החל שיווק טויוטה פריוס פלאג אין בישראל

מכונית הכלאיים החדשה של טויוטה זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% – ולתג מחיר נמוך מהמצופה: 189,000 שקלים
יואל שורץ |

פריוס פלאג אין

מאז החל השיווק ההמוני של מכוניות היברידיות ב-1997, נמכרו בעולם מעל ל-4 מיליון דגמי כלאיים כשבראשן טויוטה פריוס עם 2.7 מיליון מכוניות. מאז הצגת הטכנולוגיה ההיברידית בישראל, עם תחילת שיווק הדגם ב-2004, מסרה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה למעלה מ-10,000 מדגמי הפריוס. אמנם עם השנים הלך ודעך כוחה של הפריוס ומהשיא של 2008 בה נמכרו כמעט 2,000 יח' מדגמי הפריוס, נמכרו בשנה שחלפה רק 1,341 יח', אולם מכירות יבואנית טויוטה בסגמנט גדלות מדי שנה בעיקר בשל הצטרפות גרסאות כלאיים נוספות ליאריס ולאוריס וזה עוד לפני שמדברים על לקסוס. ובכלל מכירות הסגמנט "הירוק" גדלות בישראל מדי שנה באופן תדיר כשבשנה שחלפה מנתה הקבוצה 13 דגמים שהובילו לקפיצה של 12% במכירות ביחס לנתוני שנה קודם לכן.
 
עוד כתבות בעניין:
 
כעת מודיעה יבואנית טויוטה על הוספת דגם נוסף לקטגוריה, פריוס פלאג-אין. זו, כמו שאר דגמי הפלאג-אין, זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% לדגמי הכלאיים – ולתג מחיר של 189,000 שקלים. אמנם הערכות אנשי טויוטה ישראל דיברו על תג מחיר של כ-210,000 שקלים, אולם עדיין מדובר בתוספת של יותר מ-31,000 שקלים ביחס לפריוס המוכרת.
 
דורות טויוטה פריוס
 
בדומה לפריוס "הרגילה" גם לגרסת הפלאג-אין מערכת כלאיים עם הספק משולב של 134 כ"ס, אך בשונה לה גרסה היא מצוידת במצברי ליתיום-יון עם קיבולת של 4.4 קילו-וואט שעה, במקום מצברי ניקל-מטל של הפריוס הרגילה להם קיבולת של 1.3 קילו-וואט שעה. מערכת הכלאיים המשודרגת תאפשר טווח נסיעה של 23 ק"מ ללא שימוש בבנזין לעומת כשני ק"מ בדגם הרגיל, ולמהירות מרבית גבוהה בהרבה בלי בנזין: 85 קמ"ש לעומת 48 בדגם הרגיל. נתון תצרוכת הדלק עומד על 47.6 ק"מ לליטר בממוצע בהשוואה ל-25.6 ק"מ לליטר בדגם הרגיל. ביצועי הדגם החדש מעט נחותים מאלו של הפריוס הרגילה, עם מיאוץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10.7 שניות (לעומת 10.4) ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (ללא שינוי).
 
זמן הטעינה של הרכב עומד על כשעה וחצי בלבד וצריכת החשמל לטעינה הינה כ-10 אמפר, חד פאזי. מיוניון מוטורס נמסר כי בכוונתם לשתף פעולה עם רשתות טעינה חשמליות אשר יאושרו על-ידי המדינה, ללא בלעדיות עם ספק טעינה אחד, וזאת על מנת להעניק לצרכן את חופש הבחירה המרבי.
 
המכונית תוצע ברמת אבזור אחת אשר תכלול את מערכת טויוטה טאצ', בקרת אקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, אפשרות הפעלה מרחוק של מערכת המיזוג, תצוגה עילית ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.