ניתוח טכני: מניה גדולה בדרך לירידה עוד יותר גדולה
בנובמבר 2007 ניתחתי לאחרונה את מניית בנק הפועלים. השורה התחתונה גרסה שמי שמחזיק את המניה הזאת לא הרוויח אגורה שחוקה כבר שנתיים שכן המוכרים יושבים ברמת 22 – 23 שקלים למניה ואפילו לא עושים מאמץ להסתיר את זה. עוד הערכתי אז שהעיתוי ברכישת המניה הוא גרוע. המניה דשדשה תקופה ארוכה בין 23 שקלים למניה כרמת התנגדות לבין 16.5 – 17 שקלים למניה ממש התחננה שלא לרכוש אותה.
הפריצה מטה והמשמעות
בימים האחרונים פרצה המניה מטה את הרף התחתון של הדשדוש. היא עשתה זאת, בצורה מובהקת ועם מומנטום שלילי, דבר המעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה מובהקת ואמיתית שאמורה להוביל את המניה בדרך סלולה ומסודרת לדרום היבש והצחיח. אפשר לראות זאת בברור על גבי הגרף המצורף.
מן הידועות הוא שתהליך דשדוש מאפשר לחשב בקלות את יעד המחירים המינימאלי אליו שואפת המניה. חישוב פשוט מלמד שעומק הדשדוש מהרף העליון ועד לתחתון הוא כ-25%. כלומר, תחשיב פשוט מלמד שמעבר לעובדה שכיוונה של המניה מטה הרי שהיא אמורה להישחק, בשלבים כמובן ובליווי תיקונים טכניים, עד למחיר של 12.5 – 13 שקלים למניה.
הפריצה מטה והמשמעות
מבחינת רמות התנגדות ופוטנציאל עליות מקסימאלי בתיקון טכני, הרי שקשה לי לראות את מניית בנק פועלים חוצה בתקופה הקרובה את רמת 17.5 שקלים למניה. אירוע כזה יחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינוין.
בדרכה מטה מחכות למנייה רמות תמיכה כאשר הראשונה שבהן שוכנת סביב 15 שקלים למניה ומתחתיה תמיכה במחיר של 14 שקלים למניה
סיכום
בסופו של דבר בחרה המניה כיוון. ואחרי תקופת דשדוש ארוכה התרחשה פריצה מטה. סביר להניח שמחירה של המניה ימשיך להתדרדר עד למחירים בהם נקבתי כאשר בדרך כמובן שיתכנו תיקונים כאלה או אחרים שיבדקו על רקע מחזורי המסחר ומדדים אחרים.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
