"הבז ממאלטה" יכולה להיות שלכם תמורת חצי מיליון דולר. לשבוע

פורשת כנפיים - קבלו את יאכטת המפרש המתקדמת בעולם בבעלות פרטית

כסף כבד מתחבר מאז ומתמיד ובאופן טבעי לעולם המגה-יכטות. "הבז ממלטה" היא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לחיבור הזה. גם בנישה המאד צרה של מפרשיות-על ענקיות, "הבז ממלטה" שייכת לליגה משלה. בזמנו, כאשר הושקה ב-2006, היתה זו יכטת-המפרש הגדולה בעולם בבעלות פרטית וגם היום היא נותרה בשלישייה המובילה. מבחינה טכנולוגית אין ספק כי מדובר ביכטת המפרש המתקדמת ביותר אי פעם; ובהיבט זה, אך סמלי הוא שהכסף העומד מאחוריה אינו (כמו בהרבה מקרים אחרים של מגה-יכטות מפרשיות) כסף-אצולה אריסטוקרטי אלא כסף מהסוג העכשווי, של עולם ההי-טק והיזמות העסקית.

"הבז ממלטה" קיבלה את שמה מספרו המפורסם של דאשייל האמט, The Maltese Falcon (שם אשר תורגם בטעות לעברית כ"הנץ ממלטה"), והסרט המפורסם לא פחות בכיכובו של המפרי בוגארט. מדובר בפרוייקט שמאחוריו עומד היזם רב המעללים טום פרקינס, מי שהקים למעשה את חטיבת המחשבים של HP בשנות ה-60, היה המקים והבעלים של חברות מחשבים נוספות שהתמזגו לימים עם קומפאק, והיה אחד הכוחות המניעים מאחורי המיזוג בין קומפאק ל-HP בתחילת שנות ה-2000. ועם כל אלו, הוא כנראה מוכר יותר כמקים קרן הון סיכון שכספה סייע להקמת מיזמים משניים כמו גוגל, אמריקה אונליין (AOL), אמאזון ועוד.

יחידה במינה

עלות בנייתה של "הבז ממלטה" נאמדת ב-100 מיליון דולר. טובי המספנות, הארכיטקטים הימיים והמעצבים נשכרו וחברו יחד כדי ליצור יכטה יחידה במינה – ויש סיבה טובה לעלות האסטרונומית הזו. המאפיין הבולט ביותר שלה, אשר מבדיל אותה מכל יכטות המפרש האחרות, הוא מערך התרנים. בכל מפרשית קונבנציונלית, כיוון המפרשים, מתיחתם והתאמתם לכיוון ועוצמת הרוח נעשים באמצעות מיתרים (חבלים). באופן פשטני, מתיחת החבלים ושחרורם שולטת על צורת המפרש, במטרה להגיע לאופטימום בהתאם לכיוון השיוט הרצוי ולכיוון ועוצמת הרוח. כיוון המפרשים כאשר הרוח מגיעה מהצד שונה מכיוונם כאשר הרוח נושבת מאחור ("רוח גבית") או מלפנים ("רוח קדמית"), ולמעשה, בכלי שיט מתקדמים ו/או תחרותיים, המפרשים עצמם – עם צורות וסוג בד שונים – מוחלפים בהתאם לכיוונים ועוצמות שונות של הרוח. התרנים ברוב היכטות נושאים עומסים כבדים וכדי לעמוד בהם הן נתמכים על-ידי כבלים (או מוטות קשיחים) היוצרים מבנה משולש - לצדדים, קדימה ואחורה, בדרך כלל - המכונים "וונטות".

אבל ביכטה המופיעה כאן, כפי שקל לראות בתמונות, המבנה שונה בתכלית. מדובר במערך המכונה Dynarig אשר פותח במקור על ידי מהנדס גרמני עוד בשנות ה-60, במטרה ליצור מערך מפרשים שיסייע לספינות סוחר מנועיות. התרנים במערך זה עומדים בכוחות עצמם ללא תמיכות חיצוניות, וזאת מאחר והם סובבים סביב צירם; בכך מושג כיוון המפרשים. במקרה של ה-Maltese Falcon, מדובר במערך הכולל לא פחות מ-15 מפרשים מרובעים, הנישאים על שלושה תרנים. כל מפרש מתחבר דרך זרוע מקומרת המקובעת לתורן ונע עימו. כאשר כל המפרשים מונפים ומתוחים, הם יצרים למעשה משטח מתמשך אחד. פרישת המפרשים, המאוחסנים בתרנים, נעשית באמצעות מערכות אוטומטיות, כאשר התוכנה השולטת על כל הפעולה וכן סיבוב התרנים לפי הצורך נכתבה על-ידי פרקינס עצמו. השימוש בשיטה זו מאפשר לאדם אחד ויחיד להשיט את היכטה, דרך לוח בקרה מרכזי.

על מנת להבין את ממדי הענק והמספרים עליהם מדובר, הנה כמה נתונים. שטח המפרשים הכולל הוא 2,400 מ' מרובע (2.4 דונם). שטחו הממוצע של כל אחד מ-15 המפרשים הוא 160 מטרים רבועים, דהיינו כשל דירת 4 או 5 חדרים גדולה - ויותר משטח המפרשים הכולל של יכטת מפרש קונבנציונלית מכובדת באורך 50 רגל. תהליך פרישת המפרשים אורך 6 דקות. כל שטח המפרשים הזה נדרש כי אורכה של "הבז המלטזי" הוא 88 מטרים ומשקלה 1,200 טון. מכאן אפשר רק לנסות לשער את העומסים בהם נדרשים לעמוד התרנים – העשויים, אגב, סיבי פחמן – והצירים הענקיים התומכים בהם. כאשר היכטה אינה משתמשת במפרשיה, מניעים אותה צמד מנועי דיזל ענקיים מתוצרת Deutz, כל אחד מהם בעל הספק מרבי של 1,800 כ"ס. הם מאפשרים ליכטה הענקית להפליג במהירות של 20 קשר, קרוב ל-40 קמ"ש, וזו גם המהירות בה היא יכולה להפליג תחת כוח המפרשים.

