נתון המאקרו בארה"ב הרעיד את מדדי אירופה: הפוטסי איבד 2.6%

טוני דולפין: "הנתונים מרמזים כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון". הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו, בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. בישראליות: לידקום איבדה 27.5% וניפסון דיגיטאל התחזקה בכ-6%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים, ובתוך כך רשמו שיא ירידות דו שבועי. זאת, על רקע התחזקות הספקולציות כי ארצות הברית נמצאת במיתון, כתוצאה מפרסום ביצועי מדד הפעילות העסקית. כמו כן, עדכון התחזיות מטה של National Semiconductor ו- Heidelberger Druckmaschinen הכבידו על המדדים.

מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, נפל בחודש ינואר לרמה של 41.9%, מ-54.4% בחודש דצמבר ופספס בגדול את ציפיות הכלכלנים ל-53%.

" זה נורא", ציין טוני דולפין, אסטרטג ב- Henderson Global Investors. "ביחד עם נתוני התעסוקה, הנתונים מסמנים כי כלכלת ארצות הברית האטה באופן קיצוני כבר בתחילת 2008, וכמו כן, מרמז כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון".

מדדים

מדד ה- Stoxx 600 איבד היום 3.2% מערכו לרמה של 318.63 נקודות, זאת כתוצאה מהדיווח כי פעילות סקטור השירותים בארצות הברית, המשקף כ-90% מהכלכלה, באופן מפתיע הצטמק בחודש ינואר. זאת בהמשך לנתוני דו"ח התעסוקה שהתפרסם ב-1 לינואר, והציג ירידה של 17,000 משרות בשוק העבודה.

אינדקס ה- Stoxx 600 הציג בחודש ינואר את ביצועי הגרועים ביותר מאז 1970, לאחר שהספיק להשיל כ-13% מתחילת השנה, בעקבות התגברות החששות למיתון.

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. כמו כן, הפוטסי הלונדוני איבד 2.6%.

אינדקס ה- Stoxx 50השיל 3% , אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, צנח ב-3.9%.

ארופאיות במרכז

יצרנית השבבים האירופאית, ASML, צנחה היום 3.1% למחיר של 17.62 אירו למניה. מניות חברת . Infineon, החברה השנייה בגדולה ליצור שבבים באירופה, איבדה 2.6% למחיר של 7.05 אירו למניה. יצרנית המיקרו שבבים הבריטית, CSR צנחה 6.9% למחיר של 493.5 פני למניה.

מעצבת השבבים, ARM Holdings, צנחה היום ב-20% למחיר של 94.5 פני למניה. החברה אשר מעצבת שבבים בעבור ענקית המחשוב, אינטל, הודיעה כי רווחיה לרבעון הרביעי של שנת 2007 צנחו ב-15% ל-9.86 מיליון פאונד, כתוצאה מירידה במכירות.

היצרנית הגדולה בעולם למכונות דפוס, Heidelberger Druck, נחלשה היום ב-16% למחיר של 16.51 אירו למניה, הירידה הגדולה ביותר מאז מרץ 1998. זאת לאחר שהחברה האמורה הודיעה כי רווחיה צנחו לרמה של 42.3 מיליון אירו, כתוצאה מירידה בהזמנות. התוצאות פספסו את הערכות השוק, רווח של 46.7 מיליון אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.