בנובמבר 2007 ניתחתי לאחרונה את מניית בנק הפועלים. השורה התחתונה גרסה שמי שמחזיק את המניה הזאת לא הרוויח אגורה שחוקה כבר שנתיים שכן המוכרים יושבים ברמת 22 – 23 שקלים למניה ואפילו לא עושים מאמץ להסתיר את זה. עוד הערכתי אז שהעיתוי ברכישת המניה הוא גרוע. המניה דשדשה תקופה ארוכה בין 23 שקלים למניה כרמת התנגדות לבין 16.5 – 17 שקלים למניה ממש התחננה שלא לרכוש אותה.

הפריצה מטה והמשמעות

בימים האחרונים פרצה המניה מטה את הרף התחתון של הדשדוש. היא עשתה זאת, בצורה מובהקת ועם מומנטום שלילי, דבר המעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה מובהקת ואמיתית שאמורה להוביל את המניה בדרך סלולה ומסודרת לדרום היבש והצחיח. אפשר לראות זאת בברור על גבי הגרף המצורף.

מן הידועות הוא שתהליך דשדוש מאפשר לחשב בקלות את יעד המחירים המינימאלי אליו שואפת המניה. חישוב פשוט מלמד שעומק הדשדוש מהרף העליון ועד לתחתון הוא כ-25%. כלומר, תחשיב פשוט מלמד שמעבר לעובדה שכיוונה של המניה מטה הרי שהיא אמורה להישחק, בשלבים כמובן ובליווי תיקונים טכניים, עד למחיר של 12.5 – 13 שקלים למניה.

הפריצה מטה והמשמעות

מבחינת רמות התנגדות ופוטנציאל עליות מקסימאלי בתיקון טכני, הרי שקשה לי לראות את מניית בנק פועלים חוצה בתקופה הקרובה את רמת 17.5 שקלים למניה. אירוע כזה יחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינוין.

בדרכה מטה מחכות למנייה רמות תמיכה כאשר הראשונה שבהן שוכנת סביב 15 שקלים למניה ומתחתיה תמיכה במחיר של 14 שקלים למניה

סיכום

בסופו של דבר בחרה המניה כיוון. ואחרי תקופת דשדוש ארוכה התרחשה פריצה מטה. סביר להניח שמחירה של המניה ימשיך להתדרדר עד למחירים בהם נקבתי כאשר בדרך כמובן שיתכנו תיקונים כאלה או אחרים שיבדקו על רקע מחזורי המסחר ומדדים אחרים.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.