דירוג הרשויות המקומיות של D&B: אשדוד מזנקת למקום הרביעי; ראשל"צ מרשימה

על-פי דן אנד ברדסטריט הכי הכי כדאי לעבוד בעיריית תל-אביב-יפו שם השכר הוא הגבוה ביותר. בתל-אביב גם הכי בטוח לפתוח עסק
משה בנימין |

העיר הגדולה ביותר שהושפעה מהלחימה בעזה היתה אשדוד. מתברר, כי הנתונים של לפני הלחימה מצביעים על כך שאשדוד היא גם אחת מהרשויות החזקות ביותר בארץ.

מדירוג 'דנס 100' של חברת המידע העסקי "דן אנד ברדסטריט ישראל" עולה, כי עיריית אשדוד זינקה מהמקום ה-7 בדירוג 2008 היישר אל המקום הרביעי בדירוג 2009. בכך התייצבה אשדוד מקום אחד מתחת לשלוש הרשויות המובילות את הדירוג (ללא שינוי מהשנה שעברה) – תל-אביב-יפו, ירושלים וחיפה.

מדירוג הרשויות עולה עוד, כי באר-שבע ירדה מקום אחד בדירוג והתייצבה במקום השביעי. שינוי נוסף בדירוג 2009 הוא שיפור במיקומה של עיריית חולון – שעלתה מהמקום התשיעי אל המקום השמיני.

הכנסות ועודף תקציבי: ראשל"צ מרשימה ועוברת מגירעון ב-2006 לעודף של 51 מיליון שקל

מנתוני הדירוג עולה עוד, כי נרשם שיפור נוסף בתקציבן של 10 הרשויות הגדולות: ההכנסות של הרשויות הגדולות בישראל עלו בשנת 2007 ב-8.6% לעומת ההכנסות בשנה הקודמת.

בנוסף, העודף התקציבי של 10 הרשויות הגדולות הסתכם בשנת הכספים הזו בסכום כולל של כ-130.5 מיליון שקל, עלייה של כ-30% לעומת שנה קודמת.

את השיפור החד ביותר רשמה עיריית ראשון לציון, שעברה מגירעון תקציבי של 1 מיליון שקל בשנת 2006 לעודף תקציבי של 51 מיליון שקל בשנת 2007.

כמו כן, עיריית ירושלים שיפרה גם היא באופן משמעותי את ניהול תקציבה, ועברה מעודף תקציבי אפסי לעודף של כ-19 מיליון שקלים. עיריית אשדוד הצליחה להציג שיפור גם היא והגדילה את העודף בתקציבה מ-19.8 מיליון שקל לעודף של 37 מיליון שקל.

כדאי לחפש עבודה בעיריית תל-אביב-יפו

השכר הממוצע לעובד בעיריית תל-אביב-יפו הוא הגבוה ביותר מבין עשר הרשויות הגדולות - 152 אלף שקל בשנה.

עובדי עיריית ראשון לציון זוכים לשכר שנתי ממוצע של 144 אלף שקל לשנה, ועובדי עיריית חולון מקבלים שכר של 142 אלף שקל בממוצע לשנה.

העירייה עם השכר הכי נמוך מבין עשר הגדולות, היא עיריית חיפה, שהעובדים בה זוכים לשכר שנתי ממוצע של 123 אלף שקל בלבד.

איפה הכי כדאי לפתוח עסק?

לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, תל-אביב-יפו היא הרשות המקומית שבשטחה הכי בטוח לפתוח עסק – רק 6.1% מסך העסקים בתל-אביב נמצאים ברמת סיכון גבוהה.

גם פתח-תקוה וחיפה הן רשויות מקומיות, שבהן בטוח יחסית לפתוח עסק. שיעור העסקים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה מסך העסקים הממוקמים בפתח-תקוה מסתכם ב-9% ובחיפה ב-9.7%.

המקומות שבהן שיעור העסקים המסוכנים יחסית בדירוג הוא הגבוה ביותר הם באר-שבע (13.4%) ואשדוד (12.3%). יש לציין כי ממוצע העסקים במשק הנמצא בסכנת סגירה הינו 15.2%, ניתן להסיק כי הערים בדירוג נמצאים מתחת לממוצע בכלל המשק, דבר המצביע על חוזקה נוספת של הערים בדירוג.

דירוג דן אנד ברדסטריט - העשירייה המובילה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.