שוק האופציות מאותת על שנה שביעית ברציפות של עלייה בנפט: היעד הבא - 200 דולר לחבית
רק לפני כמה שנים תג מחיר של 100 דולר לחבית נפט היה נראה דמיוני, והיום, כאשר הזהב השחור נושק לרמה זו, יש המביטים קדימה ובטוחים כי היעד הבא של הנפט הוא 200 דולר לחבית עד סוף השנה. מומחים רבים דיברו לאחרונה על הגאות במחירי הסחורות, ובכללן הנפט, גאות אשר תימשך בייחוד על רקע הפחתות הריבית בארה"ב אשר אמורות להאיץ את הצמיחה הכלכלית ולדרבן את הביקושים לנפט. עובדה זו, בשילוב עם הביקושים הגוברים מאסיה, סוללים לדעת מומחים רבים את דרכו של הנפט לעליות נוספות.
המסחר באופציות על הנפט מעיד יותר מכל על השוק הרותח. מספר האופציות לקניית חוזה עתידי על הנפט במחיר של 200 דולר עד סוף השנה זינק בחודשיים האחרונים פי 10 ל-5,533 אופציות, מה שמשקף את הגברות הציפיות בשוק לעלייה חדה במחיר הזהב השחור. זאת, לאחר שבשבוע שעבר חצה הנפט את רף 100 הדולרים במסחר התוך-יומי והגיע לשיא של 100.09 דולר לחבית.
למרות שאנליסטים מבתי ההשקעות מריל לינץ' ו-UBS מאמינים כי ההאטה בצמיחת הכלכלה האמריקנית תוביל לירידה החדה ביותר במחיר הנפט מאז 2001, שוק האופציות מאותת על כך שהסוחרים צופים שנה שביעית ברציפות של עלייה במחיר הנפט. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה עלייה של 2.5% בביקוש לנפט ב-2008, ובשילוב העובדה שמלאי הנפט בארה"ב נמצא ברמת שפל של 3 שנים, הדרך למטה נראית רחוקה מתמיד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
