מאבק האג"ח בטאו עולה מדרגה: הנושים מאשימים את בן דב בניצול טאו לצרכיו האישיים

במכתב ששלחו בעקבות פיצוץ הפגישה אמש מאשימים נציגי בעלי האג"ח את בעל השליטה אילן בן דב בעדפת טובתו על פני החברה, בעסקאות שאינן לפי החוק ובמניפולציות
הדס גייפמן | (4)

המאבק המר והעיקש בין טאו תשואות לנציגות בעלי האג"ח שלה רשם אתמול שיא חדש. אמש נפגשו נציגי בעלי האג"ח עם דירקטוריון טאו אלא שהפגישה התפוצצה עוד בתחילתה. נציגי בעלי האג"ח שקיוו לדון בהצעה משופרת לפתרון הסדר החוב גילו לאכזבתם כי דירקטוריון טאו מעוניין לדון רק בהצעה המקורית, המקצצת במידה משמעותית בהחזר החוב המגיע להם. לטענתם, אין בכוונתם לוותר על אף שקל מהחוב. הם מוכנים לדון רק בפריסת החוב ובתנאי ההחזר.

לאור המהמורות בהם נתקלים הצדדים הם ניסו להגיע לכל הפחות לכתב התחייבות המפרט את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. דירקטוריון טאו דרש להכניס לכתב ההתחייבות סעיף, לפיו נציגות בעלי האג"ח מתחייבת שלא לדבר עם העיתונות ושלא להעסיק יועצי תקשורת.

דירקטוריון טאו מצידו, היה מוכן גם הוא לגזור על עצמו שתיקה. אלא שהתברר כי התחייבות זו אינה תקפה לגבי בעל השליטה אילן בן דב, שכן הוא אינו נושא משרה בחברה. מכיוון שכך, הנציגות לא הסכימה לחתום על סעיף זה. בשלב זה לא נחתם עדיין כתב ההתחייבות.

בעקבות פיצוץ הפגישה אתמול, שלחו נציגי בעלי האג"ח מכתב לאילן בן דב, לטאו ולדירקטוריון, בו טוענים עורכי הדין של הנאמנים והנציגות, אלון בנימיני ורענן קליר, כי הנאמנים והנציגות רואים את בעל השליטה ואת כל אחד מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, ובהם את יו"ר הדירקטוריון ד"ר שלמה נס, אחראים לשלם את מלוא החוב למחזיקי אגרות החוב.

בעלי האג"ח מאשימים את טאו כי שימשה ועדיין משמשת את בן דב כזרוע לשירות מטרותיו האישיות, ומעדיפה את טובתו על פני טובת החברה. לדברי הנציגים, שרשרת המהלכים והעסקאות שטאו ביצעה בנוגע לסאני וסקיילקס, נועדו לשרת את בן דב ולא את טאו. בנוסף, מאשימים הנציגים את בן דב, כי עסקאות רבות של טאו, שלבן דב היה בהם עניין אישי, לא אושרו על פי חוק.

עורכי הדין בנימיני וקליר טוענים כי טאו פעלה תחת לחץ ותכתיבים של בנק לאומי ושל בן דב שהינו ערב לחלק מהחוב של טאו כלפי בנק לאומי. תכתיבים אלו הביאו לצמצום דרסטי של החוב לבנק לאומי, באופן שפגע בנושים האחרים. לדברי הנציגים, העסקאות של טאו עם בנק לאומי כמו גם עסקאות שנועדו להקטין את החוב של טאו כלפי בנק לאומי, לא אושרו כחוק.

בנימיני וקליר מדגישים, כי מאז 2008 מתנהלת החברה באופן שברור שמשאביה לא יספיקו לכסות את התחייבויותיה. למרות זאת, ועל אף ההתדרדרות במצבה, ממשיכה טאו להתנהל באופן המיטיב עם בן דב. ניהול זה נעשה על חשבון הנושים, תוך פגיעה בנכסים שעשויים היו לשמש לפירעון. יתרה מכך, הנציגים טוענים, שכל המצגים וההתחייבויות שהציג בן דב, המשדרים תמיכה בחברה, נועדו רק כדי למנוע את הערת "עסק חי" בדו"חות הכספיים של טאו.

עוד מתריעים הנציגים, כי ניהול החברה תוך התעלמות מקשייה, כשהיא ממשיכה לקחת סיכונים לטובת בעלי המניות ועל חשבון הנושים, גוררת איתה אחריות של כל נושאי המשרה של החברה לשאת בחובות כלפי הנושים.

בתגובה מסרה טאו: "יש להצר על כי נציגות בעלי האג"ח אינה מפנימה את תפקידה, לשרת את אינטרס מחזיקי האג"ח, ובמקום זאת ממשיכה באיומים ובטענות סרק, שנועדו לקדם אינטרסים של חברי הנציגות בלבד. בדרך התנהלותם זו פוגעת הנציגות בחברה ועלולה לגרום נזקים כספיים כבדים למחזיקי האג"ח.

"מיותר לציין, כי כל החלטות דירקטוריון החברה נעשו בשקיפות מלאה ועל פי דין, כאשר רק טובת החברה וטובת נושיה לנגד עיניו. במקום לנהל משא ומתן ענייני ואחראי, כאשר טובת בעלי האג"ח לנגד עיניהם, בוחרים חברי נציגות בעלי האג"ח למקד מאמצים בהשמצות וזריית חול בעיני הציבור באמצעות טענות חסרות שחר, והכול בניסיון לחמוק מאחריות אישית ומשפטית לתוצאות החלטותיהם ומעשיהם. החברה מצפה מחברי נציגות האג"ח להתעשת ולחזור לשולחן המו"מ ולהידברות שוטפת, תוך השקעת מאמץ למציאת הסדר טוב הוגן ומידתי, שיעלה בקנה אחד הן עם אינטרס החברה והן עם אינטרס ציבור בעלי האג"ח".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 14/09/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    בן-דב ותשובה הם סמל החמדנות והשחיתות. מושכים עשרות מיליונים בדיבידנדים, חיים בסטנדרט של האלפיון העליון, אבל כשצריך להחזיר חוב לא ישקלו אפילו להכניס את היד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים הקטנים ולפנסיונרים שבקושי מגיעים לשכר הממוצע במשק. גנבים נמאסתם - אם אתם רוצים לגייס שוב כסף בשוק ההון תתחילו להחזיר.
  • 3.
    ספקולנט בדימוס 14/09/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    ' התכוף ' ומסרן,ללא תמורה לקונה מ יודע אולי איזה קרוב של בן דב יזכה לאותו הדבר?
  • 2.
    ישראלי 14/09/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    מה קרה עכשיו?? במדינה מתוקנת היה נכנס לכלא הבנאדם הזה... לקח מיליונים הלוואות, קנה חברה, מרוויח הון כל חודש. אבל לשלם את חובותיו מה פתאום.. עושה צחוק מכולם ומהחוק. מדינה עלובה בה הפשע משתלם!
  • 1.
    אילן 14/09/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכל שקל שמותרים לא הוא בונה עוד מטר בבית הפרטי שלו שבר את כל השאים בשכר שלו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).