חרקירי ביטוח: כיצד ישראל יכולה ללמוד מטעויות של אחרים
ענף הביטוח היפני הנו ענף ענק, השני בגודלו בעולם, אך הוא מתכווץ בשנים האחרונות. שנים של טעויות באסטרטגית החברות ובניהול הפוליסות, הובילו לקריסה של חברות, וכעת לשורה של מיזוגים בין ענקיות. חברות הביטוח הישראליות ביצעו טעויות דומות, והן יכולות להפיק לקחים מהניסיון היפני.
בחודשים האחרונים תסס שוק הביטוח היפני, כאשר הצמיחה האיטית בשוק המקומי, לצד נפילה של מספר חברות, בעקבות המשבר הכלכלי, הביאה למיזוגים רבים בענף. מיזוגים אלו הנם תולדה של מספר טעויות ניהוליות ואסטרטגיות, וכן שנים של שוק דובי וסביבה כלכלית קשה.
חברת הביטוח היפנית הראשונה נוסדה כבר ב-1881 (והיא קיימת עד היום). בשנות המלחמה עם סין נוסדו חברות ביטוח יפניות נוספות, והתחרות גברה. תחרות זו, לצד הפסדים שנבעו מחישובי פרמיה לא נכונים של ההנהלות, הביאו לקריסה של כמה חברות. כתוצאה מכך, נחקק בשנת 1900 חוק ראשון, שהסדיר את הפעילות הביטוחית במדינה. לאחר מכן הוקם איגוד מקצועי, ובהמשך נוסדו מספר חברות ביטוח פרטיות נוספות. מלחמת העולם השנייה הביאה שוב לפגיעה קשה בענף הביטוח ובעקבותיה, תחת שלטון אמריקאי, שבו ונחקקו חוקים, שהסדירו את הפעילות בענף, לפי נורמות מערביות.
כיום, ענף ביטוח החיים ביפן הנו השוק השני בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב.
סך הפרמיות בשוק הביטוח היפני מהווה כ-14% משוק ביטוחי החיים העולמי. עם זאת, זהו השוק הגדול היחידי כמעט, שהתכווץ בחמש השנים האחרונות, במונחי פרמיות. הסיבה לכך הייתה ירידה בביקושים, וכן קריסה נוספת של מספר חברות גדולות, בשלהי הבועה של שנות התשעים.
אחת הבעיות החמורות של הענף ביפן כיום היא הפסדי השקעות. בענף ביטוחי החיים היפני מקובל להבטיח תשואה, הנקבעת במועד פתיחת הפוליסה ונשארת קבועה לאורך כל תקופת הביטוח. התשואה על ההשקעות אמורה לכסות את הבטחת התשואה, ואף לאפשר לחברות להרוויח. בתקופת ה"עשור האבוד", שנים בהן השוק ביפן לא צמח והריבית הייתה אפסית, התקשו חברות הביטוח אפילו להשיג את התשואה המובטחת בפוליסות שלהם. התוצאה הייתה הפסדים לאורך שנים, שהביאו לקריסת מספר חברות. זו הייתה אחת מהסיבות למיזוגים בין החברות.
בישראל, בעיית התלות ברווחי השקעות באה לידי ביטוי בפוליסות המשתתפות. במקרה שלנו, אין הבטחת תשואה כמו ביפן, אך דמי הניהול נגבים כתלות ברווחי ההשקעות במקרה של הפסדים, חברת הביטוח לא יכולה לגבות דמי ניהול עד לכיסוי ההפסד. לכן, בדומה למקרה של חברות הביטוח היפניות, יכול להיווצר מצב ממושך, בו לא תגבינה חברות הביטוח דמי ניהול במשך מספר שנים בפוליסות הללו, ורווחיהן יהיו נמוכים או אף ירשמו הפסדים.
לכך ניתן להוסיף שינויים דמוגרפיים: הזדקנות האוכלוסייה ועלייה בשיעור התחלואה עלולים לגרום לכך שחלק מהפוליסות, שנפתחו בשנים קודמות, תחת הנחות אחרות, יהיו הפסדיות בסופו של דבר.
כדי שענף הביטוח הישראלי לא יתכווץ בעתיד, כמו מקבילו היפני, על חברות הביטוח הישראליות להקטין את התלות ברווחי השקעות וכן להגדיל את "כריות ההון", לשם הגנה מהפסדים עתידיים.
כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
