"יצר המציצנות והסנסציה של התקשורת מביא אותה לעבור על החוק בפרסום עדויות של קטינים"

כך מוחה איגוד העובדים הסוציאליים בפני דליה דורנר בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות", נשיאת מועצת העיתונות; פונים בבקשה להפעלת "יד קשה נגד מערכות העיתונים וכלי התקשורת"
משה בנימין |

איגוד העובדים הסוציאליים פנה היום (יום ב') לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, בדרישה שתפעיל יד קשה נגד מערכות העיתונים וכלי התקשורת, העוברים על חוק ההגנה על קטינים, בפרסום עדויות ילדים ונוער, הנגבות על-ידי חוקרי ילדים.

במכתבו מביא יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, כדוגמה את הפרסום היום, על פני עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות", של עדויות הילדים מטירת הכרמל, שהיו עדים לרצח אימם על-ידי אביהם. "העדויות, שפורסמו כביכול בשמם של הילדים, מעדותם בפני חוקרי הילדים, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לאותם ילדים, שהינם נפגעי עבירה, ונועדו אך ורק לשרת את יצר המציצנות של העיתון", כותב פרי לדורנר.

לדבריו, גם במקרים בהם מפורסמות עדויות הקטינים, ללא שם או פרט מזהה אחר, תמיד ניתן לזהותם, שכן לאותם ילדים יש מעגל חברתי נרחב, הן באזור מגוריהם והן בבית הספר, וחשיפת פרטים אינטימיים שכאלה מעדותם, עלולים לפגוע בהם קשה ביותר ולחבל בהמשך הטיפול הסוציאלי בהם, שנועד לשקמם ולהחזירם לחיים נורמטיביים ככל האפשר.

ברגע שהעדויות מגיעות למשטרה ולעורכי הדין הן דולפות החוצה

"עדויות ילדים ונוער נגבות על-ידי עובדים סוציאליים, המוכשרים במיוחד לשמש כחוקרי ילדים ונוער, והם, כמו העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, אמונים על שמירת חיסיון מטפל-מטופל, וכפופים לכללי האתיקה המקצועית, ומחובתם לשמור על טובת הקטין הנחקר ולמנוע כל פרסום בעניינם", כותב יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי.

"אולם, מרגע שעדויות אלה מגיעות למשטרה או לעורכי הדין של מי מהצדדים המעורבים, דולפות עדויות אלה לתקשורת, ופרסומן, כאמור מהווה עבירה על החוק. עורכי הדין של הצדדים לא בוחלים לעיתים בעירוב קטינים לשם הוכחת חפותו של לקוחם, והתקשורת, במקום לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה והחוק, משתפת עימם פעולה, במטרה לחשוף את הסנסציה והצהוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.