ניתוח טכני: מניה גדולה בדרך לירידה עוד יותר גדולה
בנובמבר 2007 ניתחתי לאחרונה את מניית בנק הפועלים. השורה התחתונה גרסה שמי שמחזיק את המניה הזאת לא הרוויח אגורה שחוקה כבר שנתיים שכן המוכרים יושבים ברמת 22 – 23 שקלים למניה ואפילו לא עושים מאמץ להסתיר את זה. עוד הערכתי אז שהעיתוי ברכישת המניה הוא גרוע. המניה דשדשה תקופה ארוכה בין 23 שקלים למניה כרמת התנגדות לבין 16.5 – 17 שקלים למניה ממש התחננה שלא לרכוש אותה.
הפריצה מטה והמשמעות
בימים האחרונים פרצה המניה מטה את הרף התחתון של הדשדוש. היא עשתה זאת, בצורה מובהקת ועם מומנטום שלילי, דבר המעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה מובהקת ואמיתית שאמורה להוביל את המניה בדרך סלולה ומסודרת לדרום היבש והצחיח. אפשר לראות זאת בברור על גבי הגרף המצורף.
מן הידועות הוא שתהליך דשדוש מאפשר לחשב בקלות את יעד המחירים המינימאלי אליו שואפת המניה. חישוב פשוט מלמד שעומק הדשדוש מהרף העליון ועד לתחתון הוא כ-25%. כלומר, תחשיב פשוט מלמד שמעבר לעובדה שכיוונה של המניה מטה הרי שהיא אמורה להישחק, בשלבים כמובן ובליווי תיקונים טכניים, עד למחיר של 12.5 – 13 שקלים למניה.
הפריצה מטה והמשמעות
מבחינת רמות התנגדות ופוטנציאל עליות מקסימאלי בתיקון טכני, הרי שקשה לי לראות את מניית בנק פועלים חוצה בתקופה הקרובה את רמת 17.5 שקלים למניה. אירוע כזה יחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינוין.
בדרכה מטה מחכות למנייה רמות תמיכה כאשר הראשונה שבהן שוכנת סביב 15 שקלים למניה ומתחתיה תמיכה במחיר של 14 שקלים למניה
סיכום
בסופו של דבר בחרה המניה כיוון. ואחרי תקופת דשדוש ארוכה התרחשה פריצה מטה. סביר להניח שמחירה של המניה ימשיך להתדרדר עד למחירים בהם נקבתי כאשר בדרך כמובן שיתכנו תיקונים כאלה או אחרים שיבדקו על רקע מחזורי המסחר ומדדים אחרים.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
