אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה. 

המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה. המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה, היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.

כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל 

מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה. 

פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה.  גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי. 

• השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
• עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט. 

המשל"ט האזרחי שמונה באיחור וקרס

לאחר פרוץ המלחמה הוחלט להקים "מרכז שליטה אזרחי" (משל"ט) שיתאם את כלל הפעולות האזרחיות, אך הוא קרס תוך זמן קצר: טל בסכס, לשעבר מנכ"ל החברה למתנ"סים הארצית, מונה בנובמבר 2023, אך התפטר בסוף ינואר 2024, ולאחר שלא מונה לו מחליף, הופסקה פעילות המשל"ט במרץ 2024. המבקר מתאר כי ניסיונותיו של המשל"ט במהלך כחודשיים וחצי להסתייע בייעוץ לתחומי ההסברה ויחסי הציבור כדי לתווך לתושבים את פעולות הממשלה - לא צלחו. אל מול ניסיונות המשל"ט לקדם פעולות בתחומים אלה, הוצבו מגבלות מינהליות בתחום הרכש וכן מגבלות ארגוניות פנים-ממשלתיות על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד רוה"מ, ובכלל זאת הצעה כי פעולות ההסברה יקוימו באמצעות יחידת הדוברות של משרד האוצר, דרישה כי פעולות ההסברה יקוימו באמצעות מערך ההסברה הלאומי במשרד רוה"מ וכן מגבלות משפטיות ומינהליות שעלו במשרד האוצר. בפועל, הצורך לפעול בדחיפות ובלוח זמנים קצר המתחייב מתקופת המלחמה נתקל בקשיים.

המבקר מזכיר גם את הקבינט החברתי־כלכלי, שקיבל את האחריות לניהול התחום האזרחי, וכונס חמש פעמים בלבד במשך שנה ולא קיבל החלטות אופרטיביות. כך נותר הטיפול בעורף מפוצל, ללא יד מכוונת.

• סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
• האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

ריבוי מוקדים, תקשורת מסורבלת  וקבלת החלטות ללא מידע מלא

העדר גוף מתכלל ניכר במיוחד במערך השירות לציבור. לפי הדוח, 33 גופים ממשלתיים הפעילו 48 מוקדי חירום טלפוניים במקביל. אזרחים שפנו לקבלת סיוע נאלצו לעבור בין מוקדים שונים, לעיתים קיבלו תשובות סותרות ולעיתים לא קיבלו מענה כלל. בתחום החוסן הנפשי, לדוגמה, פעלו שמונה מוקדים מטעם שבעה משרדים שונים: בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון ועוד. גם בתחום המפונים הוקמו מוקדים כפולים על ידי משרד התיירות, רשות האוכלוסין, משרד החינוך וגופים נוספים. הכפילות הזו לוותה בהוצאה עצומה על פרסום. 27 גופים ממשלתיים הוציאו כ-93 מיליון שקל בארבעת החודשים הראשונים למלחמה על קמפיינים ציבוריים, לעיתים לצורך פרסום אותו שירות בדיוק. רק לאחר מכן הוחלט לצמצם את הקמפיינים ולעבור לפרסום אחוד.

נקודת תורפה מרכזית נוספת הייתה בתחום המידע. על אף החלטות הממשלה, לא גובשה תמונת מצב לאומית מלאה שתכלול את כלל ההיבטים האזרחיים. רח"ל סיפקה נתונים חלקיים בלבד על רציפות תפקודית, המל"ל התמקד בהיבטים מדיניים־ביטחוניים והמשל"ט לא פעל כלל. כתוצאה מכך, הממשלה וקבינטי החירום נאלצו לקבל החלטות קריטיות בנוגע לפינוי, פיצוי או סיוע לאזרחים, על בסיס נתונים חלקיים בלבד. בסיורים שערך מבקר המדינה נמצא כי מפעלים חיוניים סבלו ממחסור בכוח אדם, המערכת הפסיכולוגית נשענה על מתנדבים, ובאתרי המפונים לא היו נציגים ממשלתיים קבועים.

בין מוכנות למדדים למציאות בשטח 

במהלך 2022, רח"ל, בראשותו של תא"ל (מיל') יורם לרדו, הציגה תמונת מוכנות לאומית לשעת חירום שהתבססה על מדדים מספריים ל-15 יעדים אזרחיים מרכזיים, ובהם רפואה, חינוך, חופש תנועה ואספקת מידע לציבור ועוד. ההערכה הסתמכה על דיווחי המשרדים והציבה לכל תחום ציון כמותי. מהממצאים עלה כי ב־11 מתוך 15 היעדים רמת המוכנות הוגדרה כ"בינונית", וב־4 יעדים בלבד כ"טובה" (ציון 80). עם זאת, גם בתחומים שסווגו כ"טובים" התגלו פערים גדולים ובמבחן המציאות, כפי שנחשף במלחמת חרבות ברזל, המדדים המספריים הללו לא שיקפו את רמת המוכנות בפועל, והפער בין ההערכה האופטימית לבין המענה בשטח היה עמוק וברור. הפער הזה מעלה שאלות קשות לגבי אמינות המדדים שעליהם התבססה רח"ל. 

אחריות פוליטית ומסקנות לעתיד 

לדברי המבקר, המחדלים במלחמת חרבות ברזל אינם אירוע חד־פעמי אלא תוצר של 17 שנים של דחיינות. "אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה", אומר אנגלמן. הוא קובע כי על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד רוה"מ, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה וכוללים טיפול אזרחי מפוצל, חסר תיאום ולעיתים גם חסר אחריות ברורה. יש לפעול באופן מיידי כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים, וכן לאירועי חירום אחרים.