קרנית גולדווסר דרשה לקבל תשובות מנשיא איראן

במסיבת עיתונאים שערך אחמדינג'אד בתום נאומו שאלה אותו גולדווסר מדוע הוא לא נותן מידע על החיילים החטופים מאחר והוא "אחראי לחטיפה". אחמדינג'אד סרב להתייחס לשאלתה
טל שניידר, NRG |

למרות שאינה עיתונאית, הצליחה קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, להשתתף אתמול במסיבת העיתונאים שערך נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד לאחר נאומו בעצרת האו"ם ואף פנתה אליו ישירות. "מאחר ואתה אחראי לחטיפה, מדוע אינך מתיר לצלב האדום לבקר את החיילים החטופים?", שאלה גולדווסר. "השאלה הבאה", השיב לה אחמדינג'אד והתעלם מדבריה.

"מדוע אתה מסרב למסור מידע בנוגע למקום בו הם מוחזקים?". המשיכה גולדווסר והקשתה על הנשיא האירראני, אך שוב נותרה ללא מענה.

עיתונאי שהיה במקום, ככל הנראה מרשת אל-ג'זירה, קרא בקול כי היא כלל אינה עיתונאית ובמקום התפתחה מהומה שבעקבותיה התבקשה גולדווסר לעזוב את חדר העיתונאים.

לאחר שהוצאה מהאולם, אמרה גולדווסר כי הגיע לניו-יורק כדי ללחוץ על אחמדינג'אד לעזור בנושא החיילים החטופים. "הוא היחיד שיכול לעזור לנו", סיפרה לעיתונאים. "זה ברור לחלוטין כי נשיא איראן העלה את הרעיון לחטוף חיילים מישראל"

עוד קודם לכן, ביקש כתב ערוץ 10, גיל תמרי, לשאול את אחמדינג'אד "האם לאחר שהוא הצהיר ש'נושא הגרעין סגור', הוא חושש כי ישראל תתקוף את מתקניו, כפי שתקפה את סוריה בראשית חודש ספטמבר?".

לאחר שהנשיא האיראני סירב לענות, הפנה אליו תמרי שאלה נוספת – כיצד ייתכן כי הוא אינו עונה לשאלות, לאחר שהצהיר שערכי החופש והביטוי חשובים לו?. גם שאלה זו נותרה ללא מענה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.