"הבז ממאלטה" יכולה להיות שלכם תמורת חצי מיליון דולר. לשבוע
כסף כבד מתחבר מאז ומתמיד ובאופן טבעי לעולם המגה-יכטות. "הבז ממלטה" היא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לחיבור הזה. גם בנישה המאד צרה של מפרשיות-על ענקיות, "הבז ממלטה" שייכת לליגה משלה. בזמנו, כאשר הושקה ב-2006, היתה זו יכטת-המפרש הגדולה בעולם בבעלות פרטית וגם היום היא נותרה בשלישייה המובילה. מבחינה טכנולוגית אין ספק כי מדובר ביכטת המפרש המתקדמת ביותר אי פעם; ובהיבט זה, אך סמלי הוא שהכסף העומד מאחוריה אינו (כמו בהרבה מקרים אחרים של מגה-יכטות מפרשיות) כסף-אצולה אריסטוקרטי אלא כסף מהסוג העכשווי, של עולם ההי-טק והיזמות העסקית.
"הבז ממלטה" קיבלה את שמה מספרו המפורסם של דאשייל האמט, The Maltese Falcon (שם אשר תורגם בטעות לעברית כ"הנץ ממלטה"), והסרט המפורסם לא פחות בכיכובו של המפרי בוגארט. מדובר בפרוייקט שמאחוריו עומד היזם רב המעללים טום פרקינס, מי שהקים למעשה את חטיבת המחשבים של HP בשנות ה-60, היה המקים והבעלים של חברות מחשבים נוספות שהתמזגו לימים עם קומפאק, והיה אחד הכוחות המניעים מאחורי המיזוג בין קומפאק ל-HP בתחילת שנות ה-2000. ועם כל אלו, הוא כנראה מוכר יותר כמקים קרן הון סיכון שכספה סייע להקמת מיזמים משניים כמו גוגל, אמריקה אונליין (AOL), אמאזון ועוד.
יחידה במינה
עלות בנייתה של "הבז ממלטה" נאמדת ב-100 מיליון דולר. טובי המספנות, הארכיטקטים הימיים והמעצבים נשכרו וחברו יחד כדי ליצור יכטה יחידה במינה – ויש סיבה טובה לעלות האסטרונומית הזו. המאפיין הבולט ביותר שלה, אשר מבדיל אותה מכל יכטות המפרש האחרות, הוא מערך התרנים. בכל מפרשית קונבנציונלית, כיוון המפרשים, מתיחתם והתאמתם לכיוון ועוצמת הרוח נעשים באמצעות מיתרים (חבלים). באופן פשטני, מתיחת החבלים ושחרורם שולטת על צורת המפרש, במטרה להגיע לאופטימום בהתאם לכיוון השיוט הרצוי ולכיוון ועוצמת הרוח. כיוון המפרשים כאשר הרוח מגיעה מהצד שונה מכיוונם כאשר הרוח נושבת מאחור ("רוח גבית") או מלפנים ("רוח קדמית"), ולמעשה, בכלי שיט מתקדמים ו/או תחרותיים, המפרשים עצמם – עם צורות וסוג בד שונים – מוחלפים בהתאם לכיוונים ועוצמות שונות של הרוח. התרנים ברוב היכטות נושאים עומסים כבדים וכדי לעמוד בהם הן נתמכים על-ידי כבלים (או מוטות קשיחים) היוצרים מבנה משולש - לצדדים, קדימה ואחורה, בדרך כלל - המכונים "וונטות".
אבל ביכטה המופיעה כאן, כפי שקל לראות בתמונות, המבנה שונה בתכלית. מדובר במערך המכונה Dynarig אשר פותח במקור על ידי מהנדס גרמני עוד בשנות ה-60, במטרה ליצור מערך מפרשים שיסייע לספינות סוחר מנועיות. התרנים במערך זה עומדים בכוחות עצמם ללא תמיכות חיצוניות, וזאת מאחר והם סובבים סביב צירם; בכך מושג כיוון המפרשים. במקרה של ה-Maltese Falcon, מדובר במערך הכולל לא פחות מ-15 מפרשים מרובעים, הנישאים על שלושה תרנים. כל מפרש מתחבר דרך זרוע מקומרת המקובעת לתורן ונע עימו. כאשר כל המפרשים מונפים ומתוחים, הם יצרים למעשה משטח מתמשך אחד. פרישת המפרשים, המאוחסנים בתרנים, נעשית באמצעות מערכות אוטומטיות, כאשר התוכנה השולטת על כל הפעולה וכן סיבוב התרנים לפי הצורך נכתבה על-ידי פרקינס עצמו. השימוש בשיטה זו מאפשר לאדם אחד ויחיד להשיט את היכטה, דרך לוח בקרה מרכזי.
על מנת להבין את ממדי הענק והמספרים עליהם מדובר, הנה כמה נתונים. שטח המפרשים הכולל הוא 2,400 מ' מרובע (2.4 דונם). שטחו הממוצע של כל אחד מ-15 המפרשים הוא 160 מטרים רבועים, דהיינו כשל דירת 4 או 5 חדרים גדולה - ויותר משטח המפרשים הכולל של יכטת מפרש קונבנציונלית מכובדת באורך 50 רגל. תהליך פרישת המפרשים אורך 6 דקות. כל שטח המפרשים הזה נדרש כי אורכה של "הבז המלטזי" הוא 88 מטרים ומשקלה 1,200 טון. מכאן אפשר רק לנסות לשער את העומסים בהם נדרשים לעמוד התרנים – העשויים, אגב, סיבי פחמן – והצירים הענקיים התומכים בהם. כאשר היכטה אינה משתמשת במפרשיה, מניעים אותה צמד מנועי דיזל ענקיים מתוצרת Deutz, כל אחד מהם בעל הספק מרבי של 1,800 כ"ס. הם מאפשרים ליכטה הענקית להפליג במהירות של 20 קשר, קרוב ל-40 קמ"ש, וזו גם המהירות בה היא יכולה להפליג תחת כוח המפרשים.
