האם סופו של מסחר הנגזרים בארה"ב קרוב?
לפי ההצעה, חברות פיננסיות תחויבנה לנהל את המסחר בחוזים נגזרים מחוץ ליחידות הבנקאות המסחרית שלהם, הנהנות מתמיכה ממשלתית. מדובר בניירות ערך, ששווים תלוי במחירי ניירות ערך אחרים, או באירועים כגון שינויים בריבית, הורדת דירוג של חברות ועוד.
החוזים הנגזרים הללו הם שגרמו לאפקט הדומינו של התפשטות המשבר הכלכלי לכלל המערכת הבנקאית. לדוגמא: חוזי CDS, המהווים מעין ביטוח כנגד קריסה של מנפיק והיוו חלק גדול מנכסיהם של הבנקים וחברות הביטוח. במקרה של חברת AIG, החוזים הללו כמעט גרמו לקריסתה, ורק סיוע ענק בסך 182 מיליארד דולר, שמומן מכספי משלם המיסים, מציל אותה לעת עתה.
להצעה דרמטית זו מתנגדים רבים, כולל ראשי הרגולציה בארה"ב. בין המתנגדים לחוק המוצע נמצאים יו"ר הפד בן ברננקי, נשיאת ה FDIC (Federal Deposit Insurance Corporation ) שילה באייר ויו"ר הפד לשעבר, פול וולקר; זאת למרות שהאחרון קידם רפורמה נחרצת ביותר במערכת הפיננסית האמריקאית (עליה כתבתי בטור:
הסיבה להתנגדותם אינה חשש מנזקים שיגרמו לגופים הפיננסים האמריקאים, אלא חשש שהתחום כולו יהפוך בלתי מפוקח ויהיה חשוף יותר לתחרות מצד בנקים זרים: לקוחות הבנקים האמריקאיים יעבירו את הנגזרים שברשותם לבנקים אירופאים, כך שהרגולציה המקומית לא תוכל לפקח על השימוש בהם והמצב יחזור לימים שלפני פרוץ המשבר.
הנזק שיגרם למערכת הבנקאית מכך אינו מבוטל (נאמד בכ-250 מיליארד דולר) והניזוקים הגדולים עלולים להיות JPMorgan, Goldman Sachs, Bank of America, Citigroup ו Wells Fargo, המחזיקים יחדיו נגזרים בסך 206.2 טריליון דולר. מוסדות אלה מתקשים גם כך לעמוד בדרישות ההון. נזכיר, שהבנקים האמורים נעזרו, אך לאחרונה, בתכניות חילוץ של ממשלת ארה"ב, כדי להגדיל את הונם; כעת, דווקא כשהגיעו לרמת ההון הנדרשת, הם עלולים להיקלע פעם נוספת לקשיים של ממש.
הלחץ הציבורי לרפורמה במערכת הפיננסית בארה"ב גובר, במיוחד נוכח הפרסומים האחרונים בדבר עלות חילוצה של AIG ועסקאות גולדמן זאקס, שנטען כי הימר לכאורה נגד לקוחותיו. דווקא משום כך, יש לשקול בזהירות כל הצעת חוק, לבטח הצעה כה מרחיקת לכת, ולוודא שתטפל בבעיה, ולא תחמיר אותה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
