"הבז ממאלטה" יכולה להיות שלכם תמורת חצי מיליון דולר. לשבוע
כסף כבד מתחבר מאז ומתמיד ובאופן טבעי לעולם המגה-יכטות. "הבז ממלטה" היא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לחיבור הזה. גם בנישה המאד צרה של מפרשיות-על ענקיות, "הבז ממלטה" שייכת לליגה משלה. בזמנו, כאשר הושקה ב-2006, היתה זו יכטת-המפרש הגדולה בעולם בבעלות פרטית וגם היום היא נותרה בשלישייה המובילה. מבחינה טכנולוגית אין ספק כי מדובר ביכטת המפרש המתקדמת ביותר אי פעם; ובהיבט זה, אך סמלי הוא שהכסף העומד מאחוריה אינו (כמו בהרבה מקרים אחרים של מגה-יכטות מפרשיות) כסף-אצולה אריסטוקרטי אלא כסף מהסוג העכשווי, של עולם ההי-טק והיזמות העסקית.
"הבז ממלטה" קיבלה את שמה מספרו המפורסם של דאשייל האמט, The Maltese Falcon (שם אשר תורגם בטעות לעברית כ"הנץ ממלטה"), והסרט המפורסם לא פחות בכיכובו של המפרי בוגארט. מדובר בפרוייקט שמאחוריו עומד היזם רב המעללים טום פרקינס, מי שהקים למעשה את חטיבת המחשבים של HP בשנות ה-60, היה המקים והבעלים של חברות מחשבים נוספות שהתמזגו לימים עם קומפאק, והיה אחד הכוחות המניעים מאחורי המיזוג בין קומפאק ל-HP בתחילת שנות ה-2000. ועם כל אלו, הוא כנראה מוכר יותר כמקים קרן הון סיכון שכספה סייע להקמת מיזמים משניים כמו גוגל, אמריקה אונליין (AOL), אמאזון ועוד.
יחידה במינה
עלות בנייתה של "הבז ממלטה" נאמדת ב-100 מיליון דולר. טובי המספנות, הארכיטקטים הימיים והמעצבים נשכרו וחברו יחד כדי ליצור יכטה יחידה במינה – ויש סיבה טובה לעלות האסטרונומית הזו. המאפיין הבולט ביותר שלה, אשר מבדיל אותה מכל יכטות המפרש האחרות, הוא מערך התרנים. בכל מפרשית קונבנציונלית, כיוון המפרשים, מתיחתם והתאמתם לכיוון ועוצמת הרוח נעשים באמצעות מיתרים (חבלים). באופן פשטני, מתיחת החבלים ושחרורם שולטת על צורת המפרש, במטרה להגיע לאופטימום בהתאם לכיוון השיוט הרצוי ולכיוון ועוצמת הרוח. כיוון המפרשים כאשר הרוח מגיעה מהצד שונה מכיוונם כאשר הרוח נושבת מאחור ("רוח גבית") או מלפנים ("רוח קדמית"), ולמעשה, בכלי שיט מתקדמים ו/או תחרותיים, המפרשים עצמם – עם צורות וסוג בד שונים – מוחלפים בהתאם לכיוונים ועוצמות שונות של הרוח. התרנים ברוב היכטות נושאים עומסים כבדים וכדי לעמוד בהם הן נתמכים על-ידי כבלים (או מוטות קשיחים) היוצרים מבנה משולש - לצדדים, קדימה ואחורה, בדרך כלל - המכונים "וונטות".
אבל ביכטה המופיעה כאן, כפי שקל לראות בתמונות, המבנה שונה בתכלית. מדובר במערך המכונה Dynarig אשר פותח במקור על ידי מהנדס גרמני עוד בשנות ה-60, במטרה ליצור מערך מפרשים שיסייע לספינות סוחר מנועיות. התרנים במערך זה עומדים בכוחות עצמם ללא תמיכות חיצוניות, וזאת מאחר והם סובבים סביב צירם; בכך מושג כיוון המפרשים. במקרה של ה-Maltese Falcon, מדובר במערך הכולל לא פחות מ-15 מפרשים מרובעים, הנישאים על שלושה תרנים. כל מפרש מתחבר דרך זרוע מקומרת המקובעת לתורן ונע עימו. כאשר כל המפרשים מונפים ומתוחים, הם יצרים למעשה משטח מתמשך אחד. פרישת המפרשים, המאוחסנים בתרנים, נעשית באמצעות מערכות אוטומטיות, כאשר התוכנה השולטת על כל הפעולה וכן סיבוב התרנים לפי הצורך נכתבה על-ידי פרקינס עצמו. השימוש בשיטה זו מאפשר לאדם אחד ויחיד להשיט את היכטה, דרך לוח בקרה מרכזי.
על מנת להבין את ממדי הענק והמספרים עליהם מדובר, הנה כמה נתונים. שטח המפרשים הכולל הוא 2,400 מ' מרובע (2.4 דונם). שטחו הממוצע של כל אחד מ-15 המפרשים הוא 160 מטרים רבועים, דהיינו כשל דירת 4 או 5 חדרים גדולה - ויותר משטח המפרשים הכולל של יכטת מפרש קונבנציונלית מכובדת באורך 50 רגל. תהליך פרישת המפרשים אורך 6 דקות. כל שטח המפרשים הזה נדרש כי אורכה של "הבז המלטזי" הוא 88 מטרים ומשקלה 1,200 טון. מכאן אפשר רק לנסות לשער את העומסים בהם נדרשים לעמוד התרנים – העשויים, אגב, סיבי פחמן – והצירים הענקיים התומכים בהם. כאשר היכטה אינה משתמשת במפרשיה, מניעים אותה צמד מנועי דיזל ענקיים מתוצרת Deutz, כל אחד מהם בעל הספק מרבי של 1,800 כ"ס. הם מאפשרים ליכטה הענקית להפליג במהירות של 20 קשר, קרוב ל-40 קמ"ש, וזו גם המהירות בה היא יכולה להפליג תחת כוח המפרשים.
