טבע נשארת מאחור? דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק

גורמים בשוק: בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין. מריל לינץ': האיומים גוברים, המניה תתקשה לעלות. גורמים בשוק: טבע לא תבצע רכישה גדולה
עדי בן ישראל |

רק אתמול (ג') הגיבה מניית טבע (סימול: TEVA) בירידה חדה להודעה של מיילן האמריקנית (סימול: MYL) ונטקו ההודית אודות שיתוף הפעולה בשיווק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון של טבע, והיום ממשיכה טבע לרכז עניין על רקע עסקת רכש גדולה בענף הפרמצבטיקה, כמו גם בשל התייחסות ראשונה של בית ההשקעות מריל לינץ' למהלך של מיילן.

לפי פרסומים בתקשורת הזרה, חברת התרופות היפנית דייצ'י (Daiichi Sankyo) רוכשת את השליטה (יותר מ-50%) בחברת התרופות ההודית רנבקסי (Ranbaxy) לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, מעל שווי השוק של החברה העומד היום על 5 מיליארד דולר. במילים אחרות, החברה היפנית משלמת פרמיה של 70% על רנבקסי. רנבקסי היא חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בהודו.

מניית רנבקסי נסחרת היום בשוק לפי מכפיל 35 על הרווח ב-2007, כך שהפרמיה אותה שילמה החברה היפנית הינה אגרסיבית. דאיצ'י היא חברת התרופות השלישית בגודלה ביפן. התרופה העיקרית של רנבקסי היא הנקסיום (Nexium), אשר תורמת לחברה 5.5 מיליארד דולר במונחי מכירות שנתיים. טבע מנסה בעצמה להשיק גרסה גנרית לנקסיום על מנת לזכות בנתח שוק בתרופה זו.

"אני לא חושב שזה ישנה באופן מהותי את הלך הרוח של המשקיעים את השווי של טבע", אמר האנליסטים יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון. "לא הייתי מתרגש מהרכישה הזו יותר מדי. החברות הגנריות ההודיות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים, אבל צריך לזכור שרנבקסי והיא החברה הגנרית התשיעית בגודלה בעולם; זה לא בסדרי הגודל של טבע".

בשנה האחרונה נצפו מספר רכישות גדולות בענף התרופות הגנריות בעולם, החל מרכישת מרק KGaA על ידי מיילן תמורת למעלה מ-6 מיליארד דולר וכעת רכישת השליטה ברנבקסי. טבע נמנעה מלבצע רכישה גדולה מאז שקנתה את אייווקס ב-2005 תמורת יותר מ-7 מיליארד דולר.

גורמים בשוק שנפגשו לאחרונה עם בכירים בטבע מסרו ל-Bizportal, כי בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין, אלא להמשיך באסטרטגיה של רכישות קטנות ובינוניות תוך חיזוק מעמדם בשווקים גיאוגרפיים בהם לחברה אחיזה חלשה יחסית, כדוגמת גרמניה, יפן ועוד.

במקביל, מריל לינץ' התייחס היום, כאמור, להתפתחויות בזירת הקופקסון, ומסר כי "מסגרת הזמן למוצר של מיילן ונטקו אינו ברור; איננו צופים תחרות גנרית לקופקסון של טבע בשנים הקרובות, אך אנו צופים התגברות החדשות והאיומים בעניין זה, מה שירכז את תשומת ליבם של המשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: