אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?
משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.
מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.
הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.
ההזדמנות בשוק מול הסיכון :
אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
עסקה בהיקף 8.57 מיליארד דולר עם בואינג, אספקה מדורגת עד סוף 2035 ושילוב מערכות ישראליות בדגם שמבוסס על F-15EX
ארה"ב נותנת אור ירוק סופי למכירת 25 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15IA לישראל, בעסקה שמוערכת ב-8.57 מיליארד דולר, עם אפשרות להרחבה לעד 25 מטוסים נוספים. ההתקשרות מול בואינג נחתמת בדצמבר וכוללת תכנון, ייצור, בדיקות ואספקה מדורגת עד סוף 2035.
התשלום הראשוני עומד על 840 מיליון דולר וממומן מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. היקף הסיוע השנתי עומד על 3.3 מיליארד דולר במסגרת ההסכם הנוכחי שמסתיים ב-2028, ובמהלך השנה ישראל מקבלת גם חבילת סיוע חירום נוספת בהיקף 5.2 מיליארד דולר שכוללת אלפי ערכות הנחיה לטילים. פה נכנסת התמונה הרחבה, כי זה לא עוד רכש נקודתי אלא חלק ממסגרת שמגלגלת כסף וציוד לאורך שנים.
מה נכנס למטוס
ה-F-15IA מבוסס על דגם ה-F-15EX האמריקאי ומיועד לעליונות אווירית לטווחים ארוכים. הוא מצויד במכ"ם AESA מתקדם מסוג AN/APG-82 שמאפשר גילוי מטרות מרחוק בדיוק גבוה, גם בסביבה עם הפרעות אלקטרוניות.
לצד המכ"ם, המטוס כולל מערכת היגוי דיגיטלית fly-by-wire שמשפרת את התמרון ומרחיבה את מעטפת הטיסה, כולל יכולת טיסה בלי מגבלות זווית התקפה כפי שמוצג בדגם. אליו מצטרפת מערכת לוחמה אלקטרונית EPAWSS שנועדה להתמודד עם מכ"מים וטילים עוינים באמצעות שיבוש וניהול חתימה אלקטרונית. בישראל משולבות גם טכנולוגיות מקומיות, בהן קסדות תצוגה מתקדמות של אלביט שמציגות נתונים בזמן אמת מול עיני הטייס, ומערכות הגנה עצמית של רפאל, כולל מערכות התרעה מפני טילים. כדי שזה לא יישאר מפרט טכני על הנייר, הרעיון הוא לקצר זמן תגובה ולתת לצוות תמונת מצב חדה גם כשמסביב רועש ומבלבל.
- משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביצועים, טווח וחימוש
ה-F-15IA בנוי לשלב מהירות על קולית עם נשיאת חימוש כבדה לאורך זמן. הוא מגיע למהירות מקסימלית של 2.5 מאך, כ-2,655 קמ"ש בגובה רב, ומופעל במנועי F110-GE-129 עם דחף של 29,500 פאונד לכל מנוע. זה מתחבר ליכולת להמריא עם משקל גבוה ולהישאר יעיל גם כשמתרחקים מהבסיס.
