מצב שנסתכן בתביעה.
לפני כמה זמן נפל לי פתאום האסימון (אני עתיק מה לעשות. בילדות שלי עדיין השתמשו באסימונים), ואמרתי, תגיד שימי, הוצאת פעם ספר שמספר את כל הסיפורים האלה? אמר לי לא. באותו רגע החלטתי שאני מתאבד על הדבר הזה. לא משנה מה יקרה, אנחנו הולכים להוציא את סיפור החיים שלו ואת כל הסיפורים הנפלאים של המשוגע הזה, שחווה בימי חייו יותר ממה שמאות אנשים אחרים חוו בחיים שלהם יחד. הוא יספר, אני אכתוב את הספר.
החלטנו שאנחנו עושים הכל לבד: יושבים, מספרים, כותבים, מעצבים, מדפיסים ושולחים. הספר לא מתוכנן לצאת לחנויות, ואלף העותקים שנדפיס מתוכננים ללכת לקהל התומכים בפרויקט. השינוי שעובר על העולם בשנים האחרונות הוא פשוט מדהים. לא סתם סיפרתי לכם שהקמנו את אתר וואלה ספורט בשנת 1999 - פשוט לא היה כלום. היום אנחנו מופגזים באתרים, בלוגים, פורומים, טוקבקיסטים אינסופיים ומבול של מידע שפשוט כבר עובר לידנו בלי להשאיר חותם. אז כן, דוקא עכשיו בין מבול הטראש הדיגיטלי, החלטנו שמוציאים ספר. כזה כמו פעם, שמספר סיפורים וחוויות אמיתיות שאינן תלויות זמן ומקום, שיכולים לעבור לדורות הבאים. שימי ריגר כבר בן שבעים ואם לא עכשיו, אז מתי?
החלטנו לשתף פעולה עם אתר גיוס ההמונים הדסטארט ולגייס את הכסף מהקהל שצופה ורואה את שימי במשך קרוב לארבעים שנה. בלי העזרה שלכם זה לא יקרה. כל מה שאני מבקש מכם זה להיכנס ללינק הבא: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14502, לבחור את התמורה שמתאימה לכם ולהיות שותפים להגשמת החלום הפרטי שלנו. גם עליי (מי שמכיר או קרא אינספור כתבות שלי בוואלה, העיר ו-Bizportal) וגם על שימי הוטחו המון ביקורות במשך השנים. על סגנון הכתיבה והדיבור, הדעות, הפרשנות. למרות כל אלה אני חושב שלמען המטרה הזו כולם יכולים להניח את הגרזנים בצד ולאחד כוחות. ספרות הספורט בארץ חסרה וריקה מדי, ואנחנו מאמינים ש'רק רשת' יהיה ספר נהדר. מה אתם חושבים?
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
