קניתם דירה ב-1957? Bizpotal בדק את השינוי במחירים בת"א בעשורים האחרונים
שוק הנדל"ן בתל אביב עבר לא מעט טלטלות, ירידות ועליות. רק השבוע אמר איל הנדל"ן אליעזר פישמן שהוא זוכר תקופות בהן בניינים שלמים עמדו ריקים בתל אביב. לדבריו של פישמן, עד כדי כך העמיק המשבר באותם ימים, שהדיירים שכן עשו עסקאות נדרשו לשלם רק את דמי התחזוקה.
אז בדיוק בשבוע בו תל אביב חוגגת 100 שנה, החלטנו להציץ בארכיון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולבדוק את שינוי מחירי הדירות בת"א בעשורים האחרונים.
באמצע שנות ה-70, התקופה בה החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את ירחון המחירים החודשי שלה, חווה שוק הנדל"ן בתל אביב עדנה יחסית. ב- 1978, המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עמד על כ- 688 אלף לירות. במרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב אומרים ל-Bizportal כי אם מתרגמים סכום זה לערכים של ימינו, מדובר בכ-531 אלף שקלים חדשים.
בשנות ה-80 המאוחרות, המצב היה שונה לגמרי בתל אביב. הבורסה נפלה, הכלכלה קרסה, ו"אנשים קפצו מהגג", כמאמר השיר. הנדל"ן בתל אביב הגיע לשפל קשה. בתחילת שנת 1988 עמד המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב כל כ-120 אלף שקלים חדשים בלבד (שבהתאמה למדד זה שווה 543 אלף שקל היום). כן, שקלים חדשים. ישראל כבר היתה אחרי האינפלציה המטורפת של תחילת שנות ה-80 והמטבע החדש צומצם ב-3 אפסים ונקרא "שקל חדש". בסוף שנת 1988 המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עלה מעט, ל-130 אלף שקלים חדשים.
בשנות ה-90, כבר עלו מחירי הדירות באופן ניכר, אפילו לפני תקופת בועת ההייטק. בתחילת שנת 1998, מחירה הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב היה 708 אלף שקלים (שבהתאמה למדד זה שווה ל-908 אלף שקל היום). ובסוף אותה שנה כבר האמיר המחיר ל-862 אלף שקלים.
בשיא תקופת בועת הנדל"ן האחרונה של תל אביב, בשנת 2008, מחירה הממוצע של דירת 2.5-3 חדרים בת"א כבר זינק ללמעלה ממיליון שקלים, לפי נתוני הלמ"ס. עם זאת, גורמים בענף מעריכים כי המחירים בתל אביב צפויים להתייצב השנה ברמות של כ-5000 דולרים למ"ר במרכז וכ-3000 דולרים למ"ר בדרום. דירות היוקרה כבר מתייצבות על 7000-9000 דולר למ"ר, אחרי שזינקו ל-15 אלף דולרים עד 20 אלף דולרים למ"ר ב-2007.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.22% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
