האיחוד האירופי
צילום: unsplash ALEXANDRE LALLEMAND

אפקט הדומינו: אסור לזלזל באיומי הסנקציות של האירופים

האיחוד האירופי לוקח צעד קדימה את האיום בהשעיית הסכם האסוציאציה עם ישראל, שמשמעותו הקפאת מענקים אירופיים, ביטולי פרויקטים ואף ביטולי עסקאות; לכך מצטרפת הודעת בריטניה בחודש שעבר על הקפאת שיחות עדכון הסכם הסחר עם ישראל; אלו לא רעשי רקע, אלא סכנה גדולה למשק הישראלי

בעיצומה של המערכה עם איראן ובאחד השבועות הקשים ביותר לעורף הישראלי, יזמו שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד האירופי דיון בדו"ח משפטי-דיפלומטי שממליץ במרומז על הטלת סנקציות על ישראל בגין פעולותיה בעזה ויהודה ושומרון, וכן בגין הפרות אפשריות של החוק הבינלאומי וסעיף 2 בהסכם האסוציאציה. הדיונים מתמקדים עדיין בפעולות בעזה וביהודה ושומרון, ולא במלחמה עם איראן.

הרמזים המקדימים לעומד לבוא הופיעו כבר בחודש שעבר, כשבריטניה הודיעה על הקפאת שיחות עדכון הסכם הסחר עם ישראל ובהמשך, האיחוד האירופי הודיע כי הוא בוחן אפשרות להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל. אם פעם, איום בסנקציות אירופיות על ישראל היה כנראה גורר נפילות בבורסה ופותח את מהדורות החדשות, בימים האחרונים הבורסה שוברת שיאים ורוב הציבור הישראלי אפילו לא שמע על כך.

אפשר להבין מדוע הנושא אינו בראש סדר היום. במדינה שנמצאת במלחמה כבר יותר משנה וחצי וסיימה מערכה עצימה מול איראן, חטופים, מפונים וטילים, קשה להתרגש מאיומים בסנקציות כלכליות. אבל כדאי שנתרגש, כי מדובר בסכנה גדולה למשק הישראלי - אותו משק שכספי המסים שהוא מזרים לתקציב המדינה מממנים את הוצאות המלחמה, את שיקום האזורים שנפגעו ואת הטיפול בנפגעים ואמור לשאת על גבו גם את הוצאות הביטחון של מדינת ישראל.

היקף הסחר השנתי מול האיחוד האירופי עומד על כ-50 מיליארד אירו. כ-30% מהיבוא לישראל מגיע מהאיחוד האירופי ויותר מרבע מהיצוא שלנו מופנה לשם. היקפי הסחר העצומים האלה אפשריים בזכות הסכם יסוד שנחתם בין ישראל לבין 27 מדינות האיחוד בשנות ה-90, הכולל פטור ממכס על רוב המוצרים, גישה הדדית לשווקים ושיתופי פעולה כלכליים נוספים.

אז נכון, כרגע האיחוד האירופי רק "בוחן" את השעיית ההסכם. מחר צפוי דיון ראשוני בעניין ורק ביולי צפויות להתקבל החלטות סופיות. לכאורה לא קרה עדיין כלום. אבל אפקט הדומינו כבר החל. ישנם לקוחות של הפירמה שמקבלים הודעות על הקפאות מענקים אירופיים, ביטולי פרויקטים ואף ביטול עסקאות – חלקן בנימוקים "אתיים". וזה כשהאיחוד רק "בוחן". מה יקרה אם ההסכם יושעה? פגיעה ביצוא הישראלי, בעיקר בתחומי ההיי-טק, החקלאות והתעשייה הקלה. מוצרים ישראליים יאבדו את היתרון התחרותי שלהם, במיוחד אם יוטלו עליהם מכסים. ירידה בביקושים לייצוא למדינות אלה עלולה להביא גם לפיטורים וצמצום פעילות, בעיקר בתחומים כמו לוגיסטיקה, תעשייה ושירותים מקצועיים, להתייקרות מוצרים מאירופה כמו רכבים, תרופות, מזון ואלקטרוניקה, לפגיעה במחקר ובחדשנות (מניעת גישה לתוכניות כמו Horizon , שמספקות מענקים למו"פ), השפעה על דירוג האשראי ועוד.

בריטניה גם היא שותפה כלכלית מרכזית של ישראל, עם היקף סחר של כ-5.8 מיליארד ליש"ט ב-2024. הייצוא מישראל לבריטניה כולל תרופות, כימיקלים, יהלומים ומכשור רפואי - ובמיוחד שירותי היי-טק ותוכנה, שמהווים כ-60% מייצוא השירותים לשם. גם כאן, לכאורה באופן מיידי שום דבר לא משתנה - ההסכם הקיים ימשיך לשרור אבל הוא מצומצם ולא מתאים למציאות הכלכלית של 2025. ההסכם החדש שתוכנן להיחתם בקרוב היה אמור להרחיב את שיתוף הפעולה בנושאים כמו סחר בשירותים (הייטק, קניין רוחני, פיננסים), דיגיטל (העברת מידע, אחסון בענן, רגולציה טכנולוגי), הקלות רגולטוריות (תקינה, רישוי), השקעות ועוד.

היעדר הסכם מודרני עם בריטניה מצמצם את יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בשווקים בינלאומיים ובמקרה של מתחים מדיניים, גם יוצר פתח להפסקת שיתופי פעולה נוספים. כשותפה במשרד רו"ח אני יכולה להעיד שכשאנחנו מייעצים ללקוחות על התרחבות לחו"ל, אחד הדברים הראשונים שאנחנו בודקים הוא האם קיימים הסכמי סחר מקילים והאם יש הכרה הדדית בתקינה, מיסוי, והגנות משפטיות. היכן שיש הסכמים כאלה - יש ודאות, יש שקט ויש תמריץ לפעול. ככל שהסכם הסחר רחב, ברור ומודרני יותר - כך משתלם יותר לפעול באותה מדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

לכן, שימור הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי ועדכון ההסכם עם בריטניה הם לא פריבילגיה - הם צורך אסטרטגי. הסכמים אלה מאפשרים לשמור על החוסן הכלכלי של ישראל, לחזק את היצואנים, ולשדר לעולם שישראל שחקנית גלובלית, פתוחה לשיתופי עולה.

מבלי להיכנס לפוליטיקה, חשוב לומר - החלטות ביטחוניות חייבות להתקבל מתוך שיקולים ביטחוניים, לא כלכליים. מצד שני - האיומים הכלכליים הם לא רעש רקע ואסור להמשיך להתייחס אליהם ככזה. הם מסמנים מדרון חלקלק שעלול לפגוע בכולנו.

הכותבת היא רו"ח יעל הילמן רזמוביץ' שותפה בפירמת ליאון אורלציקי ושות' Moore ישראל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אילן ארבל 08/07/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד האיחוד תחת לחץ אדיר לעצור את המראות מעזה מהצד הזשני מדינות האיחוד המאוימות על יד רוסיה רוכשת מערכות נשק ישראלי כמו שמעולם לא רכשו. סנקציות משמעותיות מחייבות אישור של גרמניה ואיטליה שאפילו התנדו לזרוק אותנו מהארויזיון. תתכן פיעה שולית שאנחנו חייבים לפצות עליה במכירות במזרח
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"