בדיקת Bizportal

קניתם דירה ב-1957? Bizpotal בדק את השינוי במחירים בת"א בעשורים האחרונים

לכבוד חגיגות המאה של ת"א, בדקנו מהו המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בכל אחד מארבעת העשורים האחרונים, וגם הצצה ל-57' ול-68'
עינת פז-פרנקל |

שוק הנדל"ן בתל אביב עבר לא מעט טלטלות, ירידות ועליות. רק השבוע אמר איל הנדל"ן אליעזר פישמן שהוא זוכר תקופות בהן בניינים שלמים עמדו ריקים בתל אביב. לדבריו של פישמן, עד כדי כך העמיק המשבר באותם ימים, שהדיירים שכן עשו עסקאות נדרשו לשלם רק את דמי התחזוקה.

אז בדיוק בשבוע בו תל אביב חוגגת 100 שנה, החלטנו להציץ בארכיון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולבדוק את שינוי מחירי הדירות בת"א בעשורים האחרונים.

באמצע שנות ה-70, התקופה בה החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את ירחון המחירים החודשי שלה, חווה שוק הנדל"ן בתל אביב עדנה יחסית. ב- 1978, המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עמד על כ- 688 אלף לירות. במרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב אומרים ל-Bizportal כי אם מתרגמים סכום זה לערכים של ימינו, מדובר בכ-531 אלף שקלים חדשים.

בשנות ה-80 המאוחרות, המצב היה שונה לגמרי בתל אביב. הבורסה נפלה, הכלכלה קרסה, ו"אנשים קפצו מהגג", כמאמר השיר. הנדל"ן בתל אביב הגיע לשפל קשה. בתחילת שנת 1988 עמד המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב כל כ-120 אלף שקלים חדשים בלבד (שבהתאמה למדד זה שווה 543 אלף שקל היום). כן, שקלים חדשים. ישראל כבר היתה אחרי האינפלציה המטורפת של תחילת שנות ה-80 והמטבע החדש צומצם ב-3 אפסים ונקרא "שקל חדש". בסוף שנת 1988 המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עלה מעט, ל-130 אלף שקלים חדשים.

בשנות ה-90, כבר עלו מחירי הדירות באופן ניכר, אפילו לפני תקופת בועת ההייטק. בתחילת שנת 1998, מחירה הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב היה 708 אלף שקלים (שבהתאמה למדד זה שווה ל-908 אלף שקל היום). ובסוף אותה שנה כבר האמיר המחיר ל-862 אלף שקלים.

בשיא תקופת בועת הנדל"ן האחרונה של תל אביב, בשנת 2008, מחירה הממוצע של דירת 2.5-3 חדרים בת"א כבר זינק ללמעלה ממיליון שקלים, לפי נתוני הלמ"ס. עם זאת, גורמים בענף מעריכים כי המחירים בתל אביב צפויים להתייצב השנה ברמות של כ-5000 דולרים למ"ר במרכז וכ-3000 דולרים למ"ר בדרום. דירות היוקרה כבר מתייצבות על 7000-9000 דולר למ"ר, אחרי שזינקו ל-15 אלף דולרים עד 20 אלף דולרים למ"ר ב-2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

סופה סערה רעמים נזקים
צילום: Istock

"ביירון" בדרך - ככה תתכוננו כראוי לסופה

סופת ביירון מתקרבת: רוחות של 100 קמ״ש, כמויות גשם חריגות וכוננות גבוהה ברחבי הארץ - הנה כל מה שאתם צריכים לעשות עכשיו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סופה

ישראל נערכה לכניסתה של סופת "ביירון", שתגיע במהלך היממה הקרובה ותלווה את אזורנו עד סוף השבוע. לפי התחזיות, מדובר באחת המערכות החורפיות המשמעותיות של העונה: גשמים כבדים צפויים לרדת בצפון ובמרכז, לצד רוחות עזות שעשויות להגיע למהירויות של 80-100 קמ״ש. במוקדים רבים לאורך החוף והשפלה קיים חשש ממשי להצפות, ובנחלי מדבר יהודה וים המלח הוכרזה כוננות מוגברת בשל סכנת שיטפונות.

כבר מהלילה יתחזקו הגשמים, ולאורך יום רביעי תחול ירידה ניכרת ביציבות האטמוספירית, שתוביל לשילוב של ממטרים עוצמתיים וסופות רעמים. ביום חמישי צפוי שיא הסערה, עם כמויות גדולות של משקעים בזמן קצר, רוחות חריגות ושיבושים אפשריים בחלק מהערים ובצירי תנועה מרכזיים. גם ביום שישי יימשכו הגשמים בעיקר במרכז הארץ, אם כי בעוצמות נמוכות יותר.

לנוכח התחזיות, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, מפרסם שורת המלצות במטרה לצמצם נזקים הנגרמים כמעט מדי חורף. לדבריו, חלק גדול מהפגיעות שנרשמות במהלך מערכות מזג אוויר קיצוניות, החל מנפילת עצים ועד הצפות בבתים ניתן למניעה באמצעות פעולות שעושים מבעוד מועד:

• חפצים במרפסות ובחצרות: בריכות שיחה מפלסטיק, כיסאות, שולחנות וכל חפץ קל אחר הנמצא במרפסת או בחצר - חייבים להיות מוכנסים לתוך הבית או קשורים היטב באמצעות חוט ברזל או חוט שזור, כדי למנוע העפתם ברוחות.

• דודי שמש וקולטים: חובה לבדוק את יציבות דודי השמש, הקולטים והמעמדים שלהם. יש לוודא שהמעמד חזק, יציב ומעוגן היטב לרצפה. במידת הצורך ניתן לחזק ולקשור בחוט שזור למעמד.