מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות

הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם

רן קידר | (3)

אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה. 

המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה. המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה, היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.

כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל 

מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה. 

פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה.  גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי. 

מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט. 

המשל"ט האזרחי שמונה באיחור וקרס

לאחר פרוץ המלחמה הוחלט להקים "מרכז שליטה אזרחי" (משל"ט) שיתאם את כלל הפעולות האזרחיות, אך הוא קרס תוך זמן קצר: טל בסכס, לשעבר מנכ"ל החברה למתנ"סים הארצית, מונה בנובמבר 2023, אך התפטר בסוף ינואר 2024, ולאחר שלא מונה לו מחליף, הופסקה פעילות המשל"ט במרץ 2024. המבקר מתאר כי ניסיונותיו של המשל"ט במהלך כחודשיים וחצי להסתייע בייעוץ לתחומי ההסברה ויחסי הציבור כדי לתווך לתושבים את פעולות הממשלה - לא צלחו. אל מול ניסיונות המשל"ט לקדם פעולות בתחומים אלה, הוצבו מגבלות מינהליות בתחום הרכש וכן מגבלות ארגוניות פנים-ממשלתיות על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד רוה"מ, ובכלל זאת הצעה כי פעולות ההסברה יקוימו באמצעות יחידת הדוברות של משרד האוצר, דרישה כי פעולות ההסברה יקוימו באמצעות מערך ההסברה הלאומי במשרד רוה"מ וכן מגבלות משפטיות ומינהליות שעלו במשרד האוצר. בפועל, הצורך לפעול בדחיפות ובלוח זמנים קצר המתחייב מתקופת המלחמה נתקל בקשיים.

המבקר מזכיר גם את הקבינט החברתי־כלכלי, שקיבל את האחריות לניהול התחום האזרחי, וכונס חמש פעמים בלבד במשך שנה ולא קיבל החלטות אופרטיביות. כך נותר הטיפול בעורף מפוצל, ללא יד מכוונת.

קיראו עוד ב"בארץ"

ריבוי מוקדים, תקשורת מסורבלת  וקבלת החלטות ללא מידע מלא

העדר גוף מתכלל ניכר במיוחד במערך השירות לציבור. לפי הדוח, 33 גופים ממשלתיים הפעילו 48 מוקדי חירום טלפוניים במקביל. אזרחים שפנו לקבלת סיוע נאלצו לעבור בין מוקדים שונים, לעיתים קיבלו תשובות סותרות ולעיתים לא קיבלו מענה כלל. בתחום החוסן הנפשי, לדוגמה, פעלו שמונה מוקדים מטעם שבעה משרדים שונים: בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון ועוד. גם בתחום המפונים הוקמו מוקדים כפולים על ידי משרד התיירות, רשות האוכלוסין, משרד החינוך וגופים נוספים. הכפילות הזו לוותה בהוצאה עצומה על פרסום. 27 גופים ממשלתיים הוציאו כ-93 מיליון שקל בארבעת החודשים הראשונים למלחמה על קמפיינים ציבוריים, לעיתים לצורך פרסום אותו שירות בדיוק. רק לאחר מכן הוחלט לצמצם את הקמפיינים ולעבור לפרסום אחוד.

נקודת תורפה מרכזית נוספת הייתה בתחום המידע. על אף החלטות הממשלה, לא גובשה תמונת מצב לאומית מלאה שתכלול את כלל ההיבטים האזרחיים. רח"ל סיפקה נתונים חלקיים בלבד על רציפות תפקודית, המל"ל התמקד בהיבטים מדיניים־ביטחוניים והמשל"ט לא פעל כלל. כתוצאה מכך, הממשלה וקבינטי החירום נאלצו לקבל החלטות קריטיות בנוגע לפינוי, פיצוי או סיוע לאזרחים, על בסיס נתונים חלקיים בלבד. בסיורים שערך מבקר המדינה נמצא כי מפעלים חיוניים סבלו ממחסור בכוח אדם, המערכת הפסיכולוגית נשענה על מתנדבים, ובאתרי המפונים לא היו נציגים ממשלתיים קבועים.

בין מוכנות למדדים למציאות בשטח 

במהלך 2022, רח"ל, בראשותו של תא"ל (מיל') יורם לרדו, הציגה תמונת מוכנות לאומית לשעת חירום שהתבססה על מדדים מספריים ל-15 יעדים אזרחיים מרכזיים, ובהם רפואה, חינוך, חופש תנועה ואספקת מידע לציבור ועוד. ההערכה הסתמכה על דיווחי המשרדים והציבה לכל תחום ציון כמותי. מהממצאים עלה כי ב־11 מתוך 15 היעדים רמת המוכנות הוגדרה כ"בינונית", וב־4 יעדים בלבד כ"טובה" (ציון 80). עם זאת, גם בתחומים שסווגו כ"טובים" התגלו פערים גדולים ובמבחן המציאות, כפי שנחשף במלחמת חרבות ברזל, המדדים המספריים הללו לא שיקפו את רמת המוכנות בפועל, והפער בין ההערכה האופטימית לבין המענה בשטח היה עמוק וברור. הפער הזה מעלה שאלות קשות לגבי אמינות המדדים שעליהם התבססה רח"ל. 


אחריות פוליטית ומסקנות לעתיד 

לדברי המבקר, המחדלים במלחמת חרבות ברזל אינם אירוע חד־פעמי אלא תוצר של 17 שנים של דחיינות. "אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה", אומר אנגלמן. הוא קובע כי על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד רוה"מ, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה וכוללים טיפול אזרחי מפוצל, חסר תיאום ולעיתים גם חסר אחריות ברורה. יש לפעול באופן מיידי כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים, וכן לאירועי חירום אחרים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דחבש 03/09/2025 23:30
    הגב לתגובה זו
    ומאמים בשם
  • 2.
    אחד מכאן 03/09/2025 17:13
    הגב לתגובה זו
    לא שהוא מענין את אמסלם רגב וגולדיגר.
  • 1.
    איך זה יכול להיות שביבי וממשלתו אחראים (ל"ת)
    אני 03/09/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.