החל שיווק טויוטה פריוס פלאג אין בישראל

מכונית הכלאיים החדשה של טויוטה זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% – ולתג מחיר נמוך מהמצופה: 189,000 שקלים
יואל שורץ |

פריוס פלאג אין

מאז החל השיווק ההמוני של מכוניות היברידיות ב-1997, נמכרו בעולם מעל ל-4 מיליון דגמי כלאיים כשבראשן טויוטה פריוס עם 2.7 מיליון מכוניות. מאז הצגת הטכנולוגיה ההיברידית בישראל, עם תחילת שיווק הדגם ב-2004, מסרה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה למעלה מ-10,000 מדגמי הפריוס. אמנם עם השנים הלך ודעך כוחה של הפריוס ומהשיא של 2008 בה נמכרו כמעט 2,000 יח' מדגמי הפריוס, נמכרו בשנה שחלפה רק 1,341 יח', אולם מכירות יבואנית טויוטה בסגמנט גדלות מדי שנה בעיקר בשל הצטרפות גרסאות כלאיים נוספות ליאריס ולאוריס וזה עוד לפני שמדברים על לקסוס. ובכלל מכירות הסגמנט "הירוק" גדלות בישראל מדי שנה באופן תדיר כשבשנה שחלפה מנתה הקבוצה 13 דגמים שהובילו לקפיצה של 12% במכירות ביחס לנתוני שנה קודם לכן.
 
עוד כתבות בעניין:
 
כעת מודיעה יבואנית טויוטה על הוספת דגם נוסף לקטגוריה, פריוס פלאג-אין. זו, כמו שאר דגמי הפלאג-אין, זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% לדגמי הכלאיים – ולתג מחיר של 189,000 שקלים. אמנם הערכות אנשי טויוטה ישראל דיברו על תג מחיר של כ-210,000 שקלים, אולם עדיין מדובר בתוספת של יותר מ-31,000 שקלים ביחס לפריוס המוכרת.
 
דורות טויוטה פריוס
 
בדומה לפריוס "הרגילה" גם לגרסת הפלאג-אין מערכת כלאיים עם הספק משולב של 134 כ"ס, אך בשונה לה גרסה היא מצוידת במצברי ליתיום-יון עם קיבולת של 4.4 קילו-וואט שעה, במקום מצברי ניקל-מטל של הפריוס הרגילה להם קיבולת של 1.3 קילו-וואט שעה. מערכת הכלאיים המשודרגת תאפשר טווח נסיעה של 23 ק"מ ללא שימוש בבנזין לעומת כשני ק"מ בדגם הרגיל, ולמהירות מרבית גבוהה בהרבה בלי בנזין: 85 קמ"ש לעומת 48 בדגם הרגיל. נתון תצרוכת הדלק עומד על 47.6 ק"מ לליטר בממוצע בהשוואה ל-25.6 ק"מ לליטר בדגם הרגיל. ביצועי הדגם החדש מעט נחותים מאלו של הפריוס הרגילה, עם מיאוץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10.7 שניות (לעומת 10.4) ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (ללא שינוי).
 
זמן הטעינה של הרכב עומד על כשעה וחצי בלבד וצריכת החשמל לטעינה הינה כ-10 אמפר, חד פאזי. מיוניון מוטורס נמסר כי בכוונתם לשתף פעולה עם רשתות טעינה חשמליות אשר יאושרו על-ידי המדינה, ללא בלעדיות עם ספק טעינה אחד, וזאת על מנת להעניק לצרכן את חופש הבחירה המרבי.
 
המכונית תוצע ברמת אבזור אחת אשר תכלול את מערכת טויוטה טאצ', בקרת אקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, אפשרות הפעלה מרחוק של מערכת המיזוג, תצוגה עילית ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.