סופ"ש

הערכות: יותר מ-150 אלף ישראלים יצאו השנה לטורקיה, "ניצני הפשרת היחסים"

נכון, המספרים עדיין לא מתקרבים לשיאים שלפני משט המרמרה, אבל בסוכנויות הנסיעות רואים את השינוי, היעד העיקרי כרגע: אנטליה

על דבר אחד קשה להתווכח, אלמלא תקרית משט המרמרה , סביר להניח שגם היום טורקיה עדיין הייתה היעד מספר אחד לנופש הישראלי בחו"ל. נכון, המספרים היום רחוקים מאוד מנתוני השיא כשבשנת 2008, רגע לפני המשבר הדיפלומטי יצאו לא פחות מחצי מיליון ישראלים לנופש ב'ארץ הקלאבים'. בינתיים נראה כי ההתנצלות של רוה"מ, בנימין נתניהו , שהתקבלה ע"י הממשל הטורקי מתחילה להשפיע על דעתו של הנופש הישראלי למרות ההפגנות האחרונות בכיכר טקסים.

מי שמכיר מצוין את יחסי הגומלין בין שתי המדינות הוא דני צימט, חבר הנהלת מועצת העסקים ישראל-טורקיה ולשעבר איש הפרסום ויחסי הציבור של משרד התיירות הטורקי בישראל (2001-2011). צימט סיפר ל-Bizportal

על תקופת המשבר, "במאי 2009 בשיאו של החרם שהטילו ועדי העובדים הגדולים במדינה על תיירות לטורקיה, הגיעו לישראל כ-50 מלונאים בכירים טורקיים במטרה מוצהרת להפציר בישראלים לחזור לקלאבים ולשווקים בטורקיה".

"הם יצאו מגדרם כדי לשכנע את סיטונאי התיירות והכתבים הישראלים בסלידתם מהצהרותיו הבוטות של ראש ממשלתם ארדואן כנגד ישראל. אך לנוכח סירובם של ראשי הוועדים הגדולים "למחול" לטורקים נאלצו המלונאים הטורקיים לחזור לביתם בידיים ריקות. אז, כמו גם היום, בעידן שלאחר התנצלות נתניהו על תוצאות משט המרמרה, נדמה שרוב ציבור הנופשים בישראל עדיין עומד מול פיתויי ה"הכל כלול", אך בחודש מאי 2013 עלתה תנועת התיירות הישראלית לאנטליה בכ- 45% לעומת שנה קודם, אולי אות לבאות."

צימט מוסיף כי למרות משבר האמון של התייר הישראלי, הדברים נראים אחרת במגזר העסקי, "משבר האמון בתיירות לטורקיה לא חלחל כלל ועיקר להיקף היבוא-יצוא בין שתי המדינות: בשנות המשבר 2009-2012 צמח המאזן הבילטרלי ישראל-טורקיה ב-43% וטורקיה מהווה את יעד היצוא מספר 6 של המשק הישראלי. יחד-עם-זאת, הקשרים האמיצים בין אנשי העסקים הפרטיים בשתי המדינות לא באו לביטוי ביחסם של הסקטור הממשלתי, הצבאי והציבורי בטורקיה כלפי ישראל."

"גם היוונים והמתחרים האחרים לא הצליחו להתמודד עם טורקיה"

מנהל השיווק של חברת הנסיעות איסתא, רונן קרסו, מסר כי, "ניצני הפשרת היחסים בין ישראל לטורקיה נותנים את אותותיהם וחלק מהישראלים מביעים עניין גובר בחזרה לנופשים ב'ארץ הקלאבים והכול כלול'. באיסתא מעריכים שבין 150,000-200,000 ישראלים יינפשו השנה בקלאבים באנטליה. מספר הטיסות לאנטליה כבר עלה בצורה משמעותית. עד פרוץ המשבר טורקיה היתה היעד המוביל ביציאת ישראלים לחו"ל, כאשר בשנת 2008 יצאו לטורקיה למעלה מ-550,000 ישראלים. ההערכה באיסתא היא שתהיה הסטה לא קטנה של לקוחות השנה מאיי יוון לטורקיה".

קרסו מוסיף כי, "בנושא המחירים אגב צריך לציין כי אנטליה התייקרה בצורה משמעותית בשנים האחרונות בעקבות העלייה ברמת החיים בטורקיה ומחירי הנופשונים זולים רק במעט (כ-10%) מאלו שבאיי יוון לצורך השוואה."

