המציאות טופחת גם על ברגרואין: עסקת רכישת הנכסים בנחלת בנימין בסכנת ביטול

היקף העסקה 35 מיליון דולר והדירות בפרויקט תוכננו להימכר לפי מחיר של 10,000 דולר למ"ר
איריס בר טל |

חברת ברגרואין, הנמצאת בשליטת איש העסקים האמריקני ניקולאס ברגרואין, מאשרת כי רות שפייזר, באמצעות חברה בשליטתה, עימה התקשרה החברה בעבר בהסכמי רכישה של נכסים ברחוב נחלת בנימין ת"א, העלתה בפני החברה טענות משפטיות בקשר להפרה לכאורה של הסכמים אלו והעלתה דרישה לביטול והשבה של הנכסים.

ברגרואין דוחה טענות אלו מכל וכל, ומציינת כי אין כל בסיס משפטי לטענות שלא פורטו וכי הפנייה מהווה חלק מהתנהלות פסולה של קבוצת שפייזר. לא הוגשה כל תביעה נגד החברה ולטענת החברה גם אין כל עילה לתביעה כזו.

מדובר בביטולה של עסקה בהיקף של 35 מיליון דולר, שבוצעה בשנת 2007, ובה רכשה ברגרואין שבעה בניינים במתחם נחלת בנימין, שמרביתם מיועדים לשימור, מידי רות שפייזר ובן זוגה שלמה לחי.

ברגרואין תכננה להקים במתחם שכונת מגורים יוקרתית על בסיס הבניינים הקיימים, תוך שיפוצם ושחזורם, ולשלב במתחם גם שטחי מסחר. יצויין כי מאז נחתם החוזה, חלה התקדמות רק בבניין שברחוב נחלת בנימין 8, מוכר בשם בית התמר.

אולם בשל משבר הנדל"ן, ברגרואין שבסמוך להשקת הפרויקט, ביוני 2008 תכננה למכור את הדירות במחירים של 10,000 דולר למ"ר, מתקשה כיום למכור את הדירות, וחלקן אף מושכרות בחוזים לטווח קצר.

על פי ההסכם בין ברגרואין לשפייזר ולחי, היו אמורים שפייזר ולחי לקבל חלק מההכנסות ממכירת הדירות, בנוסף ל-35 מיליון הדולר.

במכתב שהתקבל בברגרואין משפייזר, מצויינים תנאיה לביטול ההסכם, שכוללים את השבת כל הסכומים ששולמו להם עד היום מברגרואין ( כ-33 מיליון דולר), כשהם צמודים לשער הדולר במועד העברת הסכומים. בנוסף לכך, צוין במכתב כי שפייזר רואה עצמה זכאית גם לפיצויים על פי הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק החוזים.

פרויקט יוקרה נוסף של קבוצת ברגרואין, הוא פרויקט מגדל מאייר, במפגש הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד, שבנייתו החלה לפני מספר חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.