המציאות טופחת גם על ברגרואין: עסקת רכישת הנכסים בנחלת בנימין בסכנת ביטול

היקף העסקה 35 מיליון דולר והדירות בפרויקט תוכננו להימכר לפי מחיר של 10,000 דולר למ"ר
איריס בר טל |

חברת ברגרואין, הנמצאת בשליטת איש העסקים האמריקני ניקולאס ברגרואין, מאשרת כי רות שפייזר, באמצעות חברה בשליטתה, עימה התקשרה החברה בעבר בהסכמי רכישה של נכסים ברחוב נחלת בנימין ת"א, העלתה בפני החברה טענות משפטיות בקשר להפרה לכאורה של הסכמים אלו והעלתה דרישה לביטול והשבה של הנכסים.

ברגרואין דוחה טענות אלו מכל וכל, ומציינת כי אין כל בסיס משפטי לטענות שלא פורטו וכי הפנייה מהווה חלק מהתנהלות פסולה של קבוצת שפייזר. לא הוגשה כל תביעה נגד החברה ולטענת החברה גם אין כל עילה לתביעה כזו.

מדובר בביטולה של עסקה בהיקף של 35 מיליון דולר, שבוצעה בשנת 2007, ובה רכשה ברגרואין שבעה בניינים במתחם נחלת בנימין, שמרביתם מיועדים לשימור, מידי רות שפייזר ובן זוגה שלמה לחי.

ברגרואין תכננה להקים במתחם שכונת מגורים יוקרתית על בסיס הבניינים הקיימים, תוך שיפוצם ושחזורם, ולשלב במתחם גם שטחי מסחר. יצויין כי מאז נחתם החוזה, חלה התקדמות רק בבניין שברחוב נחלת בנימין 8, מוכר בשם בית התמר.

אולם בשל משבר הנדל"ן, ברגרואין שבסמוך להשקת הפרויקט, ביוני 2008 תכננה למכור את הדירות במחירים של 10,000 דולר למ"ר, מתקשה כיום למכור את הדירות, וחלקן אף מושכרות בחוזים לטווח קצר.

על פי ההסכם בין ברגרואין לשפייזר ולחי, היו אמורים שפייזר ולחי לקבל חלק מההכנסות ממכירת הדירות, בנוסף ל-35 מיליון הדולר.

במכתב שהתקבל בברגרואין משפייזר, מצויינים תנאיה לביטול ההסכם, שכוללים את השבת כל הסכומים ששולמו להם עד היום מברגרואין ( כ-33 מיליון דולר), כשהם צמודים לשער הדולר במועד העברת הסכומים. בנוסף לכך, צוין במכתב כי שפייזר רואה עצמה זכאית גם לפיצויים על פי הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק החוזים.

פרויקט יוקרה נוסף של קבוצת ברגרואין, הוא פרויקט מגדל מאייר, במפגש הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד, שבנייתו החלה לפני מספר חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.