המציאות טופחת גם על ברגרואין: עסקת רכישת הנכסים בנחלת בנימין בסכנת ביטול
חברת ברגרואין, הנמצאת בשליטת איש העסקים האמריקני ניקולאס ברגרואין, מאשרת כי רות שפייזר, באמצעות חברה בשליטתה, עימה התקשרה החברה בעבר בהסכמי רכישה של נכסים ברחוב נחלת בנימין ת"א, העלתה בפני החברה טענות משפטיות בקשר להפרה לכאורה של הסכמים אלו והעלתה דרישה לביטול והשבה של הנכסים.
ברגרואין דוחה טענות אלו מכל וכל, ומציינת כי אין כל בסיס משפטי לטענות שלא פורטו וכי הפנייה מהווה חלק מהתנהלות פסולה של קבוצת שפייזר. לא הוגשה כל תביעה נגד החברה ולטענת החברה גם אין כל עילה לתביעה כזו.
מדובר בביטולה של עסקה בהיקף של 35 מיליון דולר, שבוצעה בשנת 2007, ובה רכשה ברגרואין שבעה בניינים במתחם נחלת בנימין, שמרביתם מיועדים לשימור, מידי רות שפייזר ובן זוגה שלמה לחי.
ברגרואין תכננה להקים במתחם שכונת מגורים יוקרתית על בסיס הבניינים הקיימים, תוך שיפוצם ושחזורם, ולשלב במתחם גם שטחי מסחר. יצויין כי מאז נחתם החוזה, חלה התקדמות רק בבניין שברחוב נחלת בנימין 8, מוכר בשם בית התמר.
אולם בשל משבר הנדל"ן, ברגרואין שבסמוך להשקת הפרויקט, ביוני 2008 תכננה למכור את הדירות במחירים של 10,000 דולר למ"ר, מתקשה כיום למכור את הדירות, וחלקן אף מושכרות בחוזים לטווח קצר.
על פי ההסכם בין ברגרואין לשפייזר ולחי, היו אמורים שפייזר ולחי לקבל חלק מההכנסות ממכירת הדירות, בנוסף ל-35 מיליון הדולר.
במכתב שהתקבל בברגרואין משפייזר, מצויינים תנאיה לביטול ההסכם, שכוללים את השבת כל הסכומים ששולמו להם עד היום מברגרואין ( כ-33 מיליון דולר), כשהם צמודים לשער הדולר במועד העברת הסכומים. בנוסף לכך, צוין במכתב כי שפייזר רואה עצמה זכאית גם לפיצויים על פי הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק החוזים.
פרויקט יוקרה נוסף של קבוצת ברגרואין, הוא פרויקט מגדל מאייר, במפגש הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד, שבנייתו החלה לפני מספר חודשים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
