שוב ירידות באירופה: מדד ה-Stoxx 600 איבד 8.9% מתחילת השנה
המניות האירופאיות נפלו זה היום השלישי ברציפות, בהובלת חברות הכרייה ויצרניות הרכבים, זאת לאחר שהאינדקס המודד את הפעילות הכלכלית בארה"ב נחלש מעבר לתחזיות.
חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP Billiton, נסוגה זה היום השלישי ברציפות, בעוד יצרנית הרכבי היוקרה הגדולה בעולם, Daimler, צנחה לשפל של 10 חודשים. יצרנית התרופות, נוברטיס, רשמה את הירידה החדה ביותר מאז אפריל לאחר שדיווחה על רווחים נמוכים מתחזיות האנליסטים.
מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.5% לרמה של 331.07 נקודות, הנמוכה ביותר מאז חודש ספטמבר 2006, והשלים ירידה של 8.9% מתחילת השנה בלבד. סקר ה'פד' למדינת פילדלפיה נפל לשפל של שש שנים, והיווה למעשה עדות לכך שהמיתון בשוק המגורים האמריקני מחלחל לתוך הכלכלה הרחבה.
מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, סגרו 12 בירידות שערים. מדד הדקס איבד 0.8%, והקאק הצרפתי השיל 1.3%. מדד הפוטסי הלונדוני השיל 0.7%. מדד ה- Stoxx השיל 0.9%, בעוד מדד האירו Stoxx 50 צנח ב-1%.
אירופאיות במרכז
נוברטיס צנחה 3.4% למחיר של 59.2 פרנקים שווצרים. יצרנית התרופות השלישית בגודלה באירופה הודיעה על רווחיה לרבעון הרביעי והחמיצה את תחזיות האנליסטים. התחרות הגנרית לתרופת הלוטרל והלמיסיל היתה בעוכריה של החברה.
מהצד השני של המתרס זינקה Alstom ב-3.1% למחיר של 132.55 אירו. ספקית החשמל השלישית בגודלה באירופה, דיווחה על זינוק של 20% במכירות. הסתכמו ב-4.1 מיליארד אירו, ברקע לביקוש הגובר לחשמל מצד מדינות אסיה והמזרח התיכון, שהקפיץ את הצריכה לחשמל המופק מטורבינות. האנליסטים של בלובמרג חזו רווח של 4 מיליארד אירו, זאת על פי ממוצע התחזיות של 5 אנליסטים. כמות ההזמנות רשם גידול ניכר של 50% והתסכמה ב-7 מיליארד אירו, גם כן מעבר לתחזיות.
מניותיה של British Land, חברת הנדל"ן הגדולה באירופה על פי היקף הנכסים, קפצה ב-5.2% למחיר של 968 פני, העלייה החדה ביותר מאז ה-20 לנובמבר. מפעילת החניונים הגדולה בבריטניה, Segro התקדמה 5.4% למחיר של 499 פני. במורגן סטנלי העניקו למניה "משקל יתר" לעומת "משקל חסר".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
