Yes המותג המוביל בפרסום בחודש יולי; שטראוס והחברה המרכזית המפרסמות המובילות
"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש יולי 2008.
רשתות השיווק מובילות ביולי את טבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום. המפרסם המוביל בקטגוריה הוא קו אופ הריבוע הכחול, עם הוצאה ריאלית של כ- 1.3 מליון דולר, ופרסום בולט למגה בעיר "איפה העוגה" באמצעות שיטרית מדיה גרופ, ו"כל יומיים שוק חדש במגה" באמצעות מקאן אריקסון.
שופרסל במקום השני בקטגוריה עם הנחות 20% במחלקות החשמל והמחשבים לחברי המועדון, ופרוייקט "למען השכונה שלי": שיפוץ גנים ציבוריים ברחבי הארץ. משרד הפרסום הוא גיתם BBDO. במקום השלישי בקטגוריה ממוקם ג'יימס ריצארדסון שמזכיר באמצעות גליקמן נטלר סמסונוב ש"בשמים וקוסמטיקה קונים רק בדיוטי פרי".
תת ענף תקשורת ממוקם במקום השני החודש, עם בולטות בפרסום של פלאפון וסלקום, המשובצים במקומות השני והשלישי בהתאמה בטבלת המותגים הבולטים. פלאפון מפרסמים בכ- 1.8 מליון דולר את אירועי הבית הכחול בקיסריה, ואת "יש לך גוגל בפלאפון" באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סלקום מפרסמים בכ- 1.7 מליון דולר את ווליום 2008 וווליום בדרכים באמצעות מקאן אריקסון.
תת ענף מזגן מתמקם במקום הרביעי החודש עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 3.3 מליון דולר. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לחלק גדול של ההוצאה הזו לפרסום אחראית אלקטרה עם פרסום ל"מזגן השווה מליון" באמצעות JWT, וטורנדו שכבר מזמן הפך ממפרסם מקומונים למפרסם בליגה הבכירה, עם "מזגן טורנדו פלזמה" באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי."
שתי המפרסמות המובילות החודש הן שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. שטראוס בולטת עם מילקי פרלינים חדש באמצעות שלמור אבנון עמיחי ועוגת בראוניס שיש עלית באמצעות ראובני פרידן, ואילו החברה המרכזית למשקאות בולטת באמצעות קוקה קולה ווילג' באמצעות קבוצת דחף ו- THE SPRITE WAY בסגנון אפריקאי באמצעות גלר נסיס.
YES באמצעות מקאן אריקסון הוא המותג המוביל בפרסום, עם הוצאה של כ- 1.8 מליון דולר של פרסום לערוצי הסדרות השונים באמצעות יעל פוליאקוב וקמפיין האיראנים של אחמדיניג'ד.
מקדונלדס בולט במקום הרביעי בטבלת המותגים המושקעים בפרסום עם הוצאה לפרסום של 1.6 מליון דולר ומבצע 25 חבילות זוגיות לאולמפיידת בייג'ין, באמצעות פרסום יהושע TBWA.
דירוג ענף הפרסום עפ"י מותגים
YES 1.856 מיליון דולר
פלאפון 1.807 מיליון דולר
סלקום 1.717 מיליון דולר
מקדונלדס 1.639 מיליון דולר
אלקטרה - מזגן 1.361 מיליון דולר
ויזה כ.א.ל 1.193 מיליון דולר
פרטנר - אורנג' 1.180 מיליון דולר
תלמה - דגני בוקר 1.065 מיליון דולר
בזק - כללי 1.003 מיליון דולר
טורנדו - מזגנים 995,628 דולר
רשת שופרסל 960,553 דולר
מגה - רשת מזון 936,664 דולר
מזולה - מרגרינה 838,397 דולר
קוקה קולה 823,609 דולר
רשות המים 779,804 דולר
קולה RC FREE 766,028 דולר
דיוטי פרי - ג'ימס ריצ'רדסון 744,405 דולר
מכבי שירותי בריאות 737,117 דולר
יונדאי - פרטי 718,008 דולר

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.03% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
