האם סופו של מסחר הנגזרים בארה"ב קרוב?
לפי ההצעה, חברות פיננסיות תחויבנה לנהל את המסחר בחוזים נגזרים מחוץ ליחידות הבנקאות המסחרית שלהם, הנהנות מתמיכה ממשלתית. מדובר בניירות ערך, ששווים תלוי במחירי ניירות ערך אחרים, או באירועים כגון שינויים בריבית, הורדת דירוג של חברות ועוד.
החוזים הנגזרים הללו הם שגרמו לאפקט הדומינו של התפשטות המשבר הכלכלי לכלל המערכת הבנקאית. לדוגמא: חוזי CDS, המהווים מעין ביטוח כנגד קריסה של מנפיק והיוו חלק גדול מנכסיהם של הבנקים וחברות הביטוח. במקרה של חברת AIG, החוזים הללו כמעט גרמו לקריסתה, ורק סיוע ענק בסך 182 מיליארד דולר, שמומן מכספי משלם המיסים, מציל אותה לעת עתה.
להצעה דרמטית זו מתנגדים רבים, כולל ראשי הרגולציה בארה"ב. בין המתנגדים לחוק המוצע נמצאים יו"ר הפד בן ברננקי, נשיאת ה FDIC (Federal Deposit Insurance Corporation ) שילה באייר ויו"ר הפד לשעבר, פול וולקר; זאת למרות שהאחרון קידם רפורמה נחרצת ביותר במערכת הפיננסית האמריקאית (עליה כתבתי בטור:
הסיבה להתנגדותם אינה חשש מנזקים שיגרמו לגופים הפיננסים האמריקאים, אלא חשש שהתחום כולו יהפוך בלתי מפוקח ויהיה חשוף יותר לתחרות מצד בנקים זרים: לקוחות הבנקים האמריקאיים יעבירו את הנגזרים שברשותם לבנקים אירופאים, כך שהרגולציה המקומית לא תוכל לפקח על השימוש בהם והמצב יחזור לימים שלפני פרוץ המשבר.
הנזק שיגרם למערכת הבנקאית מכך אינו מבוטל (נאמד בכ-250 מיליארד דולר) והניזוקים הגדולים עלולים להיות JPMorgan, Goldman Sachs, Bank of America, Citigroup ו Wells Fargo, המחזיקים יחדיו נגזרים בסך 206.2 טריליון דולר. מוסדות אלה מתקשים גם כך לעמוד בדרישות ההון. נזכיר, שהבנקים האמורים נעזרו, אך לאחרונה, בתכניות חילוץ של ממשלת ארה"ב, כדי להגדיל את הונם; כעת, דווקא כשהגיעו לרמת ההון הנדרשת, הם עלולים להיקלע פעם נוספת לקשיים של ממש.
הלחץ הציבורי לרפורמה במערכת הפיננסית בארה"ב גובר, במיוחד נוכח הפרסומים האחרונים בדבר עלות חילוצה של AIG ועסקאות גולדמן זאקס, שנטען כי הימר לכאורה נגד לקוחותיו. דווקא משום כך, יש לשקול בזהירות כל הצעת חוק, לבטח הצעה כה מרחיקת לכת, ולוודא שתטפל בבעיה, ולא תחמיר אותה.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
