מאבק האג"ח בטאו עולה מדרגה: הנושים מאשימים את בן דב בניצול טאו לצרכיו האישיים

במכתב ששלחו בעקבות פיצוץ הפגישה אמש מאשימים נציגי בעלי האג"ח את בעל השליטה אילן בן דב בעדפת טובתו על פני החברה, בעסקאות שאינן לפי החוק ובמניפולציות
הדס גייפמן | (4)

המאבק המר והעיקש בין טאו תשואות לנציגות בעלי האג"ח שלה רשם אתמול שיא חדש. אמש נפגשו נציגי בעלי האג"ח עם דירקטוריון טאו אלא שהפגישה התפוצצה עוד בתחילתה. נציגי בעלי האג"ח שקיוו לדון בהצעה משופרת לפתרון הסדר החוב גילו לאכזבתם כי דירקטוריון טאו מעוניין לדון רק בהצעה המקורית, המקצצת במידה משמעותית בהחזר החוב המגיע להם. לטענתם, אין בכוונתם לוותר על אף שקל מהחוב. הם מוכנים לדון רק בפריסת החוב ובתנאי ההחזר.

לאור המהמורות בהם נתקלים הצדדים הם ניסו להגיע לכל הפחות לכתב התחייבות המפרט את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. דירקטוריון טאו דרש להכניס לכתב ההתחייבות סעיף, לפיו נציגות בעלי האג"ח מתחייבת שלא לדבר עם העיתונות ושלא להעסיק יועצי תקשורת.

דירקטוריון טאו מצידו, היה מוכן גם הוא לגזור על עצמו שתיקה. אלא שהתברר כי התחייבות זו אינה תקפה לגבי בעל השליטה אילן בן דב, שכן הוא אינו נושא משרה בחברה. מכיוון שכך, הנציגות לא הסכימה לחתום על סעיף זה. בשלב זה לא נחתם עדיין כתב ההתחייבות.

בעקבות פיצוץ הפגישה אתמול, שלחו נציגי בעלי האג"ח מכתב לאילן בן דב, לטאו ולדירקטוריון, בו טוענים עורכי הדין של הנאמנים והנציגות, אלון בנימיני ורענן קליר, כי הנאמנים והנציגות רואים את בעל השליטה ואת כל אחד מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, ובהם את יו"ר הדירקטוריון ד"ר שלמה נס, אחראים לשלם את מלוא החוב למחזיקי אגרות החוב.

בעלי האג"ח מאשימים את טאו כי שימשה ועדיין משמשת את בן דב כזרוע לשירות מטרותיו האישיות, ומעדיפה את טובתו על פני טובת החברה. לדברי הנציגים, שרשרת המהלכים והעסקאות שטאו ביצעה בנוגע לסאני וסקיילקס, נועדו לשרת את בן דב ולא את טאו. בנוסף, מאשימים הנציגים את בן דב, כי עסקאות רבות של טאו, שלבן דב היה בהם עניין אישי, לא אושרו על פי חוק.

עורכי הדין בנימיני וקליר טוענים כי טאו פעלה תחת לחץ ותכתיבים של בנק לאומי ושל בן דב שהינו ערב לחלק מהחוב של טאו כלפי בנק לאומי. תכתיבים אלו הביאו לצמצום דרסטי של החוב לבנק לאומי, באופן שפגע בנושים האחרים. לדברי הנציגים, העסקאות של טאו עם בנק לאומי כמו גם עסקאות שנועדו להקטין את החוב של טאו כלפי בנק לאומי, לא אושרו כחוק.

בנימיני וקליר מדגישים, כי מאז 2008 מתנהלת החברה באופן שברור שמשאביה לא יספיקו לכסות את התחייבויותיה. למרות זאת, ועל אף ההתדרדרות במצבה, ממשיכה טאו להתנהל באופן המיטיב עם בן דב. ניהול זה נעשה על חשבון הנושים, תוך פגיעה בנכסים שעשויים היו לשמש לפירעון. יתרה מכך, הנציגים טוענים, שכל המצגים וההתחייבויות שהציג בן דב, המשדרים תמיכה בחברה, נועדו רק כדי למנוע את הערת "עסק חי" בדו"חות הכספיים של טאו.

עוד מתריעים הנציגים, כי ניהול החברה תוך התעלמות מקשייה, כשהיא ממשיכה לקחת סיכונים לטובת בעלי המניות ועל חשבון הנושים, גוררת איתה אחריות של כל נושאי המשרה של החברה לשאת בחובות כלפי הנושים.

בתגובה מסרה טאו: "יש להצר על כי נציגות בעלי האג"ח אינה מפנימה את תפקידה, לשרת את אינטרס מחזיקי האג"ח, ובמקום זאת ממשיכה באיומים ובטענות סרק, שנועדו לקדם אינטרסים של חברי הנציגות בלבד. בדרך התנהלותם זו פוגעת הנציגות בחברה ועלולה לגרום נזקים כספיים כבדים למחזיקי האג"ח.

"מיותר לציין, כי כל החלטות דירקטוריון החברה נעשו בשקיפות מלאה ועל פי דין, כאשר רק טובת החברה וטובת נושיה לנגד עיניו. במקום לנהל משא ומתן ענייני ואחראי, כאשר טובת בעלי האג"ח לנגד עיניהם, בוחרים חברי נציגות בעלי האג"ח למקד מאמצים בהשמצות וזריית חול בעיני הציבור באמצעות טענות חסרות שחר, והכול בניסיון לחמוק מאחריות אישית ומשפטית לתוצאות החלטותיהם ומעשיהם. החברה מצפה מחברי נציגות האג"ח להתעשת ולחזור לשולחן המו"מ ולהידברות שוטפת, תוך השקעת מאמץ למציאת הסדר טוב הוגן ומידתי, שיעלה בקנה אחד הן עם אינטרס החברה והן עם אינטרס ציבור בעלי האג"ח".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 14/09/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    בן-דב ותשובה הם סמל החמדנות והשחיתות. מושכים עשרות מיליונים בדיבידנדים, חיים בסטנדרט של האלפיון העליון, אבל כשצריך להחזיר חוב לא ישקלו אפילו להכניס את היד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים הקטנים ולפנסיונרים שבקושי מגיעים לשכר הממוצע במשק. גנבים נמאסתם - אם אתם רוצים לגייס שוב כסף בשוק ההון תתחילו להחזיר.
  • 3.
    ספקולנט בדימוס 14/09/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    ' התכוף ' ומסרן,ללא תמורה לקונה מ יודע אולי איזה קרוב של בן דב יזכה לאותו הדבר?
  • 2.
    ישראלי 14/09/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    מה קרה עכשיו?? במדינה מתוקנת היה נכנס לכלא הבנאדם הזה... לקח מיליונים הלוואות, קנה חברה, מרוויח הון כל חודש. אבל לשלם את חובותיו מה פתאום.. עושה צחוק מכולם ומהחוק. מדינה עלובה בה הפשע משתלם!
  • 1.
    אילן 14/09/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכל שקל שמותרים לא הוא בונה עוד מטר בבית הפרטי שלו שבר את כל השאים בשכר שלו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.