המדינה: אפשר לצמצם אספקת הדלק לעזה

בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הפגיעה באספקת הדלק והחשמל לפלשתינים, מדגישה הפרקליטות שזו "לחימה כלכלית" המותרת על-פי החוק הבינ"ל ו"אינה מהווה ענישה קולקטיבית"
שמואל מיטלמן NRG |

פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד ניתוק והגבלת אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. תשובת המדינה ניתנה בתגובה לעתירה שהוגשה על-ידי ארגוני זכויות האדם, בהם ארגון עדאלה, ביחד עם בכיר בחברת המים של עזה וכן חקלאי תושב בית-חנון, שטענו כי ישראל אינה יכולה נתק את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה.

הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טוענת כי החלטת הקבינט התקבלה בעקבות המתקפה חסרת האבחנה על תושבי ישראל מצד היישות הטרוריסטית, וכי צמצום האספקה הוא אקט של לחימה כלכלית המותרת על-פי המשפט הבינלאומיות ולכן אינה מהווה ענישה קולקטיבית.

"צמצום האספקה ייעשה בהדרגה תוך בחינת ההשפעה על תושבי הרצועה, בשים לב להתחייבות הממשלה שלא לגרום למשבר הומנוטרי ברצועה", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.

העתירה בנושא הוגשה בתחילת השבוע, בעקבות אישור תוכנית שר הביטחון לצמצום הקשר הישראלי עם רצועת עזה, ובין היתר לצמצם את אספקת החשמל לרצועה. בעתירה נאמר כי ההחלטה לגרום לשיבושים בחשמל ובדלק היא בלתי חוקית בעליל, ותסכן אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.

מקצצים באספקת הדלק

העותרים ציינו כי בניגוד לטענת הממשלה שתושבי עזה ייפגעו "רק קצת", למעשה השיבושים עלולים לגרום לפגיעה נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. לטענתם, כל פגיעה בתפקוד בתי חולים, מערכות ביוב ומים, פעולות של מכשירים רפואיים ביתיים, מקררי מזון תרופות ומערכות חיוניות אחרות, תביא לכך שאי אפשר יהיה לשלוט ברמת הנזק שייגרם בשל שיבוש אספקת החשמל והדלק.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע במהלך השבוע כי הוא משעה את ההחלטה להפסיק את זרם החשמל לרצועה, וציין כי נדרשת עבודת מטה נוספת. עם זאת הוא קבע כי ישראל יכולה להחליט על ניתוק הקשרים הכלכליים עם הרצועה.

במהלך השבוע החולף החלו בישראל לצמצם את אספקת הדלק לרצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר ל-nrg מעריב כי התוכנית להמשך ההתנתקות מרצועת עזה, עליה הופקד סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, החלה לפעול בשטח. לדברי הגורם, ביום ראשון בשעות הבוקר הופחתה מכסת הבנזין לרצועת עזה ב-14%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.