Yes המותג המוביל בפרסום בחודש יולי; שטראוס והחברה המרכזית המפרסמות המובילות

כך עולה מסקירת "יפעת בקרת פרסום" לחודש יולי. רשתות השיווק מובילות בדירוג הקטגוריות בפרסום עם הוצאה כוללת של 5.9 מיליון דולר
משה בנימין |

"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש יולי 2008.

רשתות השיווק מובילות ביולי את טבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום. המפרסם המוביל בקטגוריה הוא קו אופ הריבוע הכחול, עם הוצאה ריאלית של כ- 1.3 מליון דולר, ופרסום בולט למגה בעיר "איפה העוגה" באמצעות שיטרית מדיה גרופ, ו"כל יומיים שוק חדש במגה" באמצעות מקאן אריקסון.

שופרסל במקום השני בקטגוריה עם הנחות 20% במחלקות החשמל והמחשבים לחברי המועדון, ופרוייקט "למען השכונה שלי": שיפוץ גנים ציבוריים ברחבי הארץ. משרד הפרסום הוא גיתם BBDO. במקום השלישי בקטגוריה ממוקם ג'יימס ריצארדסון שמזכיר באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב ש"בשמים וקוסמטיקה קונים רק בדיוטי פרי".

תת ענף תקשורת ממוקם במקום השני החודש, עם בולטות בפרסום של פלאפון וסלקום, המשובצים במקומות השני והשלישי בהתאמה בטבלת המותגים הבולטים. פלאפון מפרסמים בכ- 1.8 מליון דולר את אירועי הבית הכחול בקיסריה, ואת "יש לך גוגל בפלאפון" באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סלקום מפרסמים בכ- 1.7 מליון דולר את ווליום 2008 וווליום בדרכים באמצעות מקאן אריקסון.

תת ענף מזגן מתמקם במקום הרביעי החודש עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 3.3 מליון דולר. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לחלק גדול של ההוצאה הזו לפרסום אחראית אלקטרה עם פרסום ל"מזגן השווה מליון" באמצעות JWT, וטורנדו שכבר מזמן הפך ממפרסם מקומונים למפרסם בליגה הבכירה, עם "מזגן טורנדו פלזמה" באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי."

שתי המפרסמות המובילות החודש הן שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. שטראוס בולטת עם מילקי פרלינים חדש באמצעות שלמור אבנון עמיחי ועוגת בראוניס שיש עלית באמצעות ראובני פרידן, ואילו החברה המרכזית למשקאות בולטת באמצעות קוקה קולה ווילג' באמצעות קבוצת דחף ו- THE SPRITE WAY בסגנון אפריקאי באמצעות גלר נסיס.

YES באמצעות מקאן אריקסון הוא המותג המוביל בפרסום, עם הוצאה של כ- 1.8 מליון דולר של פרסום לערוצי הסדרות השונים באמצעות יעל פוליאקוב וקמפיין האיראנים של אחמדיניג'ד.

מקדונלדס בולט במקום הרביעי בטבלת המותגים המושקעים בפרסום עם הוצאה לפרסום של 1.6 מליון דולר ומבצע 25 חבילות זוגיות לאולמפיידת בייג'ין, באמצעות פרסום יהושע TBWA.

דירוג ענף הפרסום עפ"י מותגים

YES 1.856 מיליון דולר

פלאפון 1.807 מיליון דולר

סלקום 1.717 מיליון דולר

מקדונלדס 1.639 מיליון דולר

אלקטרה - מזגן 1.361 מיליון דולר

ויזה כ.א.ל 1.193 מיליון דולר

פרטנר - אורנג' 1.180 מיליון דולר

תלמה - דגני בוקר 1.065 מיליון דולר

בזק - כללי 1.003 מיליון דולר

טורנדו - מזגנים 995,628 דולר

רשת שופרסל 960,553 דולר

מגה - רשת מזון 936,664 דולר

מזולה - מרגרינה 838,397 דולר

קוקה קולה 823,609 דולר

רשות המים 779,804 דולר

קולה RC FREE 766,028 דולר

דיוטי פרי - ג'ימס ריצ'רדסון 744,405 דולר

מכבי שירותי בריאות 737,117 דולר

יונדאי - פרטי 718,008 דולר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: