הכלכלה הבריטית

בריטניה נמנית על קבוצת המדינות הגדולות והחשובות ביותר ובמשך שנים רבות הייתה הכלכלה הרביעית בעולם לאחר ארה"ב, יפן וגרמניה, אך השינויים במזרח הובילו לכך שהתוצר הסיני עבר לאחרונה את התוצר הבריטי מה שהוריד את בריטניה למקום החמישי.
מבט תעודות סל |

עם זאת, בריטניה לא הצטרפה לאיחוד המטבע האירופי – היורו, והלירה שטרלינג נותרה המטבע המקומי. לפני יותר מ-20 שנה החלה בריטניה בתהליך מקיף של הפרטה והפחתת מיסים ומכסים, אשר הקטין את המעורבות הממשלתית והגביר את התחרותיות והיעילות במשק הבריטי. לבריטניה מצבורי נפט בים הצפוני, מכרות פחם וגז טבעי וחלקו של סקטור ייצור האנרגיה בכלכלה הינו אחד הגבוהים מבין המדינות המפותחות. בריטניה מציגה לאורך העשור האחרון נתונים כלכליים מצוינים כגון צמיחה גבוהה לנפש לעומת אבטלה ואינפלציה נמוכה. לכל אלו השפעות מכריעות על נתוני הבורסה בלונדון שהיא גם אחת מהותיקות בעולם שפעילותה החלה לפני כ- 300 שנים.

אחד המדדים החשובים ביותר, המשמש כברומטר לאבחון מצבה של הכלכלה הבריטית, הינו מדד הפוטסי (FTSE) 100 ("FINACIAL TIMES STOCK EXCHANGE"). מדד זה כולל בתוכו את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המייצגות כ-80% מנפח המסחר בבורסה בלונדון.

100 החברות הגדולות בבריטניה הן לרוב חברות גלובאליות, לכן לכלכלת בריטניה ולמדד הפוטסי יש תלות גבוהה בכלכלות יתר מדינות אירופה, המזרח הרחוק וארה"ב. בולטים במיוחד הבנקים הבריטיים, חברות האנרגיה וחברות התרופות, המתאפיינות בפעילות רבה בשווקים אלו. לאחרונה, עם תחילת התרחבות משבר המשכנתאות האמריקאי שבבסיסו חשש ממצוקת אשראי, נבלמה העלייה במחירי המניות בבריטניה, והחלה מגמה של ירידות במדדים.

הענפים הבולטים ביותר במדד הפוטסי 100: ענף הפיננסים - המהווה משקל גדול ממנו, וניתן למנות בו את הבנקים הגדולים בבריטניה, להם פעילות רחבה עם ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק, כדוגמת בנק בנק HSBC; ענף התרופות - בו ניתן למנות את חברות התרופות חובקות העולם בתחום: Glaxo Smith Klein, Astra Zeneca; ענף השרות לטלפוניה סלולארית - בו ניתן למנות את חברת וודאפון, ספקית הרשת הסלולארית הגדולה בעולם על פי קריטריון גודל מחזור המכירות שלה ובעלת מיליוני מנויים במרבית מדינות אירופה.

החל מאפריל 2008 צפויה הקלה במס חברות באנגליה, אשר צפויה להגדיל את המיזמים העסקיים, את רווחי החברות ואת הצמיחה הכלכלית בכלל. הפחתת מיסים נוספת צפויה גם במגזר הפרטי הצפויה לגרום להתרחבות הצריכה ולעודד השקעות בשוק ההון.

כיצד ניתן להשקיע במדד הפוטסי 100?

בארץ ובחו"ל נסחרות מספר תעודות סל ו-ETF המספקות חשיפה למדד הפוטסי:

1. ISF LN – ETF העוקב אחר מדד הפוטסי 100 ונסחר בבורסת לונדון.

2. תעודות סל בישראל – קיימות מספר תעודות העוקבות אחר מדד הפוטסי ונסחרות בבורסה בת"א.

3. (EWU) - iShares MSCI UK Index Fund ETF העוקב אחר מדד שמפרסמת חברת מורגן סטנלי (חשוב לציין, כי אין מדובר בהרכב מניות זהה למדד הפוטסי 100).

תשואות המדד:

מתחילת שנה: -12.7%

שנת 2007: 3.79%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.