המדינה: אפשר לצמצם אספקת הדלק לעזה
פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד ניתוק והגבלת אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה שהוגשה על-ידי ארגוני זכויות האדם, בהם ארגון עדאלה, ביחד עם בכיר בחברת המים של עזה וכן חקלאי תושב בית-חנון, שטענו כי ישראל אינה יכולה נתק את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה.
הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טוענת כי החלטת הקבינט התקבלה בעקבות המתקפה חסרת האבחנה על תושבי ישראל מצד היישות הטרוריסטית, וכי צמצום האספקה הוא אקט של לחימה כלכלית המותרת על-פי המשפט הבינלאומיות ולכן אינה מהווה ענישה קולקטיבית.
"צמצום האספקה ייעשה בהדרגה תוך בחינת ההשפעה על תושבי הרצועה, בשים לב להתחייבות הממשלה שלא לגרום למשבר הומנוטרי ברצועה", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.
העתירה בנושא הוגשה בתחילת השבוע, בעקבות אישור תוכנית שר הביטחון לצמצום הקשר הישראלי עם רצועת עזה, ובין היתר לצמצם את אספקת החשמל לרצועה. בעתירה נאמר כי ההחלטה לגרום לשיבושים בחשמל ובדלק היא בלתי חוקית בעליל, ותסכן אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.
מקצצים באספקת הדלק
העותרים ציינו כי בניגוד לטענת הממשלה שתושבי עזה ייפגעו "רק קצת", למעשה השיבושים עלולים לגרום לפגיעה נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. לטענתם, כל פגיעה בתפקוד בתי חולים, מערכות ביוב ומים, פעולות של מכשירים רפואיים ביתיים, מקררי מזון תרופות ומערכות חיוניות אחרות, תביא לכך שאי אפשר יהיה לשלוט ברמת הנזק שייגרם בשל שיבוש אספקת החשמל והדלק.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע במהלך השבוע כי הוא משעה את ההחלטה להפסיק את זרם החשמל לרצועה, וציין כי נדרשת עבודת מטה נוספת. עם זאת הוא קבע כי ישראל יכולה להחליט על ניתוק הקשרים הכלכליים עם הרצועה.
במהלך השבוע החולף החלו בישראל לצמצם את אספקת הדלק לרצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר ל-nrg מעריב כי התוכנית להמשך ההתנתקות מרצועת עזה, עליה הופקד סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, החלה לפעול בשטח. לדברי הגורם, ביום ראשון בשעות הבוקר הופחתה מכסת הבנזין לרצועת עזה ב-14%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")