טיסות קרב מול יריבים אקראיים: Metal storm, אפליקצייה שאתם חייבים להוריד
מדור חדש של אייס ומקאן דיגיטל ימליץ לכם אחת לשבועיים על האפליקציות השוות שיש ל-iPhone ול-iPad להציע. מדאחקה שתשרוף לכם כמה שעות ועד לאפליקציות שימושיות שיקלו עליכם את החיים במשרד. השבוע, אפליקציית קרבות וירטואליים מול יריבים אקראיים בזמן אמת מסביב לעולם.
מפגשים דיגיטליים אקראיים תמיד מרגשים. צ'אט רולט - מנגנון הצ'אט האקראי שחיבר בין גולשים הפך להצלחה בין רגע בשל הריגוש שבמפגש עם זר גמור והיכולת לאינטראקציה, או דילוג למשתמש הבא בהינף קליק.
קרבות דיגיטליים תמיד מרגשים. היכולת לשחרר את הכל, לתת לאלטר אגו חופש פעולה ולצאת לקרבות מלאי וחסרי סיכון אמיתי, היא בבסיס החיבור בין האדם למכונה.
Metal storm מחבר בין שני המוטיבים הללו באופן מרגש. אתה טייס קרב (כבר שווה) ולאחר שהצטיידת במטוס, טילים קסדה וכו, אתה נכנס למאגר הלוחמים. המערכת מציבה מולך מתמודד אקראי, שרמתו דומה לשלך ומייד אתה בקרב פנים אל פנים - מה שמכונה בעגת הטייסים - dog fight. בלי לבזבז זמן על ניווט, כיול, איזון, זרמי אווויר, מפות, ושאר שטויות - ישר לקרב.
הריגוש מיידי, נלחמים נגד הזמן ואחד נגד השני ולאחר שהקרב מסתיים אפשר לבחור להמשיך להלחם נגד אותו יריב או לעבור להגרלה הבאה. המטוס איתו מתחילים בסיסי מאוד כמובן, מטוסים שווים יותר, טילים טובים יותר, עולים כסף וירטואלי, או כוכבים בהם ניתן לזכות.
אני ממריא ורואה באופק את היריב החדש שלי, המערכת משמיעה קולות אזהרה - טיל מתקרב - ועל זה כבר נאמר בסרט 'הטוב הרע והמכוער' if you want to shoot, shoot, don t talk.
המפתחים: Z2LIVE
מיועד: לחובבי טיסה, אקשן, יריות
- 3.עידו 02/08/2011 13:09הגב לתגובה זויש כזה או דומה לסמסונג גלקסי?
- 2.יוסףףף 13/06/2011 12:33הגב לתגובה זוזה לא קלינט איסטווד אמר את המשפט המפורסם אלא "המכוער" (שאינני זוכר את שמו) בסרט הטוב הרע והמכוער. זה היה כשהמכוער ישב באמבטיה ומישהו נכנס בהפתעה כדי לירות בו. לפני שהוא ירה הוא בלבל לו את המח על כמה זמן שהוא מחפש אותו כדי לנקום בו ואז המכוער ירה בו מתוך האמבטיה ואמר את המשפט המפורסם.
- (ל"ת)השחקן הוא אלי וולאך 13/06/2011 15:11הגב לתגובה זו
- תודה (ל"ת)אורי 14/06/2011 01:14
- 1."הצחוק" המאולץ שלה לשניה מעורר בי פלצות (ל"ת)מנחה לא ראויה 13/06/2011 11:56הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
