טבע נשארת מאחור? דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק

גורמים בשוק: בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין. מריל לינץ': האיומים גוברים, המניה תתקשה לעלות. גורמים בשוק: טבע לא תבצע רכישה גדולה
עדי בן ישראל |

רק אתמול (ג') הגיבה מניית טבע (סימול: TEVA) בירידה חדה להודעה של מיילן האמריקנית (סימול: MYL) ונטקו ההודית אודות שיתוף הפעולה בשיווק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון של טבע, והיום ממשיכה טבע לרכז עניין על רקע עסקת רכש גדולה בענף הפרמצבטיקה, כמו גם בשל התייחסות ראשונה של בית ההשקעות מריל לינץ' למהלך של מיילן.

לפי פרסומים בתקשורת הזרה, חברת התרופות היפנית דייצ'י (Daiichi Sankyo) רוכשת את השליטה (יותר מ-50%) בחברת התרופות ההודית רנבקסי (Ranbaxy) לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, מעל שווי השוק של החברה העומד היום על 5 מיליארד דולר. במילים אחרות, החברה היפנית משלמת פרמיה של 70% על רנבקסי. רנבקסי היא חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בהודו.

מניית רנבקסי נסחרת היום בשוק לפי מכפיל 35 על הרווח ב-2007, כך שהפרמיה אותה שילמה החברה היפנית הינה אגרסיבית. דאיצ'י היא חברת התרופות השלישית בגודלה ביפן. התרופה העיקרית של רנבקסי היא הנקסיום (Nexium), אשר תורמת לחברה 5.5 מיליארד דולר במונחי מכירות שנתיים. טבע מנסה בעצמה להשיק גרסה גנרית לנקסיום על מנת לזכות בנתח שוק בתרופה זו.

"אני לא חושב שזה ישנה באופן מהותי את הלך הרוח של המשקיעים את השווי של טבע", אמר האנליסטים יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון. "לא הייתי מתרגש מהרכישה הזו יותר מדי. החברות הגנריות ההודיות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים, אבל צריך לזכור שרנבקסי והיא החברה הגנרית התשיעית בגודלה בעולם; זה לא בסדרי הגודל של טבע".

בשנה האחרונה נצפו מספר רכישות גדולות בענף התרופות הגנריות בעולם, החל מרכישת מרק KGaA על ידי מיילן תמורת למעלה מ-6 מיליארד דולר וכעת רכישת השליטה ברנבקסי. טבע נמנעה מלבצע רכישה גדולה מאז שקנתה את אייווקס ב-2005 תמורת יותר מ-7 מיליארד דולר.

גורמים בשוק שנפגשו לאחרונה עם בכירים בטבע מסרו ל-Bizportal, כי בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין, אלא להמשיך באסטרטגיה של רכישות קטנות ובינוניות תוך חיזוק מעמדם בשווקים גיאוגרפיים בהם לחברה אחיזה חלשה יחסית, כדוגמת גרמניה, יפן ועוד.

במקביל, מריל לינץ' התייחס היום, כאמור, להתפתחויות בזירת הקופקסון, ומסר כי "מסגרת הזמן למוצר של מיילן ונטקו אינו ברור; איננו צופים תחרות גנרית לקופקסון של טבע בשנים הקרובות, אך אנו צופים התגברות החדשות והאיומים בעניין זה, מה שירכז את תשומת ליבם של המשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי