המציאות טופחת גם על ברגרואין: עסקת רכישת הנכסים בנחלת בנימין בסכנת ביטול

היקף העסקה 35 מיליון דולר והדירות בפרויקט תוכננו להימכר לפי מחיר של 10,000 דולר למ"ר
איריס בר טל |

חברת ברגרואין, הנמצאת בשליטת איש העסקים האמריקני ניקולאס ברגרואין, מאשרת כי רות שפייזר, באמצעות חברה בשליטתה, עימה התקשרה החברה בעבר בהסכמי רכישה של נכסים ברחוב נחלת בנימין ת"א, העלתה בפני החברה טענות משפטיות בקשר להפרה לכאורה של הסכמים אלו והעלתה דרישה לביטול והשבה של הנכסים.

ברגרואין דוחה טענות אלו מכל וכל, ומציינת כי אין כל בסיס משפטי לטענות שלא פורטו וכי הפנייה מהווה חלק מהתנהלות פסולה של קבוצת שפייזר. לא הוגשה כל תביעה נגד החברה ולטענת החברה גם אין כל עילה לתביעה כזו.

מדובר בביטולה של עסקה בהיקף של 35 מיליון דולר, שבוצעה בשנת 2007, ובה רכשה ברגרואין שבעה בניינים במתחם נחלת בנימין, שמרביתם מיועדים לשימור, מידי רות שפייזר ובן זוגה שלמה לחי.

ברגרואין תכננה להקים במתחם שכונת מגורים יוקרתית על בסיס הבניינים הקיימים, תוך שיפוצם ושחזורם, ולשלב במתחם גם שטחי מסחר. יצויין כי מאז נחתם החוזה, חלה התקדמות רק בבניין שברחוב נחלת בנימין 8, מוכר בשם בית התמר.

אולם בשל משבר הנדל"ן, ברגרואין שבסמוך להשקת הפרויקט, ביוני 2008 תכננה למכור את הדירות במחירים של 10,000 דולר למ"ר, מתקשה כיום למכור את הדירות, וחלקן אף מושכרות בחוזים לטווח קצר.

על פי ההסכם בין ברגרואין לשפייזר ולחי, היו אמורים שפייזר ולחי לקבל חלק מההכנסות ממכירת הדירות, בנוסף ל-35 מיליון הדולר.

במכתב שהתקבל בברגרואין משפייזר, מצויינים תנאיה לביטול ההסכם, שכוללים את השבת כל הסכומים ששולמו להם עד היום מברגרואין ( כ-33 מיליון דולר), כשהם צמודים לשער הדולר במועד העברת הסכומים. בנוסף לכך, צוין במכתב כי שפייזר רואה עצמה זכאית גם לפיצויים על פי הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק החוזים.

פרויקט יוקרה נוסף של קבוצת ברגרואין, הוא פרויקט מגדל מאייר, במפגש הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד, שבנייתו החלה לפני מספר חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


צעירים במרכז בעלי מיומנויות רבות יותר

כצפוי, מהדוח עולה כי רמת המיומנויות הגבוהה ביותר נרשמה בגילאים 16-29 וככל הגיל עולה, כך יורדת רמת המיומנויות. בנוסף, נמצאו פערים ברורים בין סביבה כפרית לעירונית, עם פערי מיומנויות משמעותיים בין מי שגדל בעיר למי שגדל בסביבה כפרית, בדוח ששירות התעסוקה הוציא לפני מספר חודשים, ניתן לראות את הפער הפריפריה לבין המרכז. פערי המיומנויות אינם מקריים והם תולדה של תנאי רקע סוציו-אקונומיים והם, לרוב, מעמיקים לאורך החיים. למרות התחזיות מדגישים בדוח, כי פערים סוציו-אקונומיים אינם גזרת גורל ודווקא קצב השינויים המהיר, פותח פתח למוביליות וצמצום פערים, גם עבור האדם הפרטי וגם עבור מדינות.