אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?

שמעון מיכאל כהן פרובידנס שוקי הון בימים האחרונים שבה ועלתה לכותרות שאלת כדאיות ההשקעה באג"ח זבל. זאת אולי על רקע מעצרו בישראל של בועז יונה, האיש ששפך מי קרח על שוק האג"ח הלוהט של ישראל מודל 2007.

משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.

מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.

הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.

ההזדמנות בשוק מול הסיכון :

אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).