הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

החל שיווק טויוטה פריוס פלאג אין בישראל

מכונית הכלאיים החדשה של טויוטה זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% – ולתג מחיר נמוך מהמצופה: 189,000 שקלים
יואל שורץ |

פריוס פלאג אין

מאז החל השיווק ההמוני של מכוניות היברידיות ב-1997, נמכרו בעולם מעל ל-4 מיליון דגמי כלאיים כשבראשן טויוטה פריוס עם 2.7 מיליון מכוניות. מאז הצגת הטכנולוגיה ההיברידית בישראל, עם תחילת שיווק הדגם ב-2004, מסרה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה למעלה מ-10,000 מדגמי הפריוס. אמנם עם השנים הלך ודעך כוחה של הפריוס ומהשיא של 2008 בה נמכרו כמעט 2,000 יח' מדגמי הפריוס, נמכרו בשנה שחלפה רק 1,341 יח', אולם מכירות יבואנית טויוטה בסגמנט גדלות מדי שנה בעיקר בשל הצטרפות גרסאות כלאיים נוספות ליאריס ולאוריס וזה עוד לפני שמדברים על לקסוס. ובכלל מכירות הסגמנט "הירוק" גדלות בישראל מדי שנה באופן תדיר כשבשנה שחלפה מנתה הקבוצה 13 דגמים שהובילו לקפיצה של 12% במכירות ביחס לנתוני שנה קודם לכן.
 
עוד כתבות בעניין:
 
כעת מודיעה יבואנית טויוטה על הוספת דגם נוסף לקטגוריה, פריוס פלאג-אין. זו, כמו שאר דגמי הפלאג-אין, זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% לדגמי הכלאיים – ולתג מחיר של 189,000 שקלים. אמנם הערכות אנשי טויוטה ישראל דיברו על תג מחיר של כ-210,000 שקלים, אולם עדיין מדובר בתוספת של יותר מ-31,000 שקלים ביחס לפריוס המוכרת.
 
דורות טויוטה פריוס
 
בדומה לפריוס "הרגילה" גם לגרסת הפלאג-אין מערכת כלאיים עם הספק משולב של 134 כ"ס, אך בשונה לה גרסה היא מצוידת במצברי ליתיום-יון עם קיבולת של 4.4 קילו-וואט שעה, במקום מצברי ניקל-מטל של הפריוס הרגילה להם קיבולת של 1.3 קילו-וואט שעה. מערכת הכלאיים המשודרגת תאפשר טווח נסיעה של 23 ק"מ ללא שימוש בבנזין לעומת כשני ק"מ בדגם הרגיל, ולמהירות מרבית גבוהה בהרבה בלי בנזין: 85 קמ"ש לעומת 48 בדגם הרגיל. נתון תצרוכת הדלק עומד על 47.6 ק"מ לליטר בממוצע בהשוואה ל-25.6 ק"מ לליטר בדגם הרגיל. ביצועי הדגם החדש מעט נחותים מאלו של הפריוס הרגילה, עם מיאוץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10.7 שניות (לעומת 10.4) ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (ללא שינוי).
 
זמן הטעינה של הרכב עומד על כשעה וחצי בלבד וצריכת החשמל לטעינה הינה כ-10 אמפר, חד פאזי. מיוניון מוטורס נמסר כי בכוונתם לשתף פעולה עם רשתות טעינה חשמליות אשר יאושרו על-ידי המדינה, ללא בלעדיות עם ספק טעינה אחד, וזאת על מנת להעניק לצרכן את חופש הבחירה המרבי.
 
המכונית תוצע ברמת אבזור אחת אשר תכלול את מערכת טויוטה טאצ', בקרת אקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, אפשרות הפעלה מרחוק של מערכת המיזוג, תצוגה עילית ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן