הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

החל שיווק טויוטה פריוס פלאג אין בישראל

מכונית הכלאיים החדשה של טויוטה זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% – ולתג מחיר נמוך מהמצופה: 189,000 שקלים
יואל שורץ |

פריוס פלאג אין

מאז החל השיווק ההמוני של מכוניות היברידיות ב-1997, נמכרו בעולם מעל ל-4 מיליון דגמי כלאיים כשבראשן טויוטה פריוס עם 2.7 מיליון מכוניות. מאז הצגת הטכנולוגיה ההיברידית בישראל, עם תחילת שיווק הדגם ב-2004, מסרה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה למעלה מ-10,000 מדגמי הפריוס. אמנם עם השנים הלך ודעך כוחה של הפריוס ומהשיא של 2008 בה נמכרו כמעט 2,000 יח' מדגמי הפריוס, נמכרו בשנה שחלפה רק 1,341 יח', אולם מכירות יבואנית טויוטה בסגמנט גדלות מדי שנה בעיקר בשל הצטרפות גרסאות כלאיים נוספות ליאריס ולאוריס וזה עוד לפני שמדברים על לקסוס. ובכלל מכירות הסגמנט "הירוק" גדלות בישראל מדי שנה באופן תדיר כשבשנה שחלפה מנתה הקבוצה 13 דגמים שהובילו לקפיצה של 12% במכירות ביחס לנתוני שנה קודם לכן.
 
עוד כתבות בעניין:
 
כעת מודיעה יבואנית טויוטה על הוספת דגם נוסף לקטגוריה, פריוס פלאג-אין. זו, כמו שאר דגמי הפלאג-אין, זוכה למדרגת מס נמוכה יותר – 20% לעומת 30% לדגמי הכלאיים – ולתג מחיר של 189,000 שקלים. אמנם הערכות אנשי טויוטה ישראל דיברו על תג מחיר של כ-210,000 שקלים, אולם עדיין מדובר בתוספת של יותר מ-31,000 שקלים ביחס לפריוס המוכרת.
 
דורות טויוטה פריוס
 
בדומה לפריוס "הרגילה" גם לגרסת הפלאג-אין מערכת כלאיים עם הספק משולב של 134 כ"ס, אך בשונה לה גרסה היא מצוידת במצברי ליתיום-יון עם קיבולת של 4.4 קילו-וואט שעה, במקום מצברי ניקל-מטל של הפריוס הרגילה להם קיבולת של 1.3 קילו-וואט שעה. מערכת הכלאיים המשודרגת תאפשר טווח נסיעה של 23 ק"מ ללא שימוש בבנזין לעומת כשני ק"מ בדגם הרגיל, ולמהירות מרבית גבוהה בהרבה בלי בנזין: 85 קמ"ש לעומת 48 בדגם הרגיל. נתון תצרוכת הדלק עומד על 47.6 ק"מ לליטר בממוצע בהשוואה ל-25.6 ק"מ לליטר בדגם הרגיל. ביצועי הדגם החדש מעט נחותים מאלו של הפריוס הרגילה, עם מיאוץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10.7 שניות (לעומת 10.4) ומהירות מרבית של 180 קמ"ש (ללא שינוי).
 
זמן הטעינה של הרכב עומד על כשעה וחצי בלבד וצריכת החשמל לטעינה הינה כ-10 אמפר, חד פאזי. מיוניון מוטורס נמסר כי בכוונתם לשתף פעולה עם רשתות טעינה חשמליות אשר יאושרו על-ידי המדינה, ללא בלעדיות עם ספק טעינה אחד, וזאת על מנת להעניק לצרכן את חופש הבחירה המרבי.
 
המכונית תוצע ברמת אבזור אחת אשר תכלול את מערכת טויוטה טאצ', בקרת אקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, אפשרות הפעלה מרחוק של מערכת המיזוג, תצוגה עילית ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |
נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

​עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

​ עיקרי ההסכם:

​שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

​תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

​תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו חנינה יצחק הרצוג

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

להמשך הכתבה לחץ כאן