מאבק האג"ח בטאו עולה מדרגה: הנושים מאשימים את בן דב בניצול טאו לצרכיו האישיים
המאבק המר והעיקש בין טאו תשואות לנציגות בעלי האג"ח שלה רשם אתמול שיא חדש. אמש נפגשו נציגי בעלי האג"ח עם דירקטוריון טאו אלא שהפגישה התפוצצה עוד בתחילתה. נציגי בעלי האג"ח שקיוו לדון בהצעה משופרת לפתרון הסדר החוב גילו לאכזבתם כי דירקטוריון טאו מעוניין לדון רק בהצעה המקורית, המקצצת במידה משמעותית בהחזר החוב המגיע להם. לטענתם, אין בכוונתם לוותר על אף שקל מהחוב. הם מוכנים לדון רק בפריסת החוב ובתנאי ההחזר.
לאור המהמורות בהם נתקלים הצדדים הם ניסו להגיע לכל הפחות לכתב התחייבות המפרט את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. דירקטוריון טאו דרש להכניס לכתב ההתחייבות סעיף, לפיו נציגות בעלי האג"ח מתחייבת שלא לדבר עם העיתונות ושלא להעסיק יועצי תקשורת.
דירקטוריון טאו מצידו, היה מוכן גם הוא לגזור על עצמו שתיקה. אלא שהתברר כי התחייבות זו אינה תקפה לגבי בעל השליטה אילן בן דב, שכן הוא אינו נושא משרה בחברה. מכיוון שכך, הנציגות לא הסכימה לחתום על סעיף זה. בשלב זה לא נחתם עדיין כתב ההתחייבות.
בעקבות פיצוץ הפגישה אתמול, שלחו נציגי בעלי האג"ח מכתב לאילן בן דב, לטאו ולדירקטוריון, בו טוענים עורכי הדין של הנאמנים והנציגות, אלון בנימיני ורענן קליר, כי הנאמנים והנציגות רואים את בעל השליטה ואת כל אחד מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, ובהם את יו"ר הדירקטוריון ד"ר שלמה נס, אחראים לשלם את מלוא החוב למחזיקי אגרות החוב.
בעלי האג"ח מאשימים את טאו כי שימשה ועדיין משמשת את בן דב כזרוע לשירות מטרותיו האישיות, ומעדיפה את טובתו על פני טובת החברה. לדברי הנציגים, שרשרת המהלכים והעסקאות שטאו ביצעה בנוגע לסאני וסקיילקס, נועדו לשרת את בן דב ולא את טאו. בנוסף, מאשימים הנציגים את בן דב, כי עסקאות רבות של טאו, שלבן דב היה בהם עניין אישי, לא אושרו על פי חוק.
עורכי הדין בנימיני וקליר טוענים כי טאו פעלה תחת לחץ ותכתיבים של בנק לאומי ושל בן דב שהינו ערב לחלק מהחוב של טאו כלפי בנק לאומי. תכתיבים אלו הביאו לצמצום דרסטי של החוב לבנק לאומי, באופן שפגע בנושים האחרים. לדברי הנציגים, העסקאות של טאו עם בנק לאומי כמו גם עסקאות שנועדו להקטין את החוב של טאו כלפי בנק לאומי, לא אושרו כחוק.
בנימיני וקליר מדגישים, כי מאז 2008 מתנהלת החברה באופן שברור שמשאביה לא יספיקו לכסות את התחייבויותיה. למרות זאת, ועל אף ההתדרדרות במצבה, ממשיכה טאו להתנהל באופן המיטיב עם בן דב. ניהול זה נעשה על חשבון הנושים, תוך פגיעה בנכסים שעשויים היו לשמש לפירעון. יתרה מכך, הנציגים טוענים, שכל המצגים וההתחייבויות שהציג בן דב, המשדרים תמיכה בחברה, נועדו רק כדי למנוע את הערת "עסק חי" בדו"חות הכספיים של טאו.
עוד מתריעים הנציגים, כי ניהול החברה תוך התעלמות מקשייה, כשהיא ממשיכה לקחת סיכונים לטובת בעלי המניות ועל חשבון הנושים, גוררת איתה אחריות של כל נושאי המשרה של החברה לשאת בחובות כלפי הנושים.
בתגובה מסרה טאו: "יש להצר על כי נציגות בעלי האג"ח אינה מפנימה את תפקידה, לשרת את אינטרס מחזיקי האג"ח, ובמקום זאת ממשיכה באיומים ובטענות סרק, שנועדו לקדם אינטרסים של חברי הנציגות בלבד. בדרך התנהלותם זו פוגעת הנציגות בחברה ועלולה לגרום נזקים כספיים כבדים למחזיקי האג"ח.
"מיותר לציין, כי כל החלטות דירקטוריון החברה נעשו בשקיפות מלאה ועל פי דין, כאשר רק טובת החברה וטובת נושיה לנגד עיניו. במקום לנהל משא ומתן ענייני ואחראי, כאשר טובת בעלי האג"ח לנגד עיניהם, בוחרים חברי נציגות בעלי האג"ח למקד מאמצים בהשמצות וזריית חול בעיני הציבור באמצעות טענות חסרות שחר, והכול בניסיון לחמוק מאחריות אישית ומשפטית לתוצאות החלטותיהם ומעשיהם. החברה מצפה מחברי נציגות האג"ח להתעשת ולחזור לשולחן המו"מ ולהידברות שוטפת, תוך השקעת מאמץ למציאת הסדר טוב הוגן ומידתי, שיעלה בקנה אחד הן עם אינטרס החברה והן עם אינטרס ציבור בעלי האג"ח".
- 4.דן 14/09/2011 22:29הגב לתגובה זובן-דב ותשובה הם סמל החמדנות והשחיתות. מושכים עשרות מיליונים בדיבידנדים, חיים בסטנדרט של האלפיון העליון, אבל כשצריך להחזיר חוב לא ישקלו אפילו להכניס את היד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים הקטנים ולפנסיונרים שבקושי מגיעים לשכר הממוצע במשק. גנבים נמאסתם - אם אתם רוצים לגייס שוב כסף בשוק ההון תתחילו להחזיר.
- 3.ספקולנט בדימוס 14/09/2011 21:24הגב לתגובה זו' התכוף ' ומסרן,ללא תמורה לקונה מ יודע אולי איזה קרוב של בן דב יזכה לאותו הדבר?
- 2.ישראלי 14/09/2011 16:16הגב לתגובה זומה קרה עכשיו?? במדינה מתוקנת היה נכנס לכלא הבנאדם הזה... לקח מיליונים הלוואות, קנה חברה, מרוויח הון כל חודש. אבל לשלם את חובותיו מה פתאום.. עושה צחוק מכולם ומהחוק. מדינה עלובה בה הפשע משתלם!
- 1.אילן 14/09/2011 15:37הגב לתגובה זובכל שקל שמותרים לא הוא בונה עוד מטר בבית הפרטי שלו שבר את כל השאים בשכר שלו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
