נוקיה סימנס מפטרת גם בישראל: 100 עובדים יופחתו ממרכז הפיתוח
נוקיה סימנס נטוורקס, ספקית מוצרי התקשורת הפועלת ב-150 מדינות, תפחית כמאה עובדים ממרכז הפיתוח של החברה בישראל לקראת סוף הרבעון הראשון של 2009.
במרכז הפיתוח הישראלי של נוקיה סימנס מפותחים מוצרי המתגים המיועדים למפעילי תקשורת (Carrier Switches). שוק התקשורת העולמי ספג מכה אנושה בחודשים האחרונים עם קריסת נורטל ופיטורים המוניים בחברות אריקסון ומוטורולה.
עם זאת, בחברה מדגישים, כי מערכי המכירות והתמיכה הטכנית בלקוחות נוקיה סימנס בישראל לא יושפעו מן המהלך. נוקיה סימנס נטוורקס ישראל היא אחד הספקים המובילים בישראל בהספקת ציוד עבור מפעילי התקשורת הגדולים בישראל, ובהם סלקום ופרטנר.
במהלך ינואר היו פרסומים בתקשורת הישראלית, כי נוקיה סימנס תפטר כ-40% מעובדיה בישראל - כ-180 עובדים מתוך כ-460 עובדי החברה. אז, אמרה החברה, כי היא "אינה מגיבה לשמועות או לספקולציות". היום, כאמור מאשררת החברה פיטורי 100 עובדים, כ-21% מעובדיה בארץ.
קו המתגים למפעילי תקשורת שייך ליחידה העסקית המספקת פתרונות לקישוריות ברוחב-פס גבוה (Broadband Connectivity Solutions - BCS). היחידה העסקית מתכננת להתאים את סל מוצריה כך שיתאמו לדרישות המתפתחות של לקוחותיה ברחבי העולם ויענו לאתגרי השוק התחרותי.
השינויים המתוכננים בסל המוצרים הכרחיים, אומרת נוקיה סימנס נטוורקס, זאת על מנת למקד את מאמצי היחידה העסקית במוצרי הדגל של החברה מסדרת A-Series ולהרחיב את סל פתרונות המתגים למפעילי תקשורת.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
