אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?

שמעון מיכאל כהן פרובידנס שוקי הון בימים האחרונים שבה ועלתה לכותרות שאלת כדאיות ההשקעה באג"ח זבל. זאת אולי על רקע מעצרו בישראל של בועז יונה, האיש ששפך מי קרח על שוק האג"ח הלוהט של ישראל מודל 2007.

משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.

מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.

הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.

ההזדמנות בשוק מול הסיכון :

אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

הדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFTהדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFT

200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב

עוד עסקת ענק מדווחת בעיר תל-אביב: דירה נמכרה ב-58 מיליון שקלים בפרויקט יוקרה על קו החוף של העיר

הדס ברטל |

דירת יוקרה, ששייכת לפרויקט היוקרה הרברט סמואל SIX-8 שעל חוף ימה של תל-אביב, נמכרה בכ-58 מיליון שקלים. משתרעת על פני שטח של כ-275 מ"ר, מה שאומר שהיא נמכרה בכ-200 אלף שקל למ"ר.

פרויקט הרברט סמואל SIX-8 של קבוצת אביב יתנשא לגובה של 19 קומות ויכלול כ-50 דירות. כאשר דירה זו נמצאת בקומה העשירית. הפרויקט נמצא ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, מרכז העיר ונמל יפו. הוא צפוי לשלב מגורים, מלונאות ומסחר בשטח כולל של 18 אלף מ"ר שמתוכו 6,000 מ"ר מיועד למלונאות ומסחר והיתר למגורים. צפי סיום המגדל הוא בעוד כ-3 וחצי שנים.

הדיירים בפרויקט ייהנו משירותי קונסיירז', בריכה על הגג, חדר כושר, ספא ונוף פנורמי לכל רחבי תל אביב, קו הים של תל-אביב ויפו העתיקה.

את התכנון האדריכלי מוביל משרד האדריכלים משה צור, ואילו את עיצוב הפנים והחללים הציבוריים מובילה מעצבת העל הבינלאומית פטרישיה אורקיולה. ששת קומות המסד יכללו מלון בוטיק יוקרתי עם 120 חדרים, שיספק שירותים גם לדיירי הבניין, 500 מ"ר נוספים משטח הבניין ישמש למסחר, שיכללו בית קפה ומסעדה הפונים לטיילת. 

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב  מחזיקה בבעלותה 51% מהפרויקט ומשמשת גם כקבלן המבצע.