המדינה: אפשר לצמצם אספקת הדלק לעזה
פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד ניתוק והגבלת אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה שהוגשה על-ידי ארגוני זכויות האדם, בהם ארגון עדאלה, ביחד עם בכיר בחברת המים של עזה וכן חקלאי תושב בית-חנון, שטענו כי ישראל אינה יכולה נתק את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה.
הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טוענת כי החלטת הקבינט התקבלה בעקבות המתקפה חסרת האבחנה על תושבי ישראל מצד היישות הטרוריסטית, וכי צמצום האספקה הוא אקט של לחימה כלכלית המותרת על-פי המשפט הבינלאומיות ולכן אינה מהווה ענישה קולקטיבית.
"צמצום האספקה ייעשה בהדרגה תוך בחינת ההשפעה על תושבי הרצועה, בשים לב להתחייבות הממשלה שלא לגרום למשבר הומנוטרי ברצועה", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.
העתירה בנושא הוגשה בתחילת השבוע, בעקבות אישור תוכנית שר הביטחון לצמצום הקשר הישראלי עם רצועת עזה, ובין היתר לצמצם את אספקת החשמל לרצועה. בעתירה נאמר כי ההחלטה לגרום לשיבושים בחשמל ובדלק היא בלתי חוקית בעליל, ותסכן אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.
מקצצים באספקת הדלק
העותרים ציינו כי בניגוד לטענת הממשלה שתושבי עזה ייפגעו "רק קצת", למעשה השיבושים עלולים לגרום לפגיעה נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. לטענתם, כל פגיעה בתפקוד בתי חולים, מערכות ביוב ומים, פעולות של מכשירים רפואיים ביתיים, מקררי מזון תרופות ומערכות חיוניות אחרות, תביא לכך שאי אפשר יהיה לשלוט ברמת הנזק שייגרם בשל שיבוש אספקת החשמל והדלק.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע במהלך השבוע כי הוא משעה את ההחלטה להפסיק את זרם החשמל לרצועה, וציין כי נדרשת עבודת מטה נוספת. עם זאת הוא קבע כי ישראל יכולה להחליט על ניתוק הקשרים הכלכליים עם הרצועה.
במהלך השבוע החולף החלו בישראל לצמצם את אספקת הדלק לרצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר ל-nrg מעריב כי התוכנית להמשך ההתנתקות מרצועת עזה, עליה הופקד סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, החלה לפעול בשטח. לדברי הגורם, ביום ראשון בשעות הבוקר הופחתה מכסת הבנזין לרצועת עזה ב-14%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
