נוחי דנקנר
צילום: דרור עינב

דנקנר: סכום העיקול יופחת מ-50 מ' שקל ל-20 מ' שקל

לאחר הסדר החוב שקיים דנקנר מול הבנקים - הוא ניצב הבוקר בבית המשפט המחוזי למטרת שחרור נכסיו מהעיקול שנקבע במקור

הרצי אהרון | (4)
הבוקר נפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם השופטת יעקובי שיבחה את נוחי דנקנר על מאמציו לפרוע את חובותיו אשר עומדים על סכום של 400 מיליון שקל לבנקים בנוסף לכ-100 מיליון שקל שכבר שולם בחלק הראשון של הסדר החוב – אך הזכירה כי "חובות רבים עדיין ממתינים להסדר". הדיון מגיע בהמשך לאייטם שפורסם אתמול ושם נכתב על הטייקון שהפך לאיש העני במדינה; והאם הוא יחזיר את חובותיו? נוחי דנקנר.


כבר היום ניסה דנקנר לקדם הסכם פשרה חדש בתביעה ייצוגית מ-2016, לאחר שביטל פשרה קודמת כשלא הצליח להשיג ערבות מגיסו. השופטת שאלה את הצדדים אם יש סיכוי לחדש את ההסדר, אך עו"ד סיני אליאס, המייצג את התובע אריה רהב, פסל את הרעיון וטען: "הסיכויים קלושים".


דנקנר חשף כי הוא מצפה ל-100 מיליון שקל מירושת אביו, יצחק דנקנר, בעיקר מנכסי נדל"ן שדורשים השבחה, מתוכם יעביר 90 מיליון לבנקים לפרוע חלק מהחוב. אך הכסף תלוי בחלוקה בין תשעה יורשים, כולל אחותו, והבנקים דורשים למשכן את הנכסים. בינתיים, העיקולים על עיזבון אביו – 51 מיליון שקל – נשארים בעינם, והתובעים מסרבים לוותר. האם הירושה תציל את דנקנר מהבור הכלכלי, או שזו עוד דחייה זמנית?


ההחלטה - העיקול יופחת ב-60%

לאחר הדיון הוחלט בידי השופטת כי העיקול ירד מסכום של 50 מ' שקל ל-20 מ' שקל. זאת לאחר שדנקנר הציג את עמדתו וטען שכרגע הוא פועל להסדיר את התשלומים בגין החובות שלו לבנקים. חשוב לציין - דנקנר חתם על הסדר חוב מול 6 בנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. עוד הסביר דנקנר כי התשלומים ששילם עד כו (כ-100 מ' שקל) הגיעו מאביו המנוח שסייע לו לפרוע את חובותיו לבנקים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 16/04/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    ביזיון ..הבן אדם חי כמו מלך ..פיזר את כל הממון שלו בין המשפחה ומשחק אותה עני..
  • 3.
    אנונימי 11/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    בסוף הוא לא יחזיר כלום החברים דואגים ועוזרים ומי ישלם הציבור התמים והטיפש עם העמלות הגבוהות משלם גםבשבילו וגם בשביל החזירות במשכורות האדירות של הבכירים אין סיכוי לשום שינויים הם תמיד דאגו טוב לעצמם.....
  • 2.
    לקרוא ולא להאמין (ל"ת)
    אנונימי 10/04/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 10/04/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין באם גם לי היו נותנים הנחה של שלושים מיליון. כנראה שלא זה לא היה קורה אצלי... כמובן שאנחנו משלמיםעבור זאת בעלויות שהבנקים גובים מאתנו...אבל לחברים עוזרים.....
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".