מאבק האג"ח בטאו עולה מדרגה: הנושים מאשימים את בן דב בניצול טאו לצרכיו האישיים

במכתב ששלחו בעקבות פיצוץ הפגישה אמש מאשימים נציגי בעלי האג"ח את בעל השליטה אילן בן דב בעדפת טובתו על פני החברה, בעסקאות שאינן לפי החוק ובמניפולציות
הדס גייפמן | (4)

המאבק המר והעיקש בין טאו תשואות לנציגות בעלי האג"ח שלה רשם אתמול שיא חדש. אמש נפגשו נציגי בעלי האג"ח עם דירקטוריון טאו אלא שהפגישה התפוצצה עוד בתחילתה. נציגי בעלי האג"ח שקיוו לדון בהצעה משופרת לפתרון הסדר החוב גילו לאכזבתם כי דירקטוריון טאו מעוניין לדון רק בהצעה המקורית, המקצצת במידה משמעותית בהחזר החוב המגיע להם. לטענתם, אין בכוונתם לוותר על אף שקל מהחוב. הם מוכנים לדון רק בפריסת החוב ובתנאי ההחזר.

לאור המהמורות בהם נתקלים הצדדים הם ניסו להגיע לכל הפחות לכתב התחייבות המפרט את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. דירקטוריון טאו דרש להכניס לכתב ההתחייבות סעיף, לפיו נציגות בעלי האג"ח מתחייבת שלא לדבר עם העיתונות ושלא להעסיק יועצי תקשורת.

דירקטוריון טאו מצידו, היה מוכן גם הוא לגזור על עצמו שתיקה. אלא שהתברר כי התחייבות זו אינה תקפה לגבי בעל השליטה אילן בן דב, שכן הוא אינו נושא משרה בחברה. מכיוון שכך, הנציגות לא הסכימה לחתום על סעיף זה. בשלב זה לא נחתם עדיין כתב ההתחייבות.

בעקבות פיצוץ הפגישה אתמול, שלחו נציגי בעלי האג"ח מכתב לאילן בן דב, לטאו ולדירקטוריון, בו טוענים עורכי הדין של הנאמנים והנציגות, אלון בנימיני ורענן קליר, כי הנאמנים והנציגות רואים את בעל השליטה ואת כל אחד מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, ובהם את יו"ר הדירקטוריון ד"ר שלמה נס, אחראים לשלם את מלוא החוב למחזיקי אגרות החוב.

בעלי האג"ח מאשימים את טאו כי שימשה ועדיין משמשת את בן דב כזרוע לשירות מטרותיו האישיות, ומעדיפה את טובתו על פני טובת החברה. לדברי הנציגים, שרשרת המהלכים והעסקאות שטאו ביצעה בנוגע לסאני וסקיילקס, נועדו לשרת את בן דב ולא את טאו. בנוסף, מאשימים הנציגים את בן דב, כי עסקאות רבות של טאו, שלבן דב היה בהם עניין אישי, לא אושרו על פי חוק.

עורכי הדין בנימיני וקליר טוענים כי טאו פעלה תחת לחץ ותכתיבים של בנק לאומי ושל בן דב שהינו ערב לחלק מהחוב של טאו כלפי בנק לאומי. תכתיבים אלו הביאו לצמצום דרסטי של החוב לבנק לאומי, באופן שפגע בנושים האחרים. לדברי הנציגים, העסקאות של טאו עם בנק לאומי כמו גם עסקאות שנועדו להקטין את החוב של טאו כלפי בנק לאומי, לא אושרו כחוק.

בנימיני וקליר מדגישים, כי מאז 2008 מתנהלת החברה באופן שברור שמשאביה לא יספיקו לכסות את התחייבויותיה. למרות זאת, ועל אף ההתדרדרות במצבה, ממשיכה טאו להתנהל באופן המיטיב עם בן דב. ניהול זה נעשה על חשבון הנושים, תוך פגיעה בנכסים שעשויים היו לשמש לפירעון. יתרה מכך, הנציגים טוענים, שכל המצגים וההתחייבויות שהציג בן דב, המשדרים תמיכה בחברה, נועדו רק כדי למנוע את הערת "עסק חי" בדו"חות הכספיים של טאו.

עוד מתריעים הנציגים, כי ניהול החברה תוך התעלמות מקשייה, כשהיא ממשיכה לקחת סיכונים לטובת בעלי המניות ועל חשבון הנושים, גוררת איתה אחריות של כל נושאי המשרה של החברה לשאת בחובות כלפי הנושים.

בתגובה מסרה טאו: "יש להצר על כי נציגות בעלי האג"ח אינה מפנימה את תפקידה, לשרת את אינטרס מחזיקי האג"ח, ובמקום זאת ממשיכה באיומים ובטענות סרק, שנועדו לקדם אינטרסים של חברי הנציגות בלבד. בדרך התנהלותם זו פוגעת הנציגות בחברה ועלולה לגרום נזקים כספיים כבדים למחזיקי האג"ח.

"מיותר לציין, כי כל החלטות דירקטוריון החברה נעשו בשקיפות מלאה ועל פי דין, כאשר רק טובת החברה וטובת נושיה לנגד עיניו. במקום לנהל משא ומתן ענייני ואחראי, כאשר טובת בעלי האג"ח לנגד עיניהם, בוחרים חברי נציגות בעלי האג"ח למקד מאמצים בהשמצות וזריית חול בעיני הציבור באמצעות טענות חסרות שחר, והכול בניסיון לחמוק מאחריות אישית ומשפטית לתוצאות החלטותיהם ומעשיהם. החברה מצפה מחברי נציגות האג"ח להתעשת ולחזור לשולחן המו"מ ולהידברות שוטפת, תוך השקעת מאמץ למציאת הסדר טוב הוגן ומידתי, שיעלה בקנה אחד הן עם אינטרס החברה והן עם אינטרס ציבור בעלי האג"ח".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 14/09/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    בן-דב ותשובה הם סמל החמדנות והשחיתות. מושכים עשרות מיליונים בדיבידנדים, חיים בסטנדרט של האלפיון העליון, אבל כשצריך להחזיר חוב לא ישקלו אפילו להכניס את היד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים הקטנים ולפנסיונרים שבקושי מגיעים לשכר הממוצע במשק. גנבים נמאסתם - אם אתם רוצים לגייס שוב כסף בשוק ההון תתחילו להחזיר.
  • 3.
    ספקולנט בדימוס 14/09/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    ' התכוף ' ומסרן,ללא תמורה לקונה מ יודע אולי איזה קרוב של בן דב יזכה לאותו הדבר?
  • 2.
    ישראלי 14/09/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    מה קרה עכשיו?? במדינה מתוקנת היה נכנס לכלא הבנאדם הזה... לקח מיליונים הלוואות, קנה חברה, מרוויח הון כל חודש. אבל לשלם את חובותיו מה פתאום.. עושה צחוק מכולם ומהחוק. מדינה עלובה בה הפשע משתלם!
  • 1.
    אילן 14/09/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכל שקל שמותרים לא הוא בונה עוד מטר בבית הפרטי שלו שבר את כל השאים בשכר שלו
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.