המהלך של פישר: צעד צפוי בעיתוי מפתיע

פרופ' יאיר זימון מסופרוויזר בית השקעות בכמה נקודות על הצעד של פישר
פרופ' יאיר זימון |

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוריד אתמול את הריבית בחצי אחוז, ובכך הגיעה הריבית של בנק ישראל ל- 3 אחוז לשנה. זוהי הריבית הנמוכה ביותר שהייתה נהוגה בישראל אי פעם. עיתוי השינוי בריבית הפתיע כיוון שהערכות היו כי נגיד הבנק המרכזי יוריד את הריבית בעיתוי המקובל, היינו בסוף החודש.

הורדת הריבית בישראל הינה צעד נכון ומתבקש לאור מספר נתונים וארועים אשר התרחשו לאחרונה:

א. קיימת מגמה כללית בעולם של הפחתות ריבית מאוד דרמטיות, וגם באירופה, גם במזרח הרחוק וגם בארה"ב, ירדה הריבית בשיעור גדול יחסית וזאת לאחר הורדת הריבית בישראל בסוף החודש שעבר. הורדת הריבית אתמול נועדה בין השאר כדי לצמצם את הפער שנוצר בין הריבית בישראל לבין הריבית בארה"ב ובמדינות האיחוד הארופאי.

ב. תחזית האינפלציה בישראל עודכנה כלפי מטה. המלחמה שנלחם סטלי פישר באינפלציה אך לפני מספר חודשים, הינה מלחמה היסטורית והיא לא רלוונטית כיוון שהאינפלציה הצפויה בישראל בחודשים הקרובים הינה בתחום יעד האינפלציה. (1 אחוז -3 אחוז).

ג. קיימת הערכה כי הירידה בפעילות הכלכלית בעולם תהייה גדולה יותר מזו שהוערכה עד לאחרונה, ושהשפעתה על הפעילות הכלכלית בישראל תהייה חזקה יותר. בימים אלה אנו עדים לפיטורים גםבתעשיה הישראלית, בגופים פיננסים ובחברות היי-טק.

ד. הורדת הריבית ע"י בנק ישראל עשויה להקל על אירגונים אשר זקוקים לאשראי כדי להתגבר על בעיות הנזילות שלהם.

ה. למרות שכיום, מחיר הדולר גבוה ממחירו מלפני מספר חודשים, הוא עדיין נמוך, ממחירו בתחילת שנת 2008.המשבר העולמי, בד בבד עם מחיר מטבע חוץ נמוך, פוגע בייצוא, אשר גורר ירידה בתוצר הלאומי ובתעסוקה.

הורדת הריבית אתמול ע"י בנק ישראל עשויה למתן את ההשפעה השלילית הנ"ל. כאמור, הצעד אשר נקט בנק ישראל אתמול, היה מוצדק וצעד מבורך, ולא נותר אלא לבחון אם אכן ההשפעה על השווקים בישראל תהיה כפי שכולנו מקווים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.