שוב ירידות באירופה: מדד ה-Stoxx 600 איבד 8.9% מתחילת השנה

כך למעשה הגיע לרמתו הנמוכה מאז ספטמבר 2006. אינדקס ה'פד' למדינת פילדלפיה חיזק את הסנטימנט השלילי בבורסות אירופה לקראת הסגירה
שהם לוי |

המניות האירופאיות נפלו זה היום השלישי ברציפות, בהובלת חברות הכרייה ויצרניות הרכבים, זאת לאחר שהאינדקס המודד את הפעילות הכלכלית בארה"ב נחלש מעבר לתחזיות.

חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP Billiton, נסוגה זה היום השלישי ברציפות, בעוד יצרנית הרכבי היוקרה הגדולה בעולם, Daimler, צנחה לשפל של 10 חודשים. יצרנית התרופות, נוברטיס, רשמה את הירידה החדה ביותר מאז אפריל לאחר שדיווחה על רווחים נמוכים מתחזיות האנליסטים.

מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.5% לרמה של 331.07 נקודות, הנמוכה ביותר מאז חודש ספטמבר 2006, והשלים ירידה של 8.9% מתחילת השנה בלבד. סקר ה'פד' למדינת פילדלפיה נפל לשפל של שש שנים, והיווה למעשה עדות לכך שהמיתון בשוק המגורים האמריקני מחלחל לתוך הכלכלה הרחבה.

מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה, סגרו 12 בירידות שערים. מדד הדקס איבד 0.8%, והקאק הצרפתי השיל 1.3%. מדד הפוטסי הלונדוני השיל 0.7%. מדד ה- Stoxx השיל 0.9%, בעוד מדד האירו Stoxx 50 צנח ב-1%.

אירופאיות במרכז

נוברטיס צנחה 3.4% למחיר של 59.2 פרנקים שווצרים. יצרנית התרופות השלישית בגודלה באירופה הודיעה על רווחיה לרבעון הרביעי והחמיצה את תחזיות האנליסטים. התחרות הגנרית לתרופת הלוטרל והלמיסיל היתה בעוכריה של החברה.

מהצד השני של המתרס זינקה Alstom ב-3.1% למחיר של 132.55 אירו. ספקית החשמל השלישית בגודלה באירופה, דיווחה על זינוק של 20% במכירות. הסתכמו ב-4.1 מיליארד אירו, ברקע לביקוש הגובר לחשמל מצד מדינות אסיה והמזרח התיכון, שהקפיץ את הצריכה לחשמל המופק מטורבינות. האנליסטים של בלובמרג חזו רווח של 4 מיליארד אירו, זאת על פי ממוצע התחזיות של 5 אנליסטים. כמות ההזמנות רשם גידול ניכר של 50% והתסכמה ב-7 מיליארד אירו, גם כן מעבר לתחזיות.

מניותיה של British Land, חברת הנדל"ן הגדולה באירופה על פי היקף הנכסים, קפצה ב-5.2% למחיר של 968 פני, העלייה החדה ביותר מאז ה-20 לנובמבר. מפעילת החניונים הגדולה בבריטניה, Segro התקדמה 5.4% למחיר של 499 פני. במורגן סטנלי העניקו למניה "משקל יתר" לעומת "משקל חסר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.