חברת הנדל"ן צמח המרמן עברה הרבעון להפסד של כ-2.4 מיליון שקלים

החברה מעריכה כי איתנותה הפינסית ומצב מכסיה חאפשרו לה להתמודד בצורה נאותה עם תקופת המיתון
איריס בר טל |

חברת הנדל"ן צמח המרמן, העוסקת בייזום ופיתוח פרוקטים וכן בביצוע עבודות קבלניות בארץ, פירסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008, ודיווחה על הפסד דש כ-2.4 מיליון שקלים ברבעון, זאת לעומת רווח של 1.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

בהכנסות החברה ממכירת דירות חל ברבעון גידול והן הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקלים, זאת לעומת כ-374 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת בההכנסות מביצוע עבודות קבלניות חל קיטון והן הסתכמו בכ-12.8 מיליון שקלים בהשוואה לכ-21.8 מיליוןשקלים ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המכריה והשיווק הסתכמו ברבעון ב-1.55 מיליון שקלים בהשוואה ל-792 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. יתרת המזומנים של החברה נכון ל-30.9 2008 הסתכמה ב-8.9 מיליון שקלים לעומת 9.3 מיליון שקלים ב-31.12 2007.

הנכסים השוטפים של החברה בסוף הרבעון השלישי הסתכמו ב-228.5 מיליון שקלים המהווים כ-79.7% מהמאזן, זאת לעומת 168.1 מיליון שקלים בסוף דצמבר 2007 שהיוו כ-86% מהמאזן.

מלאי הבניינים של החברה הגיע בסוף הרבעון לסך של 185 מציליון שקלים, המהווים כ-80.9% מהרכוש השוטף, לעומת 76.9 מיליון שקלים שהיוו כ-45.8% בסוף דצמבר 2007.

ההון העצמי בסוף הרבעון הסתכם בכ-32.8 מיליון שקלים, המהווים 11.5% מהמאזן, לעומת 33.47 מיליון שקלים בסוף דצמבר 2007 שהיוו כ-17.1% מהמאזן. הקיטון נבע מהפסד נקי בסך 622 אלף שקלים בתשעת בחודשים הראשונים של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.