איראן מאיימת לשגר טילים קטלניים יותר - מה יש לה בארסנל?

מאז פרוץ המלחמה שיגרה איראן מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל – ההערכות מדברות על מעל 500 שיגורים, שמתוכם כ-10% חדרו את מערכות ההגנה ופגעו בעורף.  איראן גם שיגרה מאות כטב"מים שהופלו על ידי מערכות ההגנה שלנו, אך היא לא שיגרה טילי שיוט.  

מדובר בטילים בעלי טווחים ארוכים יותר ויכולת נשיאת חומר נפץ גדולה, וגם - קשים לאיתור וליירוט. מדובר בטילים שפועלים כמו מטוס סילון קטן, בגובה נמוך, במסלול גמיש ויכולת תמרון גבוהה. קשה יותר לאתר אותם מראש ולזהות אותם בזמן אמת.

בארסנל של איראן נמצאים לפחות שלושה דגמים משמעותיים של טילי שיוט: הסומאר, הווייזה והפאווה. האחרון שבהם, שהוצג לראשונה רק בשנה שעברה, נושא חצי טון חומר נפץ ומסוגל לטוס כ-1,650 ק"מ. איראן לא השתמשה בטילי השיוט עד עכשיו כנראה בשל אסטרטגיה ברורה של המתנה לשלב הבא במערכה. 

בעוד טיל בליסטי מגיע תוך 12 דקות לישראל, טיל שיוט מגיע תוך שעתיים-שעתיים וחצי.  כלומר, יש הרבה יותר זמן להעלות על הטיל, לנסות לתקוף אותו ולהתגונן מפניו, ועדיין מדובר בכלי שיכול להיות מסוכן מאוד. 

שאלות ותשובות  על טילים בליסטיים וטילי שיוט איראניים

מה ההבדל בין טיל בליסטי לטיל שיוט?

טיל בליסטי משוגר במהירות גבוהה ועובר במסלול קשת – כמו קונוס שנורה אל-על ונופל למטרה. הוא עולה לגובה רב ויורד על היעד במהירות גבוהה מאוד. לעומתו, טיל שיוט טס בגובה נמוך יותר, במסלול שטוח ומתמרן – מה שמקשה מאוד על גילוי מוקדם או יירוט.

למה טילי השיוט נחשבים מסוכנים יותר?

כי קשה יותר לגלות אותם. הם טסים נמוך, לפעמים בגובה של עשרות מטרים בלבד, ומסוגלים לשנות מסלול באמצע הדרך. מערכת הגנה שמזהה איום רק כשהוא קרוב מאוד – מתקשה להגיב בזמן. נוסף על כך, טילי שיוט מדויקים במיוחד ויכולים לפגוע בדיוק רב בבניינים, תשתיות או מתקנים צבאיים.

כמה טילי שיוט מחזיקה איראן?

ההערכות נעות בין עשרות למאות טילים, אבל אין מידע פתוח מדויק. מה שברור הוא שאיראן מפתחת ומשדרגת את הטילים שלה כל הזמן, והיא משתמשת בטכנולוגיה רוסית וסינית כבסיס לפיתוחים עצמאיים.

מה היתרון של טיל עם דלק מוצק כמו הסג'יל?

הטיל מוכן לשיגור מיידי. לעומת טילים עם דלק נוזלי – שדורשים שעתיים של הכנה לפחות – טילים עם דלק מוצק יכולים להיות משוגרים תוך דקות ספורות. זה מקשה על גילוי מוקדם ומעניק יתרון מובהק בתגובה מהירה או בשיגור בהפתעה.

האם מערכות ההגנה הישראליות יודעות להתמודד עם האיומים האלה?

מערכות כמו חץ 2, חץ 3, קלע דוד וכיפת ברזל יודעות להתמודד עם מגוון איומים – גם טילים בליסטיים וגם טילי שיוט. עם זאת, ככל שהכמות עולה והגיוון גובר, היכולת להתמודד עם עומס כזה בו-זמנית הופכת לאתגר גדול יותר. בעיקר אם מדובר בשיגורים מתואמים של כמה סוגי טילים יחד.

מה קורה כשאיראן משגרת טיל ממרחק של 2,000 ק"מ?

הטיל צריך לעבור דרך ארוכה, והמשמעות היא מהירות התחלתית גבוהה מאוד. זה דורש כוח הנעה משמעותי, שבפועל מתורגם גם לעוצמת פגיעה חזקה במיוחד. ככל שהמרחק גדול יותר – כך גם האנרגיה שהטיל צובר במהלך הדרך, ולכן הנזק עלול להיות גדול יותר.

מה המשמעות של טילים עם תתי-חימושים?

מדובר בטילים שמפזרים עשרות פצצות קטנות בשטח נרחב. זה מגדיל את שטח הפגיעה ומקשה על מערכות ההגנה. תתי-החימושים נפרדים באוויר ויוצרים אפקט כמו "מטר פצצות" – מה שגורם נזק רחב הרבה יותר ממטען מרוכז.

האם שיגור מסיבי של טילים בליסטיים ושיוטיים יחד הוא תרחיש אפשרי?

תרחיש כזה נועד להעמיס על מערכות ההגנה של ישראל, כך שחלק מהטילים יצליחו לחדור. מדובר באסטרטגיה צבאית מוכרת, והיא כבר נוסתה בעבר. מה שטרם קרה עד כה – הוא שימוש בטילי השיוט בעוצמה ובכמות גדולה. 

כמה זמן לוקח לטיל שיוט להגיע ממרכז איראן לישראל?

ההערכות הן כ-2.5 שעות – בהתאם לסוג הטיל והמהירות שלו. זה אמנם יותר איטי מטיל בליסטי, אך הזמן הזה לא בהכרח עוזר – כי טיל כזה כמעט לא ניתן לגילוי עד שהוא קרוב מאוד.