הכלכלה הבריטית
עם זאת, בריטניה לא הצטרפה לאיחוד המטבע האירופי – היורו, והלירה שטרלינג נותרה המטבע המקומי. לפני יותר מ-20 שנה החלה בריטניה בתהליך מקיף של הפרטה והפחתת מיסים ומכסים, אשר הקטין את המעורבות הממשלתית והגביר את התחרותיות והיעילות במשק הבריטי. לבריטניה מצבורי נפט בים הצפוני, מכרות פחם וגז טבעי וחלקו של סקטור ייצור האנרגיה בכלכלה הינו אחד הגבוהים מבין המדינות המפותחות. בריטניה מציגה לאורך העשור האחרון נתונים כלכליים מצוינים כגון צמיחה גבוהה לנפש לעומת אבטלה ואינפלציה נמוכה. לכל אלו השפעות מכריעות על נתוני הבורסה בלונדון שהיא גם אחת מהותיקות בעולם שפעילותה החלה לפני כ- 300 שנים.
אחד המדדים החשובים ביותר, המשמש כברומטר לאבחון מצבה של הכלכלה הבריטית, הינו מדד הפוטסי (FTSE) 100 ("FINACIAL TIMES STOCK EXCHANGE"). מדד זה כולל בתוכו את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המייצגות כ-80% מנפח המסחר בבורסה בלונדון.
100 החברות הגדולות בבריטניה הן לרוב חברות גלובאליות, לכן לכלכלת בריטניה ולמדד הפוטסי יש תלות גבוהה בכלכלות יתר מדינות אירופה, המזרח הרחוק וארה"ב. בולטים במיוחד הבנקים הבריטיים, חברות האנרגיה וחברות התרופות, המתאפיינות בפעילות רבה בשווקים אלו. לאחרונה, עם תחילת התרחבות משבר המשכנתאות האמריקאי שבבסיסו חשש ממצוקת אשראי, נבלמה העלייה במחירי המניות בבריטניה, והחלה מגמה של ירידות במדדים.
הענפים הבולטים ביותר במדד הפוטסי 100: ענף הפיננסים - המהווה משקל גדול ממנו, וניתן למנות בו את הבנקים הגדולים בבריטניה, להם פעילות רחבה עם ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק, כדוגמת בנק בנק HSBC; ענף התרופות - בו ניתן למנות את חברות התרופות חובקות העולם בתחום: Glaxo Smith Klein, Astra Zeneca; ענף השרות לטלפוניה סלולארית - בו ניתן למנות את חברת וודאפון, ספקית הרשת הסלולארית הגדולה בעולם על פי קריטריון גודל מחזור המכירות שלה ובעלת מיליוני מנויים במרבית מדינות אירופה.
החל מאפריל 2008 צפויה הקלה במס חברות באנגליה, אשר צפויה להגדיל את המיזמים העסקיים, את רווחי החברות ואת הצמיחה הכלכלית בכלל. הפחתת מיסים נוספת צפויה גם במגזר הפרטי הצפויה לגרום להתרחבות הצריכה ולעודד השקעות בשוק ההון.
כיצד ניתן להשקיע במדד הפוטסי 100?
בארץ ובחו"ל נסחרות מספר תעודות סל ו-ETF המספקות חשיפה למדד הפוטסי:
1. ISF LN – ETF העוקב אחר מדד הפוטסי 100 ונסחר בבורסת לונדון.
2. תעודות סל בישראל – קיימות מספר תעודות העוקבות אחר מדד הפוטסי ונסחרות בבורסה בת"א.
3. (EWU) - iShares MSCI UK Index Fund ETF העוקב אחר מדד שמפרסמת חברת מורגן סטנלי (חשוב לציין, כי אין מדובר בהרכב מניות זהה למדד הפוטסי 100).
תשואות המדד:
מתחילת שנה: -12.7%
שנת 2007: 3.79%
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
