הכלכלה הבריטית

בריטניה נמנית על קבוצת המדינות הגדולות והחשובות ביותר ובמשך שנים רבות הייתה הכלכלה הרביעית בעולם לאחר ארה"ב, יפן וגרמניה, אך השינויים במזרח הובילו לכך שהתוצר הסיני עבר לאחרונה את התוצר הבריטי מה שהוריד את בריטניה למקום החמישי.
מבט תעודות סל |

עם זאת, בריטניה לא הצטרפה לאיחוד המטבע האירופי – היורו, והלירה שטרלינג נותרה המטבע המקומי. לפני יותר מ-20 שנה החלה בריטניה בתהליך מקיף של הפרטה והפחתת מיסים ומכסים, אשר הקטין את המעורבות הממשלתית והגביר את התחרותיות והיעילות במשק הבריטי. לבריטניה מצבורי נפט בים הצפוני, מכרות פחם וגז טבעי וחלקו של סקטור ייצור האנרגיה בכלכלה הינו אחד הגבוהים מבין המדינות המפותחות. בריטניה מציגה לאורך העשור האחרון נתונים כלכליים מצוינים כגון צמיחה גבוהה לנפש לעומת אבטלה ואינפלציה נמוכה. לכל אלו השפעות מכריעות על נתוני הבורסה בלונדון שהיא גם אחת מהותיקות בעולם שפעילותה החלה לפני כ- 300 שנים.

אחד המדדים החשובים ביותר, המשמש כברומטר לאבחון מצבה של הכלכלה הבריטית, הינו מדד הפוטסי (FTSE) 100 ("FINACIAL TIMES STOCK EXCHANGE"). מדד זה כולל בתוכו את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המייצגות כ-80% מנפח המסחר בבורסה בלונדון.

100 החברות הגדולות בבריטניה הן לרוב חברות גלובאליות, לכן לכלכלת בריטניה ולמדד הפוטסי יש תלות גבוהה בכלכלות יתר מדינות אירופה, המזרח הרחוק וארה"ב. בולטים במיוחד הבנקים הבריטיים, חברות האנרגיה וחברות התרופות, המתאפיינות בפעילות רבה בשווקים אלו. לאחרונה, עם תחילת התרחבות משבר המשכנתאות האמריקאי שבבסיסו חשש ממצוקת אשראי, נבלמה העלייה במחירי המניות בבריטניה, והחלה מגמה של ירידות במדדים.

הענפים הבולטים ביותר במדד הפוטסי 100: ענף הפיננסים - המהווה משקל גדול ממנו, וניתן למנות בו את הבנקים הגדולים בבריטניה, להם פעילות רחבה עם ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק, כדוגמת בנק בנק HSBC; ענף התרופות - בו ניתן למנות את חברות התרופות חובקות העולם בתחום: Glaxo Smith Klein, Astra Zeneca; ענף השרות לטלפוניה סלולארית - בו ניתן למנות את חברת וודאפון, ספקית הרשת הסלולארית הגדולה בעולם על פי קריטריון גודל מחזור המכירות שלה ובעלת מיליוני מנויים במרבית מדינות אירופה.

החל מאפריל 2008 צפויה הקלה במס חברות באנגליה, אשר צפויה להגדיל את המיזמים העסקיים, את רווחי החברות ואת הצמיחה הכלכלית בכלל. הפחתת מיסים נוספת צפויה גם במגזר הפרטי הצפויה לגרום להתרחבות הצריכה ולעודד השקעות בשוק ההון.

כיצד ניתן להשקיע במדד הפוטסי 100?

בארץ ובחו"ל נסחרות מספר תעודות סל ו-ETF המספקות חשיפה למדד הפוטסי:

1. ISF LN – ETF העוקב אחר מדד הפוטסי 100 ונסחר בבורסת לונדון.

2. תעודות סל בישראל – קיימות מספר תעודות העוקבות אחר מדד הפוטסי ונסחרות בבורסה בת"א.

3. (EWU) - iShares MSCI UK Index Fund ETF העוקב אחר מדד שמפרסמת חברת מורגן סטנלי (חשוב לציין, כי אין מדובר בהרכב מניות זהה למדד הפוטסי 100).

תשואות המדד:

מתחילת שנה: -12.7%

שנת 2007: 3.79%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.