איראן מאיימת לשגר טילים קטלניים יותר - מה יש לה בארסנל?
למרות מאות שיגורים של טילים בליסטיים לעבר ישראל, איראן טרם השתמשה בטילי השיוט שנחשבים קטלניים יותר. משמרות המהפכה מאותתים שזה רק עניין של זמן
מאז פרוץ המלחמה שיגרה איראן מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל – ההערכות מדברות על מעל 500 שיגורים, שמתוכם כ-10% חדרו את מערכות ההגנה ופגעו בעורף. איראן גם שיגרה מאות כטב"מים שהופלו על ידי מערכות ההגנה שלנו, אך היא לא שיגרה טילי שיוט.
מדובר בטילים בעלי טווחים ארוכים יותר ויכולת נשיאת חומר נפץ גדולה, וגם - קשים לאיתור וליירוט. מדובר בטילים שפועלים כמו מטוס סילון קטן, בגובה נמוך, במסלול גמיש ויכולת תמרון גבוהה. קשה יותר לאתר אותם מראש ולזהות אותם בזמן אמת.
בארסנל של איראן נמצאים לפחות שלושה דגמים משמעותיים של טילי שיוט: הסומאר, הווייזה והפאווה. האחרון שבהם, שהוצג לראשונה רק בשנה שעברה, נושא חצי טון חומר נפץ ומסוגל לטוס כ-1,650 ק"מ. איראן לא השתמשה בטילי השיוט עד עכשיו כנראה בשל אסטרטגיה ברורה של המתנה לשלב הבא במערכה.
בעוד טיל בליסטי מגיע תוך 12 דקות לישראל, טיל שיוט מגיע תוך שעתיים-שעתיים וחצי. כלומר, יש הרבה יותר זמן להעלות על הטיל, לנסות לתקוף אותו ולהתגונן מפניו, ועדיין מדובר בכלי שיכול להיות מסוכן מאוד.
שאלות ותשובות על טילים בליסטיים וטילי שיוט איראניים
מה ההבדל בין טיל בליסטי לטיל שיוט?
טיל בליסטי משוגר במהירות גבוהה ועובר במסלול קשת – כמו קונוס שנורה אל-על ונופל למטרה. הוא עולה לגובה רב ויורד על היעד במהירות גבוהה מאוד. לעומתו, טיל שיוט טס בגובה נמוך יותר, במסלול שטוח ומתמרן – מה שמקשה מאוד על גילוי מוקדם או יירוט.
למה טילי השיוט נחשבים מסוכנים יותר?
כי קשה יותר לגלות אותם. הם טסים נמוך, לפעמים בגובה של עשרות מטרים בלבד, ומסוגלים לשנות מסלול באמצע הדרך. מערכת הגנה שמזהה איום רק כשהוא קרוב מאוד – מתקשה להגיב בזמן. נוסף על כך, טילי שיוט מדויקים במיוחד ויכולים לפגוע בדיוק רב בבניינים, תשתיות או מתקנים צבאיים.
כמה טילי שיוט מחזיקה איראן?
ההערכות נעות בין עשרות למאות טילים, אבל אין מידע פתוח מדויק. מה שברור הוא שאיראן מפתחת ומשדרגת את הטילים שלה כל הזמן, והיא משתמשת בטכנולוגיה רוסית וסינית כבסיס לפיתוחים עצמאיים.
מה היתרון של טיל עם דלק מוצק כמו הסג'יל?
הטיל מוכן לשיגור מיידי. לעומת טילים עם דלק נוזלי – שדורשים שעתיים של הכנה לפחות – טילים עם דלק מוצק יכולים להיות משוגרים תוך דקות ספורות. זה מקשה על גילוי מוקדם ומעניק יתרון מובהק בתגובה מהירה או בשיגור בהפתעה.
האם מערכות ההגנה הישראליות יודעות להתמודד עם האיומים האלה?
מערכות כמו חץ 2, חץ 3, קלע דוד וכיפת ברזל יודעות להתמודד עם מגוון איומים – גם טילים בליסטיים וגם טילי שיוט. עם זאת, ככל שהכמות עולה והגיוון גובר, היכולת להתמודד עם עומס כזה בו-זמנית הופכת לאתגר גדול יותר. בעיקר אם מדובר בשיגורים מתואמים של כמה סוגי טילים יחד.
מה קורה כשאיראן משגרת טיל ממרחק של 2,000 ק"מ?
הטיל צריך לעבור דרך ארוכה, והמשמעות היא מהירות התחלתית גבוהה מאוד. זה דורש כוח הנעה משמעותי, שבפועל מתורגם גם לעוצמת פגיעה חזקה במיוחד. ככל שהמרחק גדול יותר – כך גם האנרגיה שהטיל צובר במהלך הדרך, ולכן הנזק עלול להיות גדול יותר.
מה המשמעות של טילים עם תתי-חימושים?
מדובר בטילים שמפזרים עשרות פצצות קטנות בשטח נרחב. זה מגדיל את שטח הפגיעה ומקשה על מערכות ההגנה. תתי-החימושים נפרדים באוויר ויוצרים אפקט כמו "מטר פצצות" – מה שגורם נזק רחב הרבה יותר ממטען מרוכז.
האם שיגור מסיבי של טילים בליסטיים ושיוטיים יחד הוא תרחיש אפשרי?
תרחיש כזה נועד להעמיס על מערכות ההגנה של ישראל, כך שחלק מהטילים יצליחו לחדור. מדובר באסטרטגיה צבאית מוכרת, והיא כבר נוסתה בעבר. מה שטרם קרה עד כה – הוא שימוש בטילי השיוט בעוצמה ובכמות גדולה.
כמה זמן לוקח לטיל שיוט להגיע ממרכז איראן לישראל?
ההערכות הן כ-2.5 שעות – בהתאם לסוג הטיל והמהירות שלו. זה אמנם יותר איטי מטיל בליסטי, אך הזמן הזה לא בהכרח עוזר – כי טיל כזה כמעט לא ניתן לגילוי עד שהוא קרוב מאוד.
- 4.אין צורך להפחיד מה שיש מספיק מפחיד (ל"ת)עושה חשבון 24/06/2025 07:33הגב לתגובה זו
- 3.שטויות. אם אם היו יכולים היו הורים כל מה שיש להם. אנחנו הורסים להם את המדינה והם ישבו בשקט (ל"ת)אאיציקנונימי 24/06/2025 06:58הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 24/06/2025 05:51הגב לתגובה זוסביר שאין להם. אולי זה לא מבצעי. לא שמרו כלום לשלב הבא. ירו כל מה שיכלו.
- 1.כריש 24/06/2025 02:31הגב לתגובה זוכן מה יש לה פרוגרסיבי חפש מקצוע אחר

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".