"יצר המציצנות והסנסציה של התקשורת מביא אותה לעבור על החוק בפרסום עדויות של קטינים"

כך מוחה איגוד העובדים הסוציאליים בפני דליה דורנר בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות", נשיאת מועצת העיתונות; פונים בבקשה להפעלת "יד קשה נגד מערכות העיתונים וכלי התקשורת"
משה בנימין |

איגוד העובדים הסוציאליים פנה היום (יום ב') לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, בדרישה שתפעיל יד קשה נגד מערכות העיתונים וכלי התקשורת, העוברים על חוק ההגנה על קטינים, בפרסום עדויות ילדים ונוער, הנגבות על-ידי חוקרי ילדים.

במכתבו מביא יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, כדוגמה את הפרסום היום, על פני עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות", של עדויות הילדים מטירת הכרמל, שהיו עדים לרצח אימם על-ידי אביהם. "העדויות, שפורסמו כביכול בשמם של הילדים, מעדותם בפני חוקרי הילדים, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לאותם ילדים, שהינם נפגעי עבירה, ונועדו אך ורק לשרת את יצר המציצנות של העיתון", כותב פרי לדורנר.

לדבריו, גם במקרים בהם מפורסמות עדויות הקטינים, ללא שם או פרט מזהה אחר, תמיד ניתן לזהותם, שכן לאותם ילדים יש מעגל חברתי נרחב, הן באזור מגוריהם והן בבית הספר, וחשיפת פרטים אינטימיים שכאלה מעדותם, עלולים לפגוע בהם קשה ביותר ולחבל בהמשך הטיפול הסוציאלי בהם, שנועד לשקמם ולהחזירם לחיים נורמטיביים ככל האפשר.

ברגע שהעדויות מגיעות למשטרה ולעורכי הדין הן דולפות החוצה

"עדויות ילדים ונוער נגבות על-ידי עובדים סוציאליים, המוכשרים במיוחד לשמש כחוקרי ילדים ונוער, והם, כמו העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, אמונים על שמירת חיסיון מטפל-מטופל, וכפופים לכללי האתיקה המקצועית, ומחובתם לשמור על טובת הקטין הנחקר ולמנוע כל פרסום בעניינם", כותב יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי.

"אולם, מרגע שעדויות אלה מגיעות למשטרה או לעורכי הדין של מי מהצדדים המעורבים, דולפות עדויות אלה לתקשורת, ופרסומן, כאמור מהווה עבירה על החוק. עורכי הדין של הצדדים לא בוחלים לעיתים בעירוב קטינים לשם הוכחת חפותו של לקוחם, והתקשורת, במקום לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה והחוק, משתפת עימם פעולה, במטרה לחשוף את הסנסציה והצהוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".