תייר גרמני נתפס בהברחת זהב בשווי מיליון שקל - מה העונש שקיבל?
ניסה להבריח ונתפס - אלכסנדר מייר, בן 35 מברלין שבגרמניה ירצה 40 ימי מאסר בפועל, לאחר שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהברחת שלושה מטילי זהב. מדובר היה במטילי זהב מסווים שמשקלם הכולל הוא 8 ק"ג, שווים כ-1.14 מיליון שקל, דהיינו לפי רשות המיסים מדובר היה בניסיון להתחמק מתשלום מס בשווי של כ-205 אלף שקל. עוד נגזר על מייר על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה, קנס בסך 200,000 שקל ושישה חודשי מאסר על תנאי.
ההליכים שנקטה רשות המסים נגד מייר היו מהירים, החל באיתור ניסיון ההברחה, דרך החקירה עצמה וכלה בהגשת כתב האישום שהבשיל לגזר הדין, והכל בפרק זמן של חודשיים ימים. מייר נחת ב-22 לאפריל 2014 בנתב"ג ועבר במסלול הירוק כשהוא נושא עימו 2 תיקים. הוא התבקש על ידי בודקי מכס נתב"ג למסור את תיקיו לשיקוף, שם זוהו שלושה עצמים כהים וחשודים.
בבדיקה פיזית של תכולת התיקים אותרו שלוש קופסאות ובתוכן מוסלקים מטילי הזהב, שנצבעו בצבע אפור ועליהם הודבקו מבנים מוקטנים מפלסטיק עם הכיתוב ברלין, מדובר היה במזכרות מיניאטוריות של שער ברנדנבורג המפורסם שבברלין.
עו"ד קלימיאן, מהיחידה הארצית לתיקי מכס, אשר ניהל את התיק בבית המשפט, טען בטיעוניו לעונש כי "מדובר במעשה הברחה מתוכנן ומתוחכם ולא במעידה רגעית, היה ומעשה ההברחה היה יוצא לפועל, היה נגרע מהקופה הציבורית סכום מס משמעותי של למעלה ממאתיים אלף שקלים. מדובר בפגיעה קשה בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל נשיאת המס".
- 1.חבל שלא נותנים עונש כספי גם לכל המחבלים.. (ל"ת)הרתעה??? 01/07/2014 11:20הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
