טיל (X)
טיל (X)

איראן מאיימת לשגר טילים קטלניים יותר - מה יש לה בארסנל?

למרות מאות שיגורים של טילים בליסטיים לעבר ישראל, איראן טרם השתמשה בטילי השיוט שנחשבים קטלניים יותר. משמרות המהפכה מאותתים שזה רק עניין של זמן

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה טיל שיוט

מאז פרוץ המלחמה שיגרה איראן מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל – ההערכות מדברות על מעל 500 שיגורים, שמתוכם כ-10% חדרו את מערכות ההגנה ופגעו בעורף.  איראן גם שיגרה מאות כטב"מים שהופלו על ידי מערכות ההגנה שלנו, אך היא לא שיגרה טילי שיוט.  

מדובר בטילים בעלי טווחים ארוכים יותר ויכולת נשיאת חומר נפץ גדולה, וגם - קשים לאיתור וליירוט. מדובר בטילים שפועלים כמו מטוס סילון קטן, בגובה נמוך, במסלול גמיש ויכולת תמרון גבוהה. קשה יותר לאתר אותם מראש ולזהות אותם בזמן אמת.

בארסנל של איראן נמצאים לפחות שלושה דגמים משמעותיים של טילי שיוט: הסומאר, הווייזה והפאווה. האחרון שבהם, שהוצג לראשונה רק בשנה שעברה, נושא חצי טון חומר נפץ ומסוגל לטוס כ-1,650 ק"מ. איראן לא השתמשה בטילי השיוט עד עכשיו כנראה בשל אסטרטגיה ברורה של המתנה לשלב הבא במערכה. 

בעוד טיל בליסטי מגיע תוך 12 דקות לישראל, טיל שיוט מגיע תוך שעתיים-שעתיים וחצי.  כלומר, יש הרבה יותר זמן להעלות על הטיל, לנסות לתקוף אותו ולהתגונן מפניו, ועדיין מדובר בכלי שיכול להיות מסוכן מאוד. 


שאלות ותשובות  על טילים בליסטיים וטילי שיוט איראניים

מה ההבדל בין טיל בליסטי לטיל שיוט?

טיל בליסטי משוגר במהירות גבוהה ועובר במסלול קשת – כמו קונוס שנורה אל-על ונופל למטרה. הוא עולה לגובה רב ויורד על היעד במהירות גבוהה מאוד. לעומתו, טיל שיוט טס בגובה נמוך יותר, במסלול שטוח ומתמרן – מה שמקשה מאוד על גילוי מוקדם או יירוט.

למה טילי השיוט נחשבים מסוכנים יותר?

כי קשה יותר לגלות אותם. הם טסים נמוך, לפעמים בגובה של עשרות מטרים בלבד, ומסוגלים לשנות מסלול באמצע הדרך. מערכת הגנה שמזהה איום רק כשהוא קרוב מאוד – מתקשה להגיב בזמן. נוסף על כך, טילי שיוט מדויקים במיוחד ויכולים לפגוע בדיוק רב בבניינים, תשתיות או מתקנים צבאיים.

כמה טילי שיוט מחזיקה איראן?

ההערכות נעות בין עשרות למאות טילים, אבל אין מידע פתוח מדויק. מה שברור הוא שאיראן מפתחת ומשדרגת את הטילים שלה כל הזמן, והיא משתמשת בטכנולוגיה רוסית וסינית כבסיס לפיתוחים עצמאיים.

מה היתרון של טיל עם דלק מוצק כמו הסג'יל?

הטיל מוכן לשיגור מיידי. לעומת טילים עם דלק נוזלי – שדורשים שעתיים של הכנה לפחות – טילים עם דלק מוצק יכולים להיות משוגרים תוך דקות ספורות. זה מקשה על גילוי מוקדם ומעניק יתרון מובהק בתגובה מהירה או בשיגור בהפתעה.

האם מערכות ההגנה הישראליות יודעות להתמודד עם האיומים האלה?

מערכות כמו חץ 2, חץ 3, קלע דוד וכיפת ברזל יודעות להתמודד עם מגוון איומים – גם טילים בליסטיים וגם טילי שיוט. עם זאת, ככל שהכמות עולה והגיוון גובר, היכולת להתמודד עם עומס כזה בו-זמנית הופכת לאתגר גדול יותר. בעיקר אם מדובר בשיגורים מתואמים של כמה סוגי טילים יחד.

מה קורה כשאיראן משגרת טיל ממרחק של 2,000 ק"מ?

הטיל צריך לעבור דרך ארוכה, והמשמעות היא מהירות התחלתית גבוהה מאוד. זה דורש כוח הנעה משמעותי, שבפועל מתורגם גם לעוצמת פגיעה חזקה במיוחד. ככל שהמרחק גדול יותר – כך גם האנרגיה שהטיל צובר במהלך הדרך, ולכן הנזק עלול להיות גדול יותר.

מה המשמעות של טילים עם תתי-חימושים?

מדובר בטילים שמפזרים עשרות פצצות קטנות בשטח נרחב. זה מגדיל את שטח הפגיעה ומקשה על מערכות ההגנה. תתי-החימושים נפרדים באוויר ויוצרים אפקט כמו "מטר פצצות" – מה שגורם נזק רחב הרבה יותר ממטען מרוכז.

האם שיגור מסיבי של טילים בליסטיים ושיוטיים יחד הוא תרחיש אפשרי?

תרחיש כזה נועד להעמיס על מערכות ההגנה של ישראל, כך שחלק מהטילים יצליחו לחדור. מדובר באסטרטגיה צבאית מוכרת, והיא כבר נוסתה בעבר. מה שטרם קרה עד כה – הוא שימוש בטילי השיוט בעוצמה ובכמות גדולה. 

כמה זמן לוקח לטיל שיוט להגיע ממרכז איראן לישראל?

ההערכות הן כ-2.5 שעות – בהתאם לסוג הטיל והמהירות שלו. זה אמנם יותר איטי מטיל בליסטי, אך הזמן הזה לא בהכרח עוזר – כי טיל כזה כמעט לא ניתן לגילוי עד שהוא קרוב מאוד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אין צורך להפחיד מה שיש מספיק מפחיד (ל"ת)
    עושה חשבון 24/06/2025 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שטויות. אם אם היו יכולים היו הורים כל מה שיש להם. אנחנו הורסים להם את המדינה והם ישבו בשקט (ל"ת)
    אאיציקנונימי 24/06/2025 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 24/06/2025 05:51
    הגב לתגובה זו
    סביר שאין להם. אולי זה לא מבצעי. לא שמרו כלום לשלב הבא. ירו כל מה שיכלו.
  • 1.
    כריש 24/06/2025 02:31
    הגב לתגובה זו
    כן מה יש לה פרוגרסיבי חפש מקצוע אחר
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.