נתון המאקרו בארה"ב הרעיד את מדדי אירופה: הפוטסי איבד 2.6%

טוני דולפין: "הנתונים מרמזים כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון". הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו, בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. בישראליות: לידקום איבדה 27.5% וניפסון דיגיטאל התחזקה בכ-6%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים, ובתוך כך רשמו שיא ירידות דו שבועי. זאת, על רקע התחזקות הספקולציות כי ארצות הברית נמצאת במיתון, כתוצאה מפרסום ביצועי מדד הפעילות העסקית. כמו כן, עדכון התחזיות מטה של National Semiconductor ו- Heidelberger Druckmaschinen הכבידו על המדדים.

מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, נפל בחודש ינואר לרמה של 41.9%, מ-54.4% בחודש דצמבר ופספס בגדול את ציפיות הכלכלנים ל-53%.

" זה נורא", ציין טוני דולפין, אסטרטג ב- Henderson Global Investors. "ביחד עם נתוני התעסוקה, הנתונים מסמנים כי כלכלת ארצות הברית האטה באופן קיצוני כבר בתחילת 2008, וכמו כן, מרמז כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון".

מדדים

מדד ה- Stoxx 600 איבד היום 3.2% מערכו לרמה של 318.63 נקודות, זאת כתוצאה מהדיווח כי פעילות סקטור השירותים בארצות הברית, המשקף כ-90% מהכלכלה, באופן מפתיע הצטמק בחודש ינואר. זאת בהמשך לנתוני דו"ח התעסוקה שהתפרסם ב-1 לינואר, והציג ירידה של 17,000 משרות בשוק העבודה.

אינדקס ה- Stoxx 600 הציג בחודש ינואר את ביצועי הגרועים ביותר מאז 1970, לאחר שהספיק להשיל כ-13% מתחילת השנה, בעקבות התגברות החששות למיתון.

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. כמו כן, הפוטסי הלונדוני איבד 2.6%.

אינדקס ה- Stoxx 50השיל 3% , אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, צנח ב-3.9%.

ארופאיות במרכז

יצרנית השבבים האירופאית, ASML, צנחה היום 3.1% למחיר של 17.62 אירו למניה. מניות חברת . Infineon, החברה השנייה בגדולה ליצור שבבים באירופה, איבדה 2.6% למחיר של 7.05 אירו למניה. יצרנית המיקרו שבבים הבריטית, CSR צנחה 6.9% למחיר של 493.5 פני למניה.

מעצבת השבבים, ARM Holdings, צנחה היום ב-20% למחיר של 94.5 פני למניה. החברה אשר מעצבת שבבים בעבור ענקית המחשוב, אינטל, הודיעה כי רווחיה לרבעון הרביעי של שנת 2007 צנחו ב-15% ל-9.86 מיליון פאונד, כתוצאה מירידה במכירות.

היצרנית הגדולה בעולם למכונות דפוס, Heidelberger Druck, נחלשה היום ב-16% למחיר של 16.51 אירו למניה, הירידה הגדולה ביותר מאז מרץ 1998. זאת לאחר שהחברה האמורה הודיעה כי רווחיה צנחו לרמה של 42.3 מיליון אירו, כתוצאה מירידה בהזמנות. התוצאות פספסו את הערכות השוק, רווח של 46.7 מיליון אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.