חובת רואה חשבון להעביר מסמכים ללקוח לאחר שסיים את התקשרותו עמו
רו"ח יפעת פטל-רייך
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת"שאלה:
נישום אשר עזב רואה חשבון מבקש ממנו לשלוח לו את המסמכים הבאים: חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות, העתק "מכתב בעקבות ביקורת 2013" והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס בבקשה לבטל קנסות בגין הגשה באיחור של דוחות משנים קודמות. אין חוב כספי פתוח בין הצדדים.
השאלות:
- האם ישנה חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה?
- האם רואה החשבון חייב לשלוח את המסמכים לבקשת הלקוח?
מנתוני השאלה יש להניח כי הנדון הוא חברה פרטית אשר הייתה קודם לכן לקוחה של רואה החשבון. עם סיום ההתקשרות בין החברה לבין רואה החשבון עולה השאלה אם יש חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה.
שאלה נוספת היא אם רואה החשבון חייב לשלוח חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות וכן מכתב בעקבות ביקורת והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס.
לעניין הוצאת מכתב ללקוח בעקבות סיום הביקורת – תקני הביקורת המקובלים אינם מתייחסים לכך, פרט להוצאת דוח רואה החשבון המבקר. עם זאת, יש ואשר רואה החשבון מבקש ליידע את החברה על ממצאי הביקורת, על תובנות הנובעות ממנה וכן על הרקע למתן חוות הדעת. נסיבות כאלה מקובלות יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות משום שבחברות קטנות את כל אותן מסקנות ותובנות לרוב נוהג רואה החשבון המבקר להעביר ללקוח במהלך הביקורת ועריכת הנהלת החשבונות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת".
על פי הוראות התקן והתדריך אין מניעה למסור ללקוח את המסמכים האמורים, מלבד המכתב בעקבות ביקורת שלא נערך לכתחילה.
המשיבה M.A -(ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- מסכמים שנה - 6 המותגים שנפלו בשנת 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

