המדינה: אפשר לצמצם אספקת הדלק לעזה

בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הפגיעה באספקת הדלק והחשמל לפלשתינים, מדגישה הפרקליטות שזו "לחימה כלכלית" המותרת על-פי החוק הבינ"ל ו"אינה מהווה ענישה קולקטיבית"
שמואל מיטלמן NRG |

פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד ניתוק והגבלת אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה שהוגשה על-ידי ארגוני זכויות האדם, בהם ארגון עדאלה, ביחד עם בכיר בחברת המים של עזה וכן חקלאי תושב בית-חנון, שטענו כי ישראל אינה יכולה נתק את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה.

הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טוענת כי החלטת הקבינט התקבלה בעקבות המתקפה חסרת האבחנה על תושבי ישראל מצד היישות הטרוריסטית, וכי צמצום האספקה הוא אקט של לחימה כלכלית המותרת על-פי המשפט הבינלאומיות ולכן אינה מהווה ענישה קולקטיבית.

"צמצום האספקה ייעשה בהדרגה תוך בחינת ההשפעה על תושבי הרצועה, בשים לב להתחייבות הממשלה שלא לגרום למשבר הומנוטרי ברצועה", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.

העתירה בנושא הוגשה בתחילת השבוע, בעקבות אישור תוכנית שר הביטחון לצמצום הקשר הישראלי עם רצועת עזה, ובין היתר לצמצם את אספקת החשמל לרצועה. בעתירה נאמר כי ההחלטה לגרום לשיבושים בחשמל ובדלק היא בלתי חוקית בעליל, ותסכן אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.

מקצצים באספקת הדלק

העותרים ציינו כי בניגוד לטענת הממשלה שתושבי עזה ייפגעו "רק קצת", למעשה השיבושים עלולים לגרום לפגיעה נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. לטענתם, כל פגיעה בתפקוד בתי חולים, מערכות ביוב ומים, פעולות של מכשירים רפואיים ביתיים, מקררי מזון תרופות ומערכות חיוניות אחרות, תביא לכך שאי אפשר יהיה לשלוט ברמת הנזק שייגרם בשל שיבוש אספקת החשמל והדלק.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע במהלך השבוע כי הוא משעה את ההחלטה להפסיק את זרם החשמל לרצועה, וציין כי נדרשת עבודת מטה נוספת. עם זאת הוא קבע כי ישראל יכולה להחליט על ניתוק הקשרים הכלכליים עם הרצועה.

במהלך השבוע החולף החלו בישראל לצמצם את אספקת הדלק לרצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר ל-nrg מעריב כי התוכנית להמשך ההתנתקות מרצועת עזה, עליה הופקד סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, החלה לפעול בשטח. לדברי הגורם, ביום ראשון בשעות הבוקר הופחתה מכסת הבנזין לרצועת עזה ב-14%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.