נוחי דנקנר
צילום: דרור עינב

דנקנר: סכום העיקול יופחת מ-50 מ' שקל ל-20 מ' שקל

לאחר הסדר החוב שקיים דנקנר מול הבנקים - הוא ניצב הבוקר בבית המשפט המחוזי למטרת שחרור נכסיו מהעיקול שנקבע במקור

הרצי אהרון | (4)
הבוקר נפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם השופטת יעקובי שיבחה את נוחי דנקנר על מאמציו לפרוע את חובותיו אשר עומדים על סכום של 400 מיליון שקל לבנקים בנוסף לכ-100 מיליון שקל שכבר שולם בחלק הראשון של הסדר החוב – אך הזכירה כי "חובות רבים עדיין ממתינים להסדר". הדיון מגיע בהמשך לאייטם שפורסם אתמול ושם נכתב על הטייקון שהפך לאיש העני במדינה; והאם הוא יחזיר את חובותיו? נוחי דנקנר.


כבר היום ניסה דנקנר לקדם הסכם פשרה חדש בתביעה ייצוגית מ-2016, לאחר שביטל פשרה קודמת כשלא הצליח להשיג ערבות מגיסו. השופטת שאלה את הצדדים אם יש סיכוי לחדש את ההסדר, אך עו"ד סיני אליאס, המייצג את התובע אריה רהב, פסל את הרעיון וטען: "הסיכויים קלושים".


דנקנר חשף כי הוא מצפה ל-100 מיליון שקל מירושת אביו, יצחק דנקנר, בעיקר מנכסי נדל"ן שדורשים השבחה, מתוכם יעביר 90 מיליון לבנקים לפרוע חלק מהחוב. אך הכסף תלוי בחלוקה בין תשעה יורשים, כולל אחותו, והבנקים דורשים למשכן את הנכסים. בינתיים, העיקולים על עיזבון אביו – 51 מיליון שקל – נשארים בעינם, והתובעים מסרבים לוותר. האם הירושה תציל את דנקנר מהבור הכלכלי, או שזו עוד דחייה זמנית?


ההחלטה - העיקול יופחת ב-60%

לאחר הדיון הוחלט בידי השופטת כי העיקול ירד מסכום של 50 מ' שקל ל-20 מ' שקל. זאת לאחר שדנקנר הציג את עמדתו וטען שכרגע הוא פועל להסדיר את התשלומים בגין החובות שלו לבנקים. חשוב לציין - דנקנר חתם על הסדר חוב מול 6 בנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. עוד הסביר דנקנר כי התשלומים ששילם עד כו (כ-100 מ' שקל) הגיעו מאביו המנוח שסייע לו לפרוע את חובותיו לבנקים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 16/04/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    ביזיון ..הבן אדם חי כמו מלך ..פיזר את כל הממון שלו בין המשפחה ומשחק אותה עני..
  • 3.
    אנונימי 11/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    בסוף הוא לא יחזיר כלום החברים דואגים ועוזרים ומי ישלם הציבור התמים והטיפש עם העמלות הגבוהות משלם גםבשבילו וגם בשביל החזירות במשכורות האדירות של הבכירים אין סיכוי לשום שינויים הם תמיד דאגו טוב לעצמם.....
  • 2.
    לקרוא ולא להאמין (ל"ת)
    אנונימי 10/04/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 10/04/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין באם גם לי היו נותנים הנחה של שלושים מיליון. כנראה שלא זה לא היה קורה אצלי... כמובן שאנחנו משלמיםעבור זאת בעלויות שהבנקים גובים מאתנו...אבל לחברים עוזרים.....
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.