מיותר אולי לציין כי השימוש בשיטת ה-Dynarig הציב בעיות יוצאות דופן בפני מתכנני היכטה, ובראשם הארכיקט הימי ג'ררד דיקסטרה (Dykstra) ההולנדי ומספנת Perini Navi האיטלקית (אם כי "הבז ממלטה" נבנתה דווקא במספנה של החברה השוכנת בטורקיה). שני אלו אחראים לכמה מיכטות-העל המפרשיות הידועות והיקרות ביותר בעולם, אבל אין ספק כי "הבז ממלטה" היא ספינת הדגל שלהם – תרתי משמע והלכה למעשה...

סיבה למסיבה

כיאה ליכטה של 100 מיליון דולר, מדובר ביותר מאשר מכונת שיט. "הבז ממלטה" נועדה גם לספק אירוח כיד המלך לאלו שפרקינס חפץ ביקרם. היא תוכננה לאכלס רק 12 אורחים ב-6 חדרים מפוארים, שאת חלקם ניתן לחבר זה לזה כדי ליצור סוויטות-ענק. לא פחות מ-18 אנשי צוות מאישים את היכטה, כשמחציתם לפחות מיועדים לשירות האורחים. ברשימה נמצא, כמובן, גם שף-על הפועל ממטבח מפואר ומאובזר. על עיצוב הפנים המודרני אחראית חברת Ken Freivokh המאד נחשבת, המתמחה בפתרונות עיצוב ימיים. יש שתיארו את פנים הספינה כ"חללית עם הרבה עץ"... הסלון רחב הידיים כולל פסל של מכונית בוגאטי קלסית הנשלף מהשולחן המרכזי - רמז לכך שעל פי השמועה, פרקינס נאלץ למקור את מכונית הבוגאטי יקרת הערך שלו - מהמכוניות הקלסיות הנחשקות בעולם - כדי לממן את בניית היכטה.

הפאר העוטף את האורחים כולל, למשל, חדר אוכל שרצפתו מצופה עור ובתקרתו - חלון זכוכית ענק הניתן לפתיחה וסגירה באמצעות להבים נעים, כמו צמצם של מצלמה. יש אפילו מרתף יינות הבנוי מזכוכית ופלסטיק שקוף.

וכדי שלא יהיה משעמם לאורחים, יש להם קשת שלמה של צעצועים ימיים מאוכסנים ב"הנגרים" בקרביה של היכטה. הרשימה כוללת צמד סירות חצי-קשיחות באורך כ-10 מ', ארבע סירות מפרש "לייזר" קטנות, סירת-שירות עם הנעת סילון באורך 4 מטרים, ואפילו צוללת מיניאטורית - צלילה למעמקים היא עוד אחד מתחביביו של פרקינס. לשוחרי פעילות יותר פיזית יש גם 6 ערכות ציוד צלילה מלאות, ציוד סקי מים, וכמובן גם חדר כושר מצוייד למשעי.

"הבז ממלטה" היא הצעצוע האולטימטיבי של איש הי-טק, וככזה אולי לא פלא שבתוך שנתיים בלבד מהשקתה כבר הציב אותה פרקינס למכירה. "אני מחפש אתגרים טכנולוגיים ואסתטיים, וזו הסיבה שהיכטה הזו נבנתה. פחות מעניין אותי סתם להעביר זמן על סיפונה", הסביר פרקינס. הוא מתכנן כעת להתמקד יותר בתחום העכשווי המענין אותו, צוללות, והצהיר כי בכוונתו אולי לתכנן ספינה יעודית לנשיאת צוללות מיניאטוריות.

העסקה

ואכן, בשנה שעברה נמכרה "הבז ממלטה" - לדמות בולטת בעולם הפיננסים, אלנה אמברוסיאדו. מדובר באשת עסקים ממוצא יווני שמוכרת בעיקר כמקימת קרן הון הגידור (Hedge Fund) המצליחה Ikos. אמברוסיאדו היתה בזמנו האישה בעלת השכר הגבוה בבריטניה לפני שהעבירה את מרכז עסקיה לקפריסין, והיא אינה נמנית על אלו המנסים להתבלט בחברה אלא מנסה לשמור על פרופיל נמוך.

הסכום תמורתו החליפה "הבז ממלטה" ידיים שנוי במחלוקת. דיווח אחד מספר כי פרקינס דרש עבורה 165 מיליון דולר, וכי העסקה נסגרה בסופו של דבר על 120 מיליון; דיווחים אחרים מספרים על כ-100 מיליון דולר. כך או כך מדובר בסכום עתק – אך במקרה של אמברוסיאדו, כאשת עסקים ממולחת, מדובר בהשקעה לכל דבר. על פי המעט שנאותה לומר על עסקת-הענק שביצעה, היא מתכננת לבלות על סיפון "הבז ממלטה" ימים ספורים בשנה ("אני עובדת קשה מדי ואין לי זמן לזה"), ובשאר הזמן מוצעת היכטה להחכרה תמורת סכום צנוע של חצי מיליון דולר... בשבוע. את הצוללת הקטנה, אגב, לא השאיר פרקינס לאמברוסיאדו - אבל יש לנו הרגשה שהאורחים לא ממש יחושו בחסרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.