טבע נשארת מאחור? דייצ'י היפנית רוכשת את רנבקסי ההודית בפרמיה של 70% על מחיר השוק

גורמים בשוק: בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין. מריל לינץ': האיומים גוברים, המניה תתקשה לעלות. גורמים בשוק: טבע לא תבצע רכישה גדולה
עדי בן ישראל |

רק אתמול (ג') הגיבה מניית טבע (סימול: TEVA) בירידה חדה להודעה של מיילן האמריקנית (סימול: MYL) ונטקו ההודית אודות שיתוף הפעולה בשיווק גרסה גנרית לתרופת הקופקסון של טבע, והיום ממשיכה טבע לרכז עניין על רקע עסקת רכש גדולה בענף הפרמצבטיקה, כמו גם בשל התייחסות ראשונה של בית ההשקעות מריל לינץ' למהלך של מיילן.

לפי פרסומים בתקשורת הזרה, חברת התרופות היפנית דייצ'י (Daiichi Sankyo) רוכשת את השליטה (יותר מ-50%) בחברת התרופות ההודית רנבקסי (Ranbaxy) לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, מעל שווי השוק של החברה העומד היום על 5 מיליארד דולר. במילים אחרות, החברה היפנית משלמת פרמיה של 70% על רנבקסי. רנבקסי היא חברת התרופות הגנריות הגדולה ביותר בהודו.

מניית רנבקסי נסחרת היום בשוק לפי מכפיל 35 על הרווח ב-2007, כך שהפרמיה אותה שילמה החברה היפנית הינה אגרסיבית. דאיצ'י היא חברת התרופות השלישית בגודלה ביפן. התרופה העיקרית של רנבקסי היא הנקסיום (Nexium), אשר תורמת לחברה 5.5 מיליארד דולר במונחי מכירות שנתיים. טבע מנסה בעצמה להשיק גרסה גנרית לנקסיום על מנת לזכות בנתח שוק בתרופה זו.

"אני לא חושב שזה ישנה באופן מהותי את הלך הרוח של המשקיעים את השווי של טבע", אמר האנליסטים יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון. "לא הייתי מתרגש מהרכישה הזו יותר מדי. החברות הגנריות ההודיות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים, אבל צריך לזכור שרנבקסי והיא החברה הגנרית התשיעית בגודלה בעולם; זה לא בסדרי הגודל של טבע".

בשנה האחרונה נצפו מספר רכישות גדולות בענף התרופות הגנריות בעולם, החל מרכישת מרק KGaA על ידי מיילן תמורת למעלה מ-6 מיליארד דולר וכעת רכישת השליטה ברנבקסי. טבע נמנעה מלבצע רכישה גדולה מאז שקנתה את אייווקס ב-2005 תמורת יותר מ-7 מיליארד דולר.

גורמים בשוק שנפגשו לאחרונה עם בכירים בטבע מסרו ל-Bizportal, כי בטבע לא מתכננים לבצע רכישות גדולות במיליארדי דולרים בעתיד הנראה לעין, אלא להמשיך באסטרטגיה של רכישות קטנות ובינוניות תוך חיזוק מעמדם בשווקים גיאוגרפיים בהם לחברה אחיזה חלשה יחסית, כדוגמת גרמניה, יפן ועוד.

במקביל, מריל לינץ' התייחס היום, כאמור, להתפתחויות בזירת הקופקסון, ומסר כי "מסגרת הזמן למוצר של מיילן ונטקו אינו ברור; איננו צופים תחרות גנרית לקופקסון של טבע בשנים הקרובות, אך אנו צופים התגברות החדשות והאיומים בעניין זה, מה שירכז את תשומת ליבם של המשקיעים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.