קניתם דירה ב-1957? Bizpotal בדק את השינוי במחירים בת"א בעשורים האחרונים
שוק הנדל"ן בתל אביב עבר לא מעט טלטלות, ירידות ועליות. רק השבוע אמר איל הנדל"ן אליעזר פישמן שהוא זוכר תקופות בהן בניינים שלמים עמדו ריקים בתל אביב. לדבריו של פישמן, עד כדי כך העמיק המשבר באותם ימים, שהדיירים שכן עשו עסקאות נדרשו לשלם רק את דמי התחזוקה.
אז בדיוק בשבוע בו תל אביב חוגגת 100 שנה, החלטנו להציץ בארכיון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולבדוק את שינוי מחירי הדירות בת"א בעשורים האחרונים.
באמצע שנות ה-70, התקופה בה החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את ירחון המחירים החודשי שלה, חווה שוק הנדל"ן בתל אביב עדנה יחסית. ב- 1978, המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עמד על כ- 688 אלף לירות. במרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב אומרים ל-Bizportal כי אם מתרגמים סכום זה לערכים של ימינו, מדובר בכ-531 אלף שקלים חדשים.
בשנות ה-80 המאוחרות, המצב היה שונה לגמרי בתל אביב. הבורסה נפלה, הכלכלה קרסה, ו"אנשים קפצו מהגג", כמאמר השיר. הנדל"ן בתל אביב הגיע לשפל קשה. בתחילת שנת 1988 עמד המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב כל כ-120 אלף שקלים חדשים בלבד (שבהתאמה למדד זה שווה 543 אלף שקל היום). כן, שקלים חדשים. ישראל כבר היתה אחרי האינפלציה המטורפת של תחילת שנות ה-80 והמטבע החדש צומצם ב-3 אפסים ונקרא "שקל חדש". בסוף שנת 1988 המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב עלה מעט, ל-130 אלף שקלים חדשים.
בשנות ה-90, כבר עלו מחירי הדירות באופן ניכר, אפילו לפני תקופת בועת ההייטק. בתחילת שנת 1998, מחירה הממוצע של דירת 3 חדרים בתל אביב היה 708 אלף שקלים (שבהתאמה למדד זה שווה ל-908 אלף שקל היום). ובסוף אותה שנה כבר האמיר המחיר ל-862 אלף שקלים.
בשיא תקופת בועת הנדל"ן האחרונה של תל אביב, בשנת 2008, מחירה הממוצע של דירת 2.5-3 חדרים בת"א כבר זינק ללמעלה ממיליון שקלים, לפי נתוני הלמ"ס. עם זאת, גורמים בענף מעריכים כי המחירים בתל אביב צפויים להתייצב השנה ברמות של כ-5000 דולרים למ"ר במרכז וכ-3000 דולרים למ"ר בדרום. דירות היוקרה כבר מתייצבות על 7000-9000 דולר למ"ר, אחרי שזינקו ל-15 אלף דולרים עד 20 אלף דולרים למ"ר ב-2007.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
