Yes המותג המוביל בפרסום בחודש יולי; שטראוס והחברה המרכזית המפרסמות המובילות
"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש יולי 2008.
רשתות השיווק מובילות ביולי את טבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום. המפרסם המוביל בקטגוריה הוא קו אופ הריבוע הכחול, עם הוצאה ריאלית של כ- 1.3 מליון דולר, ופרסום בולט למגה בעיר "איפה העוגה" באמצעות שיטרית מדיה גרופ, ו"כל יומיים שוק חדש במגה" באמצעות מקאן אריקסון.
שופרסל במקום השני בקטגוריה עם הנחות 20% במחלקות החשמל והמחשבים לחברי המועדון, ופרוייקט "למען השכונה שלי": שיפוץ גנים ציבוריים ברחבי הארץ. משרד הפרסום הוא גיתם BBDO. במקום השלישי בקטגוריה ממוקם ג'יימס ריצארדסון שמזכיר באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב ש"בשמים וקוסמטיקה קונים רק בדיוטי פרי".
תת ענף תקשורת ממוקם במקום השני החודש, עם בולטות בפרסום של פלאפון וסלקום, המשובצים במקומות השני והשלישי בהתאמה בטבלת המותגים הבולטים. פלאפון מפרסמים בכ- 1.8 מליון דולר את אירועי הבית הכחול בקיסריה, ואת "יש לך גוגל בפלאפון" באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סלקום מפרסמים בכ- 1.7 מליון דולר את ווליום 2008 וווליום בדרכים באמצעות מקאן אריקסון.
תת ענף מזגן מתמקם במקום הרביעי החודש עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 3.3 מליון דולר. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לחלק גדול של ההוצאה הזו לפרסום אחראית אלקטרה עם פרסום ל"מזגן השווה מליון" באמצעות JWT, וטורנדו שכבר מזמן הפך ממפרסם מקומונים למפרסם בליגה הבכירה, עם "מזגן טורנדו פלזמה" באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי."
שתי המפרסמות המובילות החודש הן שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. שטראוס בולטת עם מילקי פרלינים חדש באמצעות שלמור אבנון עמיחי ועוגת בראוניס שיש עלית באמצעות ראובני פרידן, ואילו החברה המרכזית למשקאות בולטת באמצעות קוקה קולה ווילג' באמצעות קבוצת דחף ו- THE SPRITE WAY בסגנון אפריקאי באמצעות גלר נסיס.
YES באמצעות מקאן אריקסון הוא המותג המוביל בפרסום, עם הוצאה של כ- 1.8 מליון דולר של פרסום לערוצי הסדרות השונים באמצעות יעל פוליאקוב וקמפיין האיראנים של אחמדיניג'ד.
מקדונלדס בולט במקום הרביעי בטבלת המותגים המושקעים בפרסום עם הוצאה לפרסום של 1.6 מליון דולר ומבצע 25 חבילות זוגיות לאולמפיידת בייג'ין, באמצעות פרסום יהושע TBWA.
דירוג ענף הפרסום עפ"י מותגים
YES 1.856 מיליון דולר
פלאפון 1.807 מיליון דולר
סלקום 1.717 מיליון דולר
מקדונלדס 1.639 מיליון דולר
אלקטרה - מזגן 1.361 מיליון דולר
ויזה כ.א.ל 1.193 מיליון דולר
פרטנר - אורנג' 1.180 מיליון דולר
תלמה - דגני בוקר 1.065 מיליון דולר
בזק - כללי 1.003 מיליון דולר
טורנדו - מזגנים 995,628 דולר
רשת שופרסל 960,553 דולר
מגה - רשת מזון 936,664 דולר
מזולה - מרגרינה 838,397 דולר
קוקה קולה 823,609 דולר
רשות המים 779,804 דולר
קולה RC FREE 766,028 דולר
דיוטי פרי - ג'ימס ריצ'רדסון 744,405 דולר
מכבי שירותי בריאות 737,117 דולר
יונדאי - פרטי 718,008 דולר
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
