בעיצומה של המערכה עם איראן ובאחד השבועות הקשים ביותר לעורף הישראלי, יזמו שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד האירופי דיון בדו"ח משפטי-דיפלומטי שממליץ במרומז על הטלת סנקציות על ישראל בגין פעולותיה בעזה ויהודה ושומרון, וכן בגין הפרות אפשריות של החוק הבינלאומי וסעיף 2 בהסכם האסוציאציה. הדיונים מתמקדים עדיין בפעולות בעזה וביהודה ושומרון, ולא במלחמה עם איראן.

הרמזים המקדימים לעומד לבוא הופיעו כבר בחודש שעבר, כשבריטניה הודיעה על הקפאת שיחות עדכון הסכם הסחר עם ישראל ובהמשך, האיחוד האירופי הודיע כי הוא בוחן אפשרות להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל. אם פעם, איום בסנקציות אירופיות על ישראל היה כנראה גורר נפילות בבורסה ופותח את מהדורות החדשות, בימים האחרונים הבורסה שוברת שיאים ורוב הציבור הישראלי אפילו לא שמע על כך.

אפשר להבין מדוע הנושא אינו בראש סדר היום. במדינה שנמצאת במלחמה כבר יותר משנה וחצי וסיימה מערכה עצימה מול איראן, חטופים, מפונים וטילים, קשה להתרגש מאיומים בסנקציות כלכליות. אבל כדאי שנתרגש, כי מדובר בסכנה גדולה למשק הישראלי - אותו משק שכספי המסים שהוא מזרים לתקציב המדינה מממנים את הוצאות המלחמה, את שיקום האזורים שנפגעו ואת הטיפול בנפגעים ואמור לשאת על גבו גם את הוצאות הביטחון של מדינת ישראל.

היקף הסחר השנתי מול האיחוד האירופי עומד על כ-50 מיליארד אירו. כ-30% מהיבוא לישראל מגיע מהאיחוד האירופי ויותר מרבע מהיצוא שלנו מופנה לשם. היקפי הסחר העצומים האלה אפשריים בזכות הסכם יסוד שנחתם בין ישראל לבין 27 מדינות האיחוד בשנות ה-90, הכולל פטור ממכס על רוב המוצרים, גישה הדדית לשווקים ושיתופי פעולה כלכליים נוספים.

• ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
• גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז נכון, כרגע האיחוד האירופי רק "בוחן" את השעיית ההסכם. מחר צפוי דיון ראשוני בעניין ורק ביולי צפויות להתקבל החלטות סופיות. לכאורה לא קרה עדיין כלום. אבל אפקט הדומינו כבר החל. ישנם לקוחות של הפירמה שמקבלים הודעות על הקפאות מענקים אירופיים, ביטולי פרויקטים ואף ביטול עסקאות – חלקן בנימוקים "אתיים". וזה כשהאיחוד רק "בוחן". מה יקרה אם ההסכם יושעה? פגיעה ביצוא הישראלי, בעיקר בתחומי ההיי-טק, החקלאות והתעשייה הקלה. מוצרים ישראליים יאבדו את היתרון התחרותי שלהם, במיוחד אם יוטלו עליהם מכסים. ירידה בביקושים לייצוא למדינות אלה עלולה להביא גם לפיטורים וצמצום פעילות, בעיקר בתחומים כמו לוגיסטיקה, תעשייה ושירותים מקצועיים, להתייקרות מוצרים מאירופה כמו רכבים, תרופות, מזון ואלקטרוניקה, לפגיעה במחקר ובחדשנות (מניעת גישה לתוכניות כמו Horizon , שמספקות מענקים למו"פ), השפעה על דירוג האשראי ועוד.

בריטניה גם היא שותפה כלכלית מרכזית של ישראל, עם היקף סחר של כ-5.8 מיליארד ליש"ט ב-2024. הייצוא מישראל לבריטניה כולל תרופות, כימיקלים, יהלומים ומכשור רפואי - ובמיוחד שירותי היי-טק ותוכנה, שמהווים כ-60% מייצוא השירותים לשם. גם כאן, לכאורה באופן מיידי שום דבר לא משתנה - ההסכם הקיים ימשיך לשרור אבל הוא מצומצם ולא מתאים למציאות הכלכלית של 2025. ההסכם החדש שתוכנן להיחתם בקרוב היה אמור להרחיב את שיתוף הפעולה בנושאים כמו סחר בשירותים (הייטק, קניין רוחני, פיננסים), דיגיטל (העברת מידע, אחסון בענן, רגולציה טכנולוגי), הקלות רגולטוריות (תקינה, רישוי), השקעות ועוד.

היעדר הסכם מודרני עם בריטניה מצמצם את יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בשווקים בינלאומיים ובמקרה של מתחים מדיניים, גם יוצר פתח להפסקת שיתופי פעולה נוספים. כשותפה במשרד רו"ח אני יכולה להעיד שכשאנחנו מייעצים ללקוחות על התרחבות לחו"ל, אחד הדברים הראשונים שאנחנו בודקים הוא האם קיימים הסכמי סחר מקילים והאם יש הכרה הדדית בתקינה, מיסוי, והגנות משפטיות. היכן שיש הסכמים כאלה - יש ודאות, יש שקט ויש תמריץ לפעול. ככל שהסכם הסחר רחב, ברור ומודרני יותר - כך משתלם יותר לפעול באותה מדינה.

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

לכן, שימור הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי ועדכון ההסכם עם בריטניה הם לא פריבילגיה - הם צורך אסטרטגי. הסכמים אלה מאפשרים לשמור על החוסן הכלכלי של ישראל, לחזק את היצואנים, ולשדר לעולם שישראל שחקנית גלובלית, פתוחה לשיתופי עולה.

מבלי להיכנס לפוליטיקה, חשוב לומר - החלטות ביטחוניות חייבות להתקבל מתוך שיקולים ביטחוניים, לא כלכליים. מצד שני - האיומים הכלכליים הם לא רעש רקע ואסור להמשיך להתייחס אליהם ככזה. הם מסמנים מדרון חלקלק שעלול לפגוע בכולנו.

הכותבת היא רו"ח יעל הילמן רזמוביץ' שותפה בפירמת ליאון אורלציקי ושות' Moore ישראל