סיכום תשואות 2008: מ-1930 דרך 1974 ו-2002, Bizportal בדק את השנים הגרועות במדדי העולם

3 ימים לסוף 2008, בדקנו את הדאו, הניקיי, הפוטסי, הבוואספה ועוד, התשואות ב-2008 אל מול השנים הגרועות אי פעם במדדים - כל הטבלאות
יוסי פינק |

שנת 2008 רחוקה 3 ימים מסיומה אבל בבורסות מסביב לעולם כבר מסתכלים קדימה ואנחנו כבר מתחילים לסכם. אין ספק שהייתה זו מהשנים הגרועות ביותר שידעו הבורסות מסביב לעולם. השיאים נשברו אחד אחרי השנה, ראינו את יום הנפילות החד מזה עשרות שנים בדאו ג'ונס, ראינו גם את הירידה השבועית החדה אי פעם בדאו וכמעט בכל שבוע הסתכלנו על תאריכים אחורה בכדי לראות האם שיא נוסף נשבר.

אתר Bizportal ריכז את תשואות המדדים המובילים בעולם לשנת 2008 ובדק את 6 השנים הגרועות אי פעם עבור המדדים המובילים בעולם.

מדדי ארה"ב

מדד הדאו ג'ונס, שהינו מדד 30 המניות הגדולות בארה"ב, התחיל את מגמת הירידה שלו ב-11 באוקטובר 2007 ועד לסוף אותה שנה הוא איבד 6% בלבד. ב-2008 איבד המדד עוד 35.8% כך שבסה"כ מדובר בירידה של כ-40% מהשיא.

ע"פ בדיקת Bizportal, שנת 2008 תופסת את המקום השני ברשימת השנים הגרועות ביותר במדד הדאו. המדד שנוסד בשנת 1896 וכלל אז רק 12 מניות, איבד בשנת 1931 לא פחות מ-52.7% לשער של 77.9 נקודות. גם שנת 1930 לא ממש האירה פנים למשקיעים בארה"ב, הדאו איבד אז 33.8% מערכו.

מדד הנאסד"ק איבד השנה 42.3%, מדובר בשיעור הירידה השנתי החד אי פעם עבור המדד שנוסד ב-5 בפברואר 1971 וכולל כיום כ-3,200 מניות. בשנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, רשם המדד ירידה של 39.3%. בשנים שלאחר מכן (2001-2002) רשם המדד ירידה של 21.1% ו-31.5% בהתאמה. אם נלך עוד אחורה, נמצא שבשנת 1974 איבד המדד 35.1% מערכו.

מדד ה-S&P500 רשם אף הוא את הירידה השנתית החדה אי פעם עבורו לאחר שצנח מתחילת השנה בשיעור של 40.6%. המדד שנוסד בשנת 1957 מעולם לא היה אפילו קרוב לשיעור ירידה הדומה לזה הנרשם בשנה האחרונה. עד 2008, השנה הגרועה במדד היה 1974, אז איבד ה-S&P500 כ-30% בלבד לרמה של 68.56 נקודות.

שיאים שליליים גם במדדי אירופה

נתחיל במדד הדאקס הגרמני. המדד שנוסד בשנת 1987 וכולל את 30 המניות הגודלות בבורסה בפרנקפורט איבד בשנת 2008 לא פחות מ-42.6%. עם זאת, לא מדובר בשיעור הירידה החד אי פעם במדד, שכן בשנת 2002 רשם המדד ירידה של 43.9%.

מדד הפוטסי 100 רשם את השנה הגרועה ביותר אי פעם. המדד שנוסד ב-3 לינואר 1984 רשם ב-2008 שיעור ירידה של של 34.7%. עד כה, השנה הגרוע אי פעם במדד הייתה 2002, אז רשם הפוטסי שיעור ירידה של 24.5%.

מדד הקאק רשם את שיעור הירידה החד מבין 3 המדדים המובילים באירופה. המדד הפריזאי שנוסד ב-31 בדצמבר 1987 רשם ב-2008 שיעור ירידה 44.5% ורשם בכך את השנה הגרועה אי פעם במדד. קודם לכן הייתה זו 2002 השנה הגרועה במדד, אז רשם הקאק 40 ירידה של 33.7%.

מדדים נוספים בעולם

השנה הגרועה אי פעם עבור הניקיי 225. המדד היפני שנוסד ב-7 בספטמבר 1950 איבד השנה 42.9% מערכו וזה כולל זינוק של 22.5% בחודשיים האחרונים. מהשיא של יולי 2007 ועד השפל של אוקטובר 2008, רשם המדד היפני מהלך ירידות אדיר של 62%.

השנה הגרועה אי פעם גם מדד ה- Bovespa הברזילאי. המדד שנוסד ב-2 בינואר 1968 איבד השנה 42.3% מערכו. עד כה, שנת 1990 הייתה השנה הגרוע במדד, אז רשם ה- Bovespa מהלך של 33.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.