איך למצוא עבודה כמעצב/קופי במשרד פרסום, ללא נסיון קודם ובמצב מיתון במשק?
במשרדי פרסום, כמו ברוב הענפים, מעדיפים עובדים עם ניסיון. מצד שני, הרי כולנו התחלנו איפה-שהוא.
מצד שלישי (מדובר בנושא מורכב, עם הרבה צדדים), מצב השוק בזמנם של אלה שפעם התחילו ללא ניסיון הוא לא המצב של היום: מיתון או חוסר וודאות לקראת מצב המשק בחודשים הקרובים.
מצד רביעי, אבל תמיד יש איזה חבר שהחבר שלו כן התקבל בלי ניסיון, אז למה לא אני?
אז איך בכל זאת אפשר להיכנס לעולם הזה?
האמת, אין איזה פטנט, רק עבודה קשה. ומי שמוכן להשקיע זמן ומאמץ כדי להיכנס לענף, סביר להניח שגם לא יוותר בהמשך, כשיראה שהחיים בעולם הפרסום קשים, יום העבודה הוא ארוך עד מאוד, התגמול הכספי לא ממש מפתה (אלא רק אחרי הרבה שנות ניסיון) וההערכה מצד הלקוחות היא, איך לומר? לא רבה.
אז מה אפשר לעשות?
הנה מספר שלבים שיעלו את סיכוייך לקבל צ'אנס במחלקת קריאייטיב במשרד פרסום כזה או אחר:
1.למד את התחום. כנס לאינטרנט, עבור על פרסומות, שאל אנשים מהתחום. בדוק אילו משרדי פרסום עוסקים בענפים שמעניינים אותך ושלדעתך תוכל לתרום להם. בדוק אילו משרדים נמצאים בקשיים כלכליים ולכן לא כדאי לפנות אליהם (כי סביר להניח שלא יחפשו עובדים חדשים כרגע), ואילו משרדים דווקא צומחים או מראים על יציבות בתקופה זו (את אלה יש לסמן כפוטנציאל).
2.פנה ל-10 משרדים פוטנציאלים, שהיית רוצה לעבוד בהם. אל תפנה בהכרח למשרדים הגדולים. לפעמים דווקא במשרד קטן יכולה להיווצר הזדמנות לה אתה מחכה. לכל גודל משרד יש יתרונות וחסרונות.
אתר את מנהל הקריאייטיב במשרד ואת המייל שלו (זה דווקא פשוט: מתקשרים למשרד ושואלים את המזכירה מה שמו של מנהל הקריאייטיב), ושלח לו דוגמאות לעבודות שעשית. כדאי לשלוח פעם ביום או יומיים עבודה אחת, ולא את כל העבודות יחד במייל אחד.
בכל מייל יש לכתוב הסבר קצר על העבודה, לא יותר מ-3 שורות, ושמחר תשלח לו עבודה נוספת שלך.
למשלוח עבודה אחת בלבד יש שתי סיבות: א. לתת לכל עבודה את כבוד הראוי לה ואת היכולת של מנהל הקריאייטיב להתרשם ממנה. ב. ברגע שמנהל הקריאייטיב יקבל ממך 4-5 מיילים בזמן קצר יחסית (שבוע למשל), השם שלך ייחרט במוחו.
המלצה נוספת היא להכניס במייל שלך את האופציה ל"אישור קריאה" כדי שתבדוק שאכן המייל שלך הגיע ליעדו.
כל מייל יש לסיים בשם מלא, תפקיד נחשק וכמובן – מספר טלפון נייד.
3.לעקוב באמצעי המדיה אחר עבודות המשרד ולשלוח למנהל הקריאייטיב במייל מחמאות ותובנות על העבודה שלו. כולנו אוהבים לשמוע שאוהבים את העבודה שלנו (במיוחד כשהלקוחות לא ממש יודעים לעשות זאת). אפשר להשתמש גם ב"חברים שלי ראו ולדעתם..."). אגב, כאן לא המקום לביקורת בונה. עדיין מוקדם מידי לזה בשלב הזה של מערכת היחסים.
4.לעקוב באמצעי המדיה אחר פרסומים של המתחרים (חשוב שלא להשמיץ! ובוודאי לא אם פנית גם אל משרד מתחרה). חשוב שהביקורת תהייה עניינית, מתוך מטרה שהצד השני יוכל לאמוד את יכולת האבחנה שלך וללמוד מעט על יכולותיך היצירתיות. הצע חלופות ברמת סקיצות.
5.הראיון – חשוב לבוא עם דוגמאות לעבודות נוספות. אם אין ושלחת כבר את כולן – להכין משהו חדש. אפילו משהו אחד. בנוסף, להביא את כל שאר העבודות, גם אלו ששלחת במייל. אל תסמוך על כך שהצד השני שמר את החמרים שלך.
בסוף הראיון אפשר לשאול בעדינות לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה במשרד. חשוב לא להתעקש על השכר. זה לא הזמן המתאים. כרגע המטרה שלך היא להיכנס לתחום. אחרי שנה-שנתיים תוכל להתחיל לדרוש שכר גבוה יותר.
6.וטיפ אחרון – יכול להיות שתקבל מייל ובו תתבקש להפסיק "לנדנד". לא להיעלב. עובדי ענף הפרסום עסוקים מאוד ולעיתים שוכחים היות נחמדים, וכנראה שעדיף לך לא לעבוד במשרד הזה ולא תחת אותו מנהל קריאייטיב ששכח שפעם גם הוא היה חסר ניסיון. הרי בגלל הסיבה הזו בדיוק פנית לכ-10 משרדים.
7.בהצלחה!
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
