013 נטוויז'ן מסכמת רבעון ראשון: עליה של 2% בהכנסות וגידול של 68% ברווח התפעולי

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה רווח של כ-30 מיליון שקל ביחס לרווח נקי של כ-27 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, עלייה של כ- 11%
מאיה זיסר |

חברת התקשורת, 013 נטוויז'ן, מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, מסכמת רבעון ראשון לשנת 2009 עם עליה בהכנסות החברה, של כ-2% בלבד ביחס לאותה התקופה אשתקד, שהסתכמו בכ- 306 מיליון שקל.

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה רווח של כ-30 מיליון שקל ביחס לרווח נקי של כ-27 מ' ש"ח ברבעון מקביל אשתקד, עלייה של כ- 11%. ברבעון קודם הסתכם הרווח הנקי בכ- 10 מיליון שקל, עלייה של כ- 300%.

ה- EBIDTA ברבעון הראשון מסתכם בכ- 71 מיליון שקל, גידול של כ- 17% בהשוואה ל- EBIDTA בסך של כ- 60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי זינק ב- 68% והסתכם ברבעון הראשון בכ- 44 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת ברבעון הראשון של שנת 2009 זינק לסך של כ- 59 מיליון שקל לעומת סך של כ- 6 מיליון שקל ברבעון המקביל . הכנסות החברה ברבעון הראשון גדלו בכ- 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 306 מיליון שקל.

הונה העצמי של החברה נאמד ב-1.02 מיליארד שקל בהשוואה להון עצמי של כ-1.07 מיליארד שקל ברבעון הקודם, ירידה הנובעת בעיקר מדיבידנד שהוכרז לראשונה בתולדות החברה בסך של כ-90 מיליון שקל, אולם מנגד חל גידול בהון כתוצאה מהרווח הנקי בסך של כ- 30 מיליון שקל ברבעון.

מספר לקוחות החברה המחוברים באמצעות האינטרנט המהיר עמד בסוף הרבעון הראשון של 2009 על כ- 570 אלף לקוחות אינטרנט מהיר, לעומת 542 אלף לקוחות אינטרנט מהיר ברבעון המקביל אשתקד, גידול נטו של כ- 28 אלף לקוחות. ברבעון הראשון של 2009 גייסה החברה כ-4,600 לקוחות נטו.

ריצ'רד הנטר, מנכ"ל 013 נטוויז'ן, מסר כי "013 נטוויז'ן מציגה ברבעון הראשון שיפור בכל הפרמטרים העיסקיים. הרווח התפעולי של החברה זינק בעשרות אחוזים הודות לעבודה מאומצת והתייעלות בקרב כלל העובדים והמנהלים. הנהלת החברה עוקבת אחר המצב בשווקים ופועלת בהתאם".

"דווקא בימים אלו של האטה כלכלית עולה קרנם של שירותי החברה המוצעים ללקוחותיה במסגרתם הם מקבלים את מלוא כספם בחזרה בחיבור לאינטרנט המהיר ובשיחות הבינלאומיות לרכישת מחשב או כרטיס טיסה. עד היום מימשו לקוחות החברה כרטיסי טיסה בשווי של למעלה מ-5 מיליון שקל במסגרת שיחותיהם לחו"ל באמצעות 013 נטוויז'ן" אמר הנטר.

לידר שוקי הון: אנו מאד מרוצים משיעורי הרווח ובעיקר מתזרים המזומנים מפעילות:

ערן יעקובי, לידר שוקי הון מתייחס לדו"חות 013 נטוויז'ן ואומר כי "ההכנסות עומדות על 305 מיליון שקל לעומת תחזיתנו להכנסות של 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, "הכנסות מגזר הקישוריות לאינטרנט כ- 139 מיליון שקל לעומת כ- 133 מיליון שקל ברבעון המקביל וכ- 142 מיליון שקל ברבעון הקודם. החברה צירפה כ- 4,000 מנויי אינטרנט ומצבת המנויים עומדת על כ- 570 אלף.

ההכנסות במגזר הטלפוניה הבינ"ל עומדות על כ- 125 מיליון שקל לעומת כ- 128 מיליון שקל ברבעון המקביל וכ- 134 מיליון שקל ברבעון הקודם. יעקובי, מסביר את הירידה "בתנועת התיירות הנכנסת והיוצאת נוכח המצב המאקרו-כלכלי. עם זאת, הירידה בהכנסות בגין הירידה בהיקף הדקות קוזזה חלקית כתוצאה מגידול בפעילות התיווך (hubbing) ומעליית שער הדולר. נתח השוק של החברה בתחום עלה במהלך הרבעון".

ה- EBITD ברבעון הראשון עומד על 70.7 מיליון שקל, לעומת תחזיתנו ל- EBITDA של כ- 65 מיליון שקל. שיעור ה- EBITDA עומד ברבעון על כ- 23%, הפתעה מאד נעימה ביחס לציפיות וביחס לתוצאות בכל אחד מהרבעונים בשנה שעברה. לדבריו של יעקובי, "חלק נכבד מהשיפור ב- EBITDA נובע מרישום הקטנת הוצאות תקשורת בסך 6.6 מיליון ₪ שנרשמו בעבר לזכות בזק כעמלה ואשר בהתאם לפסיקת בית משפט, החזירה בזק את הסכום האמור לחברה. מנגד, חל קיטון מסויים ברווח התפעולי כתוצאה מהשפעת עליית שער הדולר על הוצאות רכש דקות לחו"ל".

"מגזר השירותים המנוהלים (גלובקול) ממשיך להראות שיפור בתוצאות עם רווח תפעולי של כ- 1.7 מיליון ₪ לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל", אומר יעקובי.

הרווח נקי, עומד על כ- 30 מיליון שקל לעומת תחזית לידר שוקי הון, לרווח נקי של כ- 23.5 מיליון שקל ובהשוואה לרווח של כ- 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הוא גולת הכותרת של הרבעון, 59.3 מיליון שקל, לעומת כ- 5.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. התזרים הפנוי (לאחר השקעות ברכוש קבוע) עומד על כ- 30 מיליון שקל.

בנושא הדיבידנד, החברה שילמה ביום ה- 7 באפריל דיבידנד בסך של כ- 90 מיליון שקל שהוכרז עם פרסום הדו"חות השנתיים וגילם למעשה את כל הרווח של שנת 2008. בלידר שוקי הון, מצפים שהחברה תמשיך ותחלק דיבידנדים גם בשנת 2009. מדיניות דיבידנד אגרסיבית בחברת תקשורת אף פעם לא מזיקה (וודאי שעל רקע התקופה ועל רקע הקושי להציג צמיחה).

בלידר מסכמים ואומרים, "אנו מאד מרוצים מהדו"חות ומקצב שיפור הרווחיות (גם אם מנטרלים ההחזר מבזק). אנו ממשיכים להאמין כי החברה מסוגלת להמשיך ולהציג שיפור במרווחים ובתזרים גם ברבעונים הקרובים".

עוד אומרים כי "לצד סיווגה של החברה כדפנסיבית, יש לזכור כי הקמת הרשת החדישה של בזק ושדרוג הרשת הקיימת של הוט, אמורים לייצר פוטנציאל צמיחה מחודש לחברות הקישוריות לאינרטנט. פוטנציאל זה נובע מהגדלת רוחבי הפס שהן משווקות אבל גם ואולי אף יותר משירותי ערך מוסף חדשים שהן יכולות וצריכות להציע על גבי רשת אולטרה- מהירה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.