שברולט קרוז האצ'בק וסטיישן: החל השיווק

משפחת הקרוז מתרחבת עם התחלת השיווק בישראל של גרסת ה-5 דלתות והסטיישן (ספייס ואגון)
יואל שורץ |

משפחת הקרוז

שברולט ישראל החלה בשיווק גרסאות הספייס ואגון (סטיישן) וההאצ'בק של הקרוז. אלה יצטרפו לגרסת הסדאן שנמכרת אצלנו מאמצע 2009, ורק לאחרונה עברה מתיחת פנים מקיפה שעיקרה שינוי עיצובי לחרטום ולתא הנוסעים, עדכון מערכת ניהול המנוע, תוספת אבזור והוזלה במחיר.
 
 
קרוז האצ'בק הוצגה בתערוכת ז'נבה 2011 וכבר הספקנו לנהוג בה במסגרת השקתה. ממדיה מציבים אותה כאחת מהגדולות בקטגוריה, בייחוד כשמדובר באורכה הכללי העומד על 453.5 ס"מ. גם נפח תא המטען נאה ורושם 415-885 ליטר (תלוי במצב המושבים האחוריים).
 
 
 
בדומה לגרסת הסדאן המעודכנת גם בגרסת ההאצ'בק נגלה כי מתחת לעור בוצעו מספר שינויים בכמה מוקדים. המנוע הוא אותו אחד מוכר בנפח 1.6 ליטר (124 כ"ס), אלא שכעת הוא משודך לתיבת הילוכים חדשה בת 6 יחסים. בנוסף זוכה המכונית למה שבשברולט מכנים "חבילת CO2". חבילה זו מביאה עימה מנגנון חשמלי להיגוי כמו גם עדכונים לניהול חטיבת הכוח. יחד עם תיבת הילוכים חדשה, שופרה צריכת הדלק ורמת הזיהום ביחס לעבר. בגרסת הסדאן שנמכרה כאן לפני העדכון, זה הביא לשיפור של שתי דרגות במיסוי הירוק והוזלה של 2,000 שקלים במחיר הדגם. במקרה של גרסת ההאצ'בק מדובר בתג מחיר שמתחשב בדרוג הנמוך יותר, כבר פורסם כאן בעבר, ועומד על 125,000 שקלים.

שברולט קרוז ספייס ואגון הוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 והינה ארוכה מגרסת הסדאן ב-7.5 ס"מ (467.5 ס"מ סה"כ). תא המטען מאפשר הטענה של 500 ליטרים (במדידה עד קו החלונות), כ-50 ליטר יותר מהסדאן ו-1,500 ליטר כשהמושבים האחוריים מקופלים (במדידה עד לגג המכונית).
בעולם, תצורת הסטיישן אינה מוצעת בשילוב של 1.6 ליטר בנזין-אוטומטי, על כן היא תשווק אצלנו עם מנוע 1.8 ליטר (140 כ"ס) המשודך לתיבת 6 ההילוכים האוטומטית. המחיר: 128,000 שקלים.
 
(צלם: גיא רוטקופ)
 
שתי גרסאות המרכב, האצ'בק וסטיישן, מגיעות ברמת אבזור אחת, 'פלטיניום', והגבוהה ביותר במשפחת הקרוז. רמה זו כוללת: פנסי ערפל, חיישני חנייה אחוריים, חימום למושבים הקדמיים, חלון גג, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חישוקים קלים ומערך המולטימדיה החדש של שברולט (MY-LINK).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: