ניתוח טכני: מניה גדולה בדרך לירידה עוד יותר גדולה
בנובמבר 2007 ניתחתי לאחרונה את מניית בנק הפועלים. השורה התחתונה גרסה שמי שמחזיק את המניה הזאת לא הרוויח אגורה שחוקה כבר שנתיים שכן המוכרים יושבים ברמת 22 – 23 שקלים למניה ואפילו לא עושים מאמץ להסתיר את זה. עוד הערכתי אז שהעיתוי ברכישת המניה הוא גרוע. המניה דשדשה תקופה ארוכה בין 23 שקלים למניה כרמת התנגדות לבין 16.5 – 17 שקלים למניה ממש התחננה שלא לרכוש אותה.
הפריצה מטה והמשמעות
בימים האחרונים פרצה המניה מטה את הרף התחתון של הדשדוש. היא עשתה זאת, בצורה מובהקת ועם מומנטום שלילי, דבר המעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה מובהקת ואמיתית שאמורה להוביל את המניה בדרך סלולה ומסודרת לדרום היבש והצחיח. אפשר לראות זאת בברור על גבי הגרף המצורף.
מן הידועות הוא שתהליך דשדוש מאפשר לחשב בקלות את יעד המחירים המינימאלי אליו שואפת המניה. חישוב פשוט מלמד שעומק הדשדוש מהרף העליון ועד לתחתון הוא כ-25%. כלומר, תחשיב פשוט מלמד שמעבר לעובדה שכיוונה של המניה מטה הרי שהיא אמורה להישחק, בשלבים כמובן ובליווי תיקונים טכניים, עד למחיר של 12.5 – 13 שקלים למניה.
הפריצה מטה והמשמעות
מבחינת רמות התנגדות ופוטנציאל עליות מקסימאלי בתיקון טכני, הרי שקשה לי לראות את מניית בנק פועלים חוצה בתקופה הקרובה את רמת 17.5 שקלים למניה. אירוע כזה יחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינוין.
בדרכה מטה מחכות למנייה רמות תמיכה כאשר הראשונה שבהן שוכנת סביב 15 שקלים למניה ומתחתיה תמיכה במחיר של 14 שקלים למניה
סיכום
בסופו של דבר בחרה המניה כיוון. ואחרי תקופת דשדוש ארוכה התרחשה פריצה מטה. סביר להניח שמחירה של המניה ימשיך להתדרדר עד למחירים בהם נקבתי כאשר בדרך כמובן שיתכנו תיקונים כאלה או אחרים שיבדקו על רקע מחזורי המסחר ומדדים אחרים.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