יהודה זפרני, המשנה למנכ"ל בקבוצת אופיר טורס, "מהראשון לינואר עד 30 לאפריל נפשו באנטליה כ-28 אלף ישראלים לעומת 17 אלף בשנה קודמת - גידול משמעותי יחסית. ההערכה שלי היא לפי שניים יותר נופשונים שיוזמנו השנה לעומת השנה שעברה, כשהצפי הוא לעיקר הגידול אמורה להיות הקיץ. אלה לא המספרים שאנחנו זוכרים משנות השיא - כחצי מיליון ישראלים."

גם זפרני מסמן הערכה דומה לזו של עמיתו מאיסתא, "ההערכה שלנו היא למשהו בין 150 ל-200 אלף נופשים בטורקיה לעומת כ-80-90 אלף בשנה שעברה וזה נובע ככל הנראה מהתאוששות ביחסי המדינות. כרגע כל הטיסות הישירות הן בעיקר לאנטליה, אבל אם נראה שינוי בצבר ההזמנות יהיו טיסות גם ליעדים נוספים. בסופו של דבר אין למוצר הזה תחליף בעולם מבחינת הערך תמורת הכסף - גם היוונים והמתחרים האחרים לא הצליחו להתמודד עם טורקיה".

דנה לביא, סמנכל"ית השיווק ב'הדקה ה-90' מוסיפה כי, "אם יחס הנתונים של לפני שלושה חודשים עמד על אחד לעשרה לטובת מזמיני חופשות מהמגזר הערבי, היום זה חזר ליחס של אחד מול אחד. וגם זה מחזק את הסברה שהישראלי מרגיש בטוח יותר לנסוע לטורקיה."

