קרנית גולדווסר דרשה לקבל תשובות מנשיא איראן

במסיבת עיתונאים שערך אחמדינג'אד בתום נאומו שאלה אותו גולדווסר מדוע הוא לא נותן מידע על החיילים החטופים מאחר והוא "אחראי לחטיפה". אחמדינג'אד סרב להתייחס לשאלתה
טל שניידר, NRG |

למרות שאינה עיתונאית, הצליחה קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, להשתתף אתמול במסיבת העיתונאים שערך נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד לאחר נאומו בעצרת האו"ם ואף פנתה אליו ישירות. "מאחר ואתה אחראי לחטיפה, מדוע אינך מתיר לצלב האדום לבקר את החיילים החטופים?", שאלה גולדווסר. "השאלה הבאה", השיב לה אחמדינג'אד והתעלם מדבריה.

"מדוע אתה מסרב למסור מידע בנוגע למקום בו הם מוחזקים?". המשיכה גולדווסר והקשתה על הנשיא האירראני, אך שוב נותרה ללא מענה.

עיתונאי שהיה במקום, ככל הנראה מרשת אל-ג'זירה, קרא בקול כי היא כלל אינה עיתונאית ובמקום התפתחה מהומה שבעקבותיה התבקשה גולדווסר לעזוב את חדר העיתונאים.

לאחר שהוצאה מהאולם, אמרה גולדווסר כי הגיע לניו-יורק כדי ללחוץ על אחמדינג'אד לעזור בנושא החיילים החטופים. "הוא היחיד שיכול לעזור לנו", סיפרה לעיתונאים. "זה ברור לחלוטין כי נשיא איראן העלה את הרעיון לחטוף חיילים מישראל"

עוד קודם לכן, ביקש כתב ערוץ 10, גיל תמרי, לשאול את אחמדינג'אד "האם לאחר שהוא הצהיר ש'נושא הגרעין סגור', הוא חושש כי ישראל תתקוף את מתקניו, כפי שתקפה את סוריה בראשית חודש ספטמבר?".

לאחר שהנשיא האיראני סירב לענות, הפנה אליו תמרי שאלה נוספת – כיצד ייתכן כי הוא אינו עונה לשאלות, לאחר שהצהיר שערכי החופש והביטוי חשובים לו?. גם שאלה זו נותרה ללא מענה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.