נעילה שלילית באסיה: בורסת סיאול ירדה 2%, מניית ניסאן השילה 5%
המדדים המובילים באסיה נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה במגמה שלילית. המסחר היום מתנהל ברקע לסגירה מעורבת אמש בוול סטריט, ברקע להורדת ריבית בקוריאה ובהמתנה לנתון התעסוקה לחודש דצמבר בארה"ב הצפוי להתפרסם מאוחר יותר היום.
מניות הרכבים והטכנולוגיה הובילו את ירידות השערים היום באסיה. המנייה אשר בלטה עום בסקטור הרכבים היא מניית ניסאן אשר איבדה 5% ברקע להודעת פיטורים של עובדי החברה בבריטניה וזאת, לדברי החברה, בשל הירידה החדה ברמת ביקושים.
בתוך כך, היום הודיע נגיד הבנק המרכזי של קוריאה הדרומית על הורדת שיעור הריבית בכחצי אחוז לרמה של 2.5%. זוהי הרמה הנמוכה בהיסטוריה של קוריאה הדרומית. נגיד הבנק המרכזי נימק ואמר כי הדרדרות הכלכלה מהירה מהצפוי והדבר המתבטא יותר מכל ברמת הייצוא וברמת הביקושים. הנגיד הדגיש והוסיף כי: "זו הולכת להיות שנה קשה במיוחד".
בתוך כך, אנליסט בכיר מ-Standard Chartered אמר בראיון למארקט וואץ כי: "אנו מאמינים כי בטווח הקצר התנודתיות תורגש במלוא עוצמתה. מגמה זו תמשך כל עוד הכלכלות בעולם המתקדם ימשיכו לשקוע ומשבר האשראי יחריף".
עם סיום המסחר ביבשת אסיה מדד ההאנג סנג בהונג קונג ירד 0.27%, בורסת סיאול בדרום קוריאה נסוגה 2.05%, מדד הניקיי היפני ירד בכ-0.45% בעוד בורסת שנחאי סיימה בעליות שערים של 1.42%.
מרטין לאקוס, דירקטור בכיר מ-Macquarie Private Wealth שבסידני התייחס לציפייה הדרוכה לקראת פרסום נתון התעסוקה בארה"ב ואמר כי: "נראה כי כל השווקים עומדים במצב 'המתן' עד לפרסום תוצאות הנתון". נזכיר כי כשעה לפני פתיחת המסחר בוול סטריט היום צפוי להתפרסם נתון התעסוקה בארה"ב. האנליסטים של סוכנות הידיעות בארונ'ס מעריכים כי הנתון יצביע על כך שהשוק איבד בחודש דצמבר כחצי מיליון משרות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
