חובת רואה חשבון להעביר מסמכים ללקוח לאחר שסיים את התקשרותו עמו
רו"ח יפעת פטל-רייך
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת"
חשבים שאלה:
נישום אשר עזב רואה חשבון מבקש ממנו לשלוח לו את המסמכים הבאים: חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות, העתק "מכתב בעקבות ביקורת 2013" והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס בבקשה לבטל קנסות בגין הגשה באיחור של דוחות משנים קודמות. אין חוב כספי פתוח בין הצדדים.
השאלות:
- האם ישנה חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה?
- האם רואה החשבון חייב לשלוח את המסמכים לבקשת הלקוח?
מנתוני השאלה יש להניח כי הנדון הוא חברה פרטית אשר הייתה קודם לכן לקוחה של רואה החשבון. עם סיום ההתקשרות בין החברה לבין רואה החשבון עולה השאלה אם יש חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה.
שאלה נוספת היא אם רואה החשבון חייב לשלוח חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות וכן מכתב בעקבות ביקורת והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס.
לעניין הוצאת מכתב ללקוח בעקבות סיום הביקורת – תקני הביקורת המקובלים אינם מתייחסים לכך, פרט להוצאת דוח רואה החשבון המבקר. עם זאת, יש ואשר רואה החשבון מבקש ליידע את החברה על ממצאי הביקורת, על תובנות הנובעות ממנה וכן על הרקע למתן חוות הדעת. נסיבות כאלה מקובלות יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות משום שבחברות קטנות את כל אותן מסקנות ותובנות לרוב נוהג רואה החשבון המבקר להעביר ללקוח במהלך הביקורת ועריכת הנהלת החשבונות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת".
על פי הוראות התקן והתדריך אין מניעה למסור ללקוח את המסמכים האמורים, מלבד המכתב בעקבות ביקורת שלא נערך לכתחילה.
המשיבה M.A -(ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
<center>
>
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
