הסיכון גדל? פיתרון ה-G20 עלול להחמיר את המצב בספרד
אירלנד, איטליה, פורטוגל, יוון וספרד כלולות כיום בקבוצת מדינות הנקראת PIIGS, שבכולן משברים כלכליים ופיסיקאליים - כבר כעת, או בפוטנציה.
אלא שהמקור והגורמים למשברים במדינות הללו אינם זהים. כך, לדוגמא, אופי המשבר בספרד שונה לחלוטין משאר מדינות דרום אירופה, ויוון בפרט, על אף שהתוצאה עגומה באותה מידה.
המשבר ביוון נגרם כתוצאה מהגדלה לא אחראית של הגירעון הממשלתי, שאף הוסתרה מהקהל הרחב ומהמדינות האחרות. מנגד, בספרד המדיניות התקציבית הממשלתית נוהלה דווקא באופן אחראי. בגרף שמצורף ניתן לראות את החוב לתוצר של ספרד, בהשוואה ליוון ולגרמניה. גרמניה נחשבת לאחת המדינות העשירות בגוש האירו, ואין עוררין לגבי אחריות ניהול התקציב שלה, ובכל זאת רמת חוב שלה גבוהה מזו של ספרד לפני ואחרי המשבר.
הבעיה בספרד נעוצה דווקא במגזר הפרטי. כמו במדינות אירופאיות רבות, החלה להתפתח שם, מתחילת העשור, בועת נדל"ן. מחירי הנדל"ן זינקו והגדילו את העושר של משקי הבית, שמצידם הגדילו את מצבת האשראי והחובות שנטלו. כשהתנפצה הבועה, בשנתיים האחרונות (בהשראת המשבר בארה"ב), קרסו מחירי הנדל"ן בספרד, והותירו את משקי הבית עם חובות עצומים, כנגד רכוש נדל"ן שערכו נמחק כמעט לחלוטין. במצב דברים זה, הסיכוי להחזיר את החוב של משקי הבית כמעט לא קיים.
מקור: www.eurostat.org
מהם צרכי המימון של הבנקים?
סך החוב של הבנקים בספרד מסתכם בכ-1.3 טריליון אירו. לשם השוואה, סך החוב הממשלתי מסתכם רק ב-580 מיליארד אירו, כלומר עיקר הבעיה היא חוב בנקאי. מתוך החוב הבנקאי, אמורים להיפרע כ-46 מיליארד יורו עוד השנה וכ-79 מיליארד אירו נוספים ב-2011. החוב ברובו מורכב מאג"ח בערבות של הבנקים. כ-80% מהחוב מוחזק ע"י גופים זרים, ולכן הבעיה מתפשטת למדינות נוספות. כדי להתמודד עם הבעיה ממשלת ספרד הקימה עוד ב-2008 קרן לרכישת נכסים בעייתיים, ועד כה היא רכשה נכסים בהיקף של כ-19.3 מיליארד אירו. אולם במהלך 2009 הממשלה החליטה להפסיק את פעילות הקרן, בטענה שהמצב הפיננסי בשוקים השתפר ואין יותר צורך בכך.
בנוסף, ממשלת ספרד החלה להעניק בסוף 2008 ערבויות לחוב בנקאי. עד היום הונפק סך של כ-53 מיליארד אירו בערבות ממשלתית. אולם לאחרונה האיחוד האירופי קבע כי ערבויות ממשלתיות לחוב בנקאי יופסקו לאלתר בסוף החודש ויוענקו רק באופן מוגבל לצרכי חירום מוגדרים מראש.
בחודשים האחרונים גבר הלחץ על ממשלת ספרד למצוא פתרון למשבר במערכת הבנקאות. היא החלה לבצע שורה של מיזוגים בין בנקים מקומיים בקשיים, וכן קיצצה את התקציב ל-2010-2011, והכריזה כי היעד הינו שיעור חוב לתוצר של 7% ב-2011. גם אם תגיע ליעד זה, צעדים אלו רק יקטינו את הצריכה הפרטית והתוצר, יגדילו את הריכוזיות במערכת הבנקאית ויפחיתו עוד יותר את התחרותיות של ספרד ביחס לשאר העולם. ספרד מתמודדת עם תחרות גוברת מצד כוח עבודה זול ואיכותי משלה במדינות אסיה ומזרח אירופה. עלות שעת העבודה בספרד גבוהה משל יוון, איטליה וגרמניה, ושיעור האבטלה נמצא בשיא של כ-20%. הקיצוצים בתקציב עלולים אף להחמיר את הבעיה הזו.
התשואה לפדיון על אגרות החוב הארוכות בספרד אינה גבוהה כיום ונמצאת בסביבות 4% לעומת כ-8% ביוון, כלומר השוק אינו חושש כל כך מהחזר החוב החיצוני הממשלתי, אלא מהבעיות הפנימיות של ספרד. הפתרון למשבר בספרד הינו מדיניות מתן תמריצים להגדלת התוצר המקומי והתמקדות בבנקים, בדומה לאופן שבו התמודדה ארה"ב עם הבעיה בשנת 2008.
בתחילת השבוע התכנסו מדינות ה-G20, ביניהן צרפת וגרמניה. השתיים הציעו לנקוט במדיניות מיסוי מחמירה למוסדות פיננסים. מדיניות זו, לטענתן, תביא לכך שהמשבר הבא לא ימומן ע"י סיוע מגוש האירו, כפי שנעשה ביוון, אלא מהכנסות המיסוי שהן מציעות להטיל על בנקים מקומיים.
למרבה הצער, פתרון זה רק עלול להחמיר את בעית מערכת הבנקאות בספרד, במקום לטפל בה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.