Yes המותג המוביל בפרסום בחודש יולי; שטראוס והחברה המרכזית המפרסמות המובילות
"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש יולי 2008.
רשתות השיווק מובילות ביולי את טבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום. המפרסם המוביל בקטגוריה הוא קו אופ הריבוע הכחול, עם הוצאה ריאלית של כ- 1.3 מליון דולר, ופרסום בולט למגה בעיר "איפה העוגה" באמצעות שיטרית מדיה גרופ, ו"כל יומיים שוק חדש במגה" באמצעות מקאן אריקסון.
שופרסל במקום השני בקטגוריה עם הנחות 20% במחלקות החשמל והמחשבים לחברי המועדון, ופרוייקט "למען השכונה שלי": שיפוץ גנים ציבוריים ברחבי הארץ. משרד הפרסום הוא גיתם BBDO. במקום השלישי בקטגוריה ממוקם ג'יימס ריצארדסון שמזכיר באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב ש"בשמים וקוסמטיקה קונים רק בדיוטי פרי".
תת ענף תקשורת ממוקם במקום השני החודש, עם בולטות בפרסום של פלאפון וסלקום, המשובצים במקומות השני והשלישי בהתאמה בטבלת המותגים הבולטים. פלאפון מפרסמים בכ- 1.8 מליון דולר את אירועי הבית הכחול בקיסריה, ואת "יש לך גוגל בפלאפון" באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סלקום מפרסמים בכ- 1.7 מליון דולר את ווליום 2008 וווליום בדרכים באמצעות מקאן אריקסון.
תת ענף מזגן מתמקם במקום הרביעי החודש עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 3.3 מליון דולר. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לחלק גדול של ההוצאה הזו לפרסום אחראית אלקטרה עם פרסום ל"מזגן השווה מליון" באמצעות JWT, וטורנדו שכבר מזמן הפך ממפרסם מקומונים למפרסם בליגה הבכירה, עם "מזגן טורנדו פלזמה" באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי."
שתי המפרסמות המובילות החודש הן שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. שטראוס בולטת עם מילקי פרלינים חדש באמצעות שלמור אבנון עמיחי ועוגת בראוניס שיש עלית באמצעות ראובני פרידן, ואילו החברה המרכזית למשקאות בולטת באמצעות קוקה קולה ווילג' באמצעות קבוצת דחף ו- THE SPRITE WAY בסגנון אפריקאי באמצעות גלר נסיס.
YES באמצעות מקאן אריקסון הוא המותג המוביל בפרסום, עם הוצאה של כ- 1.8 מליון דולר של פרסום לערוצי הסדרות השונים באמצעות יעל פוליאקוב וקמפיין האיראנים של אחמדיניג'ד.
מקדונלדס בולט במקום הרביעי בטבלת המותגים המושקעים בפרסום עם הוצאה לפרסום של 1.6 מליון דולר ומבצע 25 חבילות זוגיות לאולמפיידת בייג'ין, באמצעות פרסום יהושע TBWA.
דירוג ענף הפרסום עפ"י מותגים
YES 1.856 מיליון דולר
פלאפון 1.807 מיליון דולר
סלקום 1.717 מיליון דולר
מקדונלדס 1.639 מיליון דולר
אלקטרה - מזגן 1.361 מיליון דולר
ויזה כ.א.ל 1.193 מיליון דולר
פרטנר - אורנג' 1.180 מיליון דולר
תלמה - דגני בוקר 1.065 מיליון דולר
בזק - כללי 1.003 מיליון דולר
טורנדו - מזגנים 995,628 דולר
רשת שופרסל 960,553 דולר
מגה - רשת מזון 936,664 דולר
מזולה - מרגרינה 838,397 דולר
קוקה קולה 823,609 דולר
רשות המים 779,804 דולר
קולה RC FREE 766,028 דולר
דיוטי פרי - ג'ימס ריצ'רדסון 744,405 דולר
מכבי שירותי בריאות 737,117 דולר
יונדאי - פרטי 718,008 דולר
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
