להרוויח בשוק ההון? תסתכלו על בכירי הטניסאים כדוגמה

דיוויד סלומון מ-PDM, המכון הישראלי לקבלת החלטות בזמן אמת, משווה את המשקיעים בשוק ההון לשחקני הטניס ויוצא עם מסקנות
דיוויד סלומון |

סבב הטניס המקצעוני המדרג תוצאותיהם של 1000 שחקנים מוכשרים המסתובבים סביב העולם יכול להיות כר פורה לשיפור ביצועיו של המשקיע העצמאי.

קצת פרטים חשובים, מקצועני הסבב בטופ 20 מרוויחים מספר מיליוני דולרים כל שנה. העשריה הפותחת בינהם, נאדל, פדרר, מארי דיוקוביץ ואחרים, גורפת לכיסה מעל עשרה מיליוני דולרים מזכיות בטורנירים. בנוסף חלקם מרוויחים מיליוני דולרים רבים מפרסומות. כמו כן הם זוכים לשביעות הרצון והערכה ממאות מיליונים של אוהדים ומעריצים. אגב גם וורן באפט זוכה להערצה ואהבה דומה.

המקצוענים הנמצאים בין המקומות 21-100 מראים הכנסות של מאות בודדות של אלפי דולרים במהלך שנה, ואלה שמעל המאה הראשונה מכירים היטב את שמו של מנהל הבנק בנושאים הנוגעים לסוגיית מוכרות לאזרח הממוצע כגון הקצאת אשראי ועלותו. ענף אכזרי.

האיש שלנו בסבב, דודי סלע שהגיע למקום ה-70-80 ב-2008 הכניס על פי עדותו של אחיו 160 אלף דולר מזכיות, כאשר ההוצאות-השקעות שלו בטיסות סביב העולם ואירוח בבתי מלון הן עצומות. לא פלא שדודי וחבריו לנבחרת גביע הדיויס עומדים על קבלת תמורה כספית הוגנת על השתתפותם במפעל.

פער השכר בין הטניסאים הטובים ביותר לבין אלה המצטיינים הוא אדיר. האם הפערים הללו דומים לפערים בין המשקיעים המעולים כמו באפט ורעיו לבין שאר המשקיעים בסבב?

הקשר בין התמורה הכספית לבין המיומנויות המכוננים את השחקן

כאשר מתבוננים בשני שחקני טניס מקצועיים בשעת החימום שהם עורכים דקות אחדות לפני תחילת המשחק עצמו, מדהימה העובדה הפשוטה שגם עין מקצועית לא תמיד יכולה להבחין מי ממוקם גבוה יותר. גם כאשר שחקן א' ממוקם בעשיריה הראשונה ומתחרהו ממוקם במקום ה-250.

לאחר עשר דקות של משחק ביום סביר או עשרים דקות ביום נוראי, תוצאות הלוח ברורות לחלוטין. ברוב מוחלט של המקרים השחקן הבכיר יוביל באופן ברור ולעיתים אף יביס את יריבו.

המסקנה המתבקשת היא שההבדלים בין שני שחקני טניס מוכשרים לא מתבטאים במיומנויות המקצועיות כלומר באיכות החבטות או בהכרת כללי המשחק. לכל אחד מהם יכולות טובות יותר או פחות ברזי החבטות. אחד יהיה חזק יותר בכף היד ולשני יתרון בגב היד. וכך הלאה.

ההבדלים בתוצאות ניגזרים מהמקדמים המנטלים המאפשרים לשחקן הבכיר יותר לנצל את הכלים שברשותו בזמן אמת באופן איכותי יותר. במילים אחרות השחקן הבכיר ידע לקחת את ההחלטות היעילות ביותר בזמן נתון על פני המצב במגרש. מזכיר משהו ...

המיומנויות הפרטניות, אין בכוחן ליצור יתרון אצל המקצוען. רק הבחירות של השחקן בזמן אמת עושות את ההבדל המהותי בין ווינר לכמעט ווינר.

יכולת לקיחת החלטות אופטימליות במאני טיים

מי שעוקב אחרי ספורטאים מעולים בספורט קבוצתי ובספורט אישי יודע שבחלק גדול מהמשחק לא נראית מיומנות מיוחדת או יוצאת דופן, אך ברגעים הקריטיים המאני טיים, המקצועיים באים לידי ביטוי.

במאני טיים ניתן לראות איך לפתע המקצוענים פועלים מהראש כאשר המקצוענים הפחות חסונים נופלים קורבן למתח, השחיקה, החרדות ומשאלות הלב הלא רלבנטיות למצב המשחק.

