בדיקת Bizportal

קניתם דירה ב-1957? Bizpotal בדק את השינוי במחירים בת"א בעשורים האחרונים

לכבוד חגיגות המאה של ת"א, בדקנו מהו המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בכל אחד מארבעת העשורים האחרונים, וגם הצצה ל-57' ול-68'
עינת פז-פרנקל |

שוק הנדל"ן בתל אביב עבר לא מעט טלטלות, ירידות ועליות. רק השבוע אמר איל הנדל"ן אליעזר פישמן שהוא זוכר תקופות בהן בניינים שלמים עמדו ריקים בתל אביב. לדבריו של פישמן, עד כדי כך העמיק המשבר באותם ימים, שהדיירים שכן עשו עסקאות נדרשו לשלם רק את דמי התחזוקה.

אז בדיוק בשבוע בו תל אביב חוגגת 100 שנה, החלטנו להציץ בארכיון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולבדוק את שינוי מחירי הדירות בת"א בעשורים האחרונים.

באמצע שנות ה-70, התקופה בה החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את ירחון המחירים החודשי שלה, חווה שוק הנדל"ן בתל אביב עדנה יחסית. ב- 1978, המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עמד על כ- 688 אלף לירות. במרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב אומרים ל-Bizportal כי אם מתרגמים סכום זה לערכים של ימינו, מדובר בכ-531 אלף שקלים חדשים.

בשנות ה-80 המאוחרות, המצב היה שונה לגמרי בתל אביב. הבורסה נפלה, הכלכלה קרסה, ו"אנשים קפצו מהגג", כמאמר השיר. הנדל"ן בתל אביב הגיע לשפל קשה. בתחילת שנת 1988 עמד המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב כל כ-120 אלף שקלים חדשים בלבד (שבהתאמה למדד זה שווה 543 אלף שקל היום). כן, שקלים חדשים. ישראל כבר היתה אחרי האינפלציה המטורפת של תחילת שנות ה-80 והמטבע החדש צומצם ב-3 אפסים ונקרא "שקל חדש". בסוף שנת 1988 המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עלה מעט, ל-130 אלף שקלים חדשים.

בשנות ה-90, כבר עלו מחירי הדירות באופן ניכר, אפילו לפני תקופת בועת ההייטק. בתחילת שנת 1998, מחירה הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב היה 708 אלף שקלים (שבהתאמה למדד זה שווה ל-908 אלף שקל היום). ובסוף אותה שנה כבר האמיר המחיר ל-862 אלף שקלים.

בשיא תקופת בועת הנדל"ן האחרונה של תל אביב, בשנת 2008, מחירה הממוצע של דירת 2.5-3 חדרים בת"א כבר זינק ללמעלה ממיליון שקלים, לפי נתוני הלמ"ס. עם זאת, גורמים בענף מעריכים כי המחירים בתל אביב צפויים להתייצב השנה ברמות של כ-5000 דולרים למ"ר במרכז וכ-3000 דולרים למ"ר בדרום. דירות היוקרה כבר מתייצבות על 7000-9000 דולר למ"ר, אחרי שזינקו ל-15 אלף דולרים עד 20 אלף דולרים למ"ר ב-2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040


אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.