אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?

שמעון מיכאל כהן פרובידנס שוקי הון בימים האחרונים שבה ועלתה לכותרות שאלת כדאיות ההשקעה באג"ח זבל. זאת אולי על רקע מעצרו בישראל של בועז יונה, האיש ששפך מי קרח על שוק האג"ח הלוהט של ישראל מודל 2007.

משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.

מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.

הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.

ההזדמנות בשוק מול הסיכון :

אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.


מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.