שברולט קרוז האצ'בק וסטיישן: החל השיווק

משפחת הקרוז מתרחבת עם התחלת השיווק בישראל של גרסת ה-5 דלתות והסטיישן (ספייס ואגון)
יואל שורץ |

משפחת הקרוז

שברולט ישראל החלה בשיווק גרסאות הספייס ואגון (סטיישן) וההאצ'בק של הקרוז. אלה יצטרפו לגרסת הסדאן שנמכרת אצלנו מאמצע 2009, ורק לאחרונה עברה מתיחת פנים מקיפה שעיקרה שינוי עיצובי לחרטום ולתא הנוסעים, עדכון מערכת ניהול המנוע, תוספת אבזור והוזלה במחיר.
 
 
קרוז האצ'בק הוצגה בתערוכת ז'נבה 2011 וכבר הספקנו לנהוג בה במסגרת השקתה. ממדיה מציבים אותה כאחת מהגדולות בקטגוריה, בייחוד כשמדובר באורכה הכללי העומד על 453.5 ס"מ. גם נפח תא המטען נאה ורושם 415-885 ליטר (תלוי במצב המושבים האחוריים).
 
 
 
בדומה לגרסת הסדאן המעודכנת גם בגרסת ההאצ'בק נגלה כי מתחת לעור בוצעו מספר שינויים בכמה מוקדים. המנוע הוא אותו אחד מוכר בנפח 1.6 ליטר (124 כ"ס), אלא שכעת הוא משודך לתיבת הילוכים חדשה בת 6 יחסים. בנוסף זוכה המכונית למה שבשברולט מכנים "חבילת CO2". חבילה זו מביאה עימה מנגנון חשמלי להיגוי כמו גם עדכונים לניהול חטיבת הכוח. יחד עם תיבת הילוכים חדשה, שופרה צריכת הדלק ורמת הזיהום ביחס לעבר. בגרסת הסדאן שנמכרה כאן לפני העדכון, זה הביא לשיפור של שתי דרגות במיסוי הירוק והוזלה של 2,000 שקלים במחיר הדגם. במקרה של גרסת ההאצ'בק מדובר בתג מחיר שמתחשב בדרוג הנמוך יותר, כבר פורסם כאן בעבר, ועומד על 125,000 שקלים.

שברולט קרוז ספייס ואגון הוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 והינה ארוכה מגרסת הסדאן ב-7.5 ס"מ (467.5 ס"מ סה"כ). תא המטען מאפשר הטענה של 500 ליטרים (במדידה עד קו החלונות), כ-50 ליטר יותר מהסדאן ו-1,500 ליטר כשהמושבים האחוריים מקופלים (במדידה עד לגג המכונית).
בעולם, תצורת הסטיישן אינה מוצעת בשילוב של 1.6 ליטר בנזין-אוטומטי, על כן היא תשווק אצלנו עם מנוע 1.8 ליטר (140 כ"ס) המשודך לתיבת 6 ההילוכים האוטומטית. המחיר: 128,000 שקלים.
 
(צלם: גיא רוטקופ)
 
שתי גרסאות המרכב, האצ'בק וסטיישן, מגיעות ברמת אבזור אחת, 'פלטיניום', והגבוהה ביותר במשפחת הקרוז. רמה זו כוללת: פנסי ערפל, חיישני חנייה אחוריים, חימום למושבים הקדמיים, חלון גג, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חישוקים קלים ומערך המולטימדיה החדש של שברולט (MY-LINK).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.