תייר גרמני נתפס בהברחת זהב בשווי מיליון שקל - מה העונש שקיבל?

התייר מברלין נתפס בנתב"ג כשניסה להבריח מטילי זהב במשקל של 8 ק"ג השווים 1.14 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

ניסה להבריח ונתפס - אלכסנדר מייר, בן 35 מברלין שבגרמניה ירצה 40 ימי מאסר בפועל, לאחר שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהברחת שלושה מטילי זהב. מדובר היה במטילי זהב מסווים שמשקלם הכולל הוא 8 ק"ג, שווים כ-1.14 מיליון שקל, דהיינו לפי רשות המיסים מדובר היה בניסיון להתחמק מתשלום מס בשווי של כ-205 אלף שקל. עוד נגזר על מייר על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה, קנס בסך 200,000 שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.

ההליכים שנקטה רשות המסים נגד מייר היו מהירים, החל באיתור ניסיון ההברחה, דרך החקירה עצמה וכלה בהגשת כתב האישום שהבשיל לגזר הדין, והכל בפרק זמן של חודשיים ימים. מייר נחת ב-22 לאפריל 2014 בנתב"ג ועבר במסלול הירוק כשהוא נושא עימו 2 תיקים. הוא התבקש על ידי בודקי מכס נתב"ג למסור את תיקיו לשיקוף, שם זוהו שלושה עצמים כהים וחשודים.

בבדיקה פיזית של תכולת התיקים אותרו שלוש קופסאות ובתוכן מוסלקים מטילי הזהב, שנצבעו בצבע אפור ועליהם הודבקו מבנים מוקטנים מפלסטיק עם הכיתוב ברלין, מדובר היה במזכרות מיניאטוריות של שער ברנדנבורג המפורסם שבברלין.

עו"ד קלימיאן, מהיחידה הארצית לתיקי מכס, אשר ניהל את התיק בבית המשפט, טען בטיעוניו לעונש כי "מדובר במעשה הברחה מתוכנן ומתוחכם ולא במעידה רגעית, היה ומעשה ההברחה היה יוצא לפועל, היה נגרע מהקופה הציבורית סכום מס משמעותי של למעלה ממאתיים אלף שקלים. מדובר בפגיעה קשה בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל נשיאת המס".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חבל שלא נותנים עונש כספי גם לכל המחבלים.. (ל"ת)
    הרתעה??? 01/07/2014 11:20
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.