רוצים לשמוע את הסיפורים המטורפים של שימי ריגר?
"לפני שלוש עשרה שנה אני יושב באולם בהרצליה ופתאום מקבל טלפון ממישהי שמדברת אלי באנגלית. היא אומרת לי, שימי, מייקל ג'ורדן על הקו. הוא רוצה לדבר איתך. אמרתי לעצמי זה לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות" – שימי ריגר קוראים לי יוסי כהן, אני חי ונושם ספורט מגיל 6 וכותב עליו מגיל 12. תחילה במקומונים בראשון לציון ולאחר מכן גם שותף להקמת אתר הספורט של וואלה, בתקופה שעוד לא היו פה בכלל אתרים שחושבים לעשות משהו שקשור לספורט. עד היום אני כותב מדי פעם לוואלה ספורט, בעיקר על פוטבול (זו פשוט הדרך היחידה לקבל כניסה למשחקים ביציע העיתונאים, מודה). אני חולה על ספורט אמריקני ומעריץ של שימי ריגר מילדות. את שימי לא ממש צריך להציג, וכל מי שמחובר לספורט צריך לדעת מי הוא. אם לא, פשוט תעברו הלאה.
אני מכיר את שימי מאז שאני ילד, אבל אפשר לומר שבעשר השנים האחרונות נעשינו חברים טובים. במשך זמן היכרותנו הוא סיפר לי אינספור סיפורים מעניינים ומרתקים מההיסטוריה הפרטית שלו שמתחילה במנהטן בשנות השישים. מכיוון שאני מת על כדורסל אמריקני, הוא גם סיפר לי המון דברים שקשורים לכוכבי ענק כמו מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, קובי בראיינט, מג'יק ג'ונסון וועל מאמנים כמו יובי בראון וג'ון קליפרי.
כשמדברים על כדורסל ישראלי אמיתי, שעבורי תקופת הזוהר שלו הסתיימה במעבר בין שנות ה-70' ל-80' (עם מיקי-מוטי, אביגדור מוסקוביץ', פיני חוזז, חיים זלוטיקמן, בועז ינאי והדרבים ההיסטוריים באוסישקין ויד אליהו), הוא בכלל מפליא בסיפורים שאף אחד לא שמע עליהם עד היום. וכן דון שמעון מזרחי, יש לנו המון סיפורים עליך ויש מצב שנסתכן בתביעה.
לפני כמה זמן נפל לי פתאום האסימון (אני עתיק מה לעשות. בילדות שלי עדיין השתמשו באסימונים), ואמרתי, תגיד שימי, הוצאת פעם ספר שמספר את כל הסיפורים האלה? אמר לי לא. באותו רגע החלטתי שאני מתאבד על הדבר הזה. לא משנה מה יקרה, אנחנו הולכים להוציא את סיפור החיים שלו ואת כל הסיפורים הנפלאים של המשוגע הזה, שחווה בימי חייו יותר ממה שמאות אנשים אחרים חוו בחיים שלהם יחד. הוא יספר, אני אכתוב את הספר.
החלטנו שאנחנו עושים הכל לבד: יושבים, מספרים, כותבים, מעצבים, מדפיסים ושולחים. הספר לא מתוכנן לצאת לחנויות, ואלף העותקים שנדפיס מתוכננים ללכת לקהל התומכים בפרויקט. השינוי שעובר על העולם בשנים האחרונות הוא פשוט מדהים. לא סתם סיפרתי לכם שהקמנו את אתר וואלה ספורט בשנת 1999 - פשוט לא היה כלום. היום אנחנו מופגזים באתרים, בלוגים, פורומים, טוקבקיסטים אינסופיים ומבול של מידע שפשוט כבר עובר לידנו בלי להשאיר חותם. אז כן, דוקא עכשיו בין מבול הטראש הדיגיטלי, החלטנו שמוציאים ספר. כזה כמו פעם, שמספר סיפורים וחוויות אמיתיות שאינן תלויות זמן ומקום, שיכולים לעבור לדורות הבאים. שימי ריגר כבר בן שבעים ואם לא עכשיו, אז מתי?
החלטנו לשתף פעולה עם אתר גיוס ההמונים הדסטארט ולגייס את הכסף מהקהל שצופה ורואה את שימי במשך קרוב לארבעים שנה. בלי העזרה שלכם זה לא יקרה. כל מה שאני מבקש מכם זה להיכנס ללינק הבא: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14502, לבחור את התמורה שמתאימה לכם ולהיות שותפים להגשמת החלום הפרטי שלנו. גם עליי (מי שמכיר או קרא אינספור כתבות שלי בוואלה, העיר ו-Bizportal) וגם על שימי הוטחו המון ביקורות במשך השנים. על סגנון הכתיבה והדיבור, הדעות, הפרשנות. למרות כל אלה אני חושב שלמען המטרה הזו כולם יכולים להניח את הגרזנים בצד ולאחד כוחות. ספרות הספורט בארץ חסרה וריקה מדי, ואנחנו מאמינים ש'רק רשת' יהיה ספר נהדר. מה אתם חושבים?
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
