איך למצוא עבודה כמעצב/קופי במשרד פרסום, ללא נסיון קודם ובמצב מיתון במשק?
במשרדי פרסום, כמו ברוב הענפים, מעדיפים עובדים עם ניסיון. מצד שני, הרי כולנו התחלנו איפה-שהוא.
מצד שלישי (מדובר בנושא מורכב, עם הרבה צדדים), מצב השוק בזמנם של אלה שפעם התחילו ללא ניסיון הוא לא המצב של היום: מיתון או חוסר וודאות לקראת מצב המשק בחודשים הקרובים.
מצד רביעי, אבל תמיד יש איזה חבר שהחבר שלו כן התקבל בלי ניסיון, אז למה לא אני?
אז איך בכל זאת אפשר להיכנס לעולם הזה?
האמת, אין איזה פטנט, רק עבודה קשה. ומי שמוכן להשקיע זמן ומאמץ כדי להיכנס לענף, סביר להניח שגם לא יוותר בהמשך, כשיראה שהחיים בעולם הפרסום קשים, יום העבודה הוא ארוך עד מאוד, התגמול הכספי לא ממש מפתה (אלא רק אחרי הרבה שנות ניסיון) וההערכה מצד הלקוחות היא, איך לומר? לא רבה.
אז מה אפשר לעשות?
הנה מספר שלבים שיעלו את סיכוייך לקבל צ'אנס במחלקת קריאייטיב במשרד פרסום כזה או אחר:
1.למד את התחום. כנס לאינטרנט, עבור על פרסומות, שאל אנשים מהתחום. בדוק אילו משרדי פרסום עוסקים בענפים שמעניינים אותך ושלדעתך תוכל לתרום להם. בדוק אילו משרדים נמצאים בקשיים כלכליים ולכן לא כדאי לפנות אליהם (כי סביר להניח שלא יחפשו עובדים חדשים כרגע), ואילו משרדים דווקא צומחים או מראים על יציבות בתקופה זו (את אלה יש לסמן כפוטנציאל).
2.פנה ל-10 משרדים פוטנציאלים, שהיית רוצה לעבוד בהם. אל תפנה בהכרח למשרדים הגדולים. לפעמים דווקא במשרד קטן יכולה להיווצר הזדמנות לה אתה מחכה. לכל גודל משרד יש יתרונות וחסרונות.
אתר את מנהל הקריאייטיב במשרד ואת המייל שלו (זה דווקא פשוט: מתקשרים למשרד ושואלים את המזכירה מה שמו של מנהל הקריאייטיב), ושלח לו דוגמאות לעבודות שעשית. כדאי לשלוח פעם ביום או יומיים עבודה אחת, ולא את כל העבודות יחד במייל אחד.
בכל מייל יש לכתוב הסבר קצר על העבודה, לא יותר מ-3 שורות, ושמחר תשלח לו עבודה נוספת שלך.
למשלוח עבודה אחת בלבד יש שתי סיבות: א. לתת לכל עבודה את כבוד הראוי לה ואת היכולת של מנהל הקריאייטיב להתרשם ממנה. ב. ברגע שמנהל הקריאייטיב יקבל ממך 4-5 מיילים בזמן קצר יחסית (שבוע למשל), השם שלך ייחרט במוחו.
המלצה נוספת היא להכניס במייל שלך את האופציה ל"אישור קריאה" כדי שתבדוק שאכן המייל שלך הגיע ליעדו.
כל מייל יש לסיים בשם מלא, תפקיד נחשק וכמובן – מספר טלפון נייד.
3.לעקוב באמצעי המדיה אחר עבודות המשרד ולשלוח למנהל הקריאייטיב במייל מחמאות ותובנות על העבודה שלו. כולנו אוהבים לשמוע שאוהבים את העבודה שלנו (במיוחד כשהלקוחות לא ממש יודעים לעשות זאת). אפשר להשתמש גם ב"חברים שלי ראו ולדעתם..."). אגב, כאן לא המקום לביקורת בונה. עדיין מוקדם מידי לזה בשלב הזה של מערכת היחסים.
4.לעקוב באמצעי המדיה אחר פרסומים של המתחרים (חשוב שלא להשמיץ! ובוודאי לא אם פנית גם אל משרד מתחרה). חשוב שהביקורת תהייה עניינית, מתוך מטרה שהצד השני יוכל לאמוד את יכולת האבחנה שלך וללמוד מעט על יכולותיך היצירתיות. הצע חלופות ברמת סקיצות.
5.הראיון – חשוב לבוא עם דוגמאות לעבודות נוספות. אם אין ושלחת כבר את כולן – להכין משהו חדש. אפילו משהו אחד. בנוסף, להביא את כל שאר העבודות, גם אלו ששלחת במייל. אל תסמוך על כך שהצד השני שמר את החמרים שלך.
בסוף הראיון אפשר לשאול בעדינות לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה במשרד. חשוב לא להתעקש על השכר. זה לא הזמן המתאים. כרגע המטרה שלך היא להיכנס לתחום. אחרי שנה-שנתיים תוכל להתחיל לדרוש שכר גבוה יותר.
6.וטיפ אחרון – יכול להיות שתקבל מייל ובו תתבקש להפסיק "לנדנד". לא להיעלב. עובדי ענף הפרסום עסוקים מאוד ולעיתים שוכחים היות נחמדים, וכנראה שעדיף לך לא לעבוד במשרד הזה ולא תחת אותו מנהל קריאייטיב ששכח שפעם גם הוא היה חסר ניסיון. הרי בגלל הסיבה הזו בדיוק פנית לכ-10 משרדים.
7.בהצלחה!
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
