נעילה שלילית באסיה: בורסת סיאול ירדה 2%, מניית ניסאן השילה 5%
המדדים המובילים באסיה נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה במגמה שלילית. המסחר היום מתנהל ברקע לסגירה מעורבת אמש בוול סטריט, ברקע להורדת ריבית בקוריאה ובהמתנה לנתון התעסוקה לחודש דצמבר בארה"ב הצפוי להתפרסם מאוחר יותר היום.
מניות הרכבים והטכנולוגיה הובילו את ירידות השערים היום באסיה. המנייה אשר בלטה עום בסקטור הרכבים היא מניית ניסאן אשר איבדה 5% ברקע להודעת פיטורים של עובדי החברה בבריטניה וזאת, לדברי החברה, בשל הירידה החדה ברמת ביקושים.
בתוך כך, היום הודיע נגיד הבנק המרכזי של קוריאה הדרומית על הורדת שיעור הריבית בכחצי אחוז לרמה של 2.5%. זוהי הרמה הנמוכה בהיסטוריה של קוריאה הדרומית. נגיד הבנק המרכזי נימק ואמר כי הדרדרות הכלכלה מהירה מהצפוי והדבר המתבטא יותר מכל ברמת הייצוא וברמת הביקושים. הנגיד הדגיש והוסיף כי: "זו הולכת להיות שנה קשה במיוחד".
בתוך כך, אנליסט בכיר מ-Standard Chartered אמר בראיון למארקט וואץ כי: "אנו מאמינים כי בטווח הקצר התנודתיות תורגש במלוא עוצמתה. מגמה זו תמשך כל עוד הכלכלות בעולם המתקדם ימשיכו לשקוע ומשבר האשראי יחריף".
עם סיום המסחר ביבשת אסיה מדד ההאנג סנג בהונג קונג ירד 0.27%, בורסת סיאול בדרום קוריאה נסוגה 2.05%, מדד הניקיי היפני ירד בכ-0.45% בעוד בורסת שנחאי סיימה בעליות שערים של 1.42%.
מרטין לאקוס, דירקטור בכיר מ-Macquarie Private Wealth שבסידני התייחס לציפייה הדרוכה לקראת פרסום נתון התעסוקה בארה"ב ואמר כי: "נראה כי כל השווקים עומדים במצב 'המתן' עד לפרסום תוצאות הנתון". נזכיר כי כשעה לפני פתיחת המסחר בוול סטריט היום צפוי להתפרסם נתון התעסוקה בארה"ב. האנליסטים של סוכנות הידיעות בארונ'ס מעריכים כי הנתון יצביע על כך שהשוק איבד בחודש דצמבר כחצי מיליון משרות.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
