איך למצוא עבודה כמעצב/קופי במשרד פרסום, ללא נסיון קודם ובמצב מיתון במשק?
במשרדי פרסום, כמו ברוב הענפים, מעדיפים עובדים עם ניסיון. מצד שני, הרי כולנו התחלנו איפה-שהוא.
מצד שלישי (מדובר בנושא מורכב, עם הרבה צדדים), מצב השוק בזמנם של אלה שפעם התחילו ללא ניסיון הוא לא המצב של היום: מיתון או חוסר וודאות לקראת מצב המשק בחודשים הקרובים.
מצד רביעי, אבל תמיד יש איזה חבר שהחבר שלו כן התקבל בלי ניסיון, אז למה לא אני?
אז איך בכל זאת אפשר להיכנס לעולם הזה?
האמת, אין איזה פטנט, רק עבודה קשה. ומי שמוכן להשקיע זמן ומאמץ כדי להיכנס לענף, סביר להניח שגם לא יוותר בהמשך, כשיראה שהחיים בעולם הפרסום קשים, יום העבודה הוא ארוך עד מאוד, התגמול הכספי לא ממש מפתה (אלא רק אחרי הרבה שנות ניסיון) וההערכה מצד הלקוחות היא, איך לומר? לא רבה.
אז מה אפשר לעשות?
הנה מספר שלבים שיעלו את סיכוייך לקבל צ'אנס במחלקת קריאייטיב במשרד פרסום כזה או אחר:
1.למד את התחום. כנס לאינטרנט, עבור על פרסומות, שאל אנשים מהתחום. בדוק אילו משרדי פרסום עוסקים בענפים שמעניינים אותך ושלדעתך תוכל לתרום להם. בדוק אילו משרדים נמצאים בקשיים כלכליים ולכן לא כדאי לפנות אליהם (כי סביר להניח שלא יחפשו עובדים חדשים כרגע), ואילו משרדים דווקא צומחים או מראים על יציבות בתקופה זו (את אלה יש לסמן כפוטנציאל).
2.פנה ל-10 משרדים פוטנציאלים, שהיית רוצה לעבוד בהם. אל תפנה בהכרח למשרדים הגדולים. לפעמים דווקא במשרד קטן יכולה להיווצר הזדמנות לה אתה מחכה. לכל גודל משרד יש יתרונות וחסרונות.
אתר את מנהל הקריאייטיב במשרד ואת המייל שלו (זה דווקא פשוט: מתקשרים למשרד ושואלים את המזכירה מה שמו של מנהל הקריאייטיב), ושלח לו דוגמאות לעבודות שעשית. כדאי לשלוח פעם ביום או יומיים עבודה אחת, ולא את כל העבודות יחד במייל אחד.
בכל מייל יש לכתוב הסבר קצר על העבודה, לא יותר מ-3 שורות, ושמחר תשלח לו עבודה נוספת שלך.
למשלוח עבודה אחת בלבד יש שתי סיבות: א. לתת לכל עבודה את כבוד הראוי לה ואת היכולת של מנהל הקריאייטיב להתרשם ממנה. ב. ברגע שמנהל הקריאייטיב יקבל ממך 4-5 מיילים בזמן קצר יחסית (שבוע למשל), השם שלך ייחרט במוחו.
המלצה נוספת היא להכניס במייל שלך את האופציה ל"אישור קריאה" כדי שתבדוק שאכן המייל שלך הגיע ליעדו.
כל מייל יש לסיים בשם מלא, תפקיד נחשק וכמובן – מספר טלפון נייד.
3.לעקוב באמצעי המדיה אחר עבודות המשרד ולשלוח למנהל הקריאייטיב במייל מחמאות ותובנות על העבודה שלו. כולנו אוהבים לשמוע שאוהבים את העבודה שלנו (במיוחד כשהלקוחות לא ממש יודעים לעשות זאת). אפשר להשתמש גם ב"חברים שלי ראו ולדעתם..."). אגב, כאן לא המקום לביקורת בונה. עדיין מוקדם מידי לזה בשלב הזה של מערכת היחסים.
4.לעקוב באמצעי המדיה אחר פרסומים של המתחרים (חשוב שלא להשמיץ! ובוודאי לא אם פנית גם אל משרד מתחרה). חשוב שהביקורת תהייה עניינית, מתוך מטרה שהצד השני יוכל לאמוד את יכולת האבחנה שלך וללמוד מעט על יכולותיך היצירתיות. הצע חלופות ברמת סקיצות.
5.הראיון – חשוב לבוא עם דוגמאות לעבודות נוספות. אם אין ושלחת כבר את כולן – להכין משהו חדש. אפילו משהו אחד. בנוסף, להביא את כל שאר העבודות, גם אלו ששלחת במייל. אל תסמוך על כך שהצד השני שמר את החמרים שלך.
בסוף הראיון אפשר לשאול בעדינות לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה במשרד. חשוב לא להתעקש על השכר. זה לא הזמן המתאים. כרגע המטרה שלך היא להיכנס לתחום. אחרי שנה-שנתיים תוכל להתחיל לדרוש שכר גבוה יותר.
6.וטיפ אחרון – יכול להיות שתקבל מייל ובו תתבקש להפסיק "לנדנד". לא להיעלב. עובדי ענף הפרסום עסוקים מאוד ולעיתים שוכחים היות נחמדים, וכנראה שעדיף לך לא לעבוד במשרד הזה ולא תחת אותו מנהל קריאייטיב ששכח שפעם גם הוא היה חסר ניסיון. הרי בגלל הסיבה הזו בדיוק פנית לכ-10 משרדים.
7.בהצלחה!
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
