המהלך של פישר: צעד צפוי בעיתוי מפתיע

פרופ' יאיר זימון מסופרוויזר בית השקעות בכמה נקודות על הצעד של פישר
פרופ' יאיר זימון |

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוריד אתמול את הריבית בחצי אחוז, ובכך הגיעה הריבית של בנק ישראל ל- 3 אחוז לשנה. זוהי הריבית הנמוכה ביותר שהייתה נהוגה בישראל אי פעם. עיתוי השינוי בריבית הפתיע כיוון שהערכות היו כי נגיד הבנק המרכזי יוריד את הריבית בעיתוי המקובל, היינו בסוף החודש.

הורדת הריבית בישראל הינה צעד נכון ומתבקש לאור מספר נתונים וארועים אשר התרחשו לאחרונה:

א. קיימת מגמה כללית בעולם של הפחתות ריבית מאוד דרמטיות, וגם באירופה, גם במזרח הרחוק וגם בארה"ב, ירדה הריבית בשיעור גדול יחסית וזאת לאחר הורדת הריבית בישראל בסוף החודש שעבר. הורדת הריבית אתמול נועדה בין השאר כדי לצמצם את הפער שנוצר בין הריבית בישראל לבין הריבית בארה"ב ובמדינות האיחוד הארופאי.

ב. תחזית האינפלציה בישראל עודכנה כלפי מטה. המלחמה שנלחם סטלי פישר באינפלציה אך לפני מספר חודשים, הינה מלחמה היסטורית והיא לא רלוונטית כיוון שהאינפלציה הצפויה בישראל בחודשים הקרובים הינה בתחום יעד האינפלציה. (1 אחוז -3 אחוז).

ג. קיימת הערכה כי הירידה בפעילות הכלכלית בעולם תהייה גדולה יותר מזו שהוערכה עד לאחרונה, ושהשפעתה על הפעילות הכלכלית בישראל תהייה חזקה יותר. בימים אלה אנו עדים לפיטורים גםבתעשיה הישראלית, בגופים פיננסים ובחברות היי-טק.

ד. הורדת הריבית ע"י בנק ישראל עשויה להקל על אירגונים אשר זקוקים לאשראי כדי להתגבר על בעיות הנזילות שלהם.

ה. למרות שכיום, מחיר הדולר גבוה ממחירו מלפני מספר חודשים, הוא עדיין נמוך, ממחירו בתחילת שנת 2008.המשבר העולמי, בד בבד עם מחיר מטבע חוץ נמוך, פוגע בייצוא, אשר גורר ירידה בתוצר הלאומי ובתעסוקה.

הורדת הריבית אתמול ע"י בנק ישראל עשויה למתן את ההשפעה השלילית הנ"ל. כאמור, הצעד אשר נקט בנק ישראל אתמול, היה מוצדק וצעד מבורך, ולא נותר אלא לבחון אם אכן ההשפעה על השווקים בישראל תהיה כפי שכולנו מקווים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחיירם לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.