נוחי דנקנר
צילום: דרור עינב

דנקנר: סכום העיקול יופחת מ-50 מ' שקל ל-20 מ' שקל

לאחר הסדר החוב שקיים דנקנר מול הבנקים - הוא ניצב הבוקר בבית המשפט המחוזי למטרת שחרור נכסיו מהעיקול שנקבע במקור

הרצי אהרון | (4)
הבוקר נפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם השופטת יעקובי שיבחה את נוחי דנקנר על מאמציו לפרוע את חובותיו אשר עומדים על סכום של 400 מיליון שקל לבנקים בנוסף לכ-100 מיליון שקל שכבר שולם בחלק הראשון של הסדר החוב – אך הזכירה כי "חובות רבים עדיין ממתינים להסדר". הדיון מגיע בהמשך לאייטם שפורסם אתמול ושם נכתב על הטייקון שהפך לאיש העני במדינה; והאם הוא יחזיר את חובותיו? נוחי דנקנר.


כבר היום ניסה דנקנר לקדם הסכם פשרה חדש בתביעה ייצוגית מ-2016, לאחר שביטל פשרה קודמת כשלא הצליח להשיג ערבות מגיסו. השופטת שאלה את הצדדים אם יש סיכוי לחדש את ההסדר, אך עו"ד סיני אליאס, המייצג את התובע אריה רהב, פסל את הרעיון וטען: "הסיכויים קלושים".


דנקנר חשף כי הוא מצפה ל-100 מיליון שקל מירושת אביו, יצחק דנקנר, בעיקר מנכסי נדל"ן שדורשים השבחה, מתוכם יעביר 90 מיליון לבנקים לפרוע חלק מהחוב. אך הכסף תלוי בחלוקה בין תשעה יורשים, כולל אחותו, והבנקים דורשים למשכן את הנכסים. בינתיים, העיקולים על עיזבון אביו – 51 מיליון שקל – נשארים בעינם, והתובעים מסרבים לוותר. האם הירושה תציל את דנקנר מהבור הכלכלי, או שזו עוד דחייה זמנית?


ההחלטה - העיקול יופחת ב-60%

לאחר הדיון הוחלט בידי השופטת כי העיקול ירד מסכום של 50 מ' שקל ל-20 מ' שקל. זאת לאחר שדנקנר הציג את עמדתו וטען שכרגע הוא פועל להסדיר את התשלומים בגין החובות שלו לבנקים. חשוב לציין - דנקנר חתם על הסדר חוב מול 6 בנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. עוד הסביר דנקנר כי התשלומים ששילם עד כו (כ-100 מ' שקל) הגיעו מאביו המנוח שסייע לו לפרוע את חובותיו לבנקים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 16/04/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    ביזיון ..הבן אדם חי כמו מלך ..פיזר את כל הממון שלו בין המשפחה ומשחק אותה עני..
  • 3.
    אנונימי 11/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    בסוף הוא לא יחזיר כלום החברים דואגים ועוזרים ומי ישלם הציבור התמים והטיפש עם העמלות הגבוהות משלם גםבשבילו וגם בשביל החזירות במשכורות האדירות של הבכירים אין סיכוי לשום שינויים הם תמיד דאגו טוב לעצמם.....
  • 2.
    לקרוא ולא להאמין (ל"ת)
    אנונימי 10/04/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 10/04/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין באם גם לי היו נותנים הנחה של שלושים מיליון. כנראה שלא זה לא היה קורה אצלי... כמובן שאנחנו משלמיםעבור זאת בעלויות שהבנקים גובים מאתנו...אבל לחברים עוזרים.....
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.