סיכום תשואות 2008: מ-1930 דרך 1974 ו-2002, Bizportal בדק את השנים הגרועות במדדי העולם
שנת 2008 רחוקה 3 ימים מסיומה אבל בבורסות מסביב לעולם כבר מסתכלים קדימה ואנחנו כבר מתחילים לסכם. אין ספק שהייתה זו מהשנים הגרועות ביותר שידעו הבורסות מסביב לעולם. השיאים נשברו אחד אחרי השנה, ראינו את יום הנפילות החד מזה עשרות שנים בדאו ג'ונס, ראינו גם את הירידה השבועית החדה אי פעם בדאו וכמעט בכל שבוע הסתכלנו על תאריכים אחורה בכדי לראות האם שיא נוסף נשבר.
אתר Bizportal ריכז את תשואות המדדים המובילים בעולם לשנת 2008 ובדק את 6 השנים הגרועות אי פעם עבור המדדים המובילים בעולם.
מדדי ארה"ב
מדד הדאו ג'ונס, שהינו מדד 30 המניות הגדולות בארה"ב, התחיל את מגמת הירידה שלו ב-11 באוקטובר 2007 ועד לסוף אותה שנה הוא איבד 6% בלבד. ב-2008 איבד המדד עוד 35.8% כך שבסה"כ מדובר בירידה של כ-40% מהשיא.
ע"פ בדיקת Bizportal, שנת 2008 תופסת את המקום השני ברשימת השנים הגרועות ביותר במדד הדאו. המדד שנוסד בשנת 1896 וכלל אז רק 12 מניות, איבד בשנת 1931 לא פחות מ-52.7% לשער של 77.9 נקודות. גם שנת 1930 לא ממש האירה פנים למשקיעים בארה"ב, הדאו איבד אז 33.8% מערכו.
מדד הנאסד"ק איבד השנה 42.3%, מדובר בשיעור הירידה השנתי החד אי פעם עבור המדד שנוסד ב-5 בפברואר 1971 וכולל כיום כ-3,200 מניות. בשנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, רשם המדד ירידה של 39.3%. בשנים שלאחר מכן (2001-2002) רשם המדד ירידה של 21.1% ו-31.5% בהתאמה. אם נלך עוד אחורה, נמצא שבשנת 1974 איבד המדד 35.1% מערכו.
מדד ה-S&P500 רשם אף הוא את הירידה השנתית החדה אי פעם עבורו לאחר שצנח מתחילת השנה בשיעור של 40.6%. המדד שנוסד בשנת 1957 מעולם לא היה אפילו קרוב לשיעור ירידה הדומה לזה הנרשם בשנה האחרונה. עד 2008, השנה הגרועה במדד היה 1974, אז איבד ה-S&P500 כ-30% בלבד לרמה של 68.56 נקודות.
שיאים שליליים גם במדדי אירופה
נתחיל במדד הדאקס הגרמני. המדד שנוסד בשנת 1987 וכולל את 30 המניות הגודלות בבורסה בפרנקפורט איבד בשנת 2008 לא פחות מ-42.6%. עם זאת, לא מדובר בשיעור הירידה החד אי פעם במדד, שכן בשנת 2002 רשם המדד ירידה של 43.9%.
מדד הפוטסי 100 רשם את השנה הגרועה ביותר אי פעם. המדד שנוסד ב-3 לינואר 1984 רשם ב-2008 שיעור ירידה של של 34.7%. עד כה, השנה הגרוע אי פעם במדד הייתה 2002, אז רשם הפוטסי שיעור ירידה של 24.5%.
מדד הקאק רשם את שיעור הירידה החד מבין 3 המדדים המובילים באירופה. המדד הפריזאי שנוסד ב-31 בדצמבר 1987 רשם ב-2008 שיעור ירידה 44.5% ורשם בכך את השנה הגרועה אי פעם במדד. קודם לכן הייתה זו 2002 השנה הגרועה במדד, אז רשם הקאק 40 ירידה של 33.7%.
מדדים נוספים בעולם
השנה הגרועה אי פעם עבור הניקיי 225. המדד היפני שנוסד ב-7 בספטמבר 1950 איבד השנה 42.9% מערכו וזה כולל זינוק של 22.5% בחודשיים האחרונים. מהשיא של יולי 2007 ועד השפל של אוקטובר 2008, רשם המדד היפני מהלך ירידות אדיר של 62%.
השנה הגרועה אי פעם גם מדד ה- Bovespa הברזילאי. המדד שנוסד ב-2 בינואר 1968 איבד השנה 42.3% מערכו. עד כה, שנת 1990 הייתה השנה הגרוע במדד, אז רשם ה- Bovespa מהלך של 33.5%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
