מזל טוב, ארבעה קילו

ארבעה קילו שוקלים עיתוני הבוקר. אולי בגלל הבטן של מירי בוהדנה. אחד אחד העליתי אותם, מתנשפים ומתנשמים, על המשקל הדיגיטלי. שבועיים לפני ראש השנה, זה השיא. המון עמודי פרסום, המון מנשרים, וקצת יותר חומרי מערכת מאשר ביומיום.

מהכותרות הכה שונות של עמודי החדשות אפשר לעשות פסיפס די מעניין למצב האומה.

7 ימים

הראיון של רונן ברגמן מצדד ביהודה גיל. מתוך הראיון עולה רק אשמה אחת קטנטונת של גיל, כפי שהוא מתאר אותה: "יותר משני עשורים המידע שהתקבל מהמקור היה ברובו המכריע מידע מראש ולא בדיעבד. בתור שכזה לא היה מוכר במערכת ההערכה הישראלית ואומת רק חודשים ולפעמים שנים לאחר שהתקבל... אמרתי להם שיכול מאוד להיות שבמקומות מסוימים היו דברים שלא נהגתי בדיוק כפי שהיה צריך. הסברתי להם את הנושא של השפה או דברים שהסקתי ממה שהוא התכוון וייתכן שהשתמשתי במילים אחרות. אבל בשום אופן, בשום מקרה, לא המצאתי מלבי דברים שהוא לא אמר".

גיל, ע"פ הספר של דני יתום, כך בכתבה, הודה אחרי שעתיים של חקירה. היום הוא אומר שאנשי השב"כ איימו עליו שאם לא יודה יאזקו אותו ויוליכו אותו ברחבי גדרה למול כל שכניו.

כשהוא נשאל, לבסוף, על הלקח שלמד, הוא מדבר בקלישאות בלתי נסלחות: מה תאמר לקצין איסוף צעיר, שואל ברגמן, וגיל אומר: "להישמר מכל משמר מלוותר על משימתו, ולמצוא תמיד את הדרך הטובה והבטוחה ביותר להשיג את אשר הוא נדרש" והלקח? "כמו שאמר בוגי, שצריך נעליים גבוהות גם במקומות שבהם האנשים ישובים על כורסאות ומול מזגן ביום שרב"

זוכרים את ההפניה על הסוכנת והמיטה ברביעי? זה מה שכתבתי על כך באותו יום:

ידיעות ממשיך לקדם את הכתבה היום בשער (אני משערת שמדובר באותה כתבה): "סוכנת מוסד ערבייה במיטת הגנרל הסורי" (?? v) "סקס שקרים וסודות: כך גייסה ישראל מרגלים בצמרת השלטון של מדינות אויב" יש לשער שהמילים "סקס" "מיטה" "סוכנת ערבייה" מופיעות, כולן ביחד, בפסקה אחת נידחת בכתבה של 6,000 מילה. אבל למה לא לפתות אותנו בשער. אם אתבדה אתנצל ואתקן.

מתברר שיש לי כוחות נבואיים. הפסקה הנ"ל מופיעה בע' 12 (עמוד רביעי מתוך שבעת עמודי הכתבה), הפסקה השלישית מתחת לכותרת הביניים "במיטה עם קצין סורי" ענייני המיטה מופיעים בשורה האחרונה של הפסקה "... היא הלכה מעבר לזה וסיפקה לו שירותי מין".

וכמה פסקאות לאחר מכן: "על פי דיווחי האותרת, הוא לא היה מאוד מוצלח בין השמיכות". אבל אם קניתם את העיתון בגלל ההפניה הסקסואלית, זכרו שהזהרתי.

באותו חלק ב' של 7 ימים יש כתבה משעשעת של גאיה קורן על שיח פקאצות 2010. החכמתי.

7 לילות

רז שכניק יצא בכתבת תחקיר על ערוץ 10, שמסוכסך, ולא מהיום, עם העיתון. הייתה הכתבה "חפיף דרוקר" עליה התנצל העיתון ברפיון, והגיע לפשרה כספית איתו. ויש את הסיפור הכבד עם מיקי רוזנטל, לשעבר בכיר בידיעות, שמאז שעזב דיבר בו סרה לא פעם. רוזנטל הודיע לפני ימים ספורים שהוא עוזב את מהדורת שישי, כי לא מתאימה לו חליפה (אני מפשטת). תגובת ערוץ 10 המופיעה בכתבה:

"... אין קשר בין הטענות המתוארות בכתבה לבין המציאות... הכתבה הזו היא ניסיון נוסף לנגח ולהשחיר את פניהם של עובדי ערוץ 10 ועובדי חדשות 10 על מנת לקדם אינטרסים של בעלי תפקידים בענף התקשורת. לצערנו, קמפיינים שליליים מאורגנים המכוונים להשגת אינטרסים הופכים בהדרגה לנורמה ומאיימים לכלות כל חלקה טובה".

מה שכן אפשר היה להזכיר בכתבה זה למשל את ההפקות של נועה מימן, בתו של יוסי מימן, המשודרות בערוץ 10, בהקשר לסרטו של שלומי אלדר, חיים יקרים, שהערוץ סירב לשדר, אף שהוא נעשה באמצעים של חברת החדשות שלו.

למה המאייר, אלון בראייר, צייר את מיקיעקב כשני ליצנים אדומי חוטם?

בלוגלנד

יוסי מלמן משבח את הבלוג של ריצ'רד סילברסטיין, תיקון עולם.

מיעוט נשים בסגל האקדמי

או, יש הסברים למה ומדוע. בניגוד לכל מיני דעות משונות שנשים מתעניינות בדברים אחרים, כמו קידום משפחתן, יש מיליון התניות כאלו ואחרות המובילות נשים להיעדר אקדמי.

אבל מי שיתרום למאזן הוא (ידיעות אחורי) מרצה (בסגול) מבוקש ואהוד, שעבר בקיץ ניתוח לשינוי מין והפך למרצה (בקמץ).

כלכליסט

מציע לקוראיו לבחור את אנשי השנה. למרבה הצער אני לא מכירה חלק גדול מהשמות, אבל אולי אתם.

לפני פיזור

אף מילה על מירי בוהדנה.