חובת רואה חשבון להעביר מסמכים ללקוח לאחר שסיים את התקשרותו עמו

רו"ח יפעת פטל-רייך

לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו – הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת"
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה:      

נישום אשר עזב רואה חשבון מבקש ממנו לשלוח לו את המסמכים הבאים: חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות, העתק "מכתב בעקבות ביקורת 2013" והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס בבקשה לבטל קנסות בגין הגשה באיחור של דוחות משנים קודמות. אין חוב כספי פתוח בין הצדדים.

השאלות:

  1. האם ישנה חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה?
  2. האם רואה החשבון חייב לשלוח את המסמכים לבקשת הלקוח?
תשובה:

מנתוני השאלה יש להניח כי הנדון הוא חברה פרטית אשר הייתה קודם לכן לקוחה של רואה החשבון. עם סיום ההתקשרות בין החברה לבין רואה החשבון עולה השאלה אם יש חובה להוציא מכתב בעקבות ביקורת בעת סיומה.

שאלה נוספת היא אם רואה החשבון חייב לשלוח חובה וזכות בעלי מניות מתוך הנהלת חשבונות וכן מכתב בעקבות ביקורת והעתק מכתבים שנשלחו לרשויות המס.

לעניין הוצאת מכתב ללקוח בעקבות סיום הביקורת תקני הביקורת המקובלים אינם מתייחסים לכך, פרט להוצאת דוח רואה החשבון המבקר. עם זאת, יש ואשר רואה החשבון מבקש ליידע את החברה על ממצאי הביקורת, על תובנות הנובעות ממנה וכן על הרקע למתן חוות הדעת. נסיבות כאלה מקובלות יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות משום שבחברות קטנות את כל אותן מסקנות ותובנות לרוב נוהג רואה החשבון המבקר להעביר ללקוח במהלך הביקורת ועריכת הנהלת החשבונות.

לעניין העברת המסמכים ללקוח עם סיום ההתקשרות עמו הדברים הובהרו היטב בתקן ביקורת 101 בדבר "תיעוד הביקורת" ובתדריך הלשכה בדבר "מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת".

על פי הוראות התקן והתדריך אין מניעה למסור ללקוח את המסמכים האמורים, מלבד המכתב בעקבות ביקורת שלא נערך לכתחילה.

המשיבה  M.A  -(ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

 

<center>>

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.