המדינה: אפשר לצמצם אספקת הדלק לעזה

בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הפגיעה באספקת הדלק והחשמל לפלשתינים, מדגישה הפרקליטות שזו "לחימה כלכלית" המותרת על-פי החוק הבינ"ל ו"אינה מהווה ענישה קולקטיבית"
שמואל מיטלמן NRG |

פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד ניתוק והגבלת אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה שהוגשה על-ידי ארגוני זכויות האדם, בהם ארגון עדאלה, ביחד עם בכיר בחברת המים של עזה וכן חקלאי תושב בית-חנון, שטענו כי ישראל אינה יכולה נתק את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה.

הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טוענת כי החלטת הקבינט התקבלה בעקבות המתקפה חסרת האבחנה על תושבי ישראל מצד היישות הטרוריסטית, וכי צמצום האספקה הוא אקט של לחימה כלכלית המותרת על-פי המשפט הבינלאומיות ולכן אינה מהווה ענישה קולקטיבית.

"צמצום האספקה ייעשה בהדרגה תוך בחינת ההשפעה על תושבי הרצועה, בשים לב להתחייבות הממשלה שלא לגרום למשבר הומנוטרי ברצועה", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.

העתירה בנושא הוגשה בתחילת השבוע, בעקבות אישור תוכנית שר הביטחון לצמצום הקשר הישראלי עם רצועת עזה, ובין היתר לצמצם את אספקת החשמל לרצועה. בעתירה נאמר כי ההחלטה לגרום לשיבושים בחשמל ובדלק היא בלתי חוקית בעליל, ותסכן אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.

מקצצים באספקת הדלק

העותרים ציינו כי בניגוד לטענת הממשלה שתושבי עזה ייפגעו "רק קצת", למעשה השיבושים עלולים לגרום לפגיעה נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. לטענתם, כל פגיעה בתפקוד בתי חולים, מערכות ביוב ומים, פעולות של מכשירים רפואיים ביתיים, מקררי מזון תרופות ומערכות חיוניות אחרות, תביא לכך שאי אפשר יהיה לשלוט ברמת הנזק שייגרם בשל שיבוש אספקת החשמל והדלק.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע במהלך השבוע כי הוא משעה את ההחלטה להפסיק את זרם החשמל לרצועה, וציין כי נדרשת עבודת מטה נוספת. עם זאת הוא קבע כי ישראל יכולה להחליט על ניתוק הקשרים הכלכליים עם הרצועה.

במהלך השבוע החולף החלו בישראל לצמצם את אספקת הדלק לרצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר ל-nrg מעריב כי התוכנית להמשך ההתנתקות מרצועת עזה, עליה הופקד סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, החלה לפעול בשטח. לדברי הגורם, ביום ראשון בשעות הבוקר הופחתה מכסת הבנזין לרצועת עזה ב-14%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: