שברולט קרוז האצ'בק וסטיישן: החל השיווק

משפחת הקרוז מתרחבת עם התחלת השיווק בישראל של גרסת ה-5 דלתות והסטיישן (ספייס ואגון)
יואל שורץ |

משפחת הקרוז

שברולט ישראל החלה בשיווק גרסאות הספייס ואגון (סטיישן) וההאצ'בק של הקרוז. אלה יצטרפו לגרסת הסדאן שנמכרת אצלנו מאמצע 2009, ורק לאחרונה עברה מתיחת פנים מקיפה שעיקרה שינוי עיצובי לחרטום ולתא הנוסעים, עדכון מערכת ניהול המנוע, תוספת אבזור והוזלה במחיר.
 
 
קרוז האצ'בק הוצגה בתערוכת ז'נבה 2011 וכבר הספקנו לנהוג בה במסגרת השקתה. ממדיה מציבים אותה כאחת מהגדולות בקטגוריה, בייחוד כשמדובר באורכה הכללי העומד על 453.5 ס"מ. גם נפח תא המטען נאה ורושם 415-885 ליטר (תלוי במצב המושבים האחוריים).
 
 
 
בדומה לגרסת הסדאן המעודכנת גם בגרסת ההאצ'בק נגלה כי מתחת לעור בוצעו מספר שינויים בכמה מוקדים. המנוע הוא אותו אחד מוכר בנפח 1.6 ליטר (124 כ"ס), אלא שכעת הוא משודך לתיבת הילוכים חדשה בת 6 יחסים. בנוסף זוכה המכונית למה שבשברולט מכנים "חבילת CO2". חבילה זו מביאה עימה מנגנון חשמלי להיגוי כמו גם עדכונים לניהול חטיבת הכוח. יחד עם תיבת הילוכים חדשה, שופרה צריכת הדלק ורמת הזיהום ביחס לעבר. בגרסת הסדאן שנמכרה כאן לפני העדכון, זה הביא לשיפור של שתי דרגות במיסוי הירוק והוזלה של 2,000 שקלים במחיר הדגם. במקרה של גרסת ההאצ'בק מדובר בתג מחיר שמתחשב בדרוג הנמוך יותר, כבר פורסם כאן בעבר, ועומד על 125,000 שקלים.

שברולט קרוז ספייס ואגון הוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 והינה ארוכה מגרסת הסדאן ב-7.5 ס"מ (467.5 ס"מ סה"כ). תא המטען מאפשר הטענה של 500 ליטרים (במדידה עד קו החלונות), כ-50 ליטר יותר מהסדאן ו-1,500 ליטר כשהמושבים האחוריים מקופלים (במדידה עד לגג המכונית).
בעולם, תצורת הסטיישן אינה מוצעת בשילוב של 1.6 ליטר בנזין-אוטומטי, על כן היא תשווק אצלנו עם מנוע 1.8 ליטר (140 כ"ס) המשודך לתיבת 6 ההילוכים האוטומטית. המחיר: 128,000 שקלים.
 
(צלם: גיא רוטקופ)
 
שתי גרסאות המרכב, האצ'בק וסטיישן, מגיעות ברמת אבזור אחת, 'פלטיניום', והגבוהה ביותר במשפחת הקרוז. רמה זו כוללת: פנסי ערפל, חיישני חנייה אחוריים, חימום למושבים הקדמיים, חלון גג, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חישוקים קלים ומערך המולטימדיה החדש של שברולט (MY-LINK).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.