אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?
משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.
מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.
הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.
ההזדמנות בשוק מול הסיכון :
אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
