שוק האופציות מאותת על שנה שביעית ברציפות של עלייה בנפט: היעד הבא - 200 דולר לחבית
רק לפני כמה שנים תג מחיר של 100 דולר לחבית נפט היה נראה דמיוני, והיום, כאשר הזהב השחור נושק לרמה זו, יש המביטים קדימה ובטוחים כי היעד הבא של הנפט הוא 200 דולר לחבית עד סוף השנה. מומחים רבים דיברו לאחרונה על הגאות במחירי הסחורות, ובכללן הנפט, גאות אשר תימשך בייחוד על רקע הפחתות הריבית בארה"ב אשר אמורות להאיץ את הצמיחה הכלכלית ולדרבן את הביקושים לנפט. עובדה זו, בשילוב עם הביקושים הגוברים מאסיה, סוללים לדעת מומחים רבים את דרכו של הנפט לעליות נוספות.
המסחר באופציות על הנפט מעיד יותר מכל על השוק הרותח. מספר האופציות לקניית חוזה עתידי על הנפט במחיר של 200 דולר עד סוף השנה זינק בחודשיים האחרונים פי 10 ל-5,533 אופציות, מה שמשקף את הגברות הציפיות בשוק לעלייה חדה במחיר הזהב השחור. זאת, לאחר שבשבוע שעבר חצה הנפט את רף 100 הדולרים במסחר התוך-יומי והגיע לשיא של 100.09 דולר לחבית.
למרות שאנליסטים מבתי ההשקעות מריל לינץ' ו-UBS מאמינים כי ההאטה בצמיחת הכלכלה האמריקנית תוביל לירידה החדה ביותר במחיר הנפט מאז 2001, שוק האופציות מאותת על כך שהסוחרים צופים שנה שביעית ברציפות של עלייה במחיר הנפט. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה עלייה של 2.5% בביקוש לנפט ב-2008, ובשילוב העובדה שמלאי הנפט בארה"ב נמצא ברמת שפל של 3 שנים, הדרך למטה נראית רחוקה מתמיד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
