סיכום תשואות 2008: מ-1930 דרך 1974 ו-2002, Bizportal בדק את השנים הגרועות במדדי העולם
שנת 2008 רחוקה 3 ימים מסיומה אבל בבורסות מסביב לעולם כבר מסתכלים קדימה ואנחנו כבר מתחילים לסכם. אין ספק שהייתה זו מהשנים הגרועות ביותר שידעו הבורסות מסביב לעולם. השיאים נשברו אחד אחרי השנה, ראינו את יום הנפילות החד מזה עשרות שנים בדאו ג'ונס, ראינו גם את הירידה השבועית החדה אי פעם בדאו וכמעט בכל שבוע הסתכלנו על תאריכים אחורה בכדי לראות האם שיא נוסף נשבר.
אתר Bizportal ריכז את תשואות המדדים המובילים בעולם לשנת 2008 ובדק את 6 השנים הגרועות אי פעם עבור המדדים המובילים בעולם.
מדדי ארה"ב
מדד הדאו ג'ונס, שהינו מדד 30 המניות הגדולות בארה"ב, התחיל את מגמת הירידה שלו ב-11 באוקטובר 2007 ועד לסוף אותה שנה הוא איבד 6% בלבד. ב-2008 איבד המדד עוד 35.8% כך שבסה"כ מדובר בירידה של כ-40% מהשיא.
ע"פ בדיקת Bizportal, שנת 2008 תופסת את המקום השני ברשימת השנים הגרועות ביותר במדד הדאו. המדד שנוסד בשנת 1896 וכלל אז רק 12 מניות, איבד בשנת 1931 לא פחות מ-52.7% לשער של 77.9 נקודות. גם שנת 1930 לא ממש האירה פנים למשקיעים בארה"ב, הדאו איבד אז 33.8% מערכו.
מדד הנאסד"ק איבד השנה 42.3%, מדובר בשיעור הירידה השנתי החד אי פעם עבור המדד שנוסד ב-5 בפברואר 1971 וכולל כיום כ-3,200 מניות. בשנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, רשם המדד ירידה של 39.3%. בשנים שלאחר מכן (2001-2002) רשם המדד ירידה של 21.1% ו-31.5% בהתאמה. אם נלך עוד אחורה, נמצא שבשנת 1974 איבד המדד 35.1% מערכו.
מדד ה-S&P500 רשם אף הוא את הירידה השנתית החדה אי פעם עבורו לאחר שצנח מתחילת השנה בשיעור של 40.6%. המדד שנוסד בשנת 1957 מעולם לא היה אפילו קרוב לשיעור ירידה הדומה לזה הנרשם בשנה האחרונה. עד 2008, השנה הגרועה במדד היה 1974, אז איבד ה-S&P500 כ-30% בלבד לרמה של 68.56 נקודות.
שיאים שליליים גם במדדי אירופה
נתחיל במדד הדאקס הגרמני. המדד שנוסד בשנת 1987 וכולל את 30 המניות הגודלות בבורסה בפרנקפורט איבד בשנת 2008 לא פחות מ-42.6%. עם זאת, לא מדובר בשיעור הירידה החד אי פעם במדד, שכן בשנת 2002 רשם המדד ירידה של 43.9%.
מדד הפוטסי 100 רשם את השנה הגרועה ביותר אי פעם. המדד שנוסד ב-3 לינואר 1984 רשם ב-2008 שיעור ירידה של של 34.7%. עד כה, השנה הגרוע אי פעם במדד הייתה 2002, אז רשם הפוטסי שיעור ירידה של 24.5%.
מדד הקאק רשם את שיעור הירידה החד מבין 3 המדדים המובילים באירופה. המדד הפריזאי שנוסד ב-31 בדצמבר 1987 רשם ב-2008 שיעור ירידה 44.5% ורשם בכך את השנה הגרועה אי פעם במדד. קודם לכן הייתה זו 2002 השנה הגרועה במדד, אז רשם הקאק 40 ירידה של 33.7%.
מדדים נוספים בעולם
השנה הגרועה אי פעם עבור הניקיי 225. המדד היפני שנוסד ב-7 בספטמבר 1950 איבד השנה 42.9% מערכו וזה כולל זינוק של 22.5% בחודשיים האחרונים. מהשיא של יולי 2007 ועד השפל של אוקטובר 2008, רשם המדד היפני מהלך ירידות אדיר של 62%.
השנה הגרועה אי פעם גם מדד ה- Bovespa הברזילאי. המדד שנוסד ב-2 בינואר 1968 איבד השנה 42.3% מערכו. עד כה, שנת 1990 הייתה השנה הגרוע במדד, אז רשם ה- Bovespa מהלך של 33.5%.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
