חובת רואה חשבון להעביר מסמכים ללקוח לאחר שסיים את התקשרותו עמו
רו"ח יפעת פטל-רייך
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת"
חשבים שאלה:
נישום אשר עזב רואה חשבון מבקש ממנו לשלוח לו את המסמכים הבאים: חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות, העתק "מכתב בעקבות ביקורת 2013" והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס בבקשה לבטל קנסות בגין הגשה באיחור של דוחות משנים קודמות. אין חוב כספי פתוח בין הצדדים.
השאלות:
- האם ישנה חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה?
- האם רואה החשבון חייב לשלוח את המסמכים לבקשת הלקוח?
מנתוני השאלה יש להניח כי הנדון הוא חברה פרטית אשר הייתה קודם לכן לקוחה של רואה החשבון. עם סיום ההתקשרות בין החברה לבין רואה החשבון עולה השאלה אם יש חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה.
שאלה נוספת היא אם רואה החשבון חייב לשלוח חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות וכן מכתב בעקבות ביקורת והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס.
לעניין הוצאת מכתב ללקוח בעקבות סיום הביקורת – תקני הביקורת המקובלים אינם מתייחסים לכך, פרט להוצאת דוח רואה החשבון המבקר. עם זאת, יש ואשר רואה החשבון מבקש ליידע את החברה על ממצאי הביקורת, על תובנות הנובעות ממנה וכן על הרקע למתן חוות הדעת. נסיבות כאלה מקובלות יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות משום שבחברות קטנות את כל אותן מסקנות ותובנות לרוב נוהג רואה החשבון המבקר להעביר ללקוח במהלך הביקורת ועריכת הנהלת החשבונות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת".
על פי הוראות התקן והתדריך אין מניעה למסור ללקוח את המסמכים האמורים, מלבד המכתב בעקבות ביקורת שלא נערך לכתחילה.
המשיבה M.A -(ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
<center>
>
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
