Yes המותג המוביל בפרסום בחודש יולי; שטראוס והחברה המרכזית המפרסמות המובילות
"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש יולי 2008.
רשתות השיווק מובילות ביולי את טבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום. המפרסם המוביל בקטגוריה הוא קו אופ הריבוע הכחול, עם הוצאה ריאלית של כ- 1.3 מליון דולר, ופרסום בולט למגה בעיר "איפה העוגה" באמצעות שיטרית מדיה גרופ, ו"כל יומיים שוק חדש במגה" באמצעות מקאן אריקסון.
שופרסל במקום השני בקטגוריה עם הנחות 20% במחלקות החשמל והמחשבים לחברי המועדון, ופרוייקט "למען השכונה שלי": שיפוץ גנים ציבוריים ברחבי הארץ. משרד הפרסום הוא גיתם BBDO. במקום השלישי בקטגוריה ממוקם ג'יימס ריצארדסון שמזכיר באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב ש"בשמים וקוסמטיקה קונים רק בדיוטי פרי".
תת ענף תקשורת ממוקם במקום השני החודש, עם בולטות בפרסום של פלאפון וסלקום, המשובצים במקומות השני והשלישי בהתאמה בטבלת המותגים הבולטים. פלאפון מפרסמים בכ- 1.8 מליון דולר את אירועי הבית הכחול בקיסריה, ואת "יש לך גוגל בפלאפון" באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סלקום מפרסמים בכ- 1.7 מליון דולר את ווליום 2008 וווליום בדרכים באמצעות מקאן אריקסון.
תת ענף מזגן מתמקם במקום הרביעי החודש עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 3.3 מליון דולר. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לחלק גדול של ההוצאה הזו לפרסום אחראית אלקטרה עם פרסום ל"מזגן השווה מליון" באמצעות JWT, וטורנדו שכבר מזמן הפך ממפרסם מקומונים למפרסם בליגה הבכירה, עם "מזגן טורנדו פלזמה" באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי."
שתי המפרסמות המובילות החודש הן שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. שטראוס בולטת עם מילקי פרלינים חדש באמצעות שלמור אבנון עמיחי ועוגת בראוניס שיש עלית באמצעות ראובני פרידן, ואילו החברה המרכזית למשקאות בולטת באמצעות קוקה קולה ווילג' באמצעות קבוצת דחף ו- THE SPRITE WAY בסגנון אפריקאי באמצעות גלר נסיס.
YES באמצעות מקאן אריקסון הוא המותג המוביל בפרסום, עם הוצאה של כ- 1.8 מליון דולר של פרסום לערוצי הסדרות השונים באמצעות יעל פוליאקוב וקמפיין האיראנים של אחמדיניג'ד.
מקדונלדס בולט במקום הרביעי בטבלת המותגים המושקעים בפרסום עם הוצאה לפרסום של 1.6 מליון דולר ומבצע 25 חבילות זוגיות לאולמפיידת בייג'ין, באמצעות פרסום יהושע TBWA.
דירוג ענף הפרסום עפ"י מותגים
YES 1.856 מיליון דולר
פלאפון 1.807 מיליון דולר
סלקום 1.717 מיליון דולר
מקדונלדס 1.639 מיליון דולר
אלקטרה - מזגן 1.361 מיליון דולר
ויזה כ.א.ל 1.193 מיליון דולר
פרטנר - אורנג' 1.180 מיליון דולר
תלמה - דגני בוקר 1.065 מיליון דולר
בזק - כללי 1.003 מיליון דולר
טורנדו - מזגנים 995,628 דולר
רשת שופרסל 960,553 דולר
מגה - רשת מזון 936,664 דולר
מזולה - מרגרינה 838,397 דולר
קוקה קולה 823,609 דולר
רשות המים 779,804 דולר
קולה RC FREE 766,028 דולר
דיוטי פרי - ג'ימס ריצ'רדסון 744,405 דולר
מכבי שירותי בריאות 737,117 דולר
יונדאי - פרטי 718,008 דולר
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
