טבע נשארת מאחור? דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק
רק אתמול (ג') הגיבה מניית טבע (סימול: TEVA) בירידה חדה להודעה של מיילן האמריקנית (סימול: MYL) ונטקו ההודית אודות שיתוף הפעולה בשיווק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון של טבע, והיום ממשיכה טבע לרכז עניין על רקע עסקת רכש גדולה בענף הפרמצבטיקה, כמו גם בשל התייחסות ראשונה של בית ההשקעות מריל לינץ' למהלך של מיילן.
לפי פרסומים בתקשורת הזרה, חברת התרופות היפנית דייצ'י (Daiichi Sankyo) רוכשת את השליטה (יותר מ-50%) בחברת התרופות ההודית רנבקסי (Ranbaxy) לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, מעל שווי השוק של החברה העומד היום על 5 מיליארד דולר. במילים אחרות, החברה היפנית משלמת פרמיה של 70% על רנבקסי. רנבקסי היא חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בהודו.
מניית רנבקסי נסחרת היום בשוק לפי מכפיל 35 על הרווח ב-2007, כך שהפרמיה אותה שילמה החברה היפנית הינה אגרסיבית. דאיצ'י היא חברת התרופות השלישית בגודלה ביפן. התרופה העיקרית של רנבקסי היא הנקסיום (Nexium), אשר תורמת לחברה 5.5 מיליארד דולר במונחי מכירות שנתיים. טבע מנסה בעצמה להשיק גרסה גנרית לנקסיום על מנת לזכות בנתח שוק בתרופה זו.
"אני לא חושב שזה ישנה באופן מהותי את הלך הרוח של המשקיעים את השווי של טבע", אמר האנליסטים יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון. "לא הייתי מתרגש מהרכישה הזו יותר מדי. החברות הגנריות ההודיות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים, אבל צריך לזכור שרנבקסי והיא החברה הגנרית התשיעית בגודלה בעולם; זה לא בסדרי הגודל של טבע".
בשנה האחרונה נצפו מספר רכישות גדולות בענף התרופות הגנריות בעולם, החל מרכישת מרק KGaA על ידי מיילן תמורת למעלה מ-6 מיליארד דולר וכעת רכישת השליטה ברנבקסי. טבע נמנעה מלבצע רכישה גדולה מאז שקנתה את אייווקס ב-2005 תמורת יותר מ-7 מיליארד דולר.
גורמים בשוק שנפגשו לאחרונה עם בכירים בטבע מסרו ל-Bizportal, כי בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין, אלא להמשיך באסטרטגיה של רכישות קטנות ובינוניות תוך חיזוק מעמדם בשווקים גיאוגרפיים בהם לחברה אחיזה חלשה יחסית, כדוגמת גרמניה, יפן ועוד.
במקביל, מריל לינץ' התייחס היום, כאמור, להתפתחויות בזירת הקופקסון, ומסר כי "מסגרת הזמן למוצר של מיילן ונטקו אינו ברור; איננו צופים תחרות גנרית לקופקסון של טבע בשנים הקרובות, אך אנו צופים התגברות החדשות והאיומים בעניין זה, מה שירכז את תשומת ליבם של המשקיעים".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
