כי"ל מספקת את הסחורה: הרווח הנקי זינק ב-83% מעבר לתחזיות
ענקית הכימיקלים הישראלית כי"ל מדווחת הבוקר על תוצאות חזקות לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, כאשר המכירות ברבעון הרביעי של השנה הגיעו לשיא של 1.2 מיליארד דולר, עלייה של 44% לעומת הרבעון המקביל ב-2006. זאת, בעוד התחזית של בית ההשקעות HSBC מיום חמישי האחרון עמדה על הכנסות של 1.087 מיליארד דולר.
הרווח הנקי ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בסכום שיא של 165 מיליון דולר, עלייה של 83% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. על פי התחזיות של HSBC, הרווח של כיל צפוי היה לעמוד על 139.9 מיליון דולר.
נתונים נוספים ברבעון הרביעי מצביעים גם הם על שיפור בתוצאות החברה. כך, למשל, הרווח הגולמי ברבעון זה עלה ב-47% ל-476 מיליון דולר והרווח התפעולי זינק ב-51 והתסכם ב-223.5 מיליון דולר.
מהחברה נסמר בתגובה, כי "הגידול במכירות וברווחיות נובע בעיקר מהגידול בהכנסות במגזר הדשנים, כתוצאה מגידול בכמויות האשלג שנמכרו ומעליית מחירי המכירה של האשלג ודשני הפוספט".
במבט שנתי, הרווח הנקי של החברה זינק ב-43% לרמה של 535 מיליון דולר וההכנסות צמחו ב-28% ל-4.1 מיליארד דולר. כמו כן, הרווח הגולמי טיפס 36% ל-1.5 מיליארד דולר והרווח התפעולי עלה ב-33% ל-714 מיליון דולר. יש לציין כי לשורת הרווח הנקי תרם גם שיעור מס נמוך - 17.6% בשנה החולפת לעומת 27.6% בשנת 2006. בין הגורמים שהשפיעו לחיוב על הוצאות המיסוי הנמוכות ניתן למצוא את התחזקות השקל מול הדולר.
מהתפלגות ההכנסות של החברה עולה, כי 5.9% מהמכירות בלבד בשנת 2009 היו לישראל, כאשר אחוז המכירות הגבוה ביותר היה לאירופה (37.2%) ואחריו אסיה (21.2%). צפון אמריקה היוותה 19.6% מהמכירות. דירקטוריון החברה מציין בדוחות, כי התחזקות האירו מול הדולר תרם גם כן לגידול במכירות לאירופה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
