שוב ירידות באירופה: מדד ה-Stoxx 600 איבד 8.9% מתחילת השנה

כך למעשה הגיע לרמתו הנמוכה מאז ספטמבר 2006. אינדקס ה'פד' למדינת פילדלפיה חיזק את הסנטימנט השלילי בבורסות אירופה לקראת הסגירה
שהם לוי |

המניות האירופאיות נפלו זה היום השלישי ברציפות, בהובלת חברות הכרייה ויצרניות הרכבים, זאת לאחר שהאינדקס המודד את הפעילות הכלכלית בארה"ב נחלש מעבר לתחזיות.

חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP Billiton, נסוגה זה היום השלישי ברציפות, בעוד יצרנית הרכבי היוקרה הגדולה בעולם, Daimler, צנחה לשפל של 10 חודשים. יצרנית התרופות, נוברטיס, רשמה את הירידה החדה ביותר מאז אפריל לאחר שדיווחה על רווחים נמוכים מתחזיות האנליסטים.

מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.5% לרמה של 331.07 נקודות, הנמוכה ביותר מאז חודש ספטמבר 2006, והשלים ירידה של 8.9% מתחילת השנה בלבד. סקר ה'פד' למדינת פילדלפיה נפל לשפל של שש שנים, והיווה למעשה עדות לכך שהמיתון בשוק המגורים האמריקני מחלחל לתוך הכלכלה הרחבה.

מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, סגרו 12 בירידות שערים. מדד הדקס איבד 0.8%, והקאק הצרפתי השיל 1.3%. מדד הפוטסי הלונדוני השיל 0.7%. מדד ה- Stoxx השיל 0.9%, בעוד מדד האירו Stoxx 50 צנח ב-1%.

אירופאיות במרכז

נוברטיס צנחה 3.4% למחיר של 59.2 פרנקים שווצרים. יצרנית התרופות השלישית בגודלה באירופה הודיעה על רווחיה לרבעון הרביעי והחמיצה את תחזיות האנליסטים. התחרות הגנרית לתרופת הלוטרל והלמיסיל היתה בעוכריה של החברה.

מהצד השני של המתרס זינקה Alstom ב-3.1% למחיר של 132.55 אירו. ספקית החשמל השלישית בגודלה באירופה, דיווחה על זינוק של 20% במכירות. הסתכמו ב-4.1 מיליארד אירו, ברקע לביקוש הגובר לחשמל מצד מדינות אסיה והמזרח התיכון, שהקפיץ את הצריכה לחשמל המופק מטורבינות. האנליסטים של בלובמרג חזו רווח של 4 מיליארד אירו, זאת על פי ממוצע התחזיות של 5 אנליסטים. כמות ההזמנות רשם גידול ניכר של 50% והתסכמה ב-7 מיליארד אירו, גם כן מעבר לתחזיות.

מניותיה של British Land, חברת הנדל"ן הגדולה באירופה על פי היקף הנכסים, קפצה ב-5.2% למחיר של 968 פני, העלייה החדה ביותר מאז ה-20 לנובמבר. מפעילת החניונים הגדולה בבריטניה, Segro התקדמה 5.4% למחיר של 499 פני. במורגן סטנלי העניקו למניה "משקל יתר" לעומת "משקל חסר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.