אג"ח high yield – הזדמנות ההשקעה של 2008?
משקיעים המעוניינים לרכוש היום אג"ח קונצרני בשוק המקומי צריכים תחילה להודות לקברניטי תעשיית הסאב-פריים ובאותה נשימה צריכים להודות לחברת חפציבה ולמר בועז יונה על תרומתם הנכבדה להתפכחות הפעילים בשוק האג"ח.
מתחילת שנת 2003 ועד אמצע שנת 2007 נהנה שוק אגרות החוב המקומי מגאות חסרת תקדים שהלכה והתעצמה. גופים מוסדיים ובראשם קרנות נאמנות גייסו מציבור המשקיעים מיליארדי שקלים לתיקי השקעות "סולידיים", המתמחים בהשקעות באגרות חוב. כל זמן שהגאות נמשכה נהנו המשקיעים מתשואות נאות בתוך פרקי זמן קצרים.
הצורך הגובר לספק תשואה שוטפת גבוהה הביא מנהלי השקעות לנהירה אחר אג"ח שאינן מדורגות. אלה זיכו בתוספת תשואה של אחוזים בודדים על פני אג"ח ממשלתי או מדורג. מנגד, חברות רבות ניצלו את המומנטום החיובי בבורסה וגייסו כסף באמצעות הנפקת אג"ח, לעתים במספר סדרות לחברה אחת. תהליך זה נמשך בעוצמה רבה ויצר בועה שעתידה היתה להתנפץ בפני המשקיעים "הסולידיים". ואכן כטבעה של כל בועה היא התנפצה. שרשרת אירועים חריגים שהחלו במחצית השניה של 2007 עם פשיטת הרגל של חברת חפציבה, דרך פקיעת בועת הנדל"ן בארה"ב ויצירת משבר נזילות גלובלי עצום מימדים הובילה לפאניקה בשוק אגרות החוב המקומי ולירידת שערים של עשרות אחוזים באג"ח הלא מדורגות. ירידות השערים העלו את התשואה הגלומה באגרות חוב רבות לרמה דו ספרתית של אג"ח זבל.
ההזדמנות בשוק מול הסיכון :
אנחנו בפרובידנס שוקי הון מעריכים כי הפאניקה יצרה הזדמנות השקעה מצוינת עבור המשקיע המתוחכם. במצב שאנו עדים לו היום, התשואה השנתית העודפת של אג"ח לא מדורג על פני אג"ח ממשלתי או מדורג מסתכמת ב- 10% ויותר. אי הודאות בשוק כולו מעלה את התשואה על אגרות חוב אלה לרמה ממוצעת שהיא הרבה מעבר לתוחלת הסיכון שלהן. כיום נסחרות בבורסה 114 סדרות של אג"ח צמודות מדד בתשואה שנתית דו ספרתית. ממוצע גודל סדרה 106 מיליון ₪ והתשואה השנתית הגלומה בהן עומדת על 23% בממוצע. בעינינו ניתן ליצור תיקי אג"ח זבל שיניבו תשואה שנתית גבוה, גם אם לוקחים בחשבון מקרים של default בחלק מהסדרות. כך למשל, תיק אג"ח זבל בסיכון בינוני עשוי להניב תשואה נומינלית מצטברת של 75% ב- 5 שנים בתוחלת default של 10%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
