טבע נשארת מאחור? דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק
רק אתמול (ג') הגיבה מניית טבע (סימול: TEVA) בירידה חדה להודעה של מיילן האמריקנית (סימול: MYL) ונטקו ההודית אודות שיתוף הפעולה בשיווק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון של טבע, והיום ממשיכה טבע לרכז עניין על רקע עסקת רכש גדולה בענף הפרמצבטיקה, כמו גם בשל התייחסות ראשונה של בית ההשקעות מריל לינץ' למהלך של מיילן.
לפי פרסומים בתקשורת הזרה, חברת התרופות היפנית דייצ'י (Daiichi Sankyo) רוכשת את השליטה (יותר מ-50%) בחברת התרופות ההודית רנבקסי (Ranbaxy) לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, מעל שווי השוק של החברה העומד היום על 5 מיליארד דולר. במילים אחרות, החברה היפנית משלמת פרמיה של 70% על רנבקסי. רנבקסי היא חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בהודו.
מניית רנבקסי נסחרת היום בשוק לפי מכפיל 35 על הרווח ב-2007, כך שהפרמיה אותה שילמה החברה היפנית הינה אגרסיבית. דאיצ'י היא חברת התרופות השלישית בגודלה ביפן. התרופה העיקרית של רנבקסי היא הנקסיום (Nexium), אשר תורמת לחברה 5.5 מיליארד דולר במונחי מכירות שנתיים. טבע מנסה בעצמה להשיק גרסה גנרית לנקסיום על מנת לזכות בנתח שוק בתרופה זו.
"אני לא חושב שזה ישנה באופן מהותי את הלך הרוח של המשקיעים את השווי של טבע", אמר האנליסטים יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון. "לא הייתי מתרגש מהרכישה הזו יותר מדי. החברות הגנריות ההודיות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים, אבל צריך לזכור שרנבקסי והיא החברה הגנרית התשיעית בגודלה בעולם; זה לא בסדרי הגודל של טבע".
בשנה האחרונה נצפו מספר רכישות גדולות בענף התרופות הגנריות בעולם, החל מרכישת מרק KGaA על ידי מיילן תמורת למעלה מ-6 מיליארד דולר וכעת רכישת השליטה ברנבקסי. טבע נמנעה מלבצע רכישה גדולה מאז שקנתה את אייווקס ב-2005 תמורת יותר מ-7 מיליארד דולר.
גורמים בשוק שנפגשו לאחרונה עם בכירים בטבע מסרו ל-Bizportal, כי בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין, אלא להמשיך באסטרטגיה של רכישות קטנות ובינוניות תוך חיזוק מעמדם בשווקים גיאוגרפיים בהם לחברה אחיזה חלשה יחסית, כדוגמת גרמניה, יפן ועוד.
במקביל, מריל לינץ' התייחס היום, כאמור, להתפתחויות בזירת הקופקסון, ומסר כי "מסגרת הזמן למוצר של מיילן ונטקו אינו ברור; איננו צופים תחרות גנרית לקופקסון של טבע בשנים הקרובות, אך אנו צופים התגברות החדשות והאיומים בעניין זה, מה שירכז את תשומת ליבם של המשקיעים".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")