מיותר אולי לציין כי השימוש בשיטת ה-Dynarig הציב בעיות יוצאות דופן בפני מתכנני היכטה, ובראשם הארכיקט הימי ג'ררד דיקסטרה (Dykstra) ההולנדי ומספנת Perini Navi האיטלקית (אם כי "הבז ממלטה" נבנתה דווקא במספנה של החברה השוכנת בטורקיה). שני אלו אחראים לכמה מיכטות-העל המפרשיות הידועות והיקרות ביותר בעולם, אבל אין ספק כי "הבז ממלטה" היא ספינת הדגל שלהם – תרתי משמע והלכה למעשה...
סיבה למסיבה
כיאה ליכטה של 100 מיליון דולר, מדובר ביותר מאשר מכונת שיט. "הבז ממלטה" נועדה גם לספק אירוח כיד המלך לאלו שפרקינס חפץ ביקרם. היא תוכננה לאכלס רק 12 אורחים ב-6 חדרים מפוארים, שאת חלקם ניתן לחבר זה לזה כדי ליצור סוויטות-ענק. לא פחות מ-18 אנשי צוות מאישים את היכטה, כשמחציתם לפחות מיועדים לשירות האורחים. ברשימה נמצא, כמובן, גם שף-על הפועל ממטבח מפואר ומאובזר. על עיצוב הפנים המודרני אחראית חברת Ken Freivokh המאד נחשבת, המתמחה בפתרונות עיצוב ימיים. יש שתיארו את פנים הספינה כ"חללית עם הרבה עץ"... הסלון רחב הידיים כולל פסל של מכונית בוגאטי קלסית הנשלף מהשולחן המרכזי - רמז לכך שעל פי השמועה, פרקינס נאלץ למקור את מכונית הבוגאטי יקרת הערך שלו - מהמכוניות הקלסיות הנחשקות בעולם - כדי לממן את בניית היכטה.
הפאר העוטף את האורחים כולל, למשל, חדר אוכל שרצפתו מצופה עור ובתקרתו - חלון זכוכית ענק הניתן לפתיחה וסגירה באמצעות להבים נעים, כמו צמצם של מצלמה. יש אפילו מרתף יינות הבנוי מזכוכית ופלסטיק שקוף.
וכדי שלא יהיה משעמם לאורחים, יש להם קשת שלמה של צעצועים ימיים מאוכסנים ב"הנגרים" בקרביה של היכטה. הרשימה כוללת צמד סירות חצי-קשיחות באורך כ-10 מ', ארבע סירות מפרש "לייזר" קטנות, סירת-שירות עם הנעת סילון באורך 4 מטרים, ואפילו צוללת מיניאטורית - צלילה למעמקים היא עוד אחד מתחביביו של פרקינס. לשוחרי פעילות יותר פיזית יש גם 6 ערכות ציוד צלילה מלאות, ציוד סקי מים, וכמובן גם חדר כושר מצוייד למשעי.
"הבז ממלטה" היא הצעצוע האולטימטיבי של איש הי-טק, וככזה אולי לא פלא שבתוך שנתיים בלבד מהשקתה כבר הציב אותה פרקינס למכירה. "אני מחפש אתגרים טכנולוגיים ואסתטיים, וזו הסיבה שהיכטה הזו נבנתה. פחות מעניין אותי סתם להעביר זמן על סיפונה", הסביר פרקינס. הוא מתכנן כעת להתמקד יותר בתחום העכשווי המענין אותו, צוללות, והצהיר כי בכוונתו אולי לתכנן ספינה יעודית לנשיאת צוללות מיניאטוריות.
העסקה
ואכן, בשנה שעברה נמכרה "הבז ממלטה" - לדמות בולטת בעולם הפיננסים, אלנה אמברוסיאדו. מדובר באשת עסקים ממוצא יווני שמוכרת בעיקר כמקימת קרן הון הגידור (Hedge Fund) המצליחה Ikos. אמברוסיאדו היתה בזמנו האישה בעלת השכר הגבוה בבריטניה לפני שהעבירה את מרכז עסקיה לקפריסין, והיא אינה נמנית על אלו המנסים להתבלט בחברה אלא מנסה לשמור על פרופיל נמוך.
הסכום תמורתו החליפה "הבז ממלטה" ידיים שנוי במחלוקת. דיווח אחד מספר כי פרקינס דרש עבורה 165 מיליון דולר, וכי העסקה נסגרה בסופו של דבר על 120 מיליון; דיווחים אחרים מספרים על כ-100 מיליון דולר. כך או כך מדובר בסכום עתק – אך במקרה של אמברוסיאדו, כאשת עסקים ממולחת, מדובר בהשקעה לכל דבר. על פי המעט שנאותה לומר על עסקת-הענק שביצעה, היא מתכננת לבלות על סיפון "הבז ממלטה" ימים ספורים בשנה ("אני עובדת קשה מדי ואין לי זמן לזה"), ובשאר הזמן מוצעת היכטה להחכרה תמורת סכום צנוע של חצי מיליון דולר... בשבוע. את הצוללת הקטנה, אגב, לא השאיר פרקינס לאמברוסיאדו - אבל יש לנו הרגשה שהאורחים לא ממש יחושו בחסרונה.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
