הכלכלה הבריטית
עם זאת, בריטניה לא הצטרפה לאיחוד המטבע האירופי – היורו, והלירה שטרלינג נותרה המטבע המקומי. לפני יותר מ-20 שנה החלה בריטניה בתהליך מקיף של הפרטה והפחתת מיסים ומכסים, אשר הקטין את המעורבות הממשלתית והגביר את התחרותיות והיעילות במשק הבריטי. לבריטניה מצבורי נפט בים הצפוני, מכרות פחם וגז טבעי וחלקו של סקטור ייצור האנרגיה בכלכלה הינו אחד הגבוהים מבין המדינות המפותחות. בריטניה מציגה לאורך העשור האחרון נתונים כלכליים מצוינים כגון צמיחה גבוהה לנפש לעומת אבטלה ואינפלציה נמוכה. לכל אלו השפעות מכריעות על נתוני הבורסה בלונדון שהיא גם אחת מהותיקות בעולם שפעילותה החלה לפני כ- 300 שנים.
אחד המדדים החשובים ביותר, המשמש כברומטר לאבחון מצבה של הכלכלה הבריטית, הינו מדד הפוטסי (FTSE) 100 ("FINACIAL TIMES STOCK EXCHANGE"). מדד זה כולל בתוכו את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המייצגות כ-80% מנפח המסחר בבורסה בלונדון.
100 החברות הגדולות בבריטניה הן לרוב חברות גלובאליות, לכן לכלכלת בריטניה ולמדד הפוטסי יש תלות גבוהה בכלכלות יתר מדינות אירופה, המזרח הרחוק וארה"ב. בולטים במיוחד הבנקים הבריטיים, חברות האנרגיה וחברות התרופות, המתאפיינות בפעילות רבה בשווקים אלו. לאחרונה, עם תחילת התרחבות משבר המשכנתאות האמריקאי שבבסיסו חשש ממצוקת אשראי, נבלמה העלייה במחירי המניות בבריטניה, והחלה מגמה של ירידות במדדים.
הענפים הבולטים ביותר במדד הפוטסי 100: ענף הפיננסים - המהווה משקל גדול ממנו, וניתן למנות בו את הבנקים הגדולים בבריטניה, להם פעילות רחבה עם ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק, כדוגמת בנק בנק HSBC; ענף התרופות - בו ניתן למנות את חברות התרופות חובקות העולם בתחום: Glaxo Smith Klein, Astra Zeneca; ענף השרות לטלפוניה סלולארית - בו ניתן למנות את חברת וודאפון, ספקית הרשת הסלולארית הגדולה בעולם על פי קריטריון גודל מחזור המכירות שלה ובעלת מיליוני מנויים במרבית מדינות אירופה.
החל מאפריל 2008 צפויה הקלה במס חברות באנגליה, אשר צפויה להגדיל את המיזמים העסקיים, את רווחי החברות ואת הצמיחה הכלכלית בכלל. הפחתת מיסים נוספת צפויה גם במגזר הפרטי הצפויה לגרום להתרחבות הצריכה ולעודד השקעות בשוק ההון.
כיצד ניתן להשקיע במדד הפוטסי 100?
בארץ ובחו"ל נסחרות מספר תעודות סל ו-ETF המספקות חשיפה למדד הפוטסי:
1. ISF LN – ETF העוקב אחר מדד הפוטסי 100 ונסחר בבורסת לונדון.
2. תעודות סל בישראל – קיימות מספר תעודות העוקבות אחר מדד הפוטסי ונסחרות בבורסה בת"א.
3. (EWU) - iShares MSCI UK Index Fund ETF העוקב אחר מדד שמפרסמת חברת מורגן סטנלי (חשוב לציין, כי אין מדובר בהרכב מניות זהה למדד הפוטסי 100).
תשואות המדד:
מתחילת שנה: -12.7%
שנת 2007: 3.79%
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
