סיכום תשואות 2008: מ-1930 דרך 1974 ו-2002, Bizportal בדק את השנים הגרועות במדדי העולם
שנת 2008 רחוקה 3 ימים מסיומה אבל בבורסות מסביב לעולם כבר מסתכלים קדימה ואנחנו כבר מתחילים לסכם. אין ספק שהייתה זו מהשנים הגרועות ביותר שידעו הבורסות מסביב לעולם. השיאים נשברו אחד אחרי השנה, ראינו את יום הנפילות החד מזה עשרות שנים בדאו ג'ונס, ראינו גם את הירידה השבועית החדה אי פעם בדאו וכמעט בכל שבוע הסתכלנו על תאריכים אחורה בכדי לראות האם שיא נוסף נשבר.
אתר Bizportal ריכז את תשואות המדדים המובילים בעולם לשנת 2008 ובדק את 6 השנים הגרועות אי פעם עבור המדדים המובילים בעולם.
מדדי ארה"ב
מדד הדאו ג'ונס, שהינו מדד 30 המניות הגדולות בארה"ב, התחיל את מגמת הירידה שלו ב-11 באוקטובר 2007 ועד לסוף אותה שנה הוא איבד 6% בלבד. ב-2008 איבד המדד עוד 35.8% כך שבסה"כ מדובר בירידה של כ-40% מהשיא.
ע"פ בדיקת Bizportal, שנת 2008 תופסת את המקום השני ברשימת השנים הגרועות ביותר במדד הדאו. המדד שנוסד בשנת 1896 וכלל אז רק 12 מניות, איבד בשנת 1931 לא פחות מ-52.7% לשער של 77.9 נקודות. גם שנת 1930 לא ממש האירה פנים למשקיעים בארה"ב, הדאו איבד אז 33.8% מערכו.
מדד הנאסד"ק איבד השנה 42.3%, מדובר בשיעור הירידה השנתי החד אי פעם עבור המדד שנוסד ב-5 בפברואר 1971 וכולל כיום כ-3,200 מניות. בשנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, רשם המדד ירידה של 39.3%. בשנים שלאחר מכן (2001-2002) רשם המדד ירידה של 21.1% ו-31.5% בהתאמה. אם נלך עוד אחורה, נמצא שבשנת 1974 איבד המדד 35.1% מערכו.
מדד ה-S&P500 רשם אף הוא את הירידה השנתית החדה אי פעם עבורו לאחר שצנח מתחילת השנה בשיעור של 40.6%. המדד שנוסד בשנת 1957 מעולם לא היה אפילו קרוב לשיעור ירידה הדומה לזה הנרשם בשנה האחרונה. עד 2008, השנה הגרועה במדד היה 1974, אז איבד ה-S&P500 כ-30% בלבד לרמה של 68.56 נקודות.
שיאים שליליים גם במדדי אירופה
נתחיל במדד הדאקס הגרמני. המדד שנוסד בשנת 1987 וכולל את 30 המניות הגודלות בבורסה בפרנקפורט איבד בשנת 2008 לא פחות מ-42.6%. עם זאת, לא מדובר בשיעור הירידה החד אי פעם במדד, שכן בשנת 2002 רשם המדד ירידה של 43.9%.
מדד הפוטסי 100 רשם את השנה הגרועה ביותר אי פעם. המדד שנוסד ב-3 לינואר 1984 רשם ב-2008 שיעור ירידה של של 34.7%. עד כה, השנה הגרוע אי פעם במדד הייתה 2002, אז רשם הפוטסי שיעור ירידה של 24.5%.
מדד הקאק רשם את שיעור הירידה החד מבין 3 המדדים המובילים באירופה. המדד הפריזאי שנוסד ב-31 בדצמבר 1987 רשם ב-2008 שיעור ירידה 44.5% ורשם בכך את השנה הגרועה אי פעם במדד. קודם לכן הייתה זו 2002 השנה הגרועה במדד, אז רשם הקאק 40 ירידה של 33.7%.
מדדים נוספים בעולם
השנה הגרועה אי פעם עבור הניקיי 225. המדד היפני שנוסד ב-7 בספטמבר 1950 איבד השנה 42.9% מערכו וזה כולל זינוק של 22.5% בחודשיים האחרונים. מהשיא של יולי 2007 ועד השפל של אוקטובר 2008, רשם המדד היפני מהלך ירידות אדיר של 62%.
השנה הגרועה אי פעם גם מדד ה- Bovespa הברזילאי. המדד שנוסד ב-2 בינואר 1968 איבד השנה 42.3% מערכו. עד כה, שנת 1990 הייתה השנה הגרוע במדד, אז רשם ה- Bovespa מהלך של 33.5%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
