נתון המאקרו בארה"ב הרעיד את מדדי אירופה: הפוטסי איבד 2.6%

טוני דולפין: "הנתונים מרמזים כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון". הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו, בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. בישראליות: לידקום איבדה 27.5% וניפסון דיגיטאל התחזקה בכ-6%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים, ובתוך כך רשמו שיא ירידות דו שבועי. זאת, על רקע התחזקות הספקולציות כי ארצות הברית נמצאת במיתון, כתוצאה מפרסום ביצועי מדד הפעילות העסקית. כמו כן, עדכון התחזיות מטה של National Semiconductor ו- Heidelberger Druckmaschinen הכבידו על המדדים.

מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, נפל בחודש ינואר לרמה של 41.9%, מ-54.4% בחודש דצמבר ופספס בגדול את ציפיות הכלכלנים ל-53%.

" זה נורא", ציין טוני דולפין, אסטרטג ב- Henderson Global Investors. "ביחד עם נתוני התעסוקה, הנתונים מסמנים כי כלכלת ארצות הברית האטה באופן קיצוני כבר בתחילת 2008, וכמו כן, מרמז כי ארצות הברית נמצאת כעת במיתון".

מדדים

מדד ה- Stoxx 600 איבד היום 3.2% מערכו לרמה של 318.63 נקודות, זאת כתוצאה מהדיווח כי פעילות סקטור השירותים בארצות הברית, המשקף כ-90% מהכלכלה, באופן מפתיע הצטמק בחודש ינואר. זאת בהמשך לנתוני דו"ח התעסוקה שהתפרסם ב-1 לינואר, והציג ירידה של 17,000 משרות בשוק העבודה.

אינדקס ה- Stoxx 600 הציג בחודש ינואר את ביצועי הגרועים ביותר מאז 1970, לאחר שהספיק להשיל כ-13% מתחילת השנה, בעקבות התגברות החששות למיתון.

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני איבד 3.5% מערכו בעוד הקאק הצרפתי השיל 4%. כמו כן, הפוטסי הלונדוני איבד 2.6%.

אינדקס ה- Stoxx 50השיל 3% , אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, צנח ב-3.9%.

ארופאיות במרכז

יצרנית השבבים האירופאית, ASML, צנחה היום 3.1% למחיר של 17.62 אירו למניה. מניות חברת . Infineon, החברה השנייה בגדולה ליצור שבבים באירופה, איבדה 2.6% למחיר של 7.05 אירו למניה. יצרנית המיקרו שבבים הבריטית, CSR צנחה 6.9% למחיר של 493.5 פני למניה.

מעצבת השבבים, ARM Holdings, צנחה היום ב-20% למחיר של 94.5 פני למניה. החברה אשר מעצבת שבבים בעבור ענקית המחשוב, אינטל, הודיעה כי רווחיה לרבעון הרביעי של שנת 2007 צנחו ב-15% ל-9.86 מיליון פאונד, כתוצאה מירידה במכירות.

היצרנית הגדולה בעולם למכונות דפוס, Heidelberger Druck, נחלשה היום ב-16% למחיר של 16.51 אירו למניה, הירידה הגדולה ביותר מאז מרץ 1998. זאת לאחר שהחברה האמורה הודיעה כי רווחיה צנחו לרמה של 42.3 מיליון אירו, כתוצאה מירידה בהזמנות. התוצאות פספסו את הערכות השוק, רווח של 46.7 מיליון אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.