קרנית גולדווסר דרשה לקבל תשובות מנשיא איראן
למרות שאינה עיתונאית, הצליחה קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, להשתתף אתמול במסיבת העיתונאים שערך נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד לאחר נאומו בעצרת האו"ם ואף פנתה אליו ישירות. "מאחר ואתה אחראי לחטיפה, מדוע אינך מתיר לצלב האדום לבקר את החיילים החטופים?", שאלה גולדווסר. "השאלה הבאה", השיב לה אחמדינג'אד והתעלם מדבריה.
"מדוע אתה מסרב למסור מידע בנוגע למקום בו הם מוחזקים?". המשיכה גולדווסר והקשתה על הנשיא האירראני, אך שוב נותרה ללא מענה.
עיתונאי שהיה במקום, ככל הנראה מרשת אל-ג'זירה, קרא בקול כי היא כלל אינה עיתונאית ובמקום התפתחה מהומה שבעקבותיה התבקשה גולדווסר לעזוב את חדר העיתונאים.
לאחר שהוצאה מהאולם, אמרה גולדווסר כי הגיע לניו-יורק כדי ללחוץ על אחמדינג'אד לעזור בנושא החיילים החטופים. "הוא היחיד שיכול לעזור לנו", סיפרה לעיתונאים. "זה ברור לחלוטין כי נשיא איראן העלה את הרעיון לחטוף חיילים מישראל"
עוד קודם לכן, ביקש כתב ערוץ 10, גיל תמרי, לשאול את אחמדינג'אד "האם לאחר שהוא הצהיר ש'נושא הגרעין סגור', הוא חושש כי ישראל תתקוף את מתקניו, כפי שתקפה את סוריה בראשית חודש ספטמבר?".
לאחר שהנשיא האיראני סירב לענות, הפנה אליו תמרי שאלה נוספת – כיצד ייתכן כי הוא אינו עונה לשאלות, לאחר שהצהיר שערכי החופש והביטוי חשובים לו?. גם שאלה זו נותרה ללא מענה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
