המהלך של פישר: צעד צפוי בעיתוי מפתיע
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוריד אתמול את הריבית בחצי אחוז, ובכך הגיעה הריבית של בנק ישראל ל- 3 אחוז לשנה. זוהי הריבית הנמוכה ביותר שהייתה נהוגה בישראל אי פעם. עיתוי השינוי בריבית הפתיע כיוון שהערכות היו כי נגיד הבנק המרכזי יוריד את הריבית בעיתוי המקובל, היינו בסוף החודש.
הורדת הריבית בישראל הינה צעד נכון ומתבקש לאור מספר נתונים וארועים אשר התרחשו לאחרונה:
א. קיימת מגמה כללית בעולם של הפחתות ריבית מאוד דרמטיות, וגם באירופה, גם במזרח הרחוק וגם בארה"ב, ירדה הריבית בשיעור גדול יחסית וזאת לאחר הורדת הריבית בישראל בסוף החודש שעבר. הורדת הריבית אתמול נועדה בין השאר כדי לצמצם את הפער שנוצר בין הריבית בישראל לבין הריבית בארה"ב ובמדינות האיחוד הארופאי.
ב. תחזית האינפלציה בישראל עודכנה כלפי מטה. המלחמה שנלחם סטלי פישר באינפלציה אך לפני מספר חודשים, הינה מלחמה היסטורית והיא לא רלוונטית כיוון שהאינפלציה הצפויה בישראל בחודשים הקרובים הינה בתחום יעד האינפלציה. (1 אחוז -3 אחוז).
ג. קיימת הערכה כי הירידה בפעילות הכלכלית בעולם תהייה גדולה יותר מזו שהוערכה עד לאחרונה, ושהשפעתה על הפעילות הכלכלית בישראל תהייה חזקה יותר. בימים אלה אנו עדים לפיטורים גםבתעשיה הישראלית, בגופים פיננסים ובחברות היי-טק.
ד. הורדת הריבית ע"י בנק ישראל עשויה להקל על אירגונים אשר זקוקים לאשראי כדי להתגבר על בעיות הנזילות שלהם.
ה. למרות שכיום, מחיר הדולר גבוה ממחירו מלפני מספר חודשים, הוא עדיין נמוך, ממחירו בתחילת שנת 2008.המשבר העולמי, בד בבד עם מחיר מטבע חוץ נמוך, פוגע בייצוא, אשר גורר ירידה בתוצר הלאומי ובתעסוקה.
הורדת הריבית אתמול ע"י בנק ישראל עשויה למתן את ההשפעה השלילית הנ"ל. כאמור, הצעד אשר נקט בנק ישראל אתמול, היה מוצדק וצעד מבורך, ולא נותר אלא לבחון אם אכן ההשפעה על השווקים בישראל תהיה כפי שכולנו מקווים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
