החל שיווק טויוטה פריוס פלאג אין בישראל

מכונית הכלאיים החדשה של טויוטה זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% – ולתג מחיר נמוך מהמצופה: 189,000 שקלים
יואל שורץ |

פריוס פלאג אין

מאז החל השיווק ההמוני של מכוניות היברידיות ב-1997, נמכרו בעולם מעל ל-4 מיליון דגמי כלאיים כשבראשן טויוטה פריוס עם 2.7 מיליון מכוניות. מאז הצגת הטכנולוגיה ההיברידית בישראל, עם תחילת שיווק הדגם ב-2004, מסרה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה למעלה מ-10,000 מדגמי הפריוס. אמנם עם השנים הלך ודעך כוחה של הפריוס ומהשיא של 2008 בה נמכרו כמעט 2,000 יח' מדגמי הפריוס, נמכרו בשנה שחלפה רק 1,341 יח', אולם מכירות יבואנית טויוטה בסגמנט גדלות מדי שנה בעיקר בשל הצטרפות גרסאות כלאיים נוספות ליאריס ולאוריס וזה עוד לפני שמדברים על לקסוס. ובכלל מכירות הסגמנט "הירוק" גדלות בישראל מדי שנה באופן תדיר כשבשנה שחלפה מנתה הקבוצה 13 דגמים שהובילו לקפיצה של 12% במכירות ביחס לנתוני שנה קודם לכן.
 
עוד כתבות בעניין:
 
כעת מודיעה יבואנית טויוטה על הוספת דגם נוסף לקטגוריה, פריוס פלאג-אין. זו, כמו שאר דגמי הפלאג-אין, זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% לדגמי הכלאיים – ולתג מחיר של 189,000 שקלים. אמנם הערכות אנשי טויוטה ישראל דיברו על תג מחיר של כ-210,000 שקלים, אולם עדיין מדובר בתוספת של יותר מ-31,000 שקלים ביחס לפריוס המוכרת.
 
דורות טויוטה פריוס
 
בדומה לפריוס "הרגילה" גם לגרסת הפלאג-אין מערכת כלאיים עם הספק משולב של 134 כ"ס, אך בשונה לה גרסה היא מצוידת במצברי ליתיום-יון עם קיבולת של 4.4 קילו-וואט שעה, במקום מצברי ניקל-מטל של הפריוס הרגילה להם קיבולת של 1.3 קילו-וואט שעה. מערכת הכלאיים המשודרגת תאפשר טווח נסיעה של 23 ק"מ ללא שימוש בבנזין לעומת כשני ק"מ בדגם הרגיל, ולמהירות מרבית גבוהה בהרבה בלי בנזין: 85 קמ"ש לעומת 48 בדגם הרגיל. נתון תצרוכת הדלק עומד על 47.6 ק"מ לליטר בממוצע בהשוואה ל-25.6 ק"מ לליטר בדגם הרגיל. ביצועי הדגם החדש מעט נחותים מאלו של הפריוס הרגילה, עם מיאוץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10.7 שניות (לעומת 10.4) ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (ללא שינוי).
 
זמן הטעינה של הרכב עומד על כשעה וחצי בלבד וצריכת החשמל לטעינה הינה כ-10 אמפר, חד פאזי. מיוניון מוטורס נמסר כי בכוונתם לשתף פעולה עם רשתות טעינה חשמליות אשר יאושרו על-ידי המדינה, ללא בלעדיות עם ספק טעינה אחד, וזאת על מנת להעניק לצרכן את חופש הבחירה המרבי.
 
המכונית תוצע ברמת אבזור אחת אשר תכלול את מערכת טויוטה טאצ', בקרת אקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, אפשרות הפעלה מרחוק של מערכת המיזוג, תצוגה עילית ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.