מיותר אולי לציין כי השימוש בשיטת ה-Dynarig הציב בעיות יוצאות דופן בפני מתכנני היכטה, ובראשם הארכיקט הימי ג'ררד דיקסטרה (Dykstra) ההולנדי ומספנת Perini Navi האיטלקית (אם כי "הבז ממלטה" נבנתה דווקא במספנה של החברה השוכנת בטורקיה). שני אלו אחראים לכמה מיכטות-העל המפרשיות הידועות והיקרות ביותר בעולם, אבל אין ספק כי "הבז ממלטה" היא ספינת הדגל שלהם – תרתי משמע והלכה למעשה...
סיבה למסיבה
כיאה ליכטה של 100 מיליון דולר, מדובר ביותר מאשר מכונת שיט. "הבז ממלטה" נועדה גם לספק אירוח כיד המלך לאלו שפרקינס חפץ ביקרם. היא תוכננה לאכלס רק 12 אורחים ב-6 חדרים מפוארים, שאת חלקם ניתן לחבר זה לזה כדי ליצור סוויטות-ענק. לא פחות מ-18 אנשי צוות מאישים את היכטה, כשמחציתם לפחות מיועדים לשירות האורחים. ברשימה נמצא, כמובן, גם שף-על הפועל ממטבח מפואר ומאובזר. על עיצוב הפנים המודרני אחראית חברת Ken Freivokh המאד נחשבת, המתמחה בפתרונות עיצוב ימיים. יש שתיארו את פנים הספינה כ"חללית עם הרבה עץ"... הסלון רחב הידיים כולל פסל של מכונית בוגאטי קלסית הנשלף מהשולחן המרכזי - רמז לכך שעל פי השמועה, פרקינס נאלץ למקור את מכונית הבוגאטי יקרת הערך שלו - מהמכוניות הקלסיות הנחשקות בעולם - כדי לממן את בניית היכטה.
הפאר העוטף את האורחים כולל, למשל, חדר אוכל שרצפתו מצופה עור ובתקרתו - חלון זכוכית ענק הניתן לפתיחה וסגירה באמצעות להבים נעים, כמו צמצם של מצלמה. יש אפילו מרתף יינות הבנוי מזכוכית ופלסטיק שקוף.
וכדי שלא יהיה משעמם לאורחים, יש להם קשת שלמה של צעצועים ימיים מאוכסנים ב"הנגרים" בקרביה של היכטה. הרשימה כוללת צמד סירות חצי-קשיחות באורך כ-10 מ', ארבע סירות מפרש "לייזר" קטנות, סירת-שירות עם הנעת סילון באורך 4 מטרים, ואפילו צוללת מיניאטורית - צלילה למעמקים היא עוד אחד מתחביביו של פרקינס. לשוחרי פעילות יותר פיזית יש גם 6 ערכות ציוד צלילה מלאות, ציוד סקי מים, וכמובן גם חדר כושר מצוייד למשעי.
"הבז ממלטה" היא הצעצוע האולטימטיבי של איש הי-טק, וככזה אולי לא פלא שבתוך שנתיים בלבד מהשקתה כבר הציב אותה פרקינס למכירה. "אני מחפש אתגרים טכנולוגיים ואסתטיים, וזו הסיבה שהיכטה הזו נבנתה. פחות מעניין אותי סתם להעביר זמן על סיפונה", הסביר פרקינס. הוא מתכנן כעת להתמקד יותר בתחום העכשווי המענין אותו, צוללות, והצהיר כי בכוונתו אולי לתכנן ספינה יעודית לנשיאת צוללות מיניאטוריות.
העסקה
ואכן, בשנה שעברה נמכרה "הבז ממלטה" - לדמות בולטת בעולם הפיננסים, אלנה אמברוסיאדו. מדובר באשת עסקים ממוצא יווני שמוכרת בעיקר כמקימת קרן הון הגידור (Hedge Fund) המצליחה Ikos. אמברוסיאדו היתה בזמנו האישה בעלת השכר הגבוה בבריטניה לפני שהעבירה את מרכז עסקיה לקפריסין, והיא אינה נמנית על אלו המנסים להתבלט בחברה אלא מנסה לשמור על פרופיל נמוך.
הסכום תמורתו החליפה "הבז ממלטה" ידיים שנוי במחלוקת. דיווח אחד מספר כי פרקינס דרש עבורה 165 מיליון דולר, וכי העסקה נסגרה בסופו של דבר על 120 מיליון; דיווחים אחרים מספרים על כ-100 מיליון דולר. כך או כך מדובר בסכום עתק – אך במקרה של אמברוסיאדו, כאשת עסקים ממולחת, מדובר בהשקעה לכל דבר. על פי המעט שנאותה לומר על עסקת-הענק שביצעה, היא מתכננת לבלות על סיפון "הבז ממלטה" ימים ספורים בשנה ("אני עובדת קשה מדי ואין לי זמן לזה"), ובשאר הזמן מוצעת היכטה להחכרה תמורת סכום צנוע של חצי מיליון דולר... בשבוע. את הצוללת הקטנה, אגב, לא השאיר פרקינס לאמברוסיאדו - אבל יש לנו הרגשה שהאורחים לא ממש יחושו בחסרונה.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
