שברולט קרוז האצ'בק וסטיישן: החל השיווק

משפחת הקרוז מתרחבת עם התחלת השיווק בישראל של גרסת ה-5 דלתות והסטיישן (ספייס ואגון)
יואל שורץ |

משפחת הקרוז

שברולט ישראל החלה בשיווק גרסאות הספייס ואגון (סטיישן) וההאצ'בק של הקרוז. אלה יצטרפו לגרסת הסדאן שנמכרת אצלנו מאמצע 2009, ורק לאחרונה עברה מתיחת פנים מקיפה שעיקרה שינוי עיצובי לחרטום ולתא הנוסעים, עדכון מערכת ניהול המנוע, תוספת אבזור והוזלה במחיר.
 
 
קרוז האצ'בק הוצגה בתערוכת ז'נבה 2011 וכבר הספקנו לנהוג בה במסגרת השקתה. ממדיה מציבים אותה כאחת מהגדולות בקטגוריה, בייחוד כשמדובר באורכה הכללי העומד על 453.5 ס"מ. גם נפח תא המטען נאה ורושם 415-885 ליטר (תלוי במצב המושבים האחוריים).
 
 
 
בדומה לגרסת הסדאן המעודכנת גם בגרסת ההאצ'בק נגלה כי מתחת לעור בוצעו מספר שינויים בכמה מוקדים. המנוע הוא אותו אחד מוכר בנפח 1.6 ליטר (124 כ"ס), אלא שכעת הוא משודך לתיבת הילוכים חדשה בת 6 יחסים. בנוסף זוכה המכונית למה שבשברולט מכנים "חבילת CO2". חבילה זו מביאה עימה מנגנון חשמלי להיגוי כמו גם עדכונים לניהול חטיבת הכוח. יחד עם תיבת הילוכים חדשה, שופרה צריכת הדלק ורמת הזיהום ביחס לעבר. בגרסת הסדאן שנמכרה כאן לפני העדכון, זה הביא לשיפור של שתי דרגות במיסוי הירוק והוזלה של 2,000 שקלים במחיר הדגם. במקרה של גרסת ההאצ'בק מדובר בתג מחיר שמתחשב בדרוג הנמוך יותר, כבר פורסם כאן בעבר, ועומד על 125,000 שקלים.

שברולט קרוז ספייס ואגון הוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 והינה ארוכה מגרסת הסדאן ב-7.5 ס"מ (467.5 ס"מ סה"כ). תא המטען מאפשר הטענה של 500 ליטרים (במדידה עד קו החלונות), כ-50 ליטר יותר מהסדאן ו-1,500 ליטר כשהמושבים האחוריים מקופלים (במדידה עד לגג המכונית).
בעולם, תצורת הסטיישן אינה מוצעת בשילוב של 1.6 ליטר בנזין-אוטומטי, על כן היא תשווק אצלנו עם מנוע 1.8 ליטר (140 כ"ס) המשודך לתיבת 6 ההילוכים האוטומטית. המחיר: 128,000 שקלים.
 
(צלם: גיא רוטקופ)
 
שתי גרסאות המרכב, האצ'בק וסטיישן, מגיעות ברמת אבזור אחת, 'פלטיניום', והגבוהה ביותר במשפחת הקרוז. רמה זו כוללת: פנסי ערפל, חיישני חנייה אחוריים, חימום למושבים הקדמיים, חלון גג, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חישוקים קלים ומערך המולטימדיה החדש של שברולט (MY-LINK).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןאנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמן

מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה

שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?

ענת גלעד |

במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.

בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.

הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.

ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך

חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן. 

השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.