חברות הסלולר חוטפות: "הכתובת הייתה על הקיר, הדיבידנד צפוי להיפגע"
ביום שאחרי המכרז הסלולר הגדול, חברות הסלולר הגדולות נחבטות במסחר בתל אביב. מניית פרטנר יורדת ב-2.8% ומניית סלקום צונחת ב-4.3% ברקע לחששות המשקיעים כי התחרות בשוק התקשורת תגבר ורווחי החברות יפגעו.
אתמול כזכור, חברת מירס שבשליטת פטריק דרהי וחברת אקספון 018 שבשליטת חזי בצלאל הסכימו לשלם למעלה מ-700 מיליון שקל עבור הזכות לקבל תדרים בשוק הסלולר. למעשה, חברות יוכלו לספק לציבור תשתית סלולר ויתחרו ישירות בחברות הסלולר הגדולות.
בולטת היום במסחר מניית אקספון שזינקה בפתיחה בכ-8% בטעות לאחר שהסוחרים חשבו כי החברה הבורסאית היא זו שזכתה במכרז. מלבד השם הדומה אין לחברת אקספון הציבורית דבר במשותף עם החברה שזכתה במכרז מאחר ולפני כשנה מכרה את פעילות זו והיא פועלת בשוק האמריקני בלבד.
טעות דומה התרחשה גם אתמול במסחר. אקספון זינקה במהלך המסחר ביותר מ-14%, אך לאחר הפרסום ב-Bizportal כי החברה אינה קשורה נמחקו העליות במניה.
חברת הוט של פטריק דרהי, המחזיקה במירס שזכתה במכרז, נסחרת היום ביציבות אחרי שאתמול זינקה ב-5.6%. המשקיעים מעריכים כי זכייתה של הוט במכרז הסלולר יוביל בעתיד למיזוג בין חברת הכבלים הוט לבין מירס - דבר אשר ייצור קבוצת תקשורת המתחרה בבזק.
חיים ישראל: "הכתובת הייתה על הקיר, הדיבידנד צפוי להיפגע"
"התחרות בשוק הסלולר תגבר, אך קשה להצדיק הרבה מאוד חברות סלולר בשוק המקומי", כך אומר חיים ישראל מנהל המחקר של הטלקום והשווקים המתעוררים במריל לינץ' בשיחה עם Bizportal. "לדבריו: "אם ברוסיה יש 4 חברות ששולטות ב-96% מהשוק, אני לא רואה איך ישראל מוציאה תזרימית מקום לעוד חברות".
מריל לינץ' נמצא כיום עם המלצה 'ניטרלית' על סלקום והמלצת 'מכירה' לפרטנר. לדבריו: "הכתובת הייתה על הקיר. היום המניות חוטפות אבל היה ברור שיהיה מכרז ושהחברות יפגעו".
ישראל הוסיף כי "מבחינת שוק ההון האפסייד הכמעט בלעדי להשקיע בחברות תקשורת הוא הדיבידנד והוא הולך להיפגע. לדעתי זה יקרה כבר לקראת סוף השנה ואנחנו נראה יותר ויותר תחרות לפני ההשקה".
ישראל ציין עוד כי הדבר אשר עשוי למתן את הפגיעה בחברות הסלולר ואינו קיים במודלים של האנליסטים הוא ההכנסות מהשכרת אנטנות קיימות למפעילים החדשים. החברות החדשות מחויבות לפרוש כ-3,000 אנטנות כל אחת ולדבריו הציבור והלחץ התקשורתי לא יתנו יד לכך. שיתוף פעולה בין אנטנות קיימות אשר הציבו כבר אנטנות קיימות עשוי למתן את הפגיעה מאחר ולמעשה ישכירו אותן למפעילות הסלולר החדשות.
אורי ליכט: "להפחית אחזקות בסלולר"
"אני חושב שכדאי להפחית אחזקות בחברות הסלולר", אמר בתגובה אורי ליכט, מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI, שמעריך את השפעת כניסת השחקנים החדשים למגרש הסלולר צפוייה להיות משמעותית במיוחד. "אנו מעריכים כי 2011 וגם 2012 יתאפיינו בהוצאות גבוהות על שימור לקוחות בירידה בהכנסה הממוצעת למשתמש ושחיקה במחיר לדקת שיחה", הוסיף ליכט, "נראה שינוי דרמטי בשיטת התמחור של המנויים ואת החברות דוחפות לשיווק של חבילת שירותים".
באשר לזוכות במכרז, ליכט מציין כי הסכומים הגבוהים ששילמו שתי החברות מעידות על הפוטנציאל הרב שהן רואות בשוק וכי ההוצאה הגדולה תהווה תמריץ להגדלת התחרותיות.
ליכט מציין כי הוא רואה את הוט עומדת בפני הפיכה לקבוצת תקשורת כוללת, בעוד שהעתיד של אקספון פחות ברור בשעה זו. "אנו מעריכים שאקספון יהפוך לשחקן של מחיר, אך קשה לנו לראות עדיין כדאיות כלכלית אמיתית להפעלתו - לא נופתע עם בבוא היום הוא יתאחד עם אחת המפעילות הקיימות הוא ינסה לאגד לתוכו את המפעילים הוירטואלים שעשויים לקום, אך חזון זה עדיין רחוק".
ערן יעקובי: "התנהלות משרד התקשורת שערוריתית"
ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר בדש ברוקראז' מציין כי התנהלות משרד התקשורת שערוריתית. לדבריו: "עדיף למדינה היה לעשות מכרז הפוך כאשר הזוכה היא זו המבטיחה מחיר תקרה לדקת שיחה ולמגה של דאטה שהוא הנמוך ביותר".
יעקובי הוסיף כי ". כדי לעשות מכרז כזה צריך להסדיר מראש את מחיר הנדידה הפנים ארצית ואת סוגיית בניית האנטנות - זה כבר להקדים את המאוחר עבור המשרד הרוצה להכריז על הגברת התחרות".
- 8.דנקנר, אל תסבך את דסק" ש עם מעריב. (ל"ת)אריק a כלכלן 12/04/2011 15:32הגב לתגובה זו
- 7.משקיע 12/04/2011 12:25הגב לתגובה זוהבנתי שאין קשר למניית אקספון אבל מי ממשיך ברכישות?כ" כ הרבה טועים?
- 6.לדעתי היא בצלילה 12/04/2011 12:22הגב לתגובה זוגם בגלל שירות גרוע וגם בגלל החובות העצומים
- 5.בר 12/04/2011 11:57הגב לתגובה זוכול הכרישים השורטיסטים סחתיין.
- 4.נסווקס... (ל"ת)יוני 12/04/2011 11:29הגב לתגובה זו
- 3.א.ב.ג. 12/04/2011 11:23הגב לתגובה זולאקספון יש עוד דרך ארוכה לוכיח את עצמה ולהציג תוצאות טובות. הירידון בחברות הסלולר, הן הלם ראשוני... בעיני יהיה תיקון כלפי מעלה
- z 12/04/2011 13:09הגב לתגובה זוהוט מפחידים בפרוסומות וגם בחיים. כל יום מתנתק לי הטלפון שלהם. אז הם רוצים סלולר? משרד התקשורת לא בכיוון הנכון.
- 2.דורון 12/04/2011 11:00הגב לתגובה זובמכרז.מה לא מוצדק בכך???
- 1.לכתב יונתן-אקספון 12/04/2011 10:44הגב לתגובה זוהרי פעילות הסלולר תמוזג לחב' הציבורית ולך תלמד משמעויות מרחיקות לכת אלו! אז האם אתה מתחיל להבין שכן יש סיבה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