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    ערבים ישראלים-שיסעו ולא יחזרו!!! (ל"ת)
    יהודה 16/06/2013 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    150 אלף בלי טיפת בושה וכבוד! (ל"ת)
    רוקי 16/06/2013 09:30
    הגב לתגובה זו
  • רובם כמובן ערבים (ל"ת)
    אור 16/06/2013 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    משה 16/06/2013 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין לי כלום נגד העם הטורקי , אך אחרי ההשתלחות של המנהיג הטורקי שממשיך לירוק עלינו. אנו מראים לכולם שהוא צודק ושאנחנו עם ללא כבוד עצמי. אנחנו עם שעבור כמה שקלים יפתח את הרגליים
  • 17.
    היי טק 16/06/2013 09:24
    הגב לתגובה זו
    אחרי ההתנהגות המגעילה של התורכים ממש לא עושה לי חשק. מדובר בישראלים חסרי מודעות ואוהבי נופש הכל כלול בדיוק מהסוג שאני מעדיף להתרחק מהם.
  • 16.
    חרם על חברות של ועדים שנוסעים לתורכיה (ל"ת)
    איפה הכבוד האישי 16/06/2013 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    פינאר 16/06/2013 09:03
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אתם מפרסמים כמה יסעו לטורקיה אז תתנו הערכה כמה מהנוסעים לארץ אויב הזאת הם מוסלמים! כל מי שנוסע לטורקיה והוא יהודי אז כאילו הוא עצמו התנצל ובזאת הוא פוגע במדינה שלו! אנשים ללא טיפת כבוד!
  • 14.
    כדי לנסוע מישראל לטורקיה צריך להיות או ערבי או מטומטם (ל"ת)
    לא נוסע לשם אפילו בח 16/06/2013 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    לא אסע לתורכיה לעולם ! (ל"ת)
    א 15/06/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    א 15/06/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
    ניתן לגבות 100$ לכל נוסע וכך ניתן לצמצם גירעון
  • 11.
    5 15/06/2013 16:18
    הגב לתגובה זו
    כבוד
  • 10.
    חרם על טורקיה,זיין על ארדואן (ל"ת)
    ירון 15/06/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבי 15/06/2013 13:15
    הגב לתגובה זו
    אין כאן שום אפליה - יהודים, ערבים, חרדים....
  • טעות!!! לקחת מסים 500 דולר לנוסע (ל"ת)
    יאיר 15/06/2013 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד צימרמן 15/06/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
    1. הכתבה הנראת לחלוטין כמו כתבה מוזמנת/יחצני"ת מעניין אם זה בתשלום.... 2. להערכתי % 90-% 95 מהנוסעים הם ערבים ולכן היא לא רלוונטית לציבור יהודי. 3. אבל,אם יש יהודים שנוסעים,הרי אלו הם נבלות,חסרי כל כבוד עצמי שעבור " הכל כלול" מוכנים לספוג השפלה ויחס גרוע מצד הטורקים
  • מירון ארונוביץ' 15/06/2013 12:57
    הגב לתגובה זו
    תקרא את הפסקה הבאה: "דנה לביא, סמנכל"ית השיווק ב'הדקה ה-90' מוסיפה כי, "אם יחס הנתונים של לפני שלושה חודשים עמד על אחד לעשרה לטובת מזמיני חופשות מהמגזר הערבי, היום זה חזר ליחס של אחד מול אחד. וגם זה מחזק את הסברה שהישראלי מרגיש בטוח יותר לנסוע לטורקיה." אם אתה יודע על נתונים אחרים אתה מוזמן ליצור איתי קשר בפייסבוק ולהגיד לי בדיוק על מה אתה מבסס אותם. כנראה שלאנשים קשה עם זה שיש ישראלים שמצב היחסים הבעייתי של שתי המדינות לא מזיז להם אלא הכיס שלהם - זה לא צריך לגרום לך להטיל דופי באנשים שאתה לא מכיר.שב"ש.
  • פינאר 16/06/2013 09:06
    עצם התגובה שלה מוכיח שהכתבה מוזמנת על מנת להטעות את הציבור היהודי!
  • ביביזיבי 15/06/2013 15:22
    העורך שלך שמח, כך עושים עיתון, כסף מחד,והרבה מגיבים. הוה גיבור וחכם עם הבעלים(הבועלים), ואתה משת״פ!!! זכור!!!!!!!!!!!!!
  • 7.
    YL 15/06/2013 11:52
    הגב לתגובה זו
    ריחות לא טובים עולים מ הכתבה שאפילו שלשת הקופים לא היו שורדים.. מדוע הכתב חושש לפרט באיזו אוכלוסיה מדובר לרוב ?הרגשתי שמדובר באוכלוסיה שלא היתה בשרות צבאי או נזרקה ממנו אדם עם טיפ טיפה של כבוד לא נוסע למקום ש שונאים אותו ואוהבים רק את כספו
  • 6.
    חנוך 15/06/2013 11:35
    הגב לתגובה זו
    אין לנו מה לעשות שם כל עוד כך נוהגת מפלגת השלטון לא נמכור את כבודינו וכבוד חיילינו עבור חופן דולרים
  • 5.
    chanoch 15/06/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
    זה מה שנשאר מהכבוד הלאומי שלנו הכול כלול צריך לומר באופן ברור כל עוד טורקיה והעומד בראשה מתנהגים נגדינו אין לנו מה לעשות שם !!לא יקנו אותנו עבור חופן דולרים
  • 4.
    מה עם התנצלות של ארדואן ? אני לא נוסעת עדיין... (ל"ת)
    לימור 15/06/2013 11:18
    הגב לתגובה זו
  • עדיין???????? (ל"ת)
    ביביזיבי 15/06/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ביביזיבי 15/06/2013 11:16
    הגב לתגובה זו
    מירון אהרונוביץ , אני מקוה שמשלמים לך בהתאם, כי הרי צריך לשלם את המשכנתא, מוזר בעולם כולו! לא כותבים על נסיעות עכשיו לטורקיה אבל יש גם לוב, וסוריה , צריך להרחיב את האופקים!!!
  • מירון ארונוביץ' 15/06/2013 12:38
    הגב לתגובה זו
    בדקתי את הנתונים, שוחחתי עם אנשים שיש להם נתונים וגם עם מומחה קצת יותר גדול ממך והכותרת היא המסקנה. לא פרסונת ולא נעליים. העובדות מצביעות שיש שינוי מסוים בגישה של הצרכן הישראלי ושזה עדיין רחוק מאוד מהימים הטובים לפני שארדואן החליט לערער את היחסים. שיהיה לך סופ"ש נעים !
  • 2.
    סוכן נסיעות 15/06/2013 10:54
    הגב לתגובה זו
    מתוך ה150K הרוב המוחלט הם ערביי ישראל. פחות מ2000 יהודים יצאו לטורקיה ורובם עוסקים במסחר ולא נסעו כתיירים לנופשונים. כאמור הכותרת מטעה
  • דודלי 15/06/2013 11:40
    הגב לתגובה זו
    היחס בין ערביי ישראל ליהודים השתנה ל-1:1... אז מה מטעה פה ?!
  • 1.
    צריך להיות ממש נבלה כדי לנסוע לטורקיה (ל"ת)
    M-59 15/06/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".