צוק איתן טלוויזיה
צילום: Getty images Israel

"דיווחי החדשות בטלוויזיה 24/7 ארוכים מדי, זו ברברת מיותרת"

ד"ר מורן ירחי מהבינתחומי: "יש שיפור בהסברת ישראל - אך אין מה לעשות מול תמונת ילד הרוג"
לירן סהר | (2)

הכניסה הקרקעית לעזה וההרוגים שהיא גובה בשטח מקשים מאוד על ישראל להסביר את עצמה בתקשורת הבינלאומית. למרות התמיכה העולמית הכמעט גורפת למבצע צוק איתן, ערוצי הטלוויזיה לא פעם לוקים בסיקור חד צדדי של הדברים, כמובן לטובת הצד העזתי. Bizportal שוחח עם ד"ר מורן ירחי, מבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי, על הפן ההסברתי של המבצע.

"המילה הסברה היא בעייתית, אנחנו מגדירים זאת כדיפלומטיה ציבורית", מסבירה ירחי. "המאבק מול ארגוני טרור הוא על מי שמציג את עצמו כקורבן האירועים בשטח הם מה שקובעים בסוף ולא ניתן להעביר מסר בצורה טובה כשרואים ילדים פלסטינים שנהרגים על חוף הים בעזה".

לדבריה, ישראל בורכה באנשי הסברה מעולים "ראיינתי לא מעט עיתונאים זרים שסיקרו את המצב בישראל בתקופות האינטנסיביות של האינתיפאדה השנייה ולדבריהם המצב מאוד השתפר. ישראל עושה כעת הרבה מאוד מאמצים לגייס דוברים מהממשלה אשר בהחלט מצליחים להעביר את המסר שהחמאס משתמש בתושבי עזה כמגנים אנושיים."

ירחי מסבירה כי מדינת ישראל קנתה לעצמה הרבה מאוד תמיכה תקשורתית ובינלאומית כשנענתה להפסקות האש בימים האחרונים "העולם רואה את ישראל כמי שעושה צעדים המצופים מדמוקרטיה. בימים הראשונים של המבצע הסיקור היה יותר מאוזן ועד הכניסה הקרקעית ישראל זכתה לסיקור יחסית טוב, אולם מאז הכניסה רואים יותר את הפגיעה בעזתים. עם כל האמפתיה שהעולם חש כלפינו, כשנפגעים ילדים חפים מפשע לא ניתן לעשות דבר".

"אין ספק שרואים שיפור ממבצע למבצע בעופרת יצוקה הפלסטינים ניצחו ללא עוררין בקרב על התודעה, בעמוד ענן היה שיפור ובצוק איתן בהחלט מדובר במצב משמעותית יותר טוב. אך עדיין, התמונה של 4 הילדים שנהרגו בעוד הם רצים על חוף הים לעמדה של הכתבים הזרים היא זו שתחרט מהמבצע, היא עם האימפקט הכי גדול".

ירחי טוענת שהשימוש במדיה החברתית עשוי להיות בעייתי - "אנחנו חשופים בעיקר למסרים שחברים שלנו מעבירים, לעמדות כמו שלנו, אבל ניתן לראות בחמ"ל שלנו במרכז הבינתחומי שמבצעים הרבה מאוד מאמצים להשיב לתגובות שיוצאות נגד ישראל".

ומה לגבי הסיקור התקשורתי בישראל? האם לא מדובר בהצפת יתר? "בכל המבצעים יש דיווחים בלתי פוסקים בטלוויזיה הישראלית, במלחמת לבנון השנייה הכו על חטא על סיקור היתר, אך ממשיכים עם זה במבצע כעת הדיווחים 24/7 ארוכים מדיי ונובעים מהרצון להישאר מעודכנים ומהתחרות בין הערוצים. המצב גורם לברברנות ולדיווחים זהים מביאים דוברים שלא יכולים לפרש, אין ספק שמגבירים את הלחץ."

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליצן 24/07/2014 08:45
    הגב לתגובה זו
    צריך להגדיל את תקציב ההסברה ברשת ובמדיה . תמיד היינו חלשים בתעמולה והסברה
  • שי 24/07/2014 09:10
    הגב לתגובה זו
    כמו כן,הודות לכיפת ברזל,"לא נשפך אצלנו מספיק דם"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.