בטניס זה יכול להתבטא בראלי ארוך במיוחד, במשחקון שובר שיויון או בנקודת המערכה. הסטטיסטיקה של הטובים תמיד עולה על מתחריהם המדורגים נמוך יותר.

הדינמיקה, המתח וניהול אי הוודאות

כמו בכל משחק הדינמיקה הטבעית מתחילה לגבות את המחיר. מתח מתחיל להצטבר בחלקי הגוף השונים החרדה מההפסד מתחילה לעלות, כושר השיפוט מתחיל לרדת, יכולת ההערכה ויכולת קבלת ההחלטה של מרבית המחליטנים נחלשת. זה המצב.

אצל הטובים ביותר המקצוענים באמת, נראה תהליך הפוך. המתיחות ואי ההודאות מכניסים אותם לרמת דריכות גבוהה. יכולת ההקשה, הניתוח וקבלת ההחלטה מתחדדים והולכים ואזי ברגעים אלה משחקם עולה דרגה שלמה. היתרון המנטלי שלהם מנצח את המשחק ולא מיומנות החבטה היסודית. את התמורה הם רואים בבנק וברמת החשפיה שלהם בפרסומות בטלויזיה וכו'.

עליית המדרגה הינה ביטוי של חוסן מנטלי משתדרג עם הצטברות הנסיון במשחק התחרותי,יכולות אלה באות לידי ביטוי ברגעי האמת.

קבלת החלטה אירוע סטנד אלון

כולנו מודעים לעובדה הפשוטה, שהרבה יותר קל לנקוט פעולה, כאשר המחיר השולי הפוטניצאלי נמוך.

לדוגמא מי שמשחק פוקר ובכיסו הרחב 100 אלף דולר יוכל לקחת החלטה מיטבית - רציונלאית כאשר מחיר הסיכון עומד על 100 דולר. אך כאשר בכיסו הצר 500 דולר בלבד מבחן ההחלטה יימהל בקשיים רבים יותר.

מחיר הטעות - סיכון היחסי מהווה פקטור משמעותי לקבלת ההחלטה. יתרה מכך, מה קורה בראשו של משקיע כאשר שלושת הפעולות האחרונות שלו הסבו לו נזק? האם ביטחונו יעמוד לו לקחת החלטה מתבקשת גם אם הוא סבור שזו החלטה כדאית? האם יוריד את הסיכון למרות ההגיון הבריא?

על זה אמר סטנלי דרנקנמילר שניהל עבור המשקיע האגדי סורוס השקעות "הפעם האחרונה שסורוס ביקר היתה כאשר ידעתי מהי המגמה אך פתחתי פוזיציה קטנה".

האם החבטה הרביעית "ספוגה" בשלושת הטעויות הקודמים או שהמקצוען האמיתי יודע לנטרל את החוויה הרגשית משלושת החבטות הקודמות כלומר מההיסטוריה האישית והמיידית ולהתנהל באופן רציונאלי לגמרי בחבטה הרביעית?

מכאן שהיכולת לנתק את עצמינו מהאירועים הקודמים הכרחית לקבלת החלטה מיטבית בזמן אמת.

גם אם נידרשנו לשלם מחיר כבד על אותן טעויות. הגיון זה תקף היה גם לשלוש החבטות המצויינות שקדמו לחבטה הרביעית. משמע כשל העבר או ניצחון העבר אינו קשור לחבטה הרביעית בין אם הצלחנו בהם או בין אם כשלנו בהם. כל אירוע החלטה חייב לעמוד בפני עצמו. כך מתנהל מקצוען על המיגרש ועל המסך.

כל אירוע, פעולה, החלטה שעומדת בפנינו בין אם זה על מגרש הטניס או מול המסך עליה להיות מטופלת ומנוהלת כאילו היתה היא פעולה בודדת העומדת בפני עצמה ( סטנד אלון ) נקיה מחווית האירועים הקודמים. בין אם צלחו או כשלו. האם זה ניתן? המקצוענים מעידים על כך שוב ושוב.

שחקני טניס מקצוענים מצליחינים טופ 20 ומשקיעים בשוק ההון מקפלים הרבה מאוד דמיון. שליטה רגשית גבוהה, ראיית כל אירוע כמנותק מתוצאות האירועים הקודמים, וניצול מיטבי של הניסיון שלהם והכלים העומדים לרשותם במאני טיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.