מאבק האג"ח בטאו עולה מדרגה: הנושים מאשימים את בן דב בניצול טאו לצרכיו האישיים
המאבק המר והעיקש בין טאו תשואות לנציגות בעלי האג"ח שלה רשם אתמול שיא חדש. אמש נפגשו נציגי בעלי האג"ח עם דירקטוריון טאו אלא שהפגישה התפוצצה עוד בתחילתה. נציגי בעלי האג"ח שקיוו לדון בהצעה משופרת לפתרון הסדר החוב גילו לאכזבתם כי דירקטוריון טאו מעוניין לדון רק בהצעה המקורית, המקצצת במידה משמעותית בהחזר החוב המגיע להם. לטענתם, אין בכוונתם לוותר על אף שקל מהחוב. הם מוכנים לדון רק בפריסת החוב ובתנאי ההחזר.
לאור המהמורות בהם נתקלים הצדדים הם ניסו להגיע לכל הפחות לכתב התחייבות המפרט את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. דירקטוריון טאו דרש להכניס לכתב ההתחייבות סעיף, לפיו נציגות בעלי האג"ח מתחייבת שלא לדבר עם העיתונות ושלא להעסיק יועצי תקשורת.
דירקטוריון טאו מצידו, היה מוכן גם הוא לגזור על עצמו שתיקה. אלא שהתברר כי התחייבות זו אינה תקפה לגבי בעל השליטה אילן בן דב, שכן הוא אינו נושא משרה בחברה. מכיוון שכך, הנציגות לא הסכימה לחתום על סעיף זה. בשלב זה לא נחתם עדיין כתב ההתחייבות.
בעקבות פיצוץ הפגישה אתמול, שלחו נציגי בעלי האג"ח מכתב לאילן בן דב, לטאו ולדירקטוריון, בו טוענים עורכי הדין של הנאמנים והנציגות, אלון בנימיני ורענן קליר, כי הנאמנים והנציגות רואים את בעל השליטה ואת כל אחד מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, ובהם את יו"ר הדירקטוריון ד"ר שלמה נס, אחראים לשלם את מלוא החוב למחזיקי אגרות החוב.
בעלי האג"ח מאשימים את טאו כי שימשה ועדיין משמשת את בן דב כזרוע לשירות מטרותיו האישיות, ומעדיפה את טובתו על פני טובת החברה. לדברי הנציגים, שרשרת המהלכים והעסקאות שטאו ביצעה בנוגע לסאני וסקיילקס, נועדו לשרת את בן דב ולא את טאו. בנוסף, מאשימים הנציגים את בן דב, כי עסקאות רבות של טאו, שלבן דב היה בהם עניין אישי, לא אושרו על פי חוק.
עורכי הדין בנימיני וקליר טוענים כי טאו פעלה תחת לחץ ותכתיבים של בנק לאומי ושל בן דב שהינו ערב לחלק מהחוב של טאו כלפי בנק לאומי. תכתיבים אלו הביאו לצמצום דרסטי של החוב לבנק לאומי, באופן שפגע בנושים האחרים. לדברי הנציגים, העסקאות של טאו עם בנק לאומי כמו גם עסקאות שנועדו להקטין את החוב של טאו כלפי בנק לאומי, לא אושרו כחוק.
בנימיני וקליר מדגישים, כי מאז 2008 מתנהלת החברה באופן שברור שמשאביה לא יספיקו לכסות את התחייבויותיה. למרות זאת, ועל אף ההתדרדרות במצבה, ממשיכה טאו להתנהל באופן המיטיב עם בן דב. ניהול זה נעשה על חשבון הנושים, תוך פגיעה בנכסים שעשויים היו לשמש לפירעון. יתרה מכך, הנציגים טוענים, שכל המצגים וההתחייבויות שהציג בן דב, המשדרים תמיכה בחברה, נועדו רק כדי למנוע את הערת "עסק חי" בדו"חות הכספיים של טאו.
עוד מתריעים הנציגים, כי ניהול החברה תוך התעלמות מקשייה, כשהיא ממשיכה לקחת סיכונים לטובת בעלי המניות ועל חשבון הנושים, גוררת איתה אחריות של כל נושאי המשרה של החברה לשאת בחובות כלפי הנושים.
בתגובה מסרה טאו: "יש להצר על כי נציגות בעלי האג"ח אינה מפנימה את תפקידה, לשרת את אינטרס מחזיקי האג"ח, ובמקום זאת ממשיכה באיומים ובטענות סרק, שנועדו לקדם אינטרסים של חברי הנציגות בלבד. בדרך התנהלותם זו פוגעת הנציגות בחברה ועלולה לגרום נזקים כספיים כבדים למחזיקי האג"ח.
"מיותר לציין, כי כל החלטות דירקטוריון החברה נעשו בשקיפות מלאה ועל פי דין, כאשר רק טובת החברה וטובת נושיה לנגד עיניו. במקום לנהל משא ומתן ענייני ואחראי, כאשר טובת בעלי האג"ח לנגד עיניהם, בוחרים חברי נציגות בעלי האג"ח למקד מאמצים בהשמצות וזריית חול בעיני הציבור באמצעות טענות חסרות שחר, והכול בניסיון לחמוק מאחריות אישית ומשפטית לתוצאות החלטותיהם ומעשיהם. החברה מצפה מחברי נציגות האג"ח להתעשת ולחזור לשולחן המו"מ ולהידברות שוטפת, תוך השקעת מאמץ למציאת הסדר טוב הוגן ומידתי, שיעלה בקנה אחד הן עם אינטרס החברה והן עם אינטרס ציבור בעלי האג"ח".
- 4.דן 14/09/2011 22:29הגב לתגובה זובן-דב ותשובה הם סמל החמדנות והשחיתות. מושכים עשרות מיליונים בדיבידנדים, חיים בסטנדרט של האלפיון העליון, אבל כשצריך להחזיר חוב לא ישקלו אפילו להכניס את היד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים הקטנים ולפנסיונרים שבקושי מגיעים לשכר הממוצע במשק. גנבים נמאסתם - אם אתם רוצים לגייס שוב כסף בשוק ההון תתחילו להחזיר.
- 3.ספקולנט בדימוס 14/09/2011 21:24הגב לתגובה זו' התכוף ' ומסרן,ללא תמורה לקונה מ יודע אולי איזה קרוב של בן דב יזכה לאותו הדבר?
- 2.ישראלי 14/09/2011 16:16הגב לתגובה זומה קרה עכשיו?? במדינה מתוקנת היה נכנס לכלא הבנאדם הזה... לקח מיליונים הלוואות, קנה חברה, מרוויח הון כל חודש. אבל לשלם את חובותיו מה פתאום.. עושה צחוק מכולם ומהחוק. מדינה עלובה בה הפשע משתלם!
- 1.אילן 14/09/2011 15:37הגב לתגובה זובכל שקל שמותרים לא הוא בונה עוד מטר בבית הפרטי שלו שבר את כל השאים בשכר שלו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
