013 נטוויז'ן מסכמת רבעון ראשון: עליה של 2% בהכנסות וגידול של 68% ברווח התפעולי

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה רווח של כ-30 מיליון שקל ביחס לרווח נקי של כ-27 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, עלייה של כ- 11%
מאיה זיסר |

חברת התקשורת, 013 נטוויז'ן, מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, מסכמת רבעון ראשון לשנת 2009 עם עליה בהכנסות החברה, של כ-2% בלבד ביחס לאותה התקופה אשתקד, שהסתכמו בכ- 306 מיליון שקל.

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה רווח של כ-30 מיליון שקל ביחס לרווח נקי של כ-27 מ' ש"ח ברבעון מקביל אשתקד, עלייה של כ- 11%. ברבעון קודם הסתכם הרווח הנקי בכ- 10 מיליון שקל, עלייה של כ- 300%.

ה- EBIDTA ברבעון הראשון מסתכם בכ- 71 מיליון שקל, גידול של כ- 17% בהשוואה ל- EBIDTA בסך של כ- 60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי זינק ב- 68% והסתכם ברבעון הראשון בכ- 44 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת ברבעון הראשון של שנת 2009 זינק לסך של כ- 59 מיליון שקל לעומת סך של כ- 6 מיליון שקל ברבעון המקביל . הכנסות החברה ברבעון הראשון גדלו בכ- 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 306 מיליון שקל.

הונה העצמי של החברה נאמד ב-1.02 מיליארד שקל בהשוואה להון עצמי של כ-1.07 מיליארד שקל ברבעון הקודם, ירידה הנובעת בעיקר מדיבידנד שהוכרז לראשונה בתולדות החברה בסך של כ-90 מיליון שקל, אולם מנגד חל גידול בהון כתוצאה מהרווח הנקי בסך של כ- 30 מיליון שקל ברבעון.

מספר לקוחות החברה המחוברים באמצעות האינטרנט המהיר עמד בסוף הרבעון הראשון של 2009 על כ- 570 אלף לקוחות אינטרנט מהיר, לעומת 542 אלף לקוחות אינטרנט מהיר ברבעון המקביל אשתקד, גידול נטו של כ- 28 אלף לקוחות. ברבעון הראשון של 2009 גייסה החברה כ-4,600 לקוחות נטו.

ריצ'רד הנטר, מנכ"ל 013 נטוויז'ן, מסר כי "013 נטוויז'ן מציגה ברבעון הראשון שיפור בכל הפרמטרים העיסקיים. הרווח התפעולי של החברה זינק בעשרות אחוזים הודות לעבודה מאומצת והתייעלות בקרב כלל העובדים והמנהלים. הנהלת החברה עוקבת אחר המצב בשווקים ופועלת בהתאם".

"דווקא בימים אלו של האטה כלכלית עולה קרנם של שירותי החברה המוצעים ללקוחותיה במסגרתם הם מקבלים את מלוא כספם בחזרה בחיבור לאינטרנט המהיר ובשיחות הבינלאומיות לרכישת מחשב או כרטיס טיסה. עד היום מימשו לקוחות החברה כרטיסי טיסה בשווי של למעלה מ-5 מיליון שקל במסגרת שיחותיהם לחו"ל באמצעות 013 נטוויז'ן" אמר הנטר.

לידר שוקי הון: אנו מאד מרוצים משיעורי הרווח ובעיקר מתזרים המזומנים מפעילות:

ערן יעקובי, לידר שוקי הון מתייחס לדו"חות 013 נטוויז'ן ואומר כי "ההכנסות עומדות על 305 מיליון שקל לעומת תחזיתנו להכנסות של 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, "הכנסות מגזר הקישוריות לאינטרנט כ- 139 מיליון שקל לעומת כ- 133 מיליון שקל ברבעון המקביל וכ- 142 מיליון שקל ברבעון הקודם. החברה צירפה כ- 4,000 מנויי אינטרנט ומצבת המנויים עומדת על כ- 570 אלף.

ההכנסות במגזר הטלפוניה הבינ"ל עומדות על כ- 125 מיליון שקל לעומת כ- 128 מיליון שקל ברבעון המקביל וכ- 134 מיליון שקל ברבעון הקודם. יעקובי, מסביר את הירידה "בתנועת התיירות הנכנסת והיוצאת נוכח המצב המאקרו-כלכלי. עם זאת, הירידה בהכנסות בגין הירידה בהיקף הדקות קוזזה חלקית כתוצאה מגידול בפעילות התיווך (hubbing) ומעליית שער הדולר. נתח השוק של החברה בתחום עלה במהלך הרבעון".

ה- EBITD ברבעון הראשון עומד על 70.7 מיליון שקל, לעומת תחזיתנו ל- EBITDA של כ- 65 מיליון שקל. שיעור ה- EBITDA עומד ברבעון על כ- 23%, הפתעה מאד נעימה ביחס לציפיות וביחס לתוצאות בכל אחד מהרבעונים בשנה שעברה. לדבריו של יעקובי, "חלק נכבד מהשיפור ב- EBITDA נובע מרישום הקטנת הוצאות תקשורת בסך 6.6 מיליון ₪ שנרשמו בעבר לזכות בזק כעמלה ואשר בהתאם לפסיקת בית משפט, החזירה בזק את הסכום האמור לחברה. מנגד, חל קיטון מסויים ברווח התפעולי כתוצאה מהשפעת עליית שער הדולר על הוצאות רכש דקות לחו"ל".

"מגזר השירותים המנוהלים (גלובקול) ממשיך להראות שיפור בתוצאות עם רווח תפעולי של כ- 1.7 מיליון ₪ לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל", אומר יעקובי.

הרווח נקי, עומד על כ- 30 מיליון שקל לעומת תחזית לידר שוקי הון, לרווח נקי של כ- 23.5 מיליון שקל ובהשוואה לרווח של כ- 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הוא גולת הכותרת של הרבעון, 59.3 מיליון שקל, לעומת כ- 5.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. התזרים הפנוי (לאחר השקעות ברכוש קבוע) עומד על כ- 30 מיליון שקל.

בנושא הדיבידנד, החברה שילמה ביום ה- 7 באפריל דיבידנד בסך של כ- 90 מיליון שקל שהוכרז עם פרסום הדו"חות השנתיים וגילם למעשה את כל הרווח של שנת 2008. בלידר שוקי הון, מצפים שהחברה תמשיך ותחלק דיבידנדים גם בשנת 2009. מדיניות דיבידנד אגרסיבית בחברת תקשורת אף פעם לא מזיקה (וודאי שעל רקע התקופה ועל רקע הקושי להציג צמיחה).

בלידר מסכמים ואומרים, "אנו מאד מרוצים מהדו"חות ומקצב שיפור הרווחיות (גם אם מנטרלים ההחזר מבזק). אנו ממשיכים להאמין כי החברה מסוגלת להמשיך ולהציג שיפור במרווחים ובתזרים גם ברבעונים הקרובים".

עוד אומרים כי "לצד סיווגה של החברה כדפנסיבית, יש לזכור כי הקמת הרשת החדישה של בזק ושדרוג הרשת הקיימת של הוט, אמורים לייצר פוטנציאל צמיחה מחודש לחברות הקישוריות לאינרטנט. פוטנציאל זה נובע מהגדלת רוחבי הפס שהן משווקות אבל גם ואולי אף יותר משירותי ערך מוסף חדשים שהן יכולות וצריכות להציע על גבי רשת אולטרה- מהירה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.