איך למצוא עבודה כמעצב/קופי במשרד פרסום, ללא נסיון קודם ובמצב מיתון במשק?
במשרדי פרסום, כמו ברוב הענפים, מעדיפים עובדים עם ניסיון. מצד שני, הרי כולנו התחלנו איפה-שהוא.
מצד שלישי (מדובר בנושא מורכב, עם הרבה צדדים), מצב השוק בזמנם של אלה שפעם התחילו ללא ניסיון הוא לא המצב של היום: מיתון או חוסר וודאות לקראת מצב המשק בחודשים הקרובים.
מצד רביעי, אבל תמיד יש איזה חבר שהחבר שלו כן התקבל בלי ניסיון, אז למה לא אני?
אז איך בכל זאת אפשר להיכנס לעולם הזה?
האמת, אין איזה פטנט, רק עבודה קשה. ומי שמוכן להשקיע זמן ומאמץ כדי להיכנס לענף, סביר להניח שגם לא יוותר בהמשך, כשיראה שהחיים בעולם הפרסום קשים, יום העבודה הוא ארוך עד מאוד, התגמול הכספי לא ממש מפתה (אלא רק אחרי הרבה שנות ניסיון) וההערכה מצד הלקוחות היא, איך לומר? לא רבה.
אז מה אפשר לעשות?
הנה מספר שלבים שיעלו את סיכוייך לקבל צ'אנס במחלקת קריאייטיב במשרד פרסום כזה או אחר:
1.למד את התחום. כנס לאינטרנט, עבור על פרסומות, שאל אנשים מהתחום. בדוק אילו משרדי פרסום עוסקים בענפים שמעניינים אותך ושלדעתך תוכל לתרום להם. בדוק אילו משרדים נמצאים בקשיים כלכליים ולכן לא כדאי לפנות אליהם (כי סביר להניח שלא יחפשו עובדים חדשים כרגע), ואילו משרדים דווקא צומחים או מראים על יציבות בתקופה זו (את אלה יש לסמן כפוטנציאל).
2.פנה ל-10 משרדים פוטנציאלים, שהיית רוצה לעבוד בהם. אל תפנה בהכרח למשרדים הגדולים. לפעמים דווקא במשרד קטן יכולה להיווצר הזדמנות לה אתה מחכה. לכל גודל משרד יש יתרונות וחסרונות.
אתר את מנהל הקריאייטיב במשרד ואת המייל שלו (זה דווקא פשוט: מתקשרים למשרד ושואלים את המזכירה מה שמו של מנהל הקריאייטיב), ושלח לו דוגמאות לעבודות שעשית. כדאי לשלוח פעם ביום או יומיים עבודה אחת, ולא את כל העבודות יחד במייל אחד.
בכל מייל יש לכתוב הסבר קצר על העבודה, לא יותר מ-3 שורות, ושמחר תשלח לו עבודה נוספת שלך.
למשלוח עבודה אחת בלבד יש שתי סיבות: א. לתת לכל עבודה את כבוד הראוי לה ואת היכולת של מנהל הקריאייטיב להתרשם ממנה. ב. ברגע שמנהל הקריאייטיב יקבל ממך 4-5 מיילים בזמן קצר יחסית (שבוע למשל), השם שלך ייחרט במוחו.
המלצה נוספת היא להכניס במייל שלך את האופציה ל"אישור קריאה" כדי שתבדוק שאכן המייל שלך הגיע ליעדו.
כל מייל יש לסיים בשם מלא, תפקיד נחשק וכמובן – מספר טלפון נייד.
3.לעקוב באמצעי המדיה אחר עבודות המשרד ולשלוח למנהל הקריאייטיב במייל מחמאות ותובנות על העבודה שלו. כולנו אוהבים לשמוע שאוהבים את העבודה שלנו (במיוחד כשהלקוחות לא ממש יודעים לעשות זאת). אפשר להשתמש גם ב"חברים שלי ראו ולדעתם..."). אגב, כאן לא המקום לביקורת בונה. עדיין מוקדם מידי לזה בשלב הזה של מערכת היחסים.
4.לעקוב באמצעי המדיה אחר פרסומים של המתחרים (חשוב שלא להשמיץ! ובוודאי לא אם פנית גם אל משרד מתחרה). חשוב שהביקורת תהייה עניינית, מתוך מטרה שהצד השני יוכל לאמוד את יכולת האבחנה שלך וללמוד מעט על יכולותיך היצירתיות. הצע חלופות ברמת סקיצות.
5.הראיון – חשוב לבוא עם דוגמאות לעבודות נוספות. אם אין ושלחת כבר את כולן – להכין משהו חדש. אפילו משהו אחד. בנוסף, להביא את כל שאר העבודות, גם אלו ששלחת במייל. אל תסמוך על כך שהצד השני שמר את החמרים שלך.
בסוף הראיון אפשר לשאול בעדינות לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה במשרד. חשוב לא להתעקש על השכר. זה לא הזמן המתאים. כרגע המטרה שלך היא להיכנס לתחום. אחרי שנה-שנתיים תוכל להתחיל לדרוש שכר גבוה יותר.
6.וטיפ אחרון – יכול להיות שתקבל מייל ובו תתבקש להפסיק "לנדנד". לא להיעלב. עובדי ענף הפרסום עסוקים מאוד ולעיתים שוכחים היות נחמדים, וכנראה שעדיף לך לא לעבוד במשרד הזה ולא תחת אותו מנהל קריאייטיב ששכח שפעם גם הוא היה חסר ניסיון. הרי בגלל הסיבה הזו בדיוק פנית לכ-10 משרדים.
7.בהצלחה